אגיד שוב, גם בהתחשב בנמצא - התוצאות של לופטגי היו קטסטרופה. לא התלוננתי על ההרכב נגד צסק"א. לא אזכיר את זידאן ודל-בוסקה אבל אפילו לושמבורגו וחואנדה ראמוס(למרות ההשפלות בסיום) שהגיעו באמצע העונה אמנם לא זכו בכלום - הצליחו להביא לשינוי ולהחזיר אותנו להיות תחרותיים ולמאבק האליפות כאשר בדצמבר-ינואר היינו במרחק 12 נקודות מברצלונה.
מעבר לכך אני לא יכול לקבל את זה כגזרה משמיים שהובסנו בקלאסיקו גם כשהם ללא מסי. אולי אם זה היה פחות נוראי אז היה על מה לדבר.
הפציעות שלנו כרגע הן בהגנה בעוד בהתקפה כולם בריאים חוץ ממריאנו ובכל זאת איסקו ואסנסיו סופסלו ואני לא אומר שלוקאס משחק טוב אבל זה היה מהלך טוב לדעתי כדי להעיר אותם. איסקו בניגוד למודריץ’ נניח לא היה זקוק למנוחה.
לא סיכמתי את התקופה כחסרת מזל, רק אמרתי שלפעמים ההבדל בין הצלחה לפיטורים זה רק 5 ס"מ, סולארי עם החלטה טקטית נוראית מוציא את קסמירו ומכניס את איסקו והופך את ויאדוליד לפתאום מסוכנת והוא יוצא מזה גיבור בגלל 5 ס"מ.
עונה שעברה אחרי שמוראטה וחאמס עזבו ראינו שאנחנו מאוד מתקשים בהתקפה גם עם הסקורר הכי טוב בעולם, התוצאות שיקפו זאת, ומה עשינו העונה ? מכרנו את אותו סקורר אדיר ולא הבאנו מחליף !!!
מה שאחראי על זה הוא פרס, כי לפי הדיווחים לופטגי כן ביקש מחליף, לא קיבל מחליף ואני יכול לנחש ש"רמזו" לו להשתמש בבנזמה ובייל, הכדורגל של לופטגי ברוב המקרים סיפק מספיק הזדמנויות כדי לנצח בקלות(גם בקלאסיקו) פשוט לא היה מי שישים את הכדור ברשת, ובסוף לופטגי משלם את המחיר על החלטות שלא הוא עשה(הוא חתם בריאל מדריד שרונאלדו עדיין היה ההתקפה שלה).
לופטגי עשה כמה וכמה טעויות(לא מבין למה התעקש על 3 קשרים כשהברקנו עם 4, לא מבין למה סבאיוס לא קיבל מספיק הזדמנוית והחלוצים כן, לא מבין את כל החילופים בקלאסיקו), אבל הגענו למצב הקטסטרופלי כי ההתקפה לא הבקיעה, וכן הגענו להמון הזדמנויות, וכשלא מבקיעים אז קורה מה שקרה.
וכמובן זה שוראן כל משחק חילק 2 גולים מתנה ליריבה לא ממש עזר…
רציתי שלופטגי ישאר כי תחתיו שיחקנו לפרקים את הכדורגל הכי מהנה ששיחקנו בשנים האחרונות, עם חלוץ שמתרגם מצבים לשערים במקום בנזמה ובייל מצבנו היה הרבה יותר טוב.
הכדורגל הכי מהנה ששיחקנו בשנים האחרונות? מתי שודרו הפרקים האלה?
חוץ ממשחק אחד נגד רומא, שהיה יוצא מן הכלל כמובן, אני זוכר הרבה שעמום.
טוב ששלחו אותו הביתה. אין לו את זה.
אפרופו רונאלדו, עשיתי חישובון קטן של כמה נקודות היו לנו אם הוא היה מנפק כל משחק את השער שהוא שווה. זה אמנם קצת דמגוגי, אבל מישהו רוצה לנחש באיזה מקום היינו יכולים להיות?
הדיון כאן הוא בכלל לא על מי אשם במצב הקבוצה(ברור שהתשובה היא פלורנטינו) ומה היה צריך לעשות בקיץ(לטעמי גם אם כריסטיאנו נשאר - הקבוצה הייתה זקוקה לחיזוק). אני מדבר על תוצאות חרפה גם עם סגל קצר ולא איכותי מספיק. אנחנו שווים יותר מזה.
הכדורגל עם לופטגי היה טוב במשחק נגד רומא שבאמת היה משחק חוויה ויוצא דופן גם ביחס להופעות הגדולות שלנו בליגת האלופות בשנים האחרונות והיו הרבה כאלה, וריאל הרשימה מאוד במחצית השנייה בג’ירונה כשביצעה קאמבק במגרש לא קל. אבל מעבר לזה היו ניסיונות שלא צלחו - לחץ גבוה שכשל, הנעת כדור לא אפקטבית ועוד.
ועזבו אתכם עם קיטורים על הכדורגל שלנו. עם אנצ’לוטי שיחקנו כדורגל נפלא ברוב עונת 2014/15, בעיקר בתחילת רצף הנצחונות. ראיתי כמה תקצירים מהבאסה וטחנו יריבות שוב ושוב ושוב ואפילו בייל ובנזמה היו בסדר. גם סוף העונה הראשונה עם זידאן היה בסדר גמור ותחילת עונת 2016/17 והישורת האחרונה. באמצע היה פיהוק אחד גדול בעיקר בגלל הוותיקים.
כן, כי שנה שעברה לא סיימנו את הליגה כבר באוקטובר עם אותו כריסטיאנו. ועם אותה תוצאה נגד אתלטי, הפסד לג’ירונה ועוד אחד לבטיס(בדיוק כמו נגד לבאנטה השנה, בברנבאו).
זה לא עניין של רונאלדו\בלי רונאלדו…הדבר ההזוי ביותר בכדורגל העולמי כיום הוא לא רק שריאל מדריד בלי כריסטיאנו אבל היא עם בענזמה ובייל.
ציינתי שזו דמגוגיה. ובכל זאת - בשנה שעברה היה פחות רצון מהשנה, אבל יותר יכולת. השנה ראית שהשחקנים רצו. בייל ואסנסיו כן התנהגו כמו שני שחקנים שיש להם מה להוכיח. זה לא עבד כי לא הייתה מספיק יכולת.
קשה לי להסכים בדבר רצון השחקנים. רוב הקבוצה זחוחה לחלוטין ולי אישית נראה כבר כמה זמן שהזחיחות של הוותיקים נותנת את הטון חזק יותר משמעותית מהרצון של הצעירים. נראה לי שאסנסיו, סבאיוס וכו’ הרבה יותר נכנסים לקצב של ראמוס וקרוס מאשר להיפך.
יותר מזה, בעיני מקור ההצלחה הסוחפת שלנו בליגה בעונותיים האחרונות מקורה בדיוק בביטחון המופרז שלהם. כמו גם הזכיות המרובות בליגת האלופות והיעדר מקרי “רגליים קרות” בשלבי הנוק אאוט בשנים האחרונות. מקל עם שני קצוות קוראים לזה.
הזחיחות ידועה, אנחנו חלוקים רק על עניין המוטיבציה השנה. לא חושב שזו הייתה הבעיה. בטח לא אסנסיו וסבאיוס. הסיבה שלא הבקענו כמה שעות רצוף לא קשורה לקרוס, קאסמירו, ראמוס או אף אחד אחר. רק לשחקני ההתקפה.
זה דברים שקשורים אחד לשני. מה היה משתנה אם היה בהרכב שחקן כמו כריסטיאנו או ראול (שחקן שהיה באותה רמה בדיוק כמו שאר הסגל, שהוא סגל של שחקנים טובים) שהיה צועק, מדרבן ודוחף? אין לדעת אך בעיני סביר מאוד שהרבה.
סבאיוס ואסנסיו, כרגע, לא כאלה. כמו שנראה כרגע, מלבד מרסלו, אין לנו שחקן אחד שמכניס רבאק והקבוצה בהתאם. זו קבוצה שלעולם לא נראה רועדת בגמר הצ’מפיונס אך היא גם קבוצה שמלאה בשחקנים שפשוט לא ינסו יותר מדי גם כשלא הולך, הם שבעים. המשחק העונה משעמם ומונוטוני והם פשוט לא מנסים מספיק, ומה שמנסים יוצא צפוי שבלוני מאוד. בקיץ דובר רבות על האספקט בו כריסטיאנו גובר על מסי ומדובר במנהיגות הזו, בדחיפה הזו קדימה כשהקבוצה כיחידה שלמה לא עושה את זה מספיק.
לדעתי זה אספקט משמעותי מאוד וגם הניסיונות של השחקנים הצעירים יותר לנסות ולשחק כדורגל מהיר ומתחכם יותר נופלים כשל בגלל הזחיחות הזו. ראמוס, קרוס, מודריץ’ ובנזמה הם אלו שנותנים את הטון. לא החברה הצעירים. כשהם מכתיבים קצב מסוים, גם שאר הקבוצה כולה נכנסת לאותו הקצב, בלי Game changer, וזאת, מהות המחלוקת בינינו
