מצב הרוח העגמומי מהתבוסה לליברפול התחלף לאופטימיות זהירה לאור הניצחונות המשכנעים על סאות’המפטון וברנסלי. האם האופטימיות תקבל בסיס משכנע יותר עם ניצחון במגרש שבעונה שעברה קיבלנו בו על הראש או שנחזור לקרקע המציאות? פאלאס מנגד לא מרשימה כמו בסוף העונה שעברה ופתחה את העונה בצורה מגומגמת למדי.
תיקו די מתסכל, בטח אחרי מחצית ראשונה טובה מאוד עם שליטה כמעט מוחלטת והחמצות מתסכלות מאוד (מוטיב חוזר עד כה).
מחצית שניה פחות טובה, עם כמה מצבים מאוד מסוכנים של פאלאס והצלת העונה של אוננה. מה שבעיקר מטריד במצבים האלה זה שהם הגיעו בצורה הקבועה של העונה שעברה: כדור פשוט חותך את כל הקישור ומשאיר את הבלמים לבד מול 2-3 שחקני פאלאס. הם נסוגים במהירות ויש שטח גדול לבעיטות קו שני. אז הפעם זה קרה פעם ראשונה דקה 44 ולא 2, והיו רק 3 מצבים כאלה ולא עשר, אבל עדיין סימני האזהרה קיימים.
טן האח חיפש שערים והכניס את ראשפורד, אבל הוציא את זירקזי, בעיני טעות. בלעדיו ההתקפה נתקעה לחלוטין, הירידות שלו אחורה הוציאו משיווי משקל את המבנה של פאלאס והיו מאוד מסוכנות, היה עדיף להוציא את אמאד שהיה לא טוב. וזה שברונו היה מאוד חלש בטח לא עזר כשההתקפה התחילה לחרוק.
שורה תחתונה לא מצליחים לנצח בחוץ קבוצת תחתית, ואנחנו עם 7/15. קצב של מרכז טבלה. אז נשארה השאלה אם השיפור ביכולת הוא קבוע והתוצאות יגיעו או שנמשיך בנד-נד לקראת עוד עונה בינונית מינוס.
ראיתי רק את המחצית השנייה, אבל להבנתי הראשונה הייתה טובה יותר. גם בשנייה היו כמה צירופי מסירות יפים מאוד בין מאיינו, ברונו והשחקן התורן שלידם, שחבל שלא הסתיימו ברשת. הדאבל של ברונו וזירקזי לפני ההחמצה של ברונו עם החיצון היה מהלך עם פוטנציאל לשער המחזור. חבל מאוד.
אמנם בשן ועין, אבל משמח ששוב שמרנו על רשת נקייה. שני שחקנים ראויים לציון מיוחד בהקשר - אוננה ואזה. אוננה עם הצלה כפולה מעולה, ואזה עם החמצות של כרית בנזמה בימיו הטובים.
בשלושת המשחקים האחרונים אנחנו עם מאזן שערים של 10-0, ולשם שינוי לא מדובר במשחק באנפילד ועוד שני תיקו 0-0. אולי יהיה בסדר.