השחקן הכי חלש על המגרש זה קונדה חד משמעית וזה כל משחק מתחילת העונה, פרנקי זה רכות שלא קיימת כבר בכדורגל הפס שהוא נתן בגול השני מסמל את הרכות שלו.
אראוחו לא שחקן לרמה הזאת לא טכנית ולא שכלית, היה צריך גאבי על המגרש כדי לראות לקבוצה איך להיות אגרסיביים. פרמין רץ כמו תרנגולת ללא ראש כל המשחק.
וכרגיל אם פראן שם את הגול אנחנו עדים למשחק אחר לגמרי.
שמישהו יסביר לי איך שחקן עם צהוב עושה עבירה כמו הדביל ולמה הוא ציפה
אני מתחיל לחשוב שאולי הוא כבר עושה את זה בכוונה
אם אני לא טועה, בתקופתו בסיטי פפ אמר עליו בדיוק את זה, וגם שאריק הוא סוג של מאמן על הדשא.
אחלה, יש לנו מאמן על הדשא. עכשיו רק צריך בלמים (וקשר אחורי, ומגן או שניים, וחלוץ).
פליק אופטימי דווקא אחרי משחק נפל שכזה. אני מתכוון לזכור את מה שהוא אמר עכשיו ולבדוק מה מצבינו בעוד חודש.
פליק גם התיחס לכוכב הגדול של המשחק.
אין הפתעות, אנחנו פשוט לא שם. גם בימים הכי טובים אשתקד נגד אינטר נראה היה שזה לא עוד לא זה. כך היה מול צ’לסי, ופריז שהן קבוצות טובות מאינטר, ריאל ואתלטיקו. העומק, הפיזיות והאינטנסיביות היו גדולים על החבורה הצעירה והקצרה שלנו שהצליחה גם לטעות על הדרך עם האדום והשער העצמי. במשחק בו גם אין לנו מה למכור בניהול המשחק או הטכניקה ללא הבורג המרכזי פדרי, אין ממש משמעות לשחקנים שמנסים לשחק על המהירות שלהם כמו פראן באלדה ולאמין.
אני שמח שפליק אופטימי, אבל אני לא מזהה מצב בו נצליח להראות עליונות כזאת. אגדיל ואומר, שאני לא חושב לקבוצות הכדורגל הספרדיות יצליחו להתמודד עם קבוצות כמו סיטי, ארסנל וצ’לסי. אפילו ליברפול בעונה מזעזעת ניצחה את ריאל בעונה טובה ויציבה שלה.
ההסתגלות תיאלץ להיות רחבה יותר. נצטרך לשמור על תחרותיות כדי לשמור על המותג חי. טוב לכוון גבוה, אבל המגבלות נותרו. כי גם אם נוריד את קו ההגנה אראוחו ישאר אראוחו, קובארסי ישאר קובארסי וכריסטנסן ישאר בשירותים. פשוט זה היה ממש מבאס לראות איך אתמול גם ב 11 שחקנים לא היה לנו מה לתת מולם.
לא יצא לי לראות את המשחק(בינתיים).
רק רוצה להוריד מהלב שוב עד כמה העזיבה של איניגו הייתה מכה עצומה בשבילנו.
אראוחו וכריסטנסן התחילו עם ספקות גדולים ובשום צורה לא מצליחים להמודד עם הספקות ולהרים את עצמם.
אני לא יודע מה המצב הכלכלי שלנו לעונה הבאה, אבל ברור מאליו עכשיו איפה רוב הכסף צריך להיות מושקע.
אם אני מתעלם מהמחציות השניות של שני המשחקים האחרונים - אני יוצא מעודד. נתקלנו בקבוצה שנמצאת בפורמה כשאנחנו רק מתחילים תהליך של הפקת לקחים מחודשיים די גרועים ברמת הכדורגל.
אני מעודד כי סוף סוף אני מזהה תזוזה במוח של האנזי פליק. אני מעודד כי נראה שהוא מבין שאי אפשר להמשיך לשחק עם הגנה פרוצה כל כך וכי אני מזהה שינוי משמעותי מאז החזרה מפגרת הנבחרות.
אנחנו לא שינינו מערך ונשארנו על אותה וריאציה של 4-3-3 אבל בעזרת הזזה אחת של תפקוד על המגרש פליק בעצם פתר סבך של קשרים:
אם עד הפגרה היינו נשארים עם 2 בהגנה בזמן שהמגינים והקישור ההתקפי שועטים קדימה, הרי שמאז החזרה פליק קרקע את קונדה להגנה וזה משנה הכל.
זה אומר שקו ההגנה מפסיק להשתולל בגבהים, זה אומר שלקו ההגנה יש אפשרות להשתלט על הכדור (אפילו במחצית הראשונה המאוד אינטנסיבית של צ’לסי שהייתה עדיפה עלינו בכל דבר, אפילו אז ההגנה שלנו די הצליחה לעמוד בפרץ והשער שחטפנו לא נבע ממלכודת נבדל כושלת) וזה אומר שאחרי שקו ההגנה משתלט הוא יכול להעביר כדור לקישור שיבנה את ההתקפות בצורה מסודרת ולא בניסיון לקצר תהליכים.
השינוי בעמדה האחת ובהוראות הטקטיות מוביל לשינוי חיובי בעיניי שאמור לפתור את הבעיות שאנחנו סוחבים מתחילת העונה. כמובן שבלי פדרי זה קצת לא חוכמה אבל אנחנו בכיוון הנכון!
מי שיתקשה עם הישארותו של קונדה מאחור זה לאמין. הוא התקשה גם לפני הפגרה ועכשיו בלי קונדה הוא מתקשה עוד יותר.
מדויק.
יש מצב שהפתרון של פליק לנושא (לא משוכנע שזה נכון, זה נוסה רק מול בילבאו, ובהרכב חסר מאוד בקישור) הוא להסיט את אחד הקשרים (פרנקי?) לתמיכה בלאמין, לפחות כשהכדור אצלנו, כמו מה שפרמין עשה מול הבאסקים.
די מזכיר את מה שראקיטיץ’ עשה אצל לוצ’ו. רק שהקרואטי בא לתמוך בהגנה, בגלל היעדרותו של אלבס שטייל הרבה למעלה, ואצל פליק זה יהיה כדי לתמוך בלאמין בהתקפה.
מניח שזה הכי מתאים לפרמין. מול צ’לסי הוא היה עסוק בלשמור צמוד על קאיסדו. הבעיה היא שלאמין לא סופר את פרמין וכמעט תמיד מעדיף להתקדם לבד.
זה אכן הכי מתאים לפרמין, אבל במקרה כזה הבעלות ההתקפית על צד שמאל בואך מרכזה תהיה כל כולה על ראפיניה (שבתקווה יהיה בריא) והמוח ברוורס של באלדה. לא בטוח שזה לא יהיה כמו למשוך את השמיכה לפנים ובכך לחשוף את הרגליים.
ולאמין אכן מתעלם מפרמין וריצותיו לעומק. לא חושב שזה אישי, פשוט עניין של מחסור בסטירות לילד.
השלמתי את המשחק, ולא שהיה משחק גדול אבל אני פחות מתחבר לנראטיב שהיה משחק חלש שלנו או משהו כזה.
המחצית הראשונה הייתה שוויונית(אולי נטייה קלה מילצ’לסי) ולעולם לא נדע איך היה מסתיים אם לא היינו יורדים ל-10 שחקנים.
המחצית השנייה כבר הייתה פחות רלוונטית בסיטואציה שאנחנו רודפים אחרי המשחק בחיסרון מספרי.
הביקורת העיקרית שלי היא היכולת של הקישור ובמיוחד פרנקי ופרמין. כל פעם שאני חושב שהם לוקחים צעד קדימה, מתנפצת האשליה והם לוקחים צעד אחורה.
התרומה שלהם ליציאה מהלחץ כמעט ולא הייתה קיימת, כמו גם התרומה שלהם למשחק ההגנה(כמה וכמה פעמים פשוט חור עצום בין ההגנה לקישור). ופרמין גם היה חלש בשליש ההתקפי מה שאמור להיות תחום ההתמחות שלו.
מעבר לביקורת הקבועה על אראוחו, שוב היינו עדים לשת’'פ הנוראי שלו וקונדה שלא מסוגלים להניע כדור ליותר מ-3 פסים שמסתיימים אצל השוער.
קשה לראות עתיד לאורגוואי אחרי עוד קטסטרופה כזו, ויכול להיות שגם הוא פשוט צריך להתאוורר וללכת למועדון שצריך אותו יותר מאיתנו.
בצד החיובי, באלדה נתן מחצית מעולה ולקחת על עצמו את כל עבודת הבילד אפ שלנו. דריבל, כדורים ארוכים, דאבל פסים. כל מהלך טוב התחיל אצלו.
היחיד אבל שבאמת התעלה ברמה האינדיבידואלית.
אני מאוד מתחבר. בכלל, המחצית הראשונה כללה המון חוסר מזל. החמצה פסיכית של פראן, גול עצמי אחרי שני(!) ניסיונות של קונדה ואדום של רונלאד פאקיו אראוחו. עם קצת יותר מזל, יכולנו להיות אלה שיורדים למצחית ביתרון.
לא טרחתי לראות את המחצית השנייה, בעיקר כדי לא להיכנס לדיכאון הקליני שאתם נמצאים בו כרגע. למצוא את עצמך בליגת האלופות, בחוץ, בפיגור, בעשרה שחקנים - כמה קבוצות יכולות לצאת מהמצב הזה?
מצד שני, עם כל העידוד ששאבתי מהמחצית הראשונה - אי אפשר שלא לתהות אי אפשר להשיג משהו מהעונה הזאת עם שחקני ההגנה האלה. הבעיה היא לא רק מערכתית, שכן קו הנבדל עבד בצורה יוצאת דופן וכמעט כל ההתקפות של צ’לסי שהרגישו מסוכנות היו נעצרות באמצע אם AI בודק את הדברים האלה בזמן אמת.
לפה נכנס עד כמה דקו מנהל כושל. טאה כבר היה סגור אצלנו לאוגוסט ואראוחו כבר היה סגור ביובנטוס. הוא רק צריך היה לא להרוס. אידיוט.
מסכים מאוד.
אני חושב שברוב המקרים שפרמין פתח בהרכב במשחק גדול הוא איכזב. הוא בכושר נהדר אבל התחושה שבמשחקים הגדולים זה עדיין לא זה.וגם אריק כמעט ולא הורגש כשבארסה הייתה עם הכדור.
