אני חושב שזו נבחרת בלי איזה גורם בעייתי הן מ"הסביבה" או הצוות המקצועי ובעיקר על כר הדשא. אין שחקנים שכביכול ‘חייבים לשחק’, ולעתים באמת נראה שהשלם קצת גדול מסך חלקיו. אני מאוד אוהב את הכדורגל של דן ביטון שעל הנייר כאילו מוצב בכנף ימין עם חיתוך לאמצע אבל הוא הרבה במרכז ובכלל עושה עונה גדולה. היו לנו הרכבים יותר נוצצים אבל הנבחרת אחלה וגם רן בן שמעון בסדר. בוא נראה מתי נוציא משהו במשחק “נייטראלי” כי זה לא משחק בית הרי - נגד נבחרת עדיפה. כמובן שנגד איטליה צריך לשחק פחות הרפתקני.
-חייב לומר שהייתי בהלם מהנתונים ששמעתי על מנור סולומון מבחינת היעדר זמן משחק וגם כמה זמן הוא לא הבקיע בנבחרת.
-ובעיקר: עם כל הפרגון לנבחרת להגיד לכם שנניח היה לנו משחק קריטי נגד אותה מולדובה אפילו ולומר בפה מלא שהייתי משוכנע שנתפור אותם ולא נעשה במכנסיים? לא מסוגל
הסיבה שהנבחרת לאט לאט לומדת לשחק כדורגל בשנתיים האחרונות זה כי סוף סוף אין ביברס נתכו. שחקן שיש לו את כל החסרונות של פרנקי דה יונג בלי אף אחד מיתרונות שלו. גניבת הדעת הכי גדולה בתולדות הכדורגל הישראלי.
ואנחנו עושים את ההתפתחות הזאת ללא ביתיות, עם מאמן די חלש ועם בית בליגת האומות שהייתי בטוח שבו נקבל בראש הרבה יותר חזק.
אני אמנם אוהד הפועל תל אביב אז אולי פחות “נעים” לקרוא שזו דעתך הלגיטימית כמובן ואני משוחד. אני יכול לחשוב על סיבות אחרות\נוספות כמו מאמנים מצחיקים מבחינתי - האוסטרים, מערך שלושת הבלמים “בכוח” מה שנקרא ובכלל מחסור בשחקני הגנה נורמליים עד עכשיו. אני חושב שהוא היה מאלה שלא התחבאו בניגוד להרבה שחקנים בנבחרת. אבל כן ביבראס נאתכו כמו יוסי בניון וטל בן חיים הבלם בשעתו - המשיכו קצת יותר מדי. אגב סקורר בולט זה לא הכל אבל לא הצלחנו לנצל את “הפיק” שהיה לערן זהבי באותו קמפיין ידוע.
רן קוז’וך עושה עבודה מדהימה בהפועל באר שבע, הוא מספר אחד לדעתי ללא ספק, השלם גדול מסך חלקיו. היה מגיע לנבחרת ואז מתקלקל ולטעמי אם העונה לא יביא אליפות ושוב יהיה ‘כמעט’ אז היחס של “הרחוב” בכדורגל גם ישתנה.
פשוט אין מאמנים. יוסי אבוקסיס פעם נחשב למאמן מעולה אבל נשאר ממנו רק השם והבונקרים. ברק יצחקי ואליניב ברדה בתנופה, ברק בכר עם שנה מזעזעת. אין ממש מאמנים טובים. זה מרגיש שהפעם המשרה בנבחרת היא נוחה יותר מבעבר ולא בית קברות.
אגב אני עד היום לא ממש מחבב את רב"ש על העבודה הלקויה שלו בהפועל ב-2013-14, אמנם אז כבר התגלו בעיות כלכליות אבל עפנו מאירופה מוקדם לפני שלב הבתים נגד פנדורי, הודחנו מהגביע, הבטחנו פלייאוף עליון רק במחזור האחרון של הליגה הסדירה. היו לו בסגל ישראלים טובים ובכל הזרים שהוא הביא הוא לא פגע.
היו לו הצלחות מאוד יפות כמעט בכל הקבוצות שקיבל. אליפות עם קרית שמונה זה דבר מאוד נדיר, והוא חתום על זה. גם באשדוד הוא מאוד הצליח יחסית לקבוצה שקיבל (וגם ההידרדרות שלהם אחריו הייתה מאוד חדה, אותו דבר בקריית שמונה). גם בקפריסין הוא הצליח. אאל"ט גם בבית"ר עשה עבודה לא רעה, אבל לא זוכר בדיוק.
אולי קצת הגזמתי עם “בפער”, אבל סה"כ מאמן מאוד מצליח.
הוא עשה עבודה טובה ברוב המקומות.
יש לו חלק באליפות סנסציונית.
אני דווקא חולק על הדעה שהוא לא הצליח בבית’‘ר, הוא עשה עבודה סביר וגם אחראי לקמפיין האירופאי הכי טוב שלהם בהיסטוריה(שזה רק פלייאוף, אבל בבית’'ר זה מעל מועבר).
הוא טיפה עוף מוזר בנוף ויש לו בעיקר את חוש התזמון הכי גרוע בעולם בבחירות עבודות. בחיים לא היה מאמן שבחר כל-כך הרבה פעמים את המקום הכי גרוע לאותו רגע.
פעמיים מכבי בקריסה, פעם הפועל בקריסה, פעם פיספס את מכבי חיפה בגלל קפריסין.
צריך להשוות למשל לסגל שהיה למכבי תל אביב בעונה שעברה. את דן ביטון הוא - רן קוזוך - לחץ להביא ושם הוא הפך מבחינתי משחקן מוכשר לאחד הטובים בליגה ועם מספרים. הייתה להם עונה נהדרת עד ההתרסקות במאני טיים והוא הגיע במקום סמל ענק וכשהרבה שאלו “מי”.
לגבי אליניב ברדה - הוא הפך אותנו לקבוצה טקטית טובה ואחת כזו שלא מוותרת אחרי פיגור, יש לנו אופי. יש לי ביקורת עליו ואני מסכים שהפרק בהפועל קצר מדי ועכשיו זה המבחן. לדעתי התקופה שלו בב"ש גם הייתה טובה. אם אני מדרג היום אז כמובן ברק בכר מעליו אבל הוא כן ב-3-4 שלי.
רן בן שמעון התחיל כמאמן מבטיח אבל מאז האליפות בקריית שמונה שהייתה באמת שוק ו-וואו ועבר איתם תהליך - עבר המון זמן. לא התרשמתי שהוא מסוגל לעמוד בלחץ של קבוצה גדולה בארץ
דן ביטון תמיד היה טוב ותמיד נתן מספרים בדקות ששיחק. גם באשדוד וגם במכבי. אצל האחרונה הסיפור היה שהוא לא מספיק טוב כדי להיות העשר של מכבי ולא מספיק תורם בהגנה כדי להיות שחקן משנה.
אופי חשוב יותר מטקטיקה, בטח אצל עולה חדשה ובטח במועדון כמו הפועל תל אביב שתמיד עף לשמיים עם הציפיות שלו. זה מאמן מצויין בשבילכם כרגע. אני פשוט אומר שעם כל הבאז סביבו, לא ראיתי ממנו הרבה מבחינת איך שהוא מעמיד קבוצה.
לא דיברתי בכלל על רב"ש באשדוד, קבוצות כאלה הן בהחלט המומחיות שלו - כשאין מה להפסיד. אין תקשורת, אין קהל שיעשה מחאה. בגג יש בעלים מעצבן.
אם תרצה אז דן ביטון קיבל את “הגרוש ללירה” או החותמת הסופית בהפועל באר שבע. הוא לא מהיר ולפעמים מחכה מדי עם הבעיטה אבל בב"ש הוא שחקן טוב משמעותית באשר מבמכבי תל אביב.
כולה ליגה לאומית וזה אבל שמע הוא ניצח איזה 15 מ-18 וכאלה. עלינו בהליכה יחד איתו ולא ציפיתי. הדעות גם של אוהדי ב"ש טובות לגביו. האם הכדורגל שלנו מספק אותי או יפה לעין? לא מספיק, בהחלט. אבל אם אתה מקבל משימה לדרג חמישייה הוא לא שם?
קשה לי להגיד על מאמן ״הכי טוב בפער״ שיש לו אליפות אחת. רניירי הוא המאמן הכי טוב בפער שהיה באנגליה? רן בן שמעון לא הצליח בשום קבוצה גדולה, לא משנה איך נסובב את זה.
גם באירופה הוא לא היה הצלחה מטורפת. לצורך העניין, בכר הצליח פי כמה וכמה ממנו. הוא מאמן הרבה יותר מוצלח.
בהצלחה גדולה לנבחרת ישראל היום נגד איטליה, אני מאמין שנפסיד איזה 2:0 או 3:1 ולא באמת נהיה קרובים למשהו. הלוואי שהייתי יכול להגיד בפה מלא שאני מאמין בהם - “איטליה רחוקה משיאה” וכדומה וזה באמת נכון.
לגבי דיוני האתמול כאן:
-דן ביטון הציג מספרים הרבה יותר טובים בעונה שעברה בהשוואה לשנת הפרידה שלו ממכבי תל אביב. הוא כבש פי שניים יותר שערים. אמנם היו ארבעה פנדלים אבל זה עדיין מרשים מאוד.
-מרקו בלבול למשל מ-2013 הייתה לו עונה אחת טובה בבני סכנין ושנתיים של כמעט במכבי חיפה שהן בסדר גמור, בנה קבוצה טובה. במכבי נתניה הוא נכשל. רוצה לומר שהוא קרוב יותר לכותרת ‘מאמן עבר’ או עוזר מאמן. זיו אריה? הוא בקבוצה אחת כל הזמן, אבל מקבל שהוא מאמן טוב. שרון מימר מאמן כבר עשור, לאליניב ברדה אין אפילו חמש שנים כמאמן ראשי.
עברתי רגע על עמוד הויקפדיה של בן שמעון, כי זכרתי שהיה משהו חריג במיוחד בסיפור שלו עם ק"ש:
06/07 - לקח את ק"ש מהליגה הלאומית ועלה איתה לליגת העל (בנוסף זכה בגביע הטוטו של ליגות המשנה, שאני לא יודע מה זה).
07/08 - סיים עם קרית שמונה במקום השלישי (!)
08/09 - עבר לאמן את מכבי תא ופוטר אחרי מספר מחזורים. חזר לאמן את ק"ש באפריל כשהיא על סף ירידת ליגה ולבסוף ירד איתה לליגה הלאומית. (ממקום שלישי בלעדיו לירידת ליגה!)
09/10 - העלה שוב את קרית שמונה לליגת העל.
10/11 - זכה בגביע הטוטו עם קרית שמונה והגיע לחצי גמר גביע המדינה.
11/12 - זכה באליפות ובגביע הטוטו עם קרית שמונה.
5 השנים האלו לבד הן הצלחה מטורפת.
על אשדוד לא מפורט ברמה הזאת, אבל זכור לי גם משהו דומה של הצלחה גדולה (יחסית) איתו וכישלון גמור בלעדיו. גם עם מכבי פ"ת הצליח בצורה דיי יפה. עם מכבי ת"א קשה לשפוט כי פוטר מהר מדי. הפועל ת"א כנראה באמת הייתה עונה לא מוצלחת.