אני עוקב אחרי הנבחרת מ-98’.
זה לחלוטין אחד מהמשחקים הכי טובים שהיא הציגה.
הפער בין היכולת והאיכות שאנחנו מקבלים בדר’'כ לבין מה שקרה אתמול הוא ענק, מול יריבה עם הרכב הרבה יותר איכותי(שחקני טופ אירופאי כמו דונארומה, בסטוני, בארלה, טונאלי בתוספת שחקנים שמתקרבים לשם כמו דימארקו, קין, רטגי ולוקאטלי) אפילו אם היא לא בשיאה.
מי שרוצה לחשוב אחרת, זכותו. מי שרוצה לפסול את היכולת בגלל התוצאה(כאילו ששיחקו מול אסטוניה), זכותו.
לפסול את הדעה הנגדית, זה סתם לא במקום.
אתה נהנת מהמשחק? בסדר גמור אין לי בעיה.
אבל הפסדנו…
הפסדנו בכבוד עשינו לא מעט פעמים בעבר.
זה פשוט לצאת מפורפורציות , אבל זה זכותך.
בעוד שנה שנתיים אף אחד לא יזכור את המשחק הזה…
שיחקנו נגד יריבה פי כמה וכמה יותר טובה.
הקשר המצטיין שלנו עשה עונה סבירה באוסטריה והגיע לשיאו בפועל ב’'ש. הקשר המצטיין שלהם זה הקפטן של קבוצה שהגיע פעמיים לגמר ליגת האלופות.
מבין את ההבדל?
ההפסד הוא מובן מאליו. זה שלמרות זאת שיחקו ברמה ששיחקו אתמול מבחינת משחק לחץ, הנעת כדור, יצירת מצבים ומחויבות, זה ההבדל החשוב.
הפסדנו בכבוד בעבר? יכול להיות. אני לא מדבר על התוצאה.
@Bblanko המשחק שאתה מדבר עליו זה הפיניש של קמפיין מוקדמות יורו 2008. ניצחנו 1:2 את רוסיה עם שער של עומר גולן בדקה ה-90 במחזור הלפני אחרון - “סיפור המכונית” אם אתה זוכר. קצת גארבץ’-טיים. הוצאנו מהרוסים ארבע נקודות בקמפיין הזה ונגד קרואטיה לא תפקדנו, אני לא אשכח גם את השטות של תומר בן יוסף.
@Ariel בגדול אני דעתי קרובה לשלך ולא חושב שצריך להסתכל רק על התוצאה הסופית, באנו ללחוץ ולשחק כדורגל וכדומה והיו רגעים של אופי. אבל גם צריך להגיד שמאיטליה הגדולה נשאר רק השם. כמובן שהיא טובה מישראל, ועדיין. ההרכב שלה על הפנים וכמעט ואין שחקנים גדולים מהטופ של הכדורגל באמת, הכימיה על הפנים, גם המאמן שהיה לוחם גדול בעבר - אז מה. זו ‘איטליה לייט’ בערך. הם בשפל המדרגה ושני מונדיאלים ברצף לא איתנו. בוא נסתכל על נבחרות שהן מתחת לשמונה המוליכות נניח. איטליה טובה יותר ממי?
נראה לי כדאי לנטוש עכשיו את המשחק של הנבחרת. הרכב התקפי עם ביצים זה אחלה - ורן בן שמעון רוצה יעני להעמיד נבחרת שמנסה לשחק את הכדורגל שלה. אבל הנבחרת משחקת בצורה מופקרת מול שחקנים מהירים וטובים ממנה. המשחק הזה יכול להיגמר בשביעייה או שמינייה. איך מול שלושה בלמים ארלינג הולאנד כל פעם באחד על אחד מול שחקן הגנה בודד? או לראות שחקן הגנה לא קופץ לגובה ולא נותן 300 אחוז בלנסות להפריע בנגיחה החופשית הזו?
מאז 2010 לא צמח כאן בלם אחד באמת נורמלי. אני לא אגיד שאני מתגעגע לטל בן חיים אבל גם בגיל 38 כשלבש את החולצה של הנבחרת - הוא לא היה תבוסתן כזה.
זו לא הרמה שלנו, עם כל הכבוד. זה נחמד שהמשחק נגד איטליה עשה חשק אבל איטליה זה כמו צרפת של 93 - תפסנו אותם בשעתם הגרועה ביותר. פריים נורבגיה בחוץ גדול עלינו בשלוש רמות
כל זה נכון ועדיין אין סיבה שנראה ככה, אולי המשחק הכי חלש שזכור לי שראיתי מנבחרת ישראל מאז שאני רואה כדורגל. נורבגיה בכלל לא התאמצה, ניצחה 5-0, ויכלה בקלות לנצח גם 10.
אני לא חושב שבמקרה הזה זה נכון להגיד שאנחנו פשוט לא ברמה ואין מה לעשות. אין מה לעשות במובן שנפסיד בכל מקרה, זה כן (אם כי גם כאן תמיד יש מה לעשות ואפשר לפעמים להפתיע), אבל ההשפלה הזו לחלוטין הייתה ברת מניעה. ובסוף, זו נורבגיה, עם כמה שהיא מעולה היא עדיין לא בשורה ראשונה בעולם.
הלאנד עם השלושער, אבל הדבר הכי קשה לצפייה היה הפער בין שחקני ההתקפה שלנו לשחקנים ההגנה. מיסמאץ’ מוחלט.
זה היה נראה כמו ילדים א’ נגד בוגרים.
כבר משהו כמו 20 שנה שאין לי שום עניין בכדורגל נבחרות (פרט לצפייה חברתית במעט משחקים במונדיאל/יורו), בטח לא בנבחרת ישראל שאני לא מאמין שאי פעם היינו או נהייה ברמה אירופית כלשהי, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מדינה חובבנית בכדורגל (למרות שלפני כל טורניר מנסים למכור לנו אחרת).
אני בבוקרשט כרגע, ואת כל הברים והמסעדות במרכז העיר צובעים אוהדים ואוהדות אוסטרים מכל הגילאים. שרים, שמחים, שותים, מלא תקשורת והמולה מאוד כיפית שמדגישה כמה אנחנו לא באירופה, אין את האווירה, אין את הכדורגל. פשוט חבל.
אחד הפוסטים אוחד לנושא קיים: הגרסה שלנו למשחק :: כדורגל ישראלי