סוארס ממשיך ביכולת הטובה שלו. גם אם הוא לא כובש הוא כבר לא מחרב התקפות, אלא הוא יוצר, פעיל.
למעט ה15-20 במחצית השניה שליון תקפה ושלטה, הקבוצה שיחקה מצוין שמרה על קור רוח לא רע ותודה לאלוהים שלקח על עצמו את הרגעת השחקנים והאוהדים. מדהים הטרור שהוא עושה ברגע שמשתחררת ממנו השמירה רק קצת.
קוטיניו היה לא רע בכלל. אני חושב שבסוף הוא התחיל להראות רע משני סיבות.
1.הוא התעייף 2.בדקות השליטה של ליון הוא היה פחות או יותר לבד. בארסה פשוט העיפה כדורים קדימה אליו ולסוארס.
קוטיניו הוא שחקן שפורח כשיש שחקנים סביבו שהוא יכול לעבוד ביחד איתם. להשאיר אותו לבד ב1 על 1 זו לא המומחיות שלו.
קרדיט לוואלורדה על הכנה טקטית טובה, הקבוצה סגרה את ליון מצוין במחצית הראשונה, והרבה זמן לא ראיתי כזאת עבודה קבוצתית בפן ההתקפי מהקבוצה.
מה שכן, אני קצת מאוכזב מהגישה שלו בדקות של ליון. בכדורגל יש שתי קבוצות ולהרבה אוהדים יש נטיה לחשוב שליריבות אין שום קשר למהלך המשחק. בלתי אפשרי לשחק מדהים כל הזמן, והגיוני שיהיו דקות (ומשחקים) של נפילה.
מה שמאכזב אותי שהגישה שלו בדקות האלה היא בוא נסתגר ונקווה לטוב. בארסה פשוט לא טובה בזה ו80% מהזמן אנחנו מקבלים בראש כשאנחנו משחקים ככה. הוא חייב לדרוש מהשחקנים להשתלט על המשחק ולחזור לתקוף, כי זה מה שבארסה יודעת לעשות.
מילה לגבי ראקי, הוא שחקן מצוין, באמת. אבל הוא פשוט לא dna בארסה ואין פפ שילמד אותו את היסודות של הסגנון.
התנועה שלו ללא כדור חייבת לעבור שיפור, יש כל כך הרבה שטחים שהוא לא מנצל. יש לו נטייה לעמוד בין בוסי למגן הימני.
אתמול הראיתי לחבר את כל השטחים שמתפנים לפניו ואם הוא רק היה נכנס אליהם כל האגף היה מקבל המון חיים ובארסה הייתה שוברת קווי הגנה כל כך בקלות.
החבר הזה הוא (או יותר נכון היה) אחד המגינים הכי גדולים שלו, ואתמול הוא הבין למה אני חושב שהוא לא מתאים. אבל ראקי ממשיך בנטייה שלו ללכת אחורה במקום קדימה.
אני רואה כל הזמן את בוסי רץ קדימה ויוצא מהעמדה שלו לשטחים שראקי פשוט לא מנצל.