בכל מקרה, וורד הפתיע קצת ופתח עם רוברטו בקישור לצד בוסקי וראקי ובחוד דמבלה הצטרף לצמד LL.
אציין לטובה את מסי בשער, ההצלה מהבעיטה לחיבורים (ממפיס?) אחת ההזויות שראיתי.
ארתור מתחיל להרגיש לי כסוג של בוסקטס, כשהוא משחק אתה משבח, כשהוא נפצע אתה עוד יותר מבין כמה השפעה יש לו.
רוברטו זה לא זה בקישור, אין לו כלום בארסנל כדי לשחק במשבצת הזו. לא יכול שמירה, לא שחרור לחץ לא לחץ גבוה… הוא רץ המון ומצטרף להתקפה. אם לא היה גודל אצלנו הייתי אומר אפילו קשר אנגלי.
מעבר לזה, דמבלה מפלצת, קוטיניו מתאושש וסוארז שוב צולל ביכולת.
ה 0-0 לא משו, שער חוץ יסבך את העניינים. ועם כמה שהתקשורת מנחסת על “הצ’מפיונז של מסי”, דיוס יצטרך לעשות אקסטרה כדי לעבור כל שלב ושלב.
סביליה בשבת, ואחרי זה דבל מדריד…
שדיוס יעזור לנו ושאלת האנרגיה תשלח לשחקנים כמה ג’ובות של אנרגיה. אנחנו סחוטים.
משחק מעניין ביותר, לא חושב שצריך להספיד יותר מדי, סה"כ משחק חטיפות מושלם בניצוחו של התמנון שמתנהל במרכז המגרש כמו שוער כדוריד, תופס כל כדור וחוסם בגופו את המחשבה היצירתית של היריבים. הבעיה היחידה, שאם הוא טועה (והוא יכול לטעות) אנחנו חשופים לחלוטין, ראקטיץ’ אומנם כינור שני בעזרה שלו, אבל הוא לא נייד כמו בוסי, פחות מחוייב להיות all around.
מעבר לכך, די ברור מי המגן הימני שלנו, סמדו היה פשוט מעולה, שחקן הגנה אמיתי, כמה זה לא מובן מאליו במקרה של החלק הזה באגף הברסאי. גם פיקה ממשיך להנהיג את ההגנה עם מיקום מצוין ושיער מסוגנן.
הבעיה המרכזית, מסי. הוא סובל מחוסר דיוק משווע ביחס אל עצמו, אומנם עדיין מעורב בכל ויד כל בו, אבל התרגלנו שיש לו 10/10 בכל פיקסל במגרש. הבעיטות החופשיות שלו היו הרבה מתחת לרמה הרגילה שלו, משהו עובר עליו, ממש לא ברור מה.
אגב
להכניס את מלקום במקום סוארס היה כלכך מתבקש, שברור היה שזה לא הולך לקרות.
משחק לא רע…
יציבות הגנתית, משהו שנפלנו בו כל הזמן במשחק חוץ באלופות, די נעלנו את ליון. קבוצה שעשתה המון בעיות לסיטי. ובארסה הגיעה להמון מצבים.
נראה כאילו ההתקפה שלנו מבוססת בעיקר על יכולת אישית ולא על עבודה קבוצתית.
התחושה היא שכל פעם שמגיע רגע קריטי לשחקן עם הכדור אין אופציות. בטח שלא טובות, ואז מתבזבזים מצבים.
המזל הוא שכנראה יש לנו את ההתקפה הכי מוכשרת בעולם אז שחקנים מצליחים ליצור לבד יחסית הרבה.
קישור חייב לעשות יותר בקטע הזה. גם לדחוף יותר קדימה, רק בוסי עושה את זה. וגם להיות יותר קרובים לשחקני ההקפה.
נראה כאילו הקבוצה לא עושה שום התאמה ליציאה של מסי מהעמדה שלו. עקרון מאוד חשוב בסגנון הברסאי זה שיש עמדות על המגרש והן חייבות תמיד להיות מאוישות. ואם שחקן יוצא מהעמדה, חייב להיות משהו אחר במקומו שם.
מסי יוצא מהעמדה שלו, וזה הגיוני. אבל אף אחד לא נכנס לאגף במקומו, משאירים את סמדו לבד ומתפלאים למה אגף ימין שומם.
אני חושב שדמבלה הרבה יותר טוב בימין. וכשהוא נמצא שם גם סמדו משחק הרבה יותר טוב.
משחק טוב שלנו סה"כ, הקבוצה הגיעה מוכנה והפעם הגיעה כדי לכבוש מהרגע הראשון ולא לחכות שהמשחק ייגמר. היה המון חוסר מזל בסיומת וזה בהחלט השאיר אותי מתוסכל מאוד. שער חוץ אחד משישה משחקי החוץ האחרונים בנוק אאוט, קיבינימאט.
לגבי לואיס סוארז, אני באמת חושב שבשיאו הוא אחד החלוצים הגדולים שיצא לי לראות, וגם שהוא מעבא לשיאו הוא עדיין תורם הרבה, אבל בתקופה האחרונה זה כבר הפך להיות משהו שחורג מכל פרופורציה. לא ייתכן שהוא כל מצב יבזבז, לא הגיוני שהוא פשוט יאבד כל כדור שמגיע אליו או לא יצליח להשתלט עליו בכלל. אי אפשר לשחק ככה שיש שחקן שמאבד כל כדור שמגיע אליו, זה בלתי נסבל.
לגבי מסי, הוא לא היה רע אתמול, השלים 5 דריבלים (מעל הממוצע שלו) וייצר לא מעט מצבים, ועדיין מרגיש שמשהו לא טוב עובר עליו מאז הפציעה מול ולנסיה- משהו בחדות, בשקט הנפשי, בריכוז. הבעיטות החופשיות שלו אתמול היו פשוט מוזרות, אין מילה אחרת. בלי מסי כשיר ברגליים ובראש אין לנו סיכוי להגיע רחוק במפעל הזה.
בוסקטס היה פשוט נפלא אתמול, כרגיל מעלה הילוך שצריך אותו, גם רביעיית ההגנה ראויה למחמאות, וכמובן מסי עם כפפות.
דמבלה מוכשר ומסוכן מאוד, אבל נראה לא מסוכרן עם שאר הקבוצה עדיין ובעיקר לא מספיק קילר בניגוד לחברו הצרפתי, כי בכשרון הוא לא נופל. בכל מקרה, חייב להיות באנקר בהרכב בבארסה הנוכחית.
לא תוצאה רעה, אבל כן חמצמצה ומתסכלת לאור איך ששיחקנו. צריך לנצח בבית את פאקינג ליון, אמורים לעשות את זה- אבל אין את הבטחון של פעם.
האמת שהרעב שאיתו שטפנו את המגרש אמש גרם לי לחשוב שאולי בשלושת המשחקים האחרונים נראינו עייפים כי בכלל שמרנו כוחות לאלופות.
שני תוצאות תיקו (אחת מול מדריד שיחסית תפסה תאוצה לאחרונה) וניצחון דחוק בהליכה. לא משהו להתגאות בו, והמון בכי נשפך פה.
מצד שני, אתמול, למעט החדות לא נראינו כמו קבוצה עייפה. ליון הייתה מסוכנת ובכל זאת עצרנו אותם אתמול על ה - 0 אצלם בבית.
גם אנחנו נעצרנו על ה -0, אבל באמת שהשוער שלהם נתן כמה הצלות מרהיבות. ולנו היו כמה החמצות מסמרות שיער…
אני מסכים עם אסף פה מעליי. סוארז שחקן ענק שאני מאוד אוהב ולא ממהר לקטול אותו כמו הילדים במאניה. עם זאת, ההשתלטות על כדורים לאחרונה ברמה של מוניר. לא מתאים לו…
מעיפים פה מחמאות על משחק טוב כשרק חלקים במשחק היו טובים.
ראשית מחמאות לוואלוורדה על הרכב מעולה הטוב שיכולנו להוציא מהסגל. לא רק סמודו שמהיר וטוב יותר מרוברטו, אלא גם רוברטו בקישור כלוחץ ואחד שיודע (מעט מאוד אבל גם משהו) לעבוד בקישור עומד. קצת פחות על החילופים, סוארז היה חייב לראות ספסל ואם כבר קוטיניו זה רק בצורת ווינגר שמאלי כשדמבלה ישחק בצד הימני ומסי במרכז. אההה קוטיניו בקישור מול כזו קבוצה המריצה מתפרצות זה מוות הטוח, טוב עשה וואלוורדה שלא הציץ ברשת ולא קיבל המלצות מילדי פיפא.
שנית, שנאתי איך ששיחקנו. לחץ לפרקים מזכיר נשכחות אבל קבלת החלטות מזעזעת ומרתיחה. התמזמזות עם הכדור, מסירה לא בטיימינג הנכון בכלל וגרוע מכך לא לשחגן הנכון וזה כולל את מסי בהחלטות רעות מאוד לסטנדרט שלו. הגענו ל 25 מצבים? הנה שקר קלאסי של סטטיסטיקה חסרת פואנטה. מספיק לי להגיע ל 17 מצבים אבל טובים או קרובים לזה, אתמול הגעתי ל 2-3 מצבים טובים שהגענו. השאר זה ניפוח סטטיסטיקה מיותר. אנחנו יכולים הרבה הרבה יותר.
ומסכים מאוד עם אסף, מסי מאוד חלוד וחסר טאצ’. החופשיות לא היו קרובות לרמה שלו העונה. מקווה שיתאפס…
אני חושב שהיה משחק מצוין. 25 בעיטות לשער רובן מסוכנות, זה משחק טוב. לליון היו בעצם רק 2 הזדמנויות אותם טר שטגן לקח.
התעצבנתי רק מדבר אחד - לואיס סוארז. החילוף שלו התבקש, לא משנה כמה הוא חשוב לקבוצה. היה לו משחק גרוע ביותר. אם דמבלה עייף בגלל שרק חזר מפציעה זה בסדר להחליף אותו בקוטיניו. אבל סוארז היה צריך לרדת לטובת מאלקום, לו היה משחק מצוין בפעם האחרונה שהוצא מהפריזר. מאלקום שחקן צעיר שצריך לראות דשא כשסוארז או דמבלה גרועים או פצועים. לא סוארז בכל מחיר.
מה ההגדרה ל’מסוכן’? אני לא מוצא את רובן כאלו, אולי איכות המצבים (גם לא, אבל נתון לוויכוח) אבל הביצוע, כלומר הבעיטות היו מפוזרות ולא קשורות. בשביל הדוגמא, מסי בצמד הבעיטות החופשיות שלו לא למסגרת בכלל אלא אם כן אתה מחשבן בעיטה לחומה כבעיטה למסגרת,אולי איכות מצבים אבל ביצוע גרוע עד מחריד.
בשבילי בעיטה מסוכנת היא כזאת שאני כבר מרים את האגרופים באוויר, וכשלא נכנס אני אומר פאאאאאאק.
זה כולל את הבעיטה לחומה למשל, או בעיטה מתוך הרחבה שנבלמה. זה לא כולל את הבעיטה החופשית הראשונה כי היא הייתה רחוקה מדי ומשם קשה מאוד להבקיע.
או במילים אחרות אלו בעיטות שיש להן סיכוי טוב להיכנס. חלק מהבעיטות לא נכנסו בחוסר מזל בלבד כי פגעו במישהו בדרך.
למרות הרצון הטוב של אומטיטי, אני עדיין מעדיף בהגנה את אלבה ופיקה.
אולי אני קצת מעדיף את סמדו בימין, אבל זה כי אני לא חושב שהחכמה של סרג׳י תהיה גורם מכריע מול ליון. נראה לי שמהירות תהיה יותר חשובה הערב.
ארתור לדעתי הוא הברומטר שלנו למשחק היום. כשהוא טוב הוא יודע לתת תמיכה טובה לבוסי ומסי וזה יוצר שידרה חזקה ביחד עם פיקה ויכולת לפתוח משחק צפוף. כשהוא לא טוב מסי ובוסי הם היחידים שעושים עם הכדור משהו מעניין, וזה לא מספיק.
מקווה שסוארז יבקיע וישבור את נאחס האלופות הקשה שנדבק עליו ולא יורד.
ההרכב די ברור:
מסי, סוארז;
ראקיטיץ’, בוסקטס, ארתור;
רוברטו, פיקה, לנגלה, אלבה;
טר שטגן.
ההתלבטות המרכזית שנשמעת בתקשורת היא דמבלה או קוטיניו בצד שמאל. לטעמי אם דמבלה לא כשיר כדי לפתוח אני מעדיף את מלקום במעדה שם. קוטיניו לא בפוקוס, וזה לא המשחק לנסות להחזיר אותו לעצמו. אנחנו צריכים לעלות לרבע הגמר.
על עמדת המגן הימני לא נשמעות התלבטיות בתקשורת, אבל אני ממש מקווה שרוברטו לא יפתח אלא סמדו. סמדו מגן טוב יותר, כי הוא פשוט עושה עבודת הגנה טובה יותר. כשדמבלה בצד ימין הוא גם תוקף טוב יותר, ואני חושב שעם חילופי מקום בשלישיית ההתקפה אפשר יהיה לנצל את זה.
אני מקווה שהדרמות בשבועות האחרונים יגרמו לשחנים להגיע ברמת מוכנות אינסופית. ליון זו לא שאלקה, וגם לא פתטיקו. הם יבואו כדי לכבוש וכדי לעלות לשלב הבא. אם נהיה לא מספיק מרוכזים הם גם יצליחו.
מסכים על הרוב למעט מאלקום / קאוטיניו.
קאוטיניו אולי לא בפורמה טובה, אבל הרבה יותר רגיל לקבוצה ממאלקום.
מאלקום יכול להביא הברקה (וראינו שיש לו את זה), אבל זה לא מחזיק מים למשחק שלם.
לטעמי אם עוסמאן לא כשיר אז יש לשקול מערך של 4-4-2 עם קאוטיניו בעמדת כנף. בקישור של ארבעה כמו ששיחקנו לא מעט פעמים בשנה שעברה הוא היה טוב יותר ממה שהוא תורם כקיצוני בתקופה הזו.
בכלל, אם להתייחס לנושא החזקת הכדור, שזו פילוסופיה מוצלחת שבארסה דוגלת בה רוב הזמן, קאוטיניו יותר מתאים לכך מאשר ״ניסויים״ עם מאלקום. וכמו שאמרת בעצמך, אין מקום לניסויים אם אנחנו רוצים לעלות לרבע הגמר.
היו רגעים בתחילת המחצית השניה שזה ממש הרגיש כמו המחצית השניה ברומא, ממש קרסנו תחת הלחץ הגבוה של הצרפתים.
ארתור וסוארס עם פרגון יתר למסי ברמה הזויה ולא היה חסר הרבה שנשלם על זה עם וואחד ריבית. כאילו רבאק אתה לבד מול השוער, באמצע, לא בצד, אז פאקינג תבעט לשער ותחסוך לנו את דפיקות הלב.
הקישור שלנו עשה עבודה נהדרת במחצית הראשונה, קוטיניו באמת מתאמץ ורוצה אבל זה פשוט לא יוצא, ובכל מצב כשדמבלה כשיר הוא חייב לפתוח.
כפי שגוזף כתב פה לפני המשחק, במשחק הזה מול קבוצה כ"כ אתלטית היה עדיף את המהירות של סמדו על פני החוכמה של סרגי. אגב, לנגלה מעולה, פשוט בינגו לבלם שנע בין מספר 2 ל3.
משהו אחרון, הVAR עם החלטות רעות, פנדל לא היה על סוארס, ולא ברור לי איך הגול של ליון אושר אחרי האיפון שעשו שם על לנגלה.
משחק עצום של סוארס, היה מעורב בשערים רק חבל שלא הבקיע בעצמו- אם כי הגול של קוטיניו נטו שלו. זר הפרחים שוב לפרעוש שבמו רגליו נע בין להיות המגן הימני המצטיין לקשר/חלוץ המצטיין. ראיית המשחק שלו היא ראיית הנולד, הוא לא רק משקלל את התארגנות היריבה, אלא גם את היכולת של השחקנים שלנו לנוע אל האזורים הריקים. הוא פשוט עובד עם מה שיש.
אגב
טעות מכריעה כמעט של הגרמני, נטו שיקול דעת שגוי ביציאה והפקרת השער. מקווה שזו הטעות האחרונה שלו בשלבים הללו. צריכים אותו מרוכז.
אגב 2
ארתור נותן לנו מרחב נשימה; ארתורו חונק את היריבים.
ממש מוזר לי שאנחנו מתחילים לראות לאחרונה יותר ויותר מקרים של טעויות VAR יחסית ברורות. בחיים לא היה פנדל על סוארז.
זה כמובן לא שינה כלום, בארסה הייתה עולה ומה שליאונל מסי עושה בכדורגל העולמי, לדעתי, מתחיל להיראות גם יותר טוב מהשליטה של פדרר, ג’ורדן ודומיהם. וזה כשהוא חלק ממשחק קבוצתי הרבה יותר.
אופ"א טענו שהייתה תקלה טכנית שמנעה בדיקת ואר.
וזה ממש לא מסי לבדו. דמבלה מבקיע בכל חצי נגיעה בכדור, ג’ורדי אלבה והדאבל פסים שלו בצד שמאל שעובדים פעם אחר פעם אלוהים יודע איך, ואיש המשחק אתמול היה בכלל סוארס, שסחט פנדל (שלא היה, אבל כן לטענתו) ודפק כניסה מטורפת לרחבה בבישול לקוטיניו. נכון שלאחר מכן מסי הוסיף גול יפה ובישולים, אבל עד השלישי (שהשוער הראשון היה כנראה לוקח) הוא איבד די הרבה כדורים וסוארס בעצמו יכל לקבור את ליון.
סוארס נהנה משיתוף הפעולה עם מסי אבל הוא נותר בצל. הוא לא הכי יציב אבל ללא ספק ה9 הכי טוב שראיתי בברצלונה מאז ומתמיד.
אני די מעודד מההופעה של קוטיניו. הלך לו לא רע, הוא נראה מחובר, הכדור דבוק לו לרגל והוא לא ניסה ראש בקיר.
היה משחק טוב שלנו. ליון הגיעו ל 2-3 מצבים מסוכנים כל המשחק, כשאנחנו עם 10 לפחות.
אני לא מבין למה התמהמהו עם החילוף של סרג’י. הוא החזיק בצלעות לפחות 15 דקות, בהם האגף שלו היה די פרוץ.
ה VAR לאט לאט הופך לבדיחה. לא היה פנדל על סוארז, כן היה פנדל על מסי של אותו שחקן, הגול של ליון היה צריך להיפסל כי הנגיחה הראשונה הייתה אחרי עבירה. גם במשחקים אחרים היו החלטות רעות של VAR.
יש לי תחושה שכל עוד התוצאה מספקת אנחנו ב saving energy mode.
קצת שאננות קצת הנעה איטית והסתמכות בעיקר על פיקה בוסקי והברקות של מסי.
כשאנחנו נלחצים לפינה והדופק עולה אז גם התפוקה עולה.
במשחקים נגד אריות אירופה החל מרבע הגמר לא יהיה ניתן לשחק שוב במצב חיסכון הזה. בקלות יעלה לנו בהדחה.
בקשר למשחק עצמו, קוטיניו נראה עם יותר ביטחון וזה חשוב מאוד, אנחנו חייבים אותו בפוקוס ביישורת האחרונה במיוחד לרגל הפציעה הטורדנית של דמבלה.
בקישור ארתור נותן לנו מה שכלכך אנחנו אוהבים, מרחב מחיה.
הקישור נע דוחף לוחץ ומשחרר לחץ, הכל לפי התנועה של הבחורצ’יק הזה.
ארתורו מצד שני נכנס ל 20 דק’ אבל משקיע אנרגיה של 90 דק’. הוא פשוט מעיף ומחסל כל מה שזז.
יום ששי כל הגרלה תהיה קשה מאוד, זמן לתת דק’ למחליפים בסופ"ש ולאגור כמה שיותר אנרגיה ולשחרר אותה בקו הסיום של הצ’מפיונז, בדיוק כמו שווידאל עושה בדק’ המשחק האחרונות.