אחת הסיבות שהתאהבתי בזמנו במודריץ’ הייתה היציבות שלו. לא הרמה הגבוהה והקלאס שלו אלא העובדה שהוא הציג את הרמה הזאת כמעט בכל משחק. הוא גרם לי להתייחס ברצינות לקבוצה שאני אוהד. אתה יודע למה לצפות.
היום המצב שונה מאוד. המאפיין הבולט של שחקנינו הוא חוסר היציבות שלהם. אני חושב שהדוגמה המובהקת היא ויניסיוס. משחק אחד יכול להתעלל בשחקני היריבה ויומיים אח"כ לשחק ברמה שתבייש את הליגה למקומות עבודה.
התחושה שזה מייצר היא שהכל מקרי.
אשתי שאלה אותי השבוע מי הבאנקרים בקישור והתקפה ואמרתי לה שתאכלס רק בנזמה (לא בהכרח משיקולים מקצועיים) והזאר כשהוא לא פצוע (בכל זאת עלה הרבה). זה לא מפני שכולם טובים ויש שיקולי רוטציה אלא בגלל שמה שנותר לנו הוא לזהות מגמות של משחק וחצי טוב ולהיתלות בהם.
מרגיש לי שהשאלה מי אשם בזה היא קצת הביצה והתרנגולת. בסופו של דבר זאת הזנה הדדית של כל הגורמים המקצועיים.
כשאנחנו נאלצים לחשוש מפירוק של שלישיית הקישור הקלאסית שלנו שמא קבוצות התקפיות יחגגו עלינו אני נזכר שבבאיירן מינכן של העונה שעברה לא פעם תיאגו היה הקשר האחורי. זה לא עניין של שחקנים ולא של מערך. זה עניין של רצינות.
באיירן יכלה להרשות לעצמה, יש לה התקפה קטלנית מה שאין לנו, בכל המשחקים של באיירן גם נגד ברצלונה ההתקפות מהצד השני הגיעו להמון הזדמנויות רק שההתקפה של באיירן הייתה הרבה יותר טובה והבקיעה הרבה יותר מהצד השני, במשחק נגד פסז’ גם היה לה הרבה מזל.
אתה רואה את ריאל הזאת עולה למשחק נגד קבוצה גדולה ומנסה לשחק מי יבקיע יותר?
זאת צורה מאוד פשטנית להציג זאת כך.
גם במשחק מול פאריז ניכר היה שהקבוצה עומדת בצורה מאוד רצינית מבחינה הגנתית. הם לא פחדו לשחק עם קו הגנה גבוה משום שהאמינו שיבצעו את הלחץ הזה נכון ובאחריות מירבית. הצרפתים הגיעו ל2-3 הזדמנויות. אני חושב שמול חוליה התקפית כזאת ככה או ככה אתה תצטרך טיפה מזל בהגנה. כדורגל זה לא משחק מובהק כמו שחמט.
באיירן הייתה אחת האלופות המוצדקות שזכורות לי. היא לא יכלה לעשות פשוט כי היה לה מזל. היא עשתה זאת משום שהיה לה משחק הגנתי מסודר ואיכותי. לא הגנה או קישור איכותיים. משחק הגנה. זה דבר שאנחנו לא מצטיינים בו.
לא אמרתי שהיא יכלה לעשות זאת משום שהיה לה מזל, אמרתי רק שהיה לה מזל, היא הצליחה כי הייתה לה התקפה שיכלה להבקיע יותר מהיריבה.
כשהם פגשו התקפה שחשבו שהם לא יכולים להבקיע יותר ממנה הם שיחקו הרבה יותר מאוזן ופחות הרפתקני.
במשחק מול ברצלונה כל התקפה של ברצלונה שעברה את החצי הגיעה למצב טוב, זה כ"כ בלט כך שכשברצלונה הורידה את ההפרש ל 4-2 הייתי בטוח שהיא הולכת להשוות למרות שברצלונה הייתה קטסטרופלית. אבל בסוף התברר שהמאמן של באיירן צדק ושבסוג משחק כזה ההתקפה שלו יכולה לנצח את ברצלונה.
וחוץ מזה, אי אפשר לדעתי לטעון שהאלופה של הפורמט הזה היא מהאלופות המוצדקות, אלופה עם כוכבית אם שואלים אותי, קבוצות שהיו יכולות מאוד להקשות על באיירן עפו בדרך כשאני בטוח שהם לא היו עפות אם היה משחק גומלין.
זידאן קיבל רכשים של פלורנטינו ב150 מיליון, ואת ה150 שלו השקיע במנדי והזאר (בערך). מנדי לטעמי רכש לא רע בכלל, והזאר זה נפילה שלא באשמתו.
לא אומר שאין לו אשמה, רק שהיא לא רק שלו.
העניין הוא שאנחנו לא בתוך החילוקי דעות ולא מבינים אותם עד הסוף.
לפני שנה דחו את זה לשנה בגלל האצטדיון, והשנה בגלל הקורונה. עכשיו המצב הוא שזידאן יכול לקבל שנה הבאה את מי שירצה או להתפשר על שחקן כלשהו השנה. מבין הקשרים שהוצעו היה אחד בשם אודגארד, וזה זמן מושלם להמר עליו וכך אם לא עובד אז בהחלט יהיה את הכסף לשים על מי שצריך.
אני בעד שמאמן יבנה קבוצה בצלמו, שיביא את השחקנים שהוא רוצה.