מחזור 6:: פיקה מגיש ללגאנס ניצחון, הפסד 2-1 מרגיז (קוטיניו בגולאסו)

images

אז אחרי שז’ירונה נתנה לנו תזכורת קטנה לכך שאי אפשר לזלזל בקבוצות הקטנות של ספרד, בארסה מגיעה להתארח מול קבוצה קטנה אחרת בשם לגאנס. אומנם בתוך רצף המשחקים הרצחני עד תחילת אוקטובר (כשבילבאו וטוטנהאם מחכות כבר בשבוע הבא), ברצלונה, או יותר נכון וואלוורדה צריך לחשוב על איך הוא מוצא את האיזון בין רוטציה שתחזיק עונה שלמה, ליכולת לשמור על רמה גבוהה מספיק בכל משחק. או בקיצור, הבעיות באימון קבוצה גדולה.

קצת על לגאנס

הדבר היחיד שתפס לי את העין בקבוצה הקטנה מפרוורי מדריד היא הנאום של אוהדת לגאנס האמיצה הזאת שגברה על הסרטן, והגיעה במטרה לשלהב ולעודד את הקבוצה שלה תחת הטייטל- “Lega puede”- “לגא יכולה”, ובכנות? הם צריכים את זה. הקבוצה הקטנה מחוצות מדריד היא לא תושבת קבועה של הלה ליגה, אליה הגיעה לראשונה בהסטוריה רק ב-2016. עד אז, לגאנס בעיקר דשדשה בליגה הרביעית, השלישית ובשנייה עד אותו ניצחון היצחון על מיראנדס שהבטיח להם את ההעפלה ל-לה ליגה. אירוע השיא של הקבוצה הקטנה הוא כמובן הניצחון 2-1 בברנבאו על ריאל והדחתה מגביע המלך. עד כה העונה, לגאנס בעיקר נחלה הפסדים מבילבאו, ריאל, אייבאר ו-ויאריאל, ולמעשה הנקודה היחידה שלה מחמשת המחזורים האחרונים היא מהתיקו שלה עם סוסיאדד. כפי שאמרתי, הם צריכים עידוד כרגע.

הכדורגל של לגאנס לא מדהים או יוצא דופן, ואפשר לומר שדיי צפוי באיזו גישה יגיעו חניכיו של מאוריציו פלגרינו. לגאנס עד כה ספגה לא מעט שערים, (עשרה שערים, שני שערים למשחק בממוצע) ונראה שלגאנס תעשה לעשות מה שהיא יכולה במטרה למנוע מברצלונה לכבוש במוניסיפאל דה בוטרקה, הואיל והיא עדיין מתקשה בחלק הקדמי למרות שמחזיקה בשמות של שחקנים לא רעים כמו רולאן המושאל מלה קורוניה, נביל אל זהאר, אל נאסירי וסנטוס. אפילו יש לקבוצה כמה שחקנים שמוכרים לכולנו כמו גומבאו וארנאייז שהגיעו ל- Pepineros.

ומה איתנו?

ברצלונה לראשונה מתחיל העונה ללא פצועים כלל (טפו טפו טפו מלח מים), ועל כן מגיעים גם לא מעט ניפויים מהסגל שנוסע עם הקבוצה למדריד. דניס, אלנייה, סאמפר וראפיניה בחוץ יחד עם לנגלה המושעה, ומי שחוזרל מגרש הוא מלקום, אותו אנחנו אולי עשויים לראות מקבל דקות משמעותיות להתקדמות שלו בקבוצה.

השאיפה היא כמובן שברצלונה תצליח לנצח משחק בזכות המחליפים שלה. כרגע אנחנו חוזים בוואלוורדה מנצל את פתיחת העונה במטרה לעשות ניסויים עם הסגל הקיים, במטרה למצוא תלכיד כלשהו שישרת אותו בהמשך. קשה בנקודה זו לחזות איזה הרכב יעלה, אבל אני מקווה שהתיקו האחרון לא יבהיל את הנמלה במטרה לייצר Plan B סביר לאונסה הנוכחיים.

שיהיה בהצלחה :slight_smile:

2 לייקים

אומנם ההימורים שלי שווים לכלום, במקרה הטוב, אבל לדעתי הרוטציות לא רק שיימשכו גם היום, אלא יכללו אפילו את חוליות ההתקפה. לא אתפלא אם מוניר/מלקום יפתחו, ואם השני מבינהם ייכנס באיזור הדקה ה-60 וקצת, במידה והמשחק יתנהל בצורה טובה.

הייתי נותן לוורמאלן דקות, על חשבון פיקה, גם בגלל היכולת של האחרון, גם בגלל שאומטיטי בכל מקרה ינוח מול טוטנהאם וגם בגלל שוורמאלן פשוט חייב לקבל קצת דקות שהן לא דקות חוסר ברירה. בקישור, חוץ מקוטיניו שחייב לפתוח כבר - וידאל וארתור צריכים להמשיך להשתפשף, בין אם מהספסל ובין אם יפתחו.

לגאנס ובילבאו (בבית) הן קבוצות פחות מאיימות, כרגע, בטח ביחס לטוטנהאם ו-ולנסיה (לפחות פוטנציאלית), ולכן אלו 2 המשחקים בהם אפשר “לעשות ניסויים”, בתקווה שהם לא יתפוצצו לנו בפנים.

לייק 1

ההרכב שמעלה ארנסטו ואלוורדה -

ורמאלן במקום אלבה, מוניר במקום סוארס.

צריך ללמוד איך עובד מערך הרוטציה/Plan B של וואלוורדה. אבל הפעם הוא בהחלט מנסה, לא שינוי קוסמטי אלא ממש הרכבים שונים. זמנים יגידו כמה סובלנות תהיה לו עם צעירים וכמה אמון בהם הוא ייתן, אך כרגע, למנוחה זה לגמרי נכון.

3 לייקים
  1. משחק חושך. מההגנה עד להתקפה, מהשחקנים עד למאמן. לא היה שחקן אחד שהיכולת שלו הערב לא הייתה, במקרה הטוב, לא טובה, וגם זה אצל מעטים. אפשר לנתח לא מעט את המשחק טקטית, ויש כאלו שיכולים לעשות זאת טוב ממני, אבל יש ימים נדירים שפשוט כל השחקנים והצוות המקצועי תופסים יום גרוע. זה היה אחד מהם.
  2. אבל אם כן ניתפס ל"קטנות", אז האגפים של ברצלונה, בדגש על המגנים שהם לא ג’ורדי אלבה, פשוט לא טובים. לא משנה אם זה נלסון “אני רץ קדימה בלי להסתכל, ואז מוסר אחורה לנקודה שהייתי בה קודם” סמדו, או סרג’י רוברטו שאלוהים יודע למה ממשיכים לסמוך עליו כמגן ימני (או בכלל) - האגף הימני פשוט חושך, לפחות מתחילת העונה. דני אלבס עזב לפני לא מעט שנים, ואני מתחיל להתגעגע אפילו לחורים שהוא היה עושה, בגלל שהוא לפחות תרם דברים אחרים.
  3. הניסיון של ורמאלן כמגן שמאלי היה יכול להיות מעניין, אילולא דבר אחד - דמבלה. הבחור שכבש כל משחק, עד לפני ז’ירונה, נראה כאילו איבד את המוג’ו. לא נותר לי אלא לשער שמדובר על כך שאז קוטיניו היה חסר, והפעם אלבה. דמבלה טוב על שטח, וקוטיניו ובטח ובטח אלבה מפנים לו אותו. כשיש קיר כפול של שחקני לגאנס, ואין שחקן ששורף את הקו משמאל, או ששחקן הקישור בצד שלו לא בשיאו - דמבלה לא בא לידי ביטוי. וכן, גם באשמתו. בעקבות כך, כל האגף השמאלי, לפחות מבחינה התקפית, ירד ברמה קיצונית ברמתו. כאשר יש קבוצה שמצופפת, ומול ברצלונה רוב הקבוצות יצופפו, אלבה הוא האקס פקטור. מדהים כמה שרואים את זה כשהוא לא משחק.
  4. נכון, היה יום שכלום לא הלך, אבל אין לנו מישהו שיעשה סדר. המאמן אחראי לכך, אבל זה גם פשוט הסגל שיש לו (באשמתו או לא באשמתו). אין שחקן שיודע לעצור, לחשוב, לנהל. זה לא חייב להיות מישהו בקליבר של צ’אבי, כי כנראה שזה לא יקרה, אבל מישהו אחר בסגנון זה חובה. יכול להיות שארתור יהיה כזה, יכול להיות שלא, אבל זה לא משהו שיקרה מהיום למחר. מאז הגול השני של לגאנס, היה מין ראש בקיר, דרך האמצע, ובנייה מוגזמת על התעלות רגעית ואישית של מסי ו/או קוטיניו, שיצליחו לעבור 2 שחקנים ולמסור לשחקן מול שער ריק. גם אם הייתה תוכנית משחק מסודרת להתמודדות מול בונקר, וכנראה שממש לא הייתה, אין את השחקן שנמצא במגרש ויכול לסדר את הדברים מתוך האקשן.
  5. מתוך רצף המשחקים, דווקא אלו שנחשבו קלים, על הנייר לפחות, הם אלו שנכשלנו בהם. האופטימי שבי יגיד שזה יגרום לשחקנים להפסיק לרחף, ולהבין שדברים לא באים בקלות, גם מול ז’ירונה ולגאנס. הפסימי? הוא מבין שיש מגבלות שגם רצון לא יוכל לכפר עליהן.
  6. הגולים שברצלונה חטפה הם לא באשמת ואלוורדה, משחק ההגנה כן באשמתו. לא יודע מה קרה להגנת הברזל של רוב העונה הקודמת, אבל לספוג 7 שערים, ב-6 משחקים, שאף אחד מהם לא היה מול אריות הליגה, זה מוגזם. משהו שם לא עובד, עדיין לא הבנתי מה בדיוק.
  7. ורמאלן חלם לחלוטין בגול הראשון של לגאנס, אולי אפשר לנקות אותו בגלל החלודה ותפקודו כמגן שמאלי, אבל זה לא ממש מעודד.
  8. ג’רארד פיקה - מר טעות הזויה לדקה. זה כבר מתחיל להיראות כאילו הוא במהלכה של התערבות שבודקת כמה דברים מטומטמים הוא יכול לעשות, לפני ש"מישהו" ינער אותו.
  9. מילה על השידור - מישהו צריך להעיף את יורם ארבל. לא יכול להיות שהגול של קוטיניו נעלם מעיניו, לא יכול להיות שגול כזה קיבל יחס כזה אדיש, לא הגיוני שההצלה הכפולה הפסיכית של השוער של לגאנס קיבלה התייחסות כאילו היה פה כדור חוץ במרכז המגרש, ובטח ובטח שנמאס כבר מבדיחות “סרג’י רוברטו צריך לשחק בנבחרת ישראל”. זה חייב להיגמר, ובהקדם.
3 לייקים

מסכים כמעט בהכל, יש לי השגות על חלק. אבל בקשר לורמאלן. אני לא מסכים. אין לי טענות אליו. הוא לא מגן שמאלי ואסור היה לשים אותו שם. שחקן מבוגר שלא שיחק דקה אחת בליגה השנה. לא צריך להמר עליו. מירנדה למשל היה “הימור” אבל הימור יותר בטוח.

לייק 1

אני איתך. בגלל זה אני “מנקה” אותו, גם אם זה היה גול באשמתו הישירה. חלודה, תפקוד לא נכון, ועוד. יש לו לא מעט נסיבות מקלות. הלוואי והוא ימשיך לשחק, גם אם רק מידי פעם, כדי שלפחות חלק מהנסיבות המקלות האלו ייעלמו.

מירנדה התבקש לא לצאת עם נבחרת ספרד עד גיל 19, כי יש לנו 3 משחקים בשבוע ואין לנו מחליף לאלבה.

ואז ורמאלן פותח כמגן שמאלי כדי לתת לאלבה מנוחה.

אם לא הייתי אוהד בארסה, הייתי יושב עם פופקורן כדי לקרוא פה כי ההתנהלות שלנו היא בדיחה ולא יותר מזה.

טוב, אפשר להתנחם בזה שריאל מדריד יותר לוזרית מאיתנו…

2 לייקים

חזור ושוב עברו המחשבות בראש לחיים שאחרי צ’אבינייסטה. מסוג הדברים שכמה שלא תתכונן ותשנן לעצמך, תבוא לא מוכן לסיטואציה.

אל החלל הזה נשאב (מרצון או לא, דיון בפני עצמו) מסי. השמירה עליו כל כך אדוקה שזה מכה די אנושה לראות את מסי עומד באמצע ומנסה להשחיל כדורים בין שני קווי הגנה. גם הוא לא יכול.

כשאני מדבר על החלל שצ’אבי ואינייסטה השאירו, אני מדבר על -

  • ראקיטיץ’. באמת שהוא אמין, אחראי, עובד קשה ועוד, אך מאידך אין לו שום תרומה בהנעת כדור קדימה והמסירות בינו לבין בוסי או סרג’י רוברטו מתישות ובעיקר חסרות תועלת.

  • בוסקטס. כן, שם שנשמע מוזר להזכיר כבעיה של הקישור אך בוסקטס במבנה הנוכחי ובשיטת המשחק הקיימת כרגע פשוט חסר תועלת בוסקטאית. הרי הגלגל זז בצורה ברורה, סרג’י רץ למעלה (אין מה לשמור עליו, לא איום לכלום) < ראקיטיץ’ זז ממש לאגף בימין < בוסקטס עולה למעלה לתת למסי/קוטיניו כדורים < פיקה ואומטיטי נשארים לבד חשופיםלמתפרצות. מעבר למתפרצות, בוסקטס לא קשר 50/50 טוב כי לא שם מתבטאים איכויותיו. בוסקטס אלוף בלחטוף כדורים מיד ולשבור מתפרצות כשהם עדיין רק בתכנון, בוסקטס יודע למסור מקו שני כשהגנת היריב לא מאורגנת, ובוסקטס יודע לרדת לאחור ולהיות בלם שלישי, צורך גדול מאז אלבה החליף את אבידל והמגנים שלנו היו בעיקר בחצי מגרש היריב. בוסקטס כקשר 50/50 פשוט לא טוב לנו.

  • קוטיניו. אם, בהנחה, והיה לנו קשר המנהל ודוחף משחק בימין, קוטיניו יכל להשלים טוב כקשר יוצר עם דריבל משובח. לקחת ווינגר סופר כשרוני ולהגיד לו - היי חבר, צ’אבי ואינייסטה לא פה כבר אולי תנהל לנו את המשחק - לא יעבוד בחיים.

אלו הנקודות שלי באשר לקישור. ואני אפילו לא עצבני/זועם/עצוב/מדוכא, אסביר בפסקה בסוף למה.

**

מה שחורה לי ביותר זו ההצבה של סרג’י רוברטו. כאילו, כמה יכול להיות גרוע סמודו באימונים שרוברטו יכול להסריח את הדשא באין מפריע כשהסטטוס שלו אצל המיסטר שווה ערך לסטטוס של מסי, קרי, לא נוגעים פן יבולע לנוגע. נכון קאנטרה, נכון נתן כמה משחקים טובים בכמה עמדות, נכון קורל סימן טוב… אבל היי, זה כואב בעיניים לראות קבוצות מניחות לו להיות חופשי איפה שרק יבחר על המגרש כי הוא ואיום זה מזרח ומערב. מה וואלוורדה רואה שאנחנו מפספסים? ולמה פיקה קדוש וטהור כשלוצ’ו ידע לנענע אותו חזק כשהיה צריך? למה כל משחק טעות של בלם בהפועל ארגזים שעריים? וואי כמה שזה יכול לקומם אותי שאין דין ואין דיין ושחקנים לא משלמים על טעויות.

אגב, סף השבירה המנטלי של הקבוצה ברצפה. אם משהו אחד לא עובד כמו שהם חשבו מתחיל חוסר שליטה הנראה כמו מפולת שלגים. איפה הימים של פויול ואיפה חבורת האדישים ששיחקו על הדשא היום.

ורחמי לורמאלן. מה יכל לעשות המסכן…


ומשהו קצת אישי,

ראיתי דברים גדולים מאוד בהרבה ענפי ספורט, ומתישהו שאתה רואה את הדעיכה הכאב גדול מנשוא, אולם אתה מקבל פרופורציות ומסדר את מדדי הרצונות בצורה שונה.

רוג’ר פדרר כנראה כבר לא ייקח עוד גראנד סלאם בטניס וזה בסדר כי אין לי ציפייה כזו, טום בריידי כנראה לא יניף את גביע הלומברדי בפוטבול וזה בסדר כי אני לי ציפייה כזו, טריו יחודי כמו שהיה בספרס בכדורסל כנראה גם כבר לא אראה, וגם הקישור של בארסה כנראה לא יחזור למה שהיה.

האם אפשר לנצח אחרת? מן הסתם, רק בניגוד לפיפא שאפשר לכמת קישור למספרים ולדעת מי יותר ומי פחות, המציאות שונה מאוד. על הנייר יש לבארסה סגל כשרוני מאוד ובתכלס נראה שאין שחקן שמצליח להתעלות ולעשות את חבריו טובים לידו (למעט מסי), ואין קשר לוואלוורדה זה היה עוד לפניו החלל בקישור.

דור הולך - לצערי הרב - ודור בא, והארץ לעולם עומדת.

6 לייקים

אין לי המון להוסיף על כל הנאמר כאן אבל רק חידוד קטן לגביי התפקוד של ורמאלן, ובכללי על ההצבות על המגרש היום:

האמת, שכמו שהמשחק נפתח, זה היה נראה שוולאוורדה רצה לעלות עם מערך של 3-4-3, קרי עם שלושה בלמים. ורמאלן עלה בתור בלם שמאלי ואומטיטי במרכז. הבעיה היא שזה נראה שהקבוצה לא הייתה באמת ערוכה לשחק באופן הזה, ואני נוטה להאשים את וואלוורדה במשהו שהוא על פניו היה הרפתקני ומעניין, אך מאוד לא אחראי מצידו, כי נראה שהקבוצה הלכה לאיבוד במערך הזה, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהיעדר האיזון באגפים. במחצית הראשונה רק 23.2% מההתקפות הגיעו מצד שמאל ו- 41.9% הגיעו מימין. היעדר גורדי אלבה, והניסיון להחליף את התרומה שלו ע"י שינוי המערך קרס באופן משמעותי.

הקישור תחת המערך הזה אומנם תפקד טוב במשחק הלחץ, אך כשל בהנעת הכדור קדימה. רוברטו וראקיטיץ’ הסתובבו סביב עצמם, בוסקטס ניסה את מזלו עם כדורים ארוכים (בהם מסתבר שהוא לא משהו) וקוטיניו ניסה את מזלו מרחוק כל פעם. לא היה שחקן אחד שיכול לזהות את האופציות על המגרש ולנווט את המשחק, וגם אם יהיהו חמישה קשרים על מהגרש, בהיעדר השחקן עם האיכויות הללו הקישור לא יצליח להוציא מעצמו מעבר לחניקת מרכז השדה.

מילה קטנה לגביי ההתקפה- דמבלה. אומנם אפשר להתלונן שבהתקפה נראינו יותר כמו אוסף של אינדיבידואלים מאשר קבוצה, ללא שום יכולת באמת לייצר דאבל פס אלא אם זה נעשה בין בוסקטס למסי, דמבלה הראה לכולם איך הוא נראה כשהוא לא מסתתר מאחוריי סטטיסטיקת ה"שער למשחק" שלו. על כל מהלך אחד טוב שלו יש לו המון מהלכים שגורמים לך לתלוש שערות מהראש. עד שהוא לא עובר את השחקן הראון הוא לא חושב בכלל להרים את הראש ולחפש אופציות. לראות רק איך דמבלה נראה על המגרש יכול להעביר לנו תמונת מראה על “למה ההתקפה שלנו נראית כמו שהיא נראית”. אוסף של אינדיבודאלים שכל אחד מנסה את מזלו.

האמת היא שהמשחק הזה מדכא. לא רק בשל הפסד הנקודות המרגיז לקבוצה שלא ניצחה עד כה בליגה, אלא בגלל החוסר אונים שראינו בהתקפה. וואלוורדה העלה את כל התותחים הכבדים שאמורים להצליח להכניס את הכדור לרשת, ועדיין זה לא הספיק. כולם אשמים בהפסד הזה. מוואלוורדה עד כל השחקנים על המגרש.

מקווה שנצליח לשנות את המומנטום מפה.

4 לייקים

Blockquote

שמשהו יסביר לי מה ראקיטיץ’ מחפש שם.

לגבי וורמלאן, הוא לא אשם בשער בשום צורה. אם תשימו לב פיקה היה לגמרי מחוץ לעמדה שלו,
מה שגרם לאומיטיטי וורמאלן לרוץ שטחים ענקיים בשביל לסגור ולחפות עליו. וורמאלן פשוט לא הספיק.

פיקה הראה חוסר מודעות למה שקורה סביבו, שזה הבסיס של המשחק שלו.

עונת 16/17 all over again… כל עוד הוא לא ישתנה - המערך הזה יקרוס, שוב.

אני נהנה לקרוא כאן את תגובות הקולס, אנחנו רואים נכוחה את הבעיות ואפילו מפנטזים על פתרונות, אבל הבעיה היא מנטאלית בראש ובראשונה. ברומא זה התפוצץ בפרצוף, אבל מישהו ציין כאן-כשמשהו לא הולך, אף אחד מהשחקנים לא מצליח לשנות מומנטום, פשוט נסמכים על הקסמים של מסי. מפסיקים לחשוב.
לא ברור מדוע, זה קורה, מדוע חוזרים על הטעויות שוב ושוב, למה אין המצאות חדשות תוך כדי תנועה במהלך המשחק. בטח מול בונקר, בטח בפיגור. צריך להפתיע, צריך לדחוף ממקומות פחות צפויים.
בלי ארתור שצובר קילומטרז’, מקבל ביטחון ומתחיל לשמש גל ראשון וגל שני להתקפות (אם בכלל יהיה מסוגל לעשות כן), אנחנו תקועים בקישור נטול חן וכישרון שבעיקר דוחף מהאמצע, או סותם את שינויי המקומות שהיו פעם האיפיון של צ’ אבינייסטה הבוסטקטסיים…
קוטיניו ישיר מכדי להיות שחקן באמצע, שם דרוש איפוק, הנתהלות רוחבית ואחריות טקטית פסיכית ברמה של בלם. התפקיד של קשר אמצע בבארסה משול ל-לב, למח ולבהונות הרגליים יחדיו.

אגב
מסי היה מבריק אתמול, בשניות בהן ניסה הוא חשף את המבנה הלקוי של בארסה, בא לקבל כדור בדוחק ומוסר פנימה, אל… עוד ועוד לחץ.

אגב2
מלבד כושר יירוד של פיקה, שמישהו יסביר לי למה אנחנו כלכך פריכים בהגנה. כל העונה.

“כל העונה” זו אמירה בעייתית קצת הואיל ואנחנו בסוף ספטמבר. אני אנסה לבחון את המגמות עד פגרת הנבחרות בתחילת אוקטובר, אבל כמה תאוריות בגדול בהתייחסות להגנה:

  1. הירידה ביכולת ההגנתית מגיעה בגלל ניסיון לשנות סגנון. וואלוורדה עושה הרבה ניסויים בקישור, וזה בא לידי ביטוי בתמיכה ההגנתית ממרכז המגרש. בעבר היה מאוד קשה להגיע למצבים מול ברצלונה, ועכשיו בהיעדר התמיכה של הקישור יש יותר מצבים בתוך הרחבה. אחד המאמנים שזה קרה לו לא מעט זה סימאונה עם אתלטיקו. כשהוא מנסה לשנות את הסגנון שלו ומערב יותר שחקנים התקפיים, אתלטיקו נראית יותר חשופה הגנתית.

  2. סרגל המאמצים הוא דבר שמקבל התייחסות רצינית העונה וזה בא לידי ביטוי בעיקר ברוטציות, ובכושר הנוכחי והאינטנסיביות בה הקבוצה משחקת. החיסרון בלשחק נגד קבוצות אמצע טבלה בתחילת העונה הוא שאצלהן יש פחות התחשבות במספר מפעלים, באיזה כושר הם יגיעו לחודש מרץ וכ’ו. המאני טיים של קבוצות אמצע הטבלה הוא למעשה- בכל העונה. וואלוורדה ככל הנראה לראשונה בקריירה שלו מנסה למצוא את הנוסחא הנכונה בכל הנוגע לסרגל מאמצים, ובינתיים כמעט כל המחליפים אותם הוא ניסה עוד לא נתנו את התפוקה המצופה.

אני בהמשך אבדוק איך אפשר לחפור עוד בנקודות הללו, אבל אלו הן ההנחות שלי. כמובן שחלק משערי החובה האחרונים נבעו מטעויות אישיות ברורות (הרוב המוחלט של פיקה), אבל עצם העובדה שבקלות רבה מידי קבוצות מצליחות לייצר מצבים בתוך הרחבה הוא משהו ששווה לחקור.

2 לייקים

לא משנה אם אתם חושבים שואלורדה מאמן טוב או לא. או שאתם חושבים שאנחנו סתם נטפלים אליו. וזה גם לא משנה אם אתם חושבים שמירנדה מתאים או לא. אבל מה שואלורדה מעולל לו זה נבזות לשמה. אין לי שום מילה אחרת לתאר את זה.

אחרי שהוא ביקש ממנו לא לצאת לנבחרת (ואפילו אמר את זה במסיבת עיתונאים שלו) ומירנדה הסכים. הוא לא זימן אותו ללגאנס והוא גם לא בסגל למשחק מחר נגד בילבאו. יודעים מה, הוא אפילו לא הזמין אותו לאימון היום. אם ואלורדה לא סומך עליו , אז למה לעזאזל הוא ביקש ממנו להישאר?