אראוחו פשוט צריך חלוץ גדול וכבד כדי להידבק אליו ואז רואים את הצד הטוב שלו כבלם, היכולות שלו עם הכדור זה זוועה ואי אפשר לשחק איתו שיש קבוצה אמיתית שלוחצת.
אולמו נראה כמו החיקוי שלו, סוף פודגראנו.
לייק 1
בשקט בשקט, לבה, שלפחות פה בפורום היה רכש לא פופולרי, עוד רגע עוקף את ניימאר בטבלת הכובשים בכל הזמנים, ובדרך הבטוחה לטופ 10. זה לא רק הכיבושים, גם היכולת להופיע במאני טיים ושתי אליפויות שיש לו מניות רבות בהן, כולל אחת שבה היה בהתקפה לבדו פחות או יותר. כל זה בגיל מבוגר מאד (כריסטיאנו כבר לא באמת היה רלוונטי ברמה הזו בגיל הזה).
לטעמי הרכש הטוב ביותר של קדנציית לאפורטה השניה. ועוד במועדון שמסורתית קשה מאד להצליח בו בתור 9, בטח אחד גדול וכבד יחסית.
לייק 1
אני הולך דווקא עם ז’ול קונדה שהגיע בסכום אפילו יותר גבוה ואחרי שהיה נראה שצ’לסי קרובה להחתימו, היו ימים פעם שאנטי ויניסיוס ג’וניור היה רונאלד אראוחו. קונדה היה שחקן טוב בסביליה אבל מבחינתי עם כושר גופני מטורף ושחקן שיותר טוב תמיד ממה שהוא ‘נראה’. לדעתי עבר תהליך בקבוצה והפך גם לסוג של מנהיג. לגבי רוברט לבנדובסקי - הוא ווינר, הוא רעב, ה-0:1 ברצלונה ב-2022-23 באמת תמיד היה שלו, לבטח בחצי הראשון של העונה. לגבי האליפות אשתקד אחלה מספרים ואני לא אהמר נגדו, היה חסר קצת נגד אינטר אולי מבחינת כשירות. מצד שני ברצלונה יצרה כמות מטורפת של מצבים בכל משחק ואולי יש כאלה שיגידו שההוכחה הטובה ביותר לכך היא פראן טורס שאני דווקא מחזיק ממנו.
זה בערך כמו להגיד שקרבחאל הרכש הכי מוצלח של קדנציה 2 של פלורנטינו.
היחיד שאולי מתחרה זה רפיניה
בסוף כל הרכש של לאפורטה הוכיח את עצמו.
לבנדובסקי, ראפיניה, קונדה, פראן, איניגו, אריק.
אם היה מאמן איכותי מלכתחילה, היינו רואים את זה קודם.
הציפיות משחקני הגנה לחלוצים הן שונות בהחלט אבל אני לא רואה כל כך את ההשוואה פרט לכך. דני קרבחאל חזר מהשאלה בגרושים, זה תהליך שהיה אמור לקרות ואולי ז’וזה מוריניו עיכב קצת את ההתקדמות שלו. כאן ברצלונה במצב כלכלי לא פשוט בקיץ 2022 לקחה סוג של הימור. אם הוא היה מתגלה כמו פרלאן מנדי? אגב, אני לא יודע מתי ברצלונה תוכל לחזור להשתולל כלכלית, אבל בכל מקרה ביחס לשחקנים עד עתה - אולי עוד כמה שנים נדבר גם עם ז’ואן גארסיה.