מחזור מספר 7:: שוב מאבדים נקודות 1-1 מול בילבאו (מוניר)

  1. משהו פה דפוק, ולא ברור לי מה ולמה. חלקו של ארנסטו ולאוורדה בדברים אלו, לא רק שהוא לא החלק המזערי בבעיות, אלא שתפקודו הוא אחת הסיבות הגדולות לתוצאות האחרונות (וליכולת מתחילת העונה, גם בנצחונות), אם לא הגדולה שבהם. לתת למסי ובוסקטס מנוחה בבית, מול בילבאו, זה בסדר גמור. תיאורטית, אין הרבה משחקים יותר טובים לעשות את הצעד הזה, אבל מעשית, ולא רק כחוכמה בדיעבד - זה פשוט לא זה. כבר משחק שני ברציפות שההרכב שהמאמן מעלה גורם לי לחשוב על פוטנציאל לשינוי מרענן, לא רק מבחינת הרוטציות, אלא בעיקר מבחינה טקטית, וזה לא קורה. מסי או לא מסי, עוד הרבה לפני מישהו שיבקיע/ימסור מעבר לכל ההגנה/ימשוך אליו 3 שומרים, הדברים הבסיסיים לא עובדים.
    לא ברור לי למה סרג’י רוברטו וסמדו שוב פותחים יחד, ועל אותו אגף. שניהם כל כך משוכנעים שהם מגינים ימניים, ובו זמנית הם חושבים שהשני מגן ימני, שכמות החורים שהייתה באגף הזה רק בנס לא תרמה ללפחות עוד 2 שערים לחובתנו (אם אני לא טועה, לבילבאו נשרק נבדל שלא היה, באחד מהחורים האלו). לא ברור לי מה התפקיד של דמבלה בהרכב, ומי נותן לו אישור לקחת כדור, לדרבל אותו למוות, להיתקע, ורק כשאין ברירה למסור, וגם אז זה בד"כ עקום. איפה מלקום בכל הסיפור הזה? הוא עד כדי כך גרוע באימונים שהוא שווה הוצאה מהסגל? אלו רק 2 דוגמאות, ורק מאתמול, לדברים שחוזרים על עצמם כבר כמה וכמה משחקים, ואין תגובה מהקווים. לא משנה מה הסיבה (עיוורון, הוראות מגבוה, פחד משחקנים), אבל בשורה התחתונה - משהו לא עובד בסיפור הזה. לאורך השנים תמיד היו תלונות על כך שאין לברצלונה PLAN B, למקרים שהתוכנית המקורית לא עובדת. כרגע? אני בעיקר מחכה ל-PLAN A. כי זה כבר משחק שלישי ברציפות שעולה לי בראש המשפט הזה של פיבי -

giphy

  1. אחרי ואלוורדה, אבל ממש לא בגלל שהחשיבות שלהם או הבעייתיות שלהם נמוכה יותר - השחקנים. מצטער, יש אשמה של מאמן, ויש דברים שלא תלויים בו, לא משנה איך יסובבו את זה. ואלוורדה יכול לתת לשחקנים כדור ולהגיד להם “לכו, שחקו ויהיה בסדר”, ועדיין זה אמור להיראות יותר טוב ממה שקורה בפועל. פעולות פשוטות לא עובדות, חוכמת משחק בסיסית, של שחקנים שכבר עברו דבר או שניים בקריירה, נעלמת כלא הייתה.
    סמדו עושה חורים שאפילו דני אלבס היה דופק את הראש בקיר עליהם, פיקה עולה למעלה לתפקידו הראשי כחלוץ, מסתבר, כבר בדקה ה-60, דמבלה חושב שהוא מקבל נקודות על להיכנס בקיר, סוארס ממשיך לפתוח רגליים לאינספור מסירות ולחכות ל"גול המושלם", החטאות של מסי, קוטיניו וסוארס שאם שחקנים אחרים היו מחטיאים, היו תולים אותם בכיכר העיר וכו’ וכו’. זה הרבה מעבר לחיסרון של מסי ובוסקטס (זה לא היה שונה כאשר הם כן היו על המגרש). משהו דפוק בגישה, עוד לפני דברים ממש מסובכים כמו תפקוד טקטי. תקראו לזה שובע, תקראו לזה טיפשות, תקראו לזה איך שאתם רוצים. השחקנים עצמם אשמים לא פחות ברצף המשחקים הזה.
    היו 2 שחקנים שהייתי מרוצה מהם אתמול, וגם זה נטו מבחינת הגישה - וידאל וסוארס. שחקנים מנוסים, שלא צריכים להוכיח שום דבר ולאף אחד, ודווקא הם אלו שלפחות הראו רצון ולחימה.
  2. העניין הוא שאני לא יודע מה לעשות, חוץ מפתרונות קצרי טווח שאולי יתבררו כארוכי טווח (ז"א, עד סוף העונה, לא מעבר). צריך לייצב הרכב אחד, ראשי ועיקרי, צריך להתאים את הרוטציות לשחקנים ולסיטואציה ועוד. ונכון, עוד יהיו פיקים חיוביים, כמו גם שליליים. השאלה היא איך שומרים על הראשונים לכמה שיותר זמן, ואיך יוצאים מהאחרונים כמה שיותר מהר. זה התפקיד של המאמן, זה התפקיד של הצוות המקצועי, זה התפקיד של השחקנים.
  3. נכון, אנחנו צריכים בלם טוב, ומגן ימני אחד, לפחות, שאשכרה יודע מה הוא עושה. אנחנו צריכים שחקן שיחליף את בוסקטס וגם חלוץ או שניים. אבל הרבה לפני כל אלו צריך 2 סוגי שחקנים: צ’אבי ופויול. אז לא, אני לא מדבר ספציפית על 2 אלו, וגם מאוד ברור לי ששחקנים ברמה של צ’אבי כבר לא יהיו (לפחות בעתיד הקרוב). אני מדבר על סגנון, רק סגנון. אנחנו צריכים שחקן שינהל את הדברים, שיסדר את המשחק, שיבין שלרוץ לתוך שחקני בילבאו שוב ושוב ושוב זה לא משהו שנקרא “סדר” או “היגיון”. מישהו שיידע לנווט את המשחק, ולראות דברים ששחקנים אחרים לא רואים.
    אבל לא פחות מזה, אנחנו צריכים פויול. כזה שגם ביתרון 4:0 ימשיך לרוץ כמו פסיכי. כזה שגם אחרי שהאליפות מוכרעת עדיין יצעק על פיקה. אחד שאחרי גול, יילך לעצור ריקוד ברזילאי, כי הוא מבין שיש צד שני. דמות שתרים את השחקנים אחרי ספיגה, או כשפשוט שום דבר לא הולך. מישהו שהשחקנים מעריכים ומפחדים ממנו בו זמנית, מישהו שלא צריך להיות עילוי טקטי ו/או כישרון על כשחקן, אלא אחד שירים את השחקנים, בכל מצב שהוא, ובכל סיטואציה. עם כל הכבוד לקפטנים הנוכחיים שלנו, אף אחד מהם לא כזה, ולא יהיה כזה. זה לא משהו שנבנה בקלות, ואין שחקן שפתאום יגדל רעמת תלתלים ויתפוס את התפקיד. אבל כל עוד זה לא קורה - בימים בהם הכישרון לא יספיק (ועוד יהיו הרבה ימים כאלו, לא משנה תחת איזה מאמן ועם אלו שחקנים), לא יהיה את הדבר הזה מעבר שיכול לעזור. וזה לא פחות חשוב.
5 לייקים

ובינתיים אני רואה את ריקי פוץ’ מרחף לו על המגרש בבארסה ב’.
מחכה ליום שולוורדה יתן לו דקות (כן בטח). הילד הזה מראה יכולת יותר טובה מ80% מהקשרים שלנו (מאלה שמקבלים לפחות הזדמנות)

אני מתגעגע ללואיס אנריקה השחקן, יש לי הרגשה שאם לוצו היה שחקן בשבוע הזה, הוא היה מרביץ “חינוך” לכמה שחקנים, אבל ללואיס אנריקה המאמן אני בכלל לא מתגעגע. כל הנוסטלגיה המזויפת הזו, היא תמיד נורמלית שבא מאמן אחר. אבל עדיין היא מזויפת. האכזבה הכי גדולה שלי מואלורדה לא בגלל שהוא פחות טוב מלוצו, אלא שהוא בסה"כ גירסה משעממת יותר של לוצו המאמן. לא מרגיש שיש הבדלים בין שתי המאמנים. להגנתו של ואלורדה, הוא השתמש בורמאלן בתור מגן שמאלי. במשחק ליגה נגד לגאנס. לוצו השתמש במתייה בתור מגן שמאלי בטורינו ברבע גמר אלופות ובקלאסיקו… את זה בנתיים ואלורדה לא עשה. (הדגש על בנתיים).

גניבת דעת זה לחשוב שלוצו עשה עבודה יותר טובה מואלוורדה. רכב על msn שזה עבד, ודברים לא עבדו הפיתרון שלו היה ארדה טוראן וגומש. יותר מזה, הקישור שלנו היום במצב הזה, בגלל שלוצו חשב ששחקני קישור זה אובר רייטד. להזכירם הוא העדיף את טוראן וראקיטיץ על קרוס וגונדאן (אל תתמקדו יותר במשמעות של השמות, כי את ראקיטיץ אני אוהב, אלא יותר בתפקיד שלהם ומה זה אומר על המאמן )

להגנתו של לוצו יאמר שפיקה התחיל לזרוק זין אצלו. הוא העביר אותו סדרת חינוך (למי שזוכר שהוא נתן לו לעשות חימום מלא והריץ אותו בלי להכניס אותו במשחק נגד חטאפה בחוץ, אם אני לא טועה בקבוצה) לעומתו ואלורדה במסיבת עיתונאים אחרי המשחק התחנף לפיקה.

לייק 1

שלום לכולם, חג שמח (שמחת תורה) - ועונה טובה (גם הנאה וגם הישגים) לכולנו.
נתחיל בארנסטו שלנו:
אם הוא אומר )אחרי בילבאו של אתמול) שהספסול של מסי (ובוסקטס) במחצית הראשונה היה “לטובת הקבוצה” - אין לו יותר מה לחפש בבארסה. זה אומר ש-:
א. הבחור לא הפנים עדיין מה החשיבות של ליאו מסי לבארסה.
ב. הבחור לא מבין איזה “חומר” יש בידיו - ללא ליאו מסי על הדשא !

היות ובבארסה כולם רחומים וחנונים - כנראה שנישאר עם הואלורדה הזה עד סוף העונה, ונצטרך לסבול אותו ולהצליח “למרות” נוכחותו.
בתחילת שנתו השנייה - לואלורדה אין שום השפעה על הקבוצה ועל איך שהיא משחקת. נהפוך הוא, ע"פ צורת המשחק, חלק גדול מהשחקנים בכושר ירוד, שיטת משחק לא קיימת, אין שום תבניות התקפיות מסודרות, שלא לדבר על חוליית ההגנה הקטסטרופלית !
לאור כל זאת ברצוני לדבר על מספר שחקנים:
מגן ימני - מאז עזיבתו של דני אלבס - אין לנו מגן ימני. בטח לא באיכות. בטח לא כזה שיכול וחייב לתמוך בהתקפה, כמו שעושה ג’ורדי אלבה בצד השני. נלסון סמדו הוא מגן בינוני ביותר, שלא מתאים לבארסה. הסיבה שאני אשאיר אותו (בינתיים) היא רק בגלל שלדעתי סרג’יו רוברטו - גרוע ממנו.
סרג’יו רוברטו
שחקן בינוני ומטה ללא תפקיד מוגדר. הוא לא מגן ולא קשר. לא יודע מה לעשות באף אחד מהתפקידים. אתלטי ומהיר ובזה נגמרו תכונותיו. חסר דיוק להחריד - כל מסירה שנייה מגיעה ליריב, מאבד כדורים לא מעטים, משחק הגנה “מחורר” לגמרי. לבחור אין לעניות דעתי מה לחפש יותר בבארסה. שילך למקום אחר וימצא את מקומו.
ג’רארד פיקה
הגיע הזמן לומר לו שלום יפה. אני טוען כי מאז עזיבתו של הקפטן האגדי שלני - “טרזן” פויול - אין לבארסה חוליית הגנה בכלל. אנשים מתפלאים איך בשנה שעברה ספגנו מעט שערים. זה היה בגלל שאינייסטה עוד שיחק בקישור והחזקנו יותר בכדור. השנה (ותכף) נגיע לזה - כמעט ואין לנו חוליית קישור, והקבוצות מנצלות זאת לחטוף כדורים ולאיים ברציפות על השער שלנו, וה-“אין הגנה” שלנו קורסת. פיקה לא יהיה לעולם סרג’יו ראמוס. הוא איטי להחריד, והיום בכדורגל בלם חייב להיות מהיר (ראמוס, וראו מריאל), ותכונה היחידה שלו זה קצת אינטליגנצית משחק. עם זה לא הולכים למכולת. הגיע הזמן להיפרד (בדרך יפה !) מפיקה, ובודאי שלא להעלותו בהרכב הראשון. כיום פיקה בכושר קטסטרופלי, ומחצית מהשערים שקיבלנו - “בזכותו”
איבן רקיטיץ’
אחד השחקנים הכי “overrated” בעולם. שחקן איטי בעל יכולות טכניות מוגבלות ביותר. כושר מסירה מחריד , מאבד כדורים על כל צעד ושעל, לא מאיים על שער היריב, בעל יכולת בעיטה מאוד מוגבלת (כולכם ראיתם את ההחמצה אתמול מול בילבאו בשלהי המשחק כשמסי הכין לו כדור “על מגש” רק לגלגל לפינת השער. אנשים חושבים שרקיטיץ’ שחקן איכותי. ממש לא. כבר אמרתי - לשחקנים איטיים אין מקום בדורגל של היום. רקיטיץ’ לא תורם דבר למשחק של בארסה. ההבדל בינו לבין מודריץ’ למשל הוא שמיים וארץ. חבל שחידשו איתו את החוזה. כבר אמרתי בבארסה יש רחמנים בני רחמנים וזה לא לטובתנו !
דמבלה
היתרונות ברורים: מהיר מאד. שתי רגליים. החסרונות: 0 אינטליגנציית משחק. מאבד כמעט כל כדור כשהוא5 פותח בדריבל. אני לא רואה את זה משתפר ובטח לא בקרוב. לא אצטער אם ילך. שחקן שצריך להיות במקרה הטוב מחליף, אבל בטח לא לפתוח בהרכב הראשון.
כעת הגעתי להרכב המומלץ שלי:
טר שטגן (אני לא חושב שיאספר סילסן נופל ממנו - סילסן שוער מצוין !)
הגנה: סמדו ואלבה מגינים; לנגלה ואומטיטי (כן אני יודע ששניהם שמאליים אבל אין לנו בלם ימני טוב) - בלמים
קישור: בוסקאטס (שגם הוא חווה ירידה גדולה בכושרו), קוטיניו (שטרם החל לתרום משמעותית) וארתור (הברזילאי)
התקפה: מסי, סוארס ו…מלקום.

במעט שראיתי את מלקום, הוא נראה לי שחקן מוכשר והרבה יותר אינטליגנטי מדמבלה.

חברה, בואו נודה על האמת. בארסה זה 50% (ואני צנוע) ליאו מסי. בלעדיו, הקבוצה החא קבוצת מרכז טבלה בלה-ליגה. כן, מרכז טבלה ולא יותר. חוליית ההגנה שלנו כמעט ולא קיימת , ולצערי גם חוליית הקישור לא מתפקדת. אם מסי לא היה יורד למרכז המגש ל"רכז" ולהניע - לא היינו מגיעים לשום מקום.

כל שנה שאנחנו זוכים בתואר (גביע, אליפות) זה בעיני נס. נס שנקרא ליאו מסי. כשהוא על המגרש, מעבר למה שהוא תורם, כל הקבוצה משחקת בלפחות 50% יותר טוב ולהיפך (יורדת ב-50% כשהוא איננו). זה רק מראה מה תרומתו של מסי לבארסה. אני לא רוצה בכלל לחשוב איך תיראה הקבוצה כשהוא יפרוש מכדורגל.

לעניות דעתי בארסה “לא שווה” השנה יותר מרבע גמר צ’מפיונס. בארסה איננה אחת מ-4 הקבוצות הטובות בעולם (ריאל, אתלטיקו, ליברפול, ביירן, פ.ס.ז’ , צ’לסי). אשמח אם נגיע לרבע הגמר. אם נקבל הגרלה “טובה” אולי איכשהו נגיע גם לחצי הגמר.
בעיני, ליגת האלופות היא מישנית לגמרי. העיקר - לזכות באליפות ספרד. זה הלחם והחמאה. זו חייבת להיות המטרה כל שנה ושנה.
זכייה בלה-ליגה מראה על קבוצה יציבה ואיכותית לאורך עונה שלמה (38 מחזורים). מבחינתי זה העיקר והצ’מפיונס זה רק בונוס.
האחראים על הרכש בבארסה לאורך השנים צריכים לשבת בכלא על מה שהם עשו לאורך השנים. שמח שאריק אבידל הגיע אבל עם כל הכבוד ליכולתו המצויינת כמגן שמאלי - מה הכישורים שלו כמנהל טכני/ספורטיבי ?

לדעתי, בארסה חייבת להחזיר את ניימאר. זה שחקן שנולד פעם בדור. הוא כנראה גם רוצה לחזור לבארסה. כשאתה חייב משהו, אתה גם “מוריד את התלוי מהחבל”. מספיק עם הגאווה ועם ה"לעשות לו דווקא". כנראה שזה לא יקרה בעידן ברטולומיאו, שגם הוא מזמן כבר היה צריך ללכת הבייתה - אולי שפיקה ירוץ לבחירות לנשיאות בארסה - הרי הוא מעוניין להיות נשיא.

אז מה חסר לנו ?
מאמן
מגן ימני (ומחיף)
בלם איכותי עם רגל ימין (ומחליף)
קשר איכותי 50-50 (ומחליף)
קשר התקפי
חלוץ מרכזי - לואיס סוארס אינו אותו שחקן שהיה: איטי, מגושם, מחטיא הרבה. להיות חבר טוב של מסי לא צריך לתת לך שום פריבילגיה של לפתוח בהרכב.
ניימאר.

אשמח לשמוע את דעתכם. אני מתנצל מראש שאולי הייתי קצת בוטה, אבל זה מה שאני חושב באמת !

חש מח לכולם !

אייל,
מסכים מאוד עם רוב דבריך ! קרא את דעתי שתי הודעות מתחתיך !
חג שמח !

לא מסכים. לוצ’ו היה מוטיבטור, לוצ’ו ייצב לחלוטין את ההגנה ואצל לוצ’ו הייתה היררכיה (גם אם חלקה מגיעה מהנהגתו של צ’אבי וקצת אינייסטה). אצל וואלוורדה לא ברור מי המנהיג, השחקנים חסרי חשק ואין להם מושג על עמדות וטקטיקות. זה שונה מאוד לא לבחור ללבחור ברע (לדעתך. אין לי כוח לפתוח על זה דיון כרגע ברשותך).

אלחנן, ברוך הבא לפורום.

רק הערה קטנה, אם הסכמת עם מישהו לייק אותו למטה מימין בהודעה, ואל דאגה כולם רואים את הודעתך אין צורך בהודעות הפנייה כמו זאת שציטטתי.

כמו כן חלק את הפוסט שלך לפסקאות, זה נראה שרשור אחד ארוך ומייגע לקריאה.

בהצלחה בלאוגרנאי!

2 לייקים

משהו לא טוב עובר על הפרעוש:

די ברור איך נראית בארסה עם בוסי ומסי, ואיך בלעדיהם. אחרי שצ’אבי פרש ואינייסטה דעך, היה זה רק ברור שהשיטה הא-לה-פפית קרוייפית תדהה ותהפוך לתיאור נוסטלגי של מה שהיה ואינו עוד. אז מה עושים כשברור לכל שדור זהב שכזה כנראה לא יצמח גם בעוד 50 שנה? מנסים לשמור על הקיים, או מנסים כיוון חדש? לא ברור. מה שכן ברור, זה שכל המאמנים שעוד רכבו על אדי השיטה, לא הצליחו לייצר שום דבר חדש ואפקטיבי שמזכיר ולו במראית עין את הדומיננטיות של השיטה הישנה. ואני תוהה, קיבלת את תפקיד המאמן הראשי של אפ סי פאקינג ברצלונה, הצ’אנס של החיים שלך להשאיר מורשת וחותם על העולם, ומה אתה עושה עם זה? רוטציות לא ברורות, אמצע לא קיים, הגנה לא מתפקדת, אפס תחרות על משבצת החלוץ המרכזי, רכש כושל באגף ימין הי"ד, וכל מה שעוד ציינתם בתבונתכם הרבה. אתה בג’וב שחלמת עליו כל חייך, ומה אתה משאיר אחריך? דה נאדה. וולורדה לא האיש שצריך ויכול להחיות ולתת לבארסה אוויר מחדש, הוא רק זה שדואג שהיא תזדקן פחות או יותר בכבוד. עד כמה שזה באמת כבוד איך שהיא נראית העונה.

5 לייקים

מסכים לחלוטין.
שני דברים:
א. מה היה קורה לו מסי היה כן משחק במחצית הראשונה: אולי הינו יורדים ביתרון, הקבומה (בטוח) הייתה משחקת טוב יותר ועם אמביציה גדולה יותר, ו… נגיד שמול טוטנהם היה מסי פחות טוב… וניקח אפילו את הרע ביותר - שנפסיד מול טוטנהם ? אז מה קרה ? לא נעלה מהבתים לשמינית הגמר ? מה החשש , מר. ואלורדה ?

ב.סוף סוף מסי החל להתנהג כמנהיג ולא סתם כקפטן עם סרט על היד. זה התחיל עם הצהרה שלו בתחילת השנה: “אנחנו רוצים לזכות בצ’מפיונס”. זה לא חדש. בארסה רוצה לסכות בכל התארים כל שנה. אבל זו אחת הפעמים הראשונות שמסי משמיע את קולו. זה כדי לדרבן את שחקני הקבוצה וראשי המועדון וזה חיובי מאד ! הויכוחים שלו בסופי המשחקים ותוך כדי משחק עם השופטים (ג’ירונה, בילבאו) הם חיוביים מאד, גם אם זה יעלה פה ושן בכרטיס צהוב. יש לזה בסופו של דבר השפעה חיובית מצטברת על השופטים. כל קפטן בעולם עושה זאת וזו זכותו. גם המשפט: “לא יתכן שאנחנו סופגים בכל משחק” לא נאמר כדי לפגוע חס וחלילה באיזשהו שחקן מהקבוצה ולא במאמן. זה נאמר כדי לדרבן את כ-ו-ל-ם שצריך לעשות הגנה טובה הרבה הרבה יותר

קראתי את המאמר אליו הפנית. תודה.
רק תיקון אחד מבחינתי: שום דבר “לא טוב” עובר על מסי. לדעתי זה בדיוק ההיפך. הוא התחיל להתנהג לא רק כקפטן עם סרט על היד אלא כמנהיג אמיתי, וזה מאוד מאוד חיובי בעיני: אומר את דעתו כדי לדרבן, מדבר עם שופטים - זה מה שעושה קפטן שהוא גם מנהיג בכל קבוצה בעולם