מחזור מספר 7:: שוב מאבדים נקודות 1-1 מול בילבאו (מוניר)

laliga

#1

legawin

על רצף המשחקים הקשוח כבר דיברנו, המשחק מול טוטנהאם שמהווה סוג של פסגת קושי בחודש הזה מחכה מעבר לפינה, וברצלונה מאבדת את הראש דווקא במשחקים הקלים על הנייר ברצף הזה. היתרון במצב הזה הוא שאין הרבה זמן להתאבל, אין המון זמן להתאפס פשוט צריך לחזור לדשא, ומול מי? האקסית המיתולוגית של וואלוורדה אתלטיק בילבאו.

מה שלום הבאסקים?

קשה להגיד בשלב זה של העונה. הכדורגל על פניו לא השתנה. שחקנים נמכרים ועולים מהנוער, הותיקים נשארים, המאמנים מתחלפים והכדורגל נשאר דיי דומה. הדבר אותו קשה לאמוד בבילבאו הנוכחית הוא דווקא חוסר היציבות המנטאלית שלהם. איבוד יתרון של 2-0 נגד בטיס (אחרי כרטיס אדום של סוסאטה), ההפסד המהדהד בבית נגד ויאריאל (3-0), תיקו נגד הואקסה החלשה, אך יחד עם זאת תיקו ביתי נגד ריאל מדריד. הרבה עבודה של לבריצו הארגנטינאי עם הבאסקים שכרגע מחפשים יציבות, כשאותם שחקנים הם אלו שמובילים את הקבוצה בין אם אלו סאן חוסה, ראול גרסיה, מוניאין, איניאקי וויליאמס וכ’ו, כשהאבידה הגדולה שלהם היא השוער השוער המצויין קפה שעבר לצ’לסי במטרה להיכנס לכפפות העצומות שהשאיר קורטואה בעודו עובר לריאל.

החלק החלש של בילבאו עד כה הוא דווקא ההגנה, בעוד שהיא מצליחה לכבוש 1.6 שערים למשחק ( שיחקה עד כה 5 בשל משחק דחוי נגד ראיו), היא סופגת 2 שערים לממוצע למשחק, דבר שלא מאפיין קבוצה שלרוב מצליחה להציג משחק הגנה טוב וקשוח. להרגשתי, נראה לא מעט דגש על ההגנה בעוד הקבוצה הבאסקית תגיד במטרה ברורה להוציא נקודות מהקאמפ נואו.

מה שלום הקטאלונים?

כפי שהצגתי בפתיחת הפוסט המצב לא מדהים. הרבה ביקורות מכוונות כלפיי וואלוורדה והשחקנים אחרי התוצאות האחרונות והיכולת על הדשא, אומטיטי נפצע בברך וייעדר מהמשחק, ובמקביל כל העיניים נשואות לדרבי במדריד, והראש ביום רביעי בוומבלי. נפילות מהסוג הזה קורת בכל קבוצה, אך השאלה היא, האם יש לקבוצה את מה שצריך בשביל להתרומם חזרה ולהתחיל לייצר מומנטום חיובי בשאיפה להיות בתמונה בכל המסגרות.

הסגל המלא:

כאמור אומטיטי לא משחק בשל פציעה, ראפיניה חוזר, דניס, סאמפר, אלנייה ומיראנדה לא בסגל. השאלה המתבקשת היא מה עדיף? להמשיך ברוטציות לקראת הצ’מפיונס, או שמא עדיף לייצר יציבות עם האונסה שנראה שעדיין חורקים? אידאלית, רוטציות וניצחון יהוו הישג מדהים לקראת רביעי, אך עושה רושם שברצלונה עוד לא יציבה מספיק בשביל להשיג את שניהם (הלוואי ואתבדה), מוזמנים להגיד מה עדיף, כי אני לא באמת בטוח בעצמי.

מדריד הלילה, לונדון ברביעי, אך לפני הכל בילבאו באה לבקר בקאמפ. שיהיה בהצלחה :slight_smile:

עריכה:

הרכב רשמי:

טר שטגן

אלבה פיקה לנגלה במדור

ראקי וידאל רוברטו

קוטיניו סוארס דמבלה

מסי ובוסקטס בחוץ, החלטה מאוד אמיצה ומצד אחד הגיונית מבחינת ניהול הצוות, מצד שני ההרכב הזה מהדק את חבל הביקורות סביב הצוואר של ארנסטו. מעניין מה נקבל.


#2

מסי בספסל אין לי מושג למה. ובוסקטס נח. שאלוהים (שאני לא מאמין) יעזור לנו.


#3

מסי לא אנושי והכל, אבל הוא לא נהיה צעיר יותר, ובנוסף הוא ( יחד עם פיקה וטר שטגן) לא ראה טיפת מנוחה. הרוטציות תיאורטית לא צריכות לפסוח עליו. מבחינת מה שהקבוצה תציג גם אני מודאג. מקווה להיות מופתע.


#4

שמשחקים נגד האוסקאות והגירונות בבית, אני מסכים איתך. לא נגד בילבאו. ובטח לא במשחק שאיבוד נקודות יכול להתחיל מפולת שלג ומוומנטום שלילי , אתה לא נותן גם למסי וגם לבוסי מנוחה באותו זמן. שתי שחקני השדה הכי חשובים שלנו.

מצטער, לא מקבל את זה. אין בזה שום דבר חכם. ודרך אגב, יש הבדל מאוד דק בין אומץ לבין טיפשות.


#5

אין שום דבר חכם בלתת מנוחה לשחקני הסגל החשובים שלך לפני משחק סופר קשה ימים לאחר מכן? כן רוטציות זה סיכון, כן יש תלות עצומה במסי ובוסקטס, אבל הגיע הזמן שכל שחקני העילית שקנינו יתחילו להראות חצי ממה שהם הציגו בעבר בלי מסי. הספסל הנוכחי חייב להתחיל להיות שווה נקודות.

אגב לפי האמות מידה שהצעת, נגד קבוצה קטנה כמו לגאנס הרוטציות היו צריכות להיות במקום, בפועל יצאנו בלי נקודות. יש משהו עמוק יותר שצריך לתקן בסגל, וזאת התרומה של כלל השחקנים סביב מסי. אולי נראה מה כולם שווים בלעדיו, אופטימי או לא לאף אחד בסגל אין חסינות אחרי המשחקים האחרונים, וכפי שוואלוורדה אמר באחד הראיונות אחרי לגאנס " אחרי כל איבוד נקודות יש רעידת אדמה". כנראה שזה הוא מתכוון.

לגביי הטיעון החוזר שלך על הואסקה, ברור לך שהמשחק היה בטיימינג פי כמה פחות לחוץ ואינטנסיבי מחודש הנוכחי? מעט שחקנים באופן יחסי יצאו לשחק עם הנבחרת, והיה מרווח סביר בין המשחקים, שלא לדבר על אינטנסיביות בינונית של משחקי ידידות (אלא אם קוראים לך לואיס סוארס). אין מקום להשוות בכלל בין הטיימינג במשחק של הואסקה לתחילת הרצף הנוכחי.


#6

רוטציות צריכות להתבצע בסדר בחוכמה איזון ובעיתוי נכון. נגיד שאתה נותן למסי לנוח? .אז אבל תנסה לפגוע בעוצמה של הקבוצה יותר. בקיצור. להפסיק פה ולא להוסיף את בוסקטס (או ההפך).
אתה מגיע למשחק ליגה, אחרי שתי משחקים שלא ניצחת? אז זהו זה, משחק הילדים נגמר, זה משחק שצריך לנצח בו.

דרך אגב. אם אתה באמת היית מנסה לקרוא מה שכתבתי. הרוטציות נגד גירונה היו במקום. ולא בגללם איבדנו נקודות. גם לא היתה לי בעיה לעשות רוטציות נגד לגאנס. אבל לתת לורמאלן לשחק על חשבון אלבה זה התאבדות.

ועכשיו בוא נראה מה יקרה, אנחנו נתקשה, ואולי נהיה גם בפיגור, מסי ובוסקטס יכנסו יתאמצו יותר וכל המנוחה תרד לפח.
אני יכתוב רעיון אחר, לפתוח בהרכב הכי חזק והכי התקפי לשאוף להבקיע שערים ואז לתת מנוחה למסי ובוסקטס רעיון מהפכני אה?


#7

וכשאתה לא מבקיע ואתה מגיע גמור למחצית השנייה כל משחק מה קורה אז? תראה את ולנסיה הנוכחית, כל עונה שעברה היא דגלה בסגנון הזה והיא קרסה לקראת הסוף, זה לא תמיד עובד, בטח באופן בו קבוצות מתנהלות נגד ברצלונה. זה פשוט לא מצליח לטווח הארוך.

אפילו סטיין מנסה לשחק על רוטציות, ולשנות את הסגנון של בטיס לשליטה בקצב מאשר להיגרר לפינג פונג של ריצות אמוק להתקפה. לתת הכל על ההתחלה עם אותו אונסה פשוט לא פתרון טוב למלחמה בכל המסגרות למשך עונה שלמה.


#8

נדב , אני החלטתי להוריד הילוך בפורום. אין לי בעיה לדון איתך אבל בבקשה בפרטי.


#9

דווקא ההצהרות על ליגת האלופות נראות ריאליות. המירוץ על הליגה הולך להיגמר מוקדם מאוד ולהשאיר אותנו עם מפעל אחד להתרכז בו…


#10

אני באמת מוכן שנמשיך לאבד נקודות אם זה יזרז את הפיטורים של המאמן הזה.

ואז נקווה שאבידל קודם יקבל את החופש פעולה להביא מאמן ונקווה שיצליח.


#11

הכי חי בסרט שלך. ברתומיאו יאריך לו חוזה, לא משנה איך העונה הזאת תיגמר. אנשים נותנים לו קרדיט על העונה הקודמת של מסי.


#12

יכול להיות. למרות שלדעתי אם התוצאות והכדורגל הזה ימשכו (וזה לא שמתחילים לראות שינוי, להפך)
הוא יפוטר. יכול להיות שהוא ישאר עד סוף העונה, אבל הוא יפוטר.


#13

כל שנה אותה נבואת זעם, לא מספיק כבר עם הקיצוניות הזאת? ואני אפילו בצד שלך כאן.


לואלוורדה נגמרה מכסת התירוצים, ניהול הרוטציות כשל לחלוטין ואיבוד הנקודות הוא לא מעידה או משהו בסגנון - ללא מסי וללא בוסקטס יש לנו חבורה של דריבליסטים מוכשרים על הדשא ושחקן ברזילאי שיודע לבעוט ממש טוב מחוץ לרחבה. הייתי מצפה לראות איזשהו ערך מוסף כלשהו מעבר לשרידי הפפ טים + חיזוקים.

זה לא שואלוורדה איום ונורא או משהו כזה, אבל אף אחת מההצבות לא נראית כמו משהו שבאמת יכול לעבוד ברמה הקבוצתית, זה יותר נראה כמו סבב די אקראי בין השחקנים אם לאמר את האמת.

הליגה עוד ארוכה וכו’, אבל פשוט חבל לאבד נקודות במקומות האלו…


#14

הבעיה היא לא ברוטציות עצמן, קל להגידשהן כשלו בדיעבד. לפני המשחק היה בהן הגיון.

הבעיה היא בכדורגל שהקבוצה מציגה. בסגנון לקוי עם מאמן שאין לו כל כך הבנה בסגנון של בארסה.
פפ מעלה בסיטי הרכבי רוטציות לא פחות גדולים וסיטי ממשיכה באותו קצב. וזה כשהשחקן הכי טוב שלו בכלל בחוץ
ל3 חודשים.

הבעיה היא במיקום הנוראי של שחקנים על המגרש, בתקופת פפ זה היה הכי חשוב היום? בלאגן אחד גדול.

דמבלה יוצא מהעמדה שלו והורס את כל הריווח.
הקישור שלנו פשוט לא קיים. ראקיטיץ’ שיחק הפעם מגן שמאלי במקום המגן הימני שהוא בדרך כלל משחק (הוא אמור להיות קשר בכלל), הוא מקבל קרדיט מוגזם.

כתוצאה מכך אין חיבור בין הגנה להתקפה, חוץ מקוטיניו (שלדעתי עושה עבודה מצוינת בקישור) או מסי שצריך לרדת לקבל כדור מהבלמים כי אחרת הוא לא יגיע אליו.
לכו תראו איפה הקשרים של פפ, קלופ וסארי נעמדים.

והמגנים עולים ויורדים בלי שום תיאום אחד עם השני ומשאירים שני בלמים על חצי מגרש.

מה שכן, וולורדה כן ניסה לשנות מערך ל4-2-3-1 שנראה שהיה נוח יותר לחלק ההתקפי שלנו בו, או שיכול להיות שזה פשוט האטרף שמסי עלה בו.


#15

הקישור שלנו נכנס בדקה החמישים ובדקה החמישים וחמש: שני הקשרים הטובים בעולם כשאחד מהם הוא במקרה גם החלוץ הטוב בעולם.

זה לא רציני לצוות את וידאל לסרג’י רוברטו כשהאחרון מוצב בקישור האחורי, גם אם לכאורה אמורה להיות מעין העברת שביט מאוד מוזרה בין בוסקטס לבין רוברטו זו לא הדרך לעשות זאת.

אני גם לא בטוח עד כמה קוטיניו “עושה עבודה טובה בקישור”, הוא מדהים על שטח קטן ותמיד מאיים על השער אבל זה בערך כמו להגיד שדמבלה יודע לבעוט בשני רגליים ולזלול שטחים במהירות - הם כישרוניים בטירוף אבל אין כאן באמת עבודה קבוצתית אמיתית.

אני מחזיר אתכם לדיון הכל כך משמעותי בעיני על הציוות של נבחרת צרפת - ג’ירו לעומת דמבלה: איזה שחקן נותן יותר מבחינה קבוצתית? אני לא רוצה את ג’ירו בקבוצה שלי גם עוד אלף שנים, אבל כשהדינמיקה היא דינמיקה של נבחרת (ובהרכב המזעזע של היום הדינמיקה היא לחלוטין כזאת) אז לפעמים עדיף סייד על פני אמן.

השלם בשלב הזה של העונה קטן מאוד מסך חלקיו.


#16

אפשר להמשיך ולהתנחם בלוזריות המדהימה של ריאל ואתלטיקו. מדהים, אני לא יודע אם אנחנו צריכים להרגיש טוב או רע. צד אחד, קיבלנו עוד גלגל הצלה. אבל בצד שני אם לא היינו בועטים כל כך הרבה בדלי היינו בהפרש 7 נקודות.


#17

@Uriah למה כל שנה? שנה שעברה היה די ברור שניקח אליפות כבר מהרגע הראשון, והתלונות היו על זה שזה בעיקר מכוער. באלופות לא ציפיתי שנשרוד (ומנגד לא חלמתי בסיוט הכי גדול שנעוף בבושת פנים), וזה אכן קרה.

השנה זה לא רק מכוער, אלא גם נגמר המזל. לא שאין לנו מזל (מסתבר) שהגרלת המשחקים של המדרידאים קשה בטירוף, ושהם נחלשו השנה, כן? אבל כל המזל הזה (ומסי, הרבה מסי) ששיחק לנו שנה שעברה, במשחקים שבהם לא היינו טובים פשוט לא עובד פתאום. אנחנו לא טובים וגם לא מנצחים…

פשוט הזוי, שאחרי שהתחזקנו ועיבינו את הסגל, המאמן ממאן להשתמש בשחקני הרכש החדשים, פרט לוידאל. העיתונים מדברים כבר על זה שמלקום לא הולך לראות דקות משחק כי הוא לא היה בקשה של המאמן (שהתעקש על שחקן מבוגר ומנוסה). אתה תגיד לי לתת לו זמן, ותגיד לי שאי אפשר לשפוט לפי 7 משחקים, אבל אני ממש לא צריך לחכות כדי להבין את הגישה של המאמן הזה. גישות לא משתנות. הבן אדם בן 54 והוא לא הולך לשנות את כל מה שהוא מאמין בו כי אתה מאוד מקווה שזה יקרה. בטח שלא כשהתוצאות בשטח מראות ההיפך.

לקרוא שהמאמן מתחיל לשקול לחזור ל4-4-2 אנטי כדורגל, כי הוא לא יודע לייצר כדורגל התקפי ודומיננטי? אני בכנות לא יודע אם לצחוק או לבכות. כבר שנה שלמה אומרים לי לתת למאמן הזה תקופת חסד, כי הוא ממש מסכן ואין לו כלים, וזה רק נהיה יותר ויותר גרוע. אין לי מושג איך להתמודד עם קבוצה גדולה, ועם זה שהוא צריך להיות דומיננטי ולכפות על היריבה את המשחק. הוא רגיל להיות מאמן של קבוצה קטנה ולוחמנית שמשחקת 4-4-2, ולשחק כדורגל הרבה יותר שוויוני.

ד"א, אני ממש לא אנטי וואלורדה, כמו שלא הייתי אנטי אנריקה, ואנטי טאטא. שיעשו דברים טובים אני אשבח אותם. להסתמך על מסי בעיניים עצומות זה גם אני יכול לעשות, ויש לנו דוגמאות מנבחרת ארגנטינה עד כמה לשים הרכב סביר סביב מסי מביא תוצאות. יש לנו את השחקן הכי טוב בהיסטוריה ואנחנו פשוט מביאים מאמן בינוני אחר מאמן בינוני. ולא כל מאמן חייב להיות פפ, כן? אני כן חושב שהוא יפרק את הפרמייר ליג גם השנה, אבל כשיש לנו את מסי על המגרש, עם מאמן “טוב” בלבד (לא צריך מצויין או משהו), אנחנו יכולים להסתער על כל התארים כל שנה, ועם כדורגל שכיף לראות.


#18

כאוס זה מה שאני מזהה. [לא ראיתי איזה שלושה משחקים (לשמחתי?!) עקב חגים ושבתות]

זה לא איבוד נקודות - זה תמיד יקרה. הבעיה באובדן דרך. וכשאין דרך אין באמת משמעות לרוטציה, ראשית כי גם להרכב הראשון לא תעזור מנוחה אם הוא חסר שיטה, ושנית, שחקן רוטציה יכול לעזור כשהוא נכנס לתוך שיטה כלומר נדרש להחליף תפקיד של מישהו אחר בדר"כ בכיר ממנו. היום אין מושג למחליפים איפה לעמוד כי גם לשחקני ההרכב אין מושג.


לכל מאמן יש את היחודיות שלו. אחד טקטיקן, שני מוטיבטור, שלישי פילוסוף כדורגל וכן על זה הדרך.

ואלוורדה הוא כמו זקן שנוסע לידך באוטסטרדה על 80 קמ"ש בפורש נוצצת. הוא לא באמת יודע או מעז איך ליסוע עם תקרת היכולות של האוטו שקנה, העיקר שהוא מתניע ומביאו למחוז חפצו.

הסגל הזה הוא קשה מנשוא, סגל נוטף כשרון, שחקנים צעירים הדרושים גידול ושיוף, וזה גדול מאוד עבור כל מאמן. אני לא מצליח להבין את הרוטציות, איני מבין את ההירכיה במגרש ומחוצה לו, ובעיקר אני לא מוצא מוטיב כלשהו החוזר על עצמו במשחק שלנו שאוכל להגדיר כשיטה. ולכל המלעיזים - ללואיס אנריקה הייתה שיטה גם אם לא נעימה או יפה, הוא לא רק לקח איתה טרבל הוא גם היה נאמן לה מה שגרם אצלנו הרבה כעס כשדברים לא הלכו. כי כשהכדורגל לא יפה לעין אומרים ‘העיקר התוצאה’, וכשהתוצאה לא נעימה לעין אומרים ‘אנחנו מנצחים ומפסידים באותה הדרך’, אבל כשגם אין דרך וגם אין תוצאות במה נתנחם??

באסה. אנרכיה של ממש על המגרש.


#19

אומנם קראתי את כל ההודעה שלך, הואיל ואני תמיד נהנה לקרוא דעות אחרות לראות אם אני מפספס משהו, אבל איבדתי אמון במה שכתבת אחרי המשפט הזה. אין משחק שלא חזית את “התפוצצות הבלון” או “אילולא טר שטגן/מסי זה היה מתפוצץ” זה לא היה כזה מובן מאליו כמו שאתה מצייר את זה.

לגביי המשחק עצמו, ניסיתי להסתכל על הנתונים של הקבוצה לאורך כל המשחק, ולמרות ההרגשה המרירה, סטטיסטית היינו עדיפים:

אפילו היה בי משהו טיפה אופטימי בתחילת המשחק, כי ראיתי שאולי משהו מצליח להתחבר בלי מסי ובוסקטס, ואפילו שמחתי לראות את השינוי בעמדה של ראקיטיץ’ למשבצת בה הוא משחק בקרואטיה, שם הוא יותר מעורב התקפית, אבל כמובן שבסוף התאכזבתי. הדמיון הבלתי נמנע ( והמרגיז) לנבחרת ארגנטינה לא מגיע רק בגלל ניהול לא נכון של המאמן, או מומנטום שלילי, אלא היעדר יוזמה וחולשה של כלל הסגל. איפה התרומה של סרג’י רוברטו מעונה שעברה? מה קורה עם ההגנה של פיקה? מה דמבלה בדיוק עושה על המגרש? אני רחמתי על סוארז, קוטיניו ו-וידאל שאשכרה ניסו לקחת יוזמה במשחק הזה, בעוד השאר נשארו כבויים. אני לא משווה אפילו בין גרסאות קודמות של ברצלונה (פפ, לוצ’ו, טאטה וכ’ו), אלא על אותם שחקנים בשנה שעברה. כאילו הרגשת ה"טייס אוטומטי" הזאת של “נמשיך בשלנו ומסי יסדר” מסרסת את כל הקבוצה. לא מעט שחקנים קיבלו הזדמנות לקחת את המושכות ויותר מחצי נכשלו.

סרג’י רוברטו ופיקה שוב נמצאים בפריים בעוד גול לא ברור (האחד מאבד כיסוי, השני שובר את הנבדל), דמבלה ממשיך לאבד כדורים ומהווה את הסיבה המרכזית לאפרוריות של אגף ימין (בחיי שאפילו סמדו היה סביר בהתקפה, בהגנה השאיר לא מעט חורים), ואני שמחתי לראות שלמרות הכל יש שחקנים שלפחות ניסו להרים את הקבוצה, בעוד אחרים פשוט לא הגיעו לעונה הזאת. העונה ארוכה, מדובר רק על חודש ספטמבר, והיריבות איבדו נקודות, ועדיין נכון לעכשיו ברצלונה במשבר.


#20

מסי הקאפיטא אמר מפורשות אחרי המשחק שיש לנו סגל שחקנים להיות טובים יותר, גם סוארס אמר כך. כלומר, השחקנים מבינים מה קורה, אמור לצאת הרבה יותר לימונדה מחבורת הלימונים המובחרת הזו. מסי לא יהיה גם הקישור, גם המבשל וגם המבקיע, בנתיים פיקה היחידי שעוזר לו. ממש ראמוס 2.
בלי שליטה בקצב המשחק, לבארסה אין מה להציע גם מול לגאנס. תחשבו על בריכת גלים, מאורגנת ומסודרת. התקפה כל 10 שניות, ולחץ על כל המגרש.
מי אמור לעשות את זה מיסטר?