היה לי חשד שזו הנחיה מלמעלה- שפליק רוצה לשחזר את המסורת שלו.
במקרה הזה- מהר למכור את ראפיניה וגם לפטר אותו.
היה לי חשד שזו הנחיה מלמעלה- שפליק רוצה לשחזר את המסורת שלו.
במקרה הזה- מהר למכור את ראפיניה וגם לפטר אותו.
איזה הבדל במחציות!!
וזה בדיוק הבעיה עם בארסה שבסוף זה תמיד יגמר בפער של יותר מ-2 שערים כי יש לנו התקפה שגם ביום רע עושה גולים מכלום אבל וואלה נראנו רע חצי ראשון וזה מפחיד כשמגיעים לרגעים האחרונים של העונה.
ראפיניה מעורב כמעט בכל גול במשחק, קפטן אמיתי! המניה בשיא למכור! (סתם סתם).
הפסדנו בכל עימות פיזי איתם במחצית הראשונה וגם במשחק הראשון אז במחצית השנייה פשוט דילגנו על האמצע ושם זה כבר התאפס.
אוהב את הילד הזה אבל ברבע מול אתלטיקו 2 שחקני קישור מתפקדים זה לא יספיק אנחנו חייבים שה-6 על המגרש יהיה בשליטה מלאה וזה כרגע מתנדנד.
בהצלחה ברבע!
אני לא יגזים ואני יגיד שכל העונה שלנו תלויה במצב של זואן גרסיה. מזל שיש פגרת נבחרות.
מה אתה דואג?! קלינגר שם את הראש שלו שהוא חוזר אחרי הפגרה.
אם הוא לא חוזר, לפחות נרוויח שלא נשמע יותר את קלינגר.
(כמה יהירות יש אצל ה’פרשנים’ אצלנו)
הוא בטוח חוזר אחרי הפגרה. אבל עם קצת מזל לנו זה יקרה אולי 6 שבועות אחרי.
נ.ב. אאא"פ נהיה גם מאל"ף.
(*) - אם כי עם שצ’זני לפחות הם יהיו מצחיקים.
ברוך השב ראפיניה. ברגע שאני יודע ממה לצפות מהשחקן, אני מבין שהוא היחיד שהגיע למשחק מההתחלה. בעוד יתר השחקנים סבלו מפערי האינטנסיביות, ראפינעשה מה שבא לו והיה זה שעשה את ההבדל בכמעט כל מהלך. כל רגע שהוא שם קצב המשחק עולה ונראינו סוף סוף כמו בארסה של העונה שעברה.
כל היתר לחלוטין היו צריכים את זריקת הביטחון הזאת אחרי ירידת המומנטום. לבה, לאמין, פרמין, מרטין ועוד נהנו מהרוח הגבית שהברזילאי העניק להם.
מה הלאה? להתפלל שז’ואן גרסיה לא ייעדר הרבה, להתפלל שמישהו ישחק כמגן ימני במקום אראוחו ולהתפלל שאיכשהו נשרוד שלושה מפגשים מול אתלטיקו.
שמח בעיקר על ניצול המצבים שלנו. בחודשים האחרונים היתה תחושה שאנחנו פחות דורסניים, מתקשים להבקיע, החמצות מזעזעות, המון התקפות מבוזבזות - לאט לאט לקראת הישורת האחרונה זה משתחרר וההתקפה שלנו נהדרת. ואיזו חיית רחבה ברנאל, וואו המיקום שלו והחוש שלו לשערים מרשים כל פעם מחדש.
אני זוכר שביקרתי רבות את לאמין העונה על היכולת החלשה וגם ציינתי שאקח את מילותיי בחזרה אם זה הכל בשביל הgod mode של רגעי ההכרעה. אז הנה הוא מתעורר ואשכרה מביא מהלכים לסיומם (נחליק לו את ה8-2 שהוא הרס).
ראפינייה רוצה יותר מכל השחקנים את הגביע עם האוזניים הגדולות ורואים את זה בכל מבט, כל ריצת אמוק לשוער, כל עידוד של שחקן אחר, כל מחווה במגרש. מדהים מדהים מדהים. כל כך רוצה את זה בשבילו.
רק למה הוא, לאמין ופדרי סיימו 90 דקות? אחלה יריבה מפורקת להריץ מולה את רוני וראשפורד. הפציעות של אריק וגארסיה היום מוכיחות שוב כמה הכל נזיל וכמה כל פציעה של שחקן מפתח קריטית לנו.
עדיין לא אופטימי לגבי ההמשך בגלל ההגנה הרכה שלנו, אבל נראה שזה מה שיש לטוב ולרע. הפסקתי לפקפק בפליק, וכנראה שעם ארגז הכלים הנוכחי שלנו באמת אין ברירה.
כמה חרא צף בשבוע האחרון במועדון הזה.
מה לא מוכנים לעשות בשביל אינטרסים, כולל פגיעה במועדון עצמו. לרגע עוד אפשר היה להזדעזע ולחשוב שהמצב לא טוב. כנראה שהניצחון הזה לא הגיע משום מקום.
אוהדי בארסה מאוד נאמנים ל-6-2. הר פליק יותר בקטע של 8-2(לצערנו). אז לכבוד הנשיא היוצא-נכנס התפשרנו. 7-2. מזל טוב פרזידנטה.
7-2. 7. בשמינית גמר ליגת האלופות, מול קבוצת פרמייר ליג(אימתנית), ללא מסי. תנו לזה לשקוע רגע.
אנשים לא מבינים מה זה ראפיניה.
עוד בקיץ שעבר אנשים עדיין חשבו שזה דבר טוב למכור אותו. מכונת כדורגל עם אופי של רוצח.
אין לו דריבל על שטח קטן. סבבה. חוץ מזה הוא עושה הכל. הכל. ובעיקר, מתעלה ככל שהבמה יותר חשובה.
סמואל אטו 2.0. ומעלה.
פעמיים לאמין ימאל נכנס למרכז ההתקפה, מקבל כדור, דופק סיבוב פסיכי ומייצר שער. מעבר לאקט הטכני עצמו, זה הפוטנציאל של מה הוא מסוגל לעשות אם יהיה חופשי יותר בשטחים שהוא משחק עליהם.
הוא דריבלר בחסד ולכן היכולת שלו בכנף חשובה, אבל הוא גם יותר בחסד ושחקן-על על שטח קטן ואנחנו צריכים אותו גם באמצע.
הוא וראפיניה הם הצמד הכי מפחיד בכדורגל האירופי, שניים עם איכות כה גבוהה ו-ורסטיליות שהופכת אותם לנשק מול כל יריבה.
אני חושב שהפעם לא היה באמת פער בין המחציות כמו שהזמן עשה את שלו עד שהפערים קיבלו עדות מוחשית(וההתרגשות ירדה).
ניוקאסל באו באותה גישה שלהם עם הלחץ האישי הגבוה, אבל בארסה באו הרבה יותר מוכנים מהפעם הקודמת. מסירות שטוחות וישירות של גארסיה, חילופי מקומות לאורך ולרוחב.
יצרנו לא מעט מצבים במחצית הראשונה כמו בשנייה, פשוט הכדור פחות נכנס, ולעומת זאת עשינו גם יותר שטויות שהובילו למתפרצות ושערים קלילים.
טעויות רכות בשילוב עם 2 מגנים שלא מתאימים לסיטואציה.
מאמין שעם באלדה וקונדה גם הסגירות ברחבה היו נראות אחרת.
משחק לא טוב של אראוחו. מצטער.
התקפית אין לי ציפיות, אבל הגנתית הבן אדם מעופף ורך. לא יודע מה קרה לאגרסיביות שלו.
מוסיף לפה גם את החולשה הטכנית של ברנאל.
הוא עדיין לא שם בכל הנוגע להנעת כדור והשתחררות מלחץ, שאלו היו הדברים שהכי התלהבתי מהם אצלו בעונה שעברה. מצד שני, אולי זה פשוט הסגנון הזה שזקוק לעוד התאקלמות. גם בוסקטס היה נראה ככה לפעמים בהתחלה.
לבנדובסקי קח אותנו בחזרה.
הפולני מתחמם, צריך לזרום איתו ולראות אם זה ממשיך. הוא עדיף על פראן לכל הפחות.
טוב, ב-7 עוצרים לא?
7… איזה סם זה התוצאה הזאת. מרגיש כמו בתמונה.

צפיתי שוב, אני עדיין דיי בטוח שהוא לא היה מגיע. תצפה במהירות רגילה לא בסלומושן. הכדור של פרמין היה מאוד חזק. ראפיניה צריך להגיד תודה שהוא נתפס לבקש על זה גם אדום זה מאוד מוגזם בעיני.
אני מזה מבסוט על ברנאל, והתונעה שלו לתוך הרחבה ובין הקווים, אבל רק לי מפריע המסירה שלו בנגיעה אחת ברגע שלוחצים אותו אישית? מרגיש כאילו כל פעם או שיוצא לו חלש או שיוצא לו עקום.
גם כשהוא נאלץ לשחק בכמה נגיעות תחת לחץ הוא מאכזב. כרגע אני לא רואה בו משהו יוצא דופן. וזה שפליק שולח אותו יותר קדימה בזמן האחרון בכלל מוזר.
כנראה שבגלל שקשה לו להשתחרר מלחץ הוא שולח אותו קדימה למושך שחקנים להקל על פדרי.
כמה נקודות אחרי המשחק אתמול-
יכול מאוד להיות, אבל זה סוג של להודות שכרגע לא נראה שיש בו פוטנציאל מיוחד לשחק את הקשר האחורי.
ברנאל נשלח קדימה מאותה סיבה שעושים את זה מול כל יריבה ששומרת אישית. זה מבלבל את להם את ההגנה.
ובמקרה ברנאל ממש מצטיין בתוך הרחבה, אז זורמים עם זה.
אני כן מודאג מהירידה ברמה בזריזות שלו עם הכדור.
מקווה שזה עניין של חזרה עם הזמן, התרגלות לקצב.
גם פדרי סבל בשני המשחקים האלה ספציפית מול הפיזיות של ניוקאסל.
אני לא חושב שמראש ברנל תפקד כקשר אחורי גם בנוער, אבל עניין הזריזות בפציעה כמו שהוא עבר זה עניין פסיכולוגי במיוחד בגיל שלו, כי עבר מספיק זמן מאז הפציעה.
לגבי פדרי הוא היה חלש גם נגד סביליה אפילו בגדר נעלם, מהירו להחזיר אותו לאתלטיקו שמשם הוא נראה עייף מאוד.
בגילאים האלה עוברים כל מיני הסבות.
את המעבר לבוגרים עשה בתור פיבוט והרשים מאוד בזכות המשחק שלו בנגיעה והשתחררות מלחץ.
עכשיו הוא גם מראה יכולת להצטרף מקו שני וקור רוח ברחבה(שמסתבר שהיו קיימים כבר בגיל מוקדם).
השאלה אם זה משהו שצריך להישען לתוכו ולחשוב עליו כשחקן מסוג אחר, או שהייתה סיבה למה עשו לו את ההסבה לפיבוט בכל זאת.
אני חושב שזה מה שפליק ניסה להשיג כשהוא שיחק עם אולמו ופרמיין ביחד, רק שהוא לא השיג שליטה במגרש איתם גם שהלחץ לא עבד כל כך, ברנאל נותן לו את העזרה שפדרי צריך וגם את הגיחות לרחבה. שני דברים שפרנקי לוקה בהם.
מבאס לחשוב שפרנקי יחזור הוא ישר יחזור להרכב, מקווה שפליק ימשיך עם ברנאל