45 דקות לפני היציאה לפגרת הנבחרות, נראה היה כי יונייטד בדרך לפיצוץ. רצף תוצאות גרועות, יכולת גרועה להחריד ופיגור 2-0 ביתי מול אחת מנמושות הליגה חא הותירו מקום לספק באשר לסוף דרכו של מוריניו. ואז הגיע מהפך נפלא עם ניצחון בפרגי טיים כמו שכולנו אוהבים, ויצאנו לחופש רגועים.
בינתיים בפגרת הנבחרות, מאטיץ’ ומקטומיניי נפצעו (בשביל הסקוטי נסעתי עד חיפה רק כדי לגלות שהוא לא בסגל. תודה סקוט), אלכסיס חזר רק שלשום מהקיבינימט ששיחק בו, לוקאקו המשיך להיות חלוץ על בבלגיה כשאצלנו הוא אפילו לא בועט לשער, ראשפורד עשה חיל עם אנגליה ולוק שואו חתם על חוזה ל-5 שנים נוספות.
מחר נצא לאצטדיון שכולנו אוהבים - סטמפורד ברידג’, למפגש מול הראשונה בטבלה צ’לסי. כל שנה נגיד את זה, כנראה לנצח נצחים - לא ניצחנו בברידג’ מ-2012/13 וגם אז קלאטנברג נתן לנו ניצחון במתנה. כנראה שגם מחר לא ננצח, אבל אולי לפחות לא נבייש את עצמנו מול החבר’ה של סארי.
נקווה שמוריניו לא יפתח עם 3 בלמים שאחד מהם קשר כפי שעשה מול טוטנהאם ווסטהאם, כאשר בכל אחד מהמשחקים ספגנו 3 שערים. אדן הזארד יזכה כרגיל לליווי אישי, בתקווה שאנדר הררה יהיה כשיר. בהתקפה נבנה על מתפרצות בהובלת פוגבה, מרסיאל (אם יפתח, כנראה שכן) ומי שיפתח באגף ימין (לא מאטה).
תעצמו עיניים ותקוו לטוב.
