לפני כמה שנים קניתי כרטיסים לדרבי בין יונייטד לסיטי באולד טראפורד בדצמבר. שלג כבד ירד באנגליה והחלו דיבורים רציניים על ביטול המשחק. עם חשש בלב עליתי לטיסה לבלגיה במוצאי שבת, בתקווה שכשאגיע לבריסל לקונקשן יודיעו שהמשחק מתקיים, ואכן כך היה, אך עיכובים בבריסל גרמו לי לפספס את הקונקשן, השלג גרם לטיסה הבאה להתבטל ואני ראיתי את המשחק בטלפון בנמל התעופה תוך אכילת סנדוויצ’ים שיהודים ממנצ’סטר חלקו איתי.
כשנתיים לאחר מכן קניתי כרטיסים למשחק בין טוטנהאם ליונייטד בלונדון. נגיף מסתורי מסין העלה חשש שהמשחק יתבטל. החלטתי לוותר על הטיסה והמחזור המיועד היה הראשון להתבטל לקראת פגרת קורונה של יותר משנה (בלי קהל זה לא נחשב).
עברו כמעט שנתיים וקניתי כרטיסים למשחק מול ליברפול. בשבת שלפני המשחק, עת כבר הייתי במנצ’סטר, לא הצלחתי ללכת בגלל כאבים מוגזמים ופתאומיים בברך. הלכתי לרופא למחרת והתבדחתי שאלוהים מנסה למנוע ממני לראות תבוסה היסטורית. לא הקשבתי לקדוש ברוך הוא, נסעתי בכל זאת למשחק וראיתי את ליברפול נותנת לנו חמישייה.
שנה לאחר מכן קניתי כרטיסים למשחק מול לידס כדי להגשים חלום ולטוס למנצ’סטר עם הבן שלי. המלכה אליזבת 2 בת ה-96 נפטרה והמשחק התבטל. היחיד שהתבטל מחוץ ללונדון (ואפילו היה משחק בלונדון שלא התבטל).
אם מישהו יכול להסביר לי למה אני עדיין אוהד את מנצ’סטר יונייטד אשמח לשמוע.
וואו איזה פגרה נוראית זו הייתה , קודם זה הטמטום עם המלכה מצד הפריימרליג ואז הנבחרות עם ליגת האומות , אני עדיין לא מבין את התחרות הזאת .
מעניין אותי באיזה גישה יבוא טן האח , סולשיאר הביא כמה תוצאות יפות מול סיטי כשבא להתגונן ולעקוץ במתפרצות וההגנה של סיטי זה לא חומה ( ויש להם כמה פצועים בנוסף ).
במסיבת העיתונאים היום ההולנדי אישר שראשפורד ומרסיאל אמנם בספק אבל התאמנו השבוע ויש להם סיכוי להיכנס להרכב .
לצאת עם ניצחון מאיתיחאד יהיה די קלוש , זו קבוצה של גווארדיולה מחוזקת בחלוץ הטוב בעולם אבל אנחנו במומנטום מעולה ( לפחות היינו ) ואם ההגנה תבוא בשיאה אז יש סיכוי להוציא משהו .
ההרכב שלי : דה חאה
מלאסיה -מרטינז-וראן-דאלוט
קאסמירו-אריקסן
ברונו
סאנצ’ו-ראשפורד-אנתוני
זה רק נראה התקפי, זה הרכב מושלם לעקיצות. אנחנו נחכה מאחורה, מקטומיניי יילך מכות עם הלאנד כל המשחק, ואריקסן וברונו יעיפו כדורים לשלישיית הסילונים מקדימה. לרונאלדו אין מה לחפש על הדשא במשחק כזה אפילו כמחליף. לפחות יש את מרסיאל ונקווה שלא נצטרך.
יש להם כל כך הרבה יצירתיות - ברנרדו , דה בריינה ,פודן, גריליש - מקווה שנצליח להתמודד עם זה.
רודרי באמת בחוץ ופפ הלך all in התקפה , גונדואן קשר אחורי בודד.
חייבים לנצל את ההגנה שלהם , אקה ואקנג’י זה לא ציוות חזק והשלישיה שלנו יכולה להעניש עם חילופי מקום.
אפילו הנפיל, עוג מלך הבשן המודרני, יאו מינג הדני, שאקיל אוניל של הכדורגל, כריסטיאן אריקסן, לא הצליח לעצור את הלאנד.
מי החמור שהורה לו לקחת אותו בקרן? צריך לפטר אותו מיד. הגיון שאני לא מצליח להבין כי הוא לא קיים.
נ.ב מה עם צ’ארלס? מרגיש טוב? לא בא לו להתפגר במחצית או משהו?
די נו בואו נהיה כנים אלה הם הבדלי הרמות.
סיט כנראה הקבוצה הכי טובה באירופה העונה ואנחנו רק בתחילת הדרך של לקבל צורה. חשוב להשתדל לא להתבזות אבל בגדול אלו הם ההבדלים.
סיטי הייתה הקבוצה הטובה באירופה לפני האלנד. עכשיו הם הקבוצה הטובה באירופה + האלנד.
ככה נראה משחק בין הקבוצה הטובה באירופה לקבוצות ליגה אירופית.
האלנד אשכרה עם 14 שערי ליגה ב8 משחקים. 17 שערים ב10 משחקי ליגה+אלופות. בחיים לא האמנתי שהשיא של מסי של 50 שערי ליגה ו73 שערים בעונה יהיה בסכנה. הוא בסכנה רצינית.
שלושער להלאנד, שלושער לפודן, שלושער לאנתוני מרסיאל. משחק מיוחד מאוד.
תכנית המשחק שלנו הייתה לעקוץ במתפרצות, אבל סאנצ’ו וראשפורד חיסלו אותה לחלוטין עם איבודי כדור רשלניים לאורך כל המחצית הראשונה. שחקני סיטי ראו כי טוב, לחצו כאוות נפשם במספרים גדולים ללא חשש, ו-4-0 במחצית זו התוצאה. היינו מפסידים גם בלי האיבודים האלו, אבל זה לא כוחות כשכל תכנית המשחק מתבססת על שני שחקנים שמשחקים בפועל עם היריבה.
מקווה שנפיק את הלקחים מהמשחק הזה.
לא להסתנוור מהיכולת ה’טובה’ של מקטומיניי ולתת כבר את המפחות לשחקן כדורגל אמיתי שהגיע ב-70 מיליון. לא אכפת לי מוכן לליגה או לא מוכן לליגה, די עם השטויות האלה. תנו לקישור של קאסמירו-אריקסן-ברונו לרוץ ותמות נפשי עם פלשתים.
להביא חלוץ נורמלי ויציב שגם אם לא כובש לפחות לא מחרב משחקים, כי ההסתמכות על ראשפורד וסאנצ’ו עולה לנו ביוקר כל פעם מחדש. אם הם קמים על צד שמאל אנחנו אוכלים אותה.
הקבוצה היחידה שיכולה לעצור את הלאנד היא מנצ’סטר יונייטד. פשוט צריך להחתים אותו.
הזוי. הוא כל כך מהיר וחזק ואקרובט ועושה תנועה חכמה ובועט טוב. יצור. רק שיישאר בריא.
בלי לפתוח את דיון מסי-רונאלדו 2.0, אמבפה יכול ללמוד ממנו דבר או שניים. במקום לבכות כל היום שאתה לא מקבל את מעמד ה-כוכב בחדר ההלבשה של הקבוצה שלך, תוכיח שאתה ראוי לו. על המגרש.
במסגרת ההתמודדות הפסיכולוגית עם התוצאה המשפילה וקריסת כל מיני תקוות שוא (וראן ומרטינז, סאנצ’ו וראשפורד, מקטומיניי ואריקסן, דאלוט) אתמקד מעט בחשיבה חיובית:
פחות גרוע מה5-0 לליברפול
מרסיאל חזר ממש חד
מרטינז יודע לתת אחלה מסירות קדימה
זהו.
טן האח יצא ילד מנוזל שלא ראה משחק של סיטי בחיים וככה זה נראה.