סקר במארקה לאחר הפרידה מג’רארד פיקה: מי הבלם הגדול בהיסטוריה של ברצלונה? אז אחרי למעלה מ-26 אלף הצבעות בסקר, קרלס פויול מוליך בגאון עם 75%, אחריו ג’רארד פיקה עם 14%. הדור הצעיר פחות ראה כנראה את רונאלד קומאן, כובש שער הניצחון בגמר 1992, והוא זכה ל-5% (או שאולי משום שהיה רק שש עונות בקבוצה, מספר נמוך משמעותית מהאחרים). מיגלי משנות ה-70-80 שרשם מעל 550 משחקים - עם 4% בלבד והאופציה “אחר” עם 2%.
אני הצבעתי לקרלס פויול, ולמרות שאני לא אוהב את ג’רארד פיקה - יש הרבה דברים שכמובן הייתי יכול להתחבר אליהם אם הייתי בצד שלכם. כדורגל זה בידור, זה שואו, זה גם להטריף את הקהל וזה בסדר להטריל את היריבה הגדולה בטוויטר ובדרך אחרת. אבל פויול היה שור ששיחק גם כמגן ימני בתחילת הדרך. הוא היה נראה בפאניקה מתמדת בניגוד לפיקה שמשדר שהכל-קול, אבל פויול לדעתי בלם טוב מקצועית מפיקה, הוא בלט גם בימי טרום ההצלחה, הקרבות החייתיים והאלגנטיים שלו עם ראול. קלאסה של שחקן, לבל אחר מבחינתי. אגדה.
פויול לא מתקרב לפיקה בטכניקה והבנת המשחק, וגם במשחק הגובה. הוא פשוט מכפר על הדברים האלה במנהיגות ותשוקה. פיקה שחקן יותר אדיש, יותר איטי בשנים הרעות שלו, אבל אנשים שוכחים שבסוף שלו גם פויול איבד הרבה מהמהירות והיכולת שלו.
ניסיתי למצוא השוואה מעניינת, רק בסגנון השחקן. קרלס פויול דומה לנאצ’ו כבלם ‘הפסימי’, זה שחושש שבכל רגע הנורא מכל עלול לקרות, וגם הבעת הפנים שלו מראה זאת. שניהם ירוצו את הקילומטר הנוסף תמיד, בכל תוצאה, יהיו מוכנים לכל תרחיש, פחות שאננים. אני חושב שמשחק הראש של פויול היה פנטסטי. בשנים האחרונות שלו, כשהיה כשיר, אולי גם בגלל קבוצה יותר טובה כמובן - פויול הרבה פחות גרוע מהפיניש האיום של פיקה. פויול שיחק גם כמגן ימני בתחילת הקריירה, יש לו מספיק טכניקה כבלם. בכל מקרה זוהי הבחירה שלי…
לפויול לא היה חסר כלום. לא טכניקה, לא משחק ראש, לא מהירות. הוא היה מסיים משחקים שלמים בלי אף עבירה, כשמולו היו החלוצים הטובים בעולם שלא הצליחו לעשות מולו כלום.
אני זוכר רק את פרננדו טורס עשה לו בעיות כשפויול היה בשיאו.
יש בכדורסל אמרה טובה - יש יום רע בהתקפה, אין יום רע בהגנה.
זה היה קרלס פויול - אצלו לא היה יום רע בהגנה כי הוא תמיד בא סופר ממוקד וסופר מוכן. פיקה עם נתונים וכשרון פי אלף ממנו אבל לא קרוב למחויבות הטוטאלית של פויול, ובהגנה בעיקר מה שצריך זה ריכוז למשך 90 דק מה שפיקה לא בדיוק הצטיין.
קרלס פויול הוא “מגן פסימי” כמו נאצ’ו (קרלו אנצ’לוטי ‘המציא’ את הביטוי הזה לגבי שחקן ריאל מדריד בעונה שעברה). זו הייתה כוונתי בלבד. סוג השחקן. שפויול תמיד צופה את ‘הנורא מכל’, וכמובן שלא רק בגלל זה אבל הוא מרוכז 90 דקות בכל משחק, אין אצלו נפילת מתח, לעולם לא. דין אוססונה כדין גמר צ’מפיונס נגד מנצ’סטר יונייטד בוומבלי. הוא ישמור ברצינות על חלוץ חטאפה כאילו הוא כריסטיאנו רונאלדו. כמובן שזה עולם אחר בכריזמה, ביכולת, בהיותו סמל, בקבלות, המעמד ההיסטורי. גם כאוהד ריאל מדריד לא צריך לספר לי עד כמה גדול קרלס פויול, וגם כתבתי על כך כמה וכמה וכמה פעמים.
זה מאוד מטומטם לצטט ארבע מילים שלי בלבד ולנסות להוציא אותי מפגר, אין לי מושג למה, מה התכלית, אבל תרימו לעצמכם. יום טוב
[דמיטרי זה משום מה עשה כאילו אני מגיב לפוסט שלך, זה היה מכוון לזה שמעלייך].
לא באנו להעליב אותך, אבל כן, לצטט את נאצו ופויול באותו משפט (ועוד להשוות) כי לשניהם יש לב רחב והם מפוקסים - זה עדיין לא לעניין. כאילו, יש גם לשניהם אף, ושניהם שחקני כדורגל…
יש מספיק שחקני על שאפשר להשוות שחקן על כמו פויול גם בקטע של הסופר מיקוד שהיה אצלו. נאצ’ו לא שחקן כדורגל ליד פויול וזו סתם התבטאות אומללה.
מי אמר שהיחסים בין פיקה ולפורטה לא טובים?
פיקה הזמין את לפורטה ואת רפא יוסטה לצפות בחצי גמר גביע דייוויס. החברה שלו שותפה מאוד חשובה במפעל הזה.
צפו במשחקים, אכלו ביחד והכל.
אצל פיקה אף פעם אי אפשר לדעת, אולי הוא מכין את הקרקע להיות חלק מההנהלה בעתיד הלא רחוק.
