שעות המשחקים של ארגנטינה:
אלג’ריה בלילה של ה-17.6 ב-4:00 לפנות בוקר
אוסטריה ב-22.6 בשעה 20:00
ירדן בלילה של ה-28.6 בשעה 5:00
שעות המשחקים של ארגנטינה:
אלג’ריה בלילה של ה-17.6 ב-4:00 לפנות בוקר
אוסטריה ב-22.6 בשעה 20:00
ירדן בלילה של ה-28.6 בשעה 5:00
לא הבנתי כבר פרסמו את הסגל למונדיאל?
לא למה?
היום לפני 3 שנים חלמתי חלום
היום לפני 3 שנים חוויתי אמוציות של אושר ושמחה, לחץ וחרדה, בכי ודמעות, חיוכים וקפיצות, שירה בקול לצד רגעים עמוקים של שקט.
היום לפני 3 שנים חלמתי חלום, חלום שסוף סוף התגשם אחרי 33 שנה של ציפייה שוברת לב.
היום לפני 3 שנים חלמתי חלום שאותם מאות לילות של נדודי שינה השתלמו בסוף, של אותם מאות משחקים שבהם יצאתי מאוכזב ושבור כאילו נעלמו כלא היו והלב נרפא מחדש.
היום לפני 3 שנים חלמתי חלום שארגנטינה שלי הופכת לאלופת העולם
היום לפני 3 שנים ראיתי את די מריה כובש בבכי, את דיבו מציל אותנו שוב ושוב ושוב, היום לפני שנתיים ראיתי את מונטיאל בועט לעבר הנצח ואת ליאו מסי מניף גביע עולם כאילו הכל היה חלום.
היום לפני 3 שנים התעוררתי מחלום טוב וגיליתי שזאת המציאות.
עדיין אלופי העולם ![]()
ולנצח נהיה..
ולמה שאבכה לבד..
היום לפני 3 שנים היה אחד הימים המאושרים בחיי.
אני לא אשכח את היום הזה בחיים. אני זוכר שאת כל שלבי הנוקאאוט ראיתי לבד בבית, בדירה שלי, בלי אנשים. לא רציתי מפגשים, לא רציתי חברים, רציתי לבד. אף אחד לא יכול להבין בנאדם שהבריז מהבית ספר בגיל 12 לראות את הנבחרת ב2002. יושב בטירוף מול המסך לראות את גמר הקופה נגד ברזיל, למחרת מגיע עצוב הילדים לא מבינים מה יש להיות עצוב מטורניר לא מוכר.
כמות הפעמים שהנבחרת הזאת שברה לי את הלב. כולם פה כבר יודעים את הסיפור אשכרה מכרתי את הרכב שלי ב2018 בשביל לטוס למונדיאל אחרי הנבחרת. כמעט חודש לבד ברוסיה רק בשביל החלום, הסיכוי הקלוש. רכבת הרים בלתי נגמרת.
ואז היא נגמרה. גמר אחד, אחרי מסלול נוראי (הולנד כוסעמק) ללב, המשחק היחיד שאשכרה נהנתי בו היה נגד קרואטיה. הגמר היה סבל בלתי נגמר. הרגע האחרון בהארכה שמואני מקבל את הכדור…באמת, בלי הגזמה, חיי חלפו לנגד עיניי. אני כבר החלטתי שזהו, אחרי הגמר אם אנחנו מפסידים אני לא רואה כדורגל בחיים.
וגם אחרי שניצחנו, פשוט התיישבתי על הריצפה ובכיתי כמו ילד קטן. לא ראיתי שנה כדורגל אחריי. בקושי ראיתי את ברצלונה.
לפני חודשיים קיעקעתי את מסי עליי, בחגיגה נגד מקסיקו. שם הכל התחיל.
אני זוכר את היום הזה טוב מידי, בעצם את כל הטורניר. מהפסד לסעודיה, לאוהדות האוסטרלית בבר שעיצבנו את חברה של אשתי, הראיון האל מותי שראיתי בלייב ולא הייתי סגור למי מסי קורא “בובו”, לעקיצות של השותף בדירה בברצלונה חאבי לקראת קרואטיה (עד היום אני קורא לו חאביץ’), הנחיתה הלחוצה שאספיק לראות את הגמר, והפקק המקולל עד הדרך הבייתה ואיך אני מסביר לאמא שלי בכל חנוק שמסי אחרי כל גול אומר תודה לסבתא שלו כאילו אני מכיר אותו. ככה זה שאתה עוקב אחרי קריירה של שחקן כמעט מההתחלה עד הסוף.
האשמתי לא מעט את המצב הפוליטי, המלחמה, היחס לעולם, השגרה, הילדים ומה לא על זה שאני כבר פחות אוהב כדורגל, אבל בכנות אחרי הגמר הזה אין לי כבר מה לצפות לו יותר, שום דבר בענף הזה כבר לא מצליח לדגדג אותי מאז המשחק הגדול ביותר שראיתי (בטח בטורניר נבחרות). אני כנראה לא אותו אדם מאז הגמר ההוא בו ארגנטינה הוכתרה כאלופת העולם.
נ.ב
עד היום אין לי כוח לראות את הגמר שוב מההתחלה עד הסוף. זה קצת כמו הצמרמורת שיש לי בכל פעם שאני רואה את הגול של אינייסטה בסטמפורד ברידג’ רק על סטרואידים.
אז הפינליסימה על סף ביטול אחרי שהמשחק, שהיה אמור להתקיים בעוד שבועיים בקטאר, צריך למצוא אצטדיון אחר לאור המלחמה באיראן.
הנבחרת הספרדית סגרה עם אופ”א שהמשחק יתקיים בברנבאו, ו”הופתעה” לגלות שארגנטינה מתנגדת לזה. כרגע אין הסכמה על מיקום המשחק, ונראה שזה בסדרך לפיצוץ.
לפי מה שאני קראתי ארגנטינה אישרה את רומא.
אם הספרדים יאשרו גם זה יתקיים שם.
ממה שאני מבין בארגנטינה מעדיפים את איטליה, אבל מוכנה להתפשר גם על אנגליה או צרפת. ספרד בינתיים לא זזים מקיום המשחק בספרד.
אופ"א הודיעה שזה בוטל סופית.
לא הסכימו על תאריך ומיקום.
רמות שכונה שלא ניתן לתאר
למה יש לי הרגשה שספרד עשו דווקא כדי להאשים את ישראל?
מבאס אבל מה אני אגיד לכם אני גם קצת שמח.
הבחירה בקטאר מלכתחילה בתור איצטדיון מארח דוחה(סטגדיש).
הביטול של הפיינליסימה מעבר לזה שארגנטינה מאבדת הזדמנות לזכות בעוד תואר, היא מאבדת את ההזדמנות הכמעט יחידה שלה להתמודד מול יריבה אירופאית טובה שיכול לתת לה מבחן ומדד איפה היא נמצאת כיום בשלב ההכנות.
בניגוד לברזיל וקולומביה שיפגשו את צרפת וקרואטיה, אורגוואי שתפגוש את אנגליה ואלג’יריה (יריבת ארגנטינה במונדיאל) ואקוודור שתפגוש את.הולנד ומרוקו.
אנחנו בעקבות הביטול נפגוש כעת רק את גואטמלה שהייתה פנויה למשחק יחיד בארגנטינה.
מראש ארגנטינה תכננה משחק 1 ולא 2 בפגרה הזאת וכעת נתקעה עם משחק סביר מול נבחרת בינונית ממרכז אמריקה
חבל
סקלוני מזמן את הסגל למשחק נגד גןאטמלה בסוף החודש שיערך בארגנטינה במקום הפיינליסימה.
רוב הסגל מוכר וידוע ללא הפתעות.
מי פחות מוכר ומקבל זימון הפעם?
תומאס פלאסיוס מאסטודיאנטס, בלם בן 22 ששייך לאינטר ומשחק בהשאלה באסטודיאנטס, שייך לנבחרת עד גיל 20, יופי של בלם, טכני עם סטייל, יופי של זימון של סקלוני.
עוד מקבל זימון הוא גבריאל רוחאס מראסינג קלוב, המגן בן ה-28 עם זימון בכורה גם הוא בעונה טובה
בכללי סקלוני מזמן 6 שחקנים לקו שמאל, מעמדת המגן עד הקיצוני השמאלי, נראה שזאת עמדה שהוא רוצה לבחון יותר.
יש הרכב מסתמן למונדיאל? פחות עוקב אחרי המשחקים האחרונים.
מבחינת כושר משחק, זה לא נראה חיובי עבור קו ההגנה.
ההרכב לא צפוי להיות עם שינויים גדולים ממה שראינו ב-2022 ומקמפיין המוקדמות האחרון.
דיבו
מולינה, קוטי, אוטמנדי, מגן שמאלי
דה פול, אנזו, מק אליסטר
מסי, חוליאן, אלמדה/ניקו גונזלס
התוספת של משחק נוסף בטורניר+גילם של כמה מהכוכבים ומצב הכשירות של טאגלפיקו מביאה את זה שבגדול ההרכב יהיה דומה למה שרשמתי עם שינויים פה ושם.
צופה שמסי לא ישחק את כל המשחקים בהתחלה ויעלה מחליף או ירד מוקדם.
ניקו גונזלס כבר התאמן אצל סקלוני על עמדת המגן השמאלי ואני צופה שבמשחקים "קלים יותר הוא יפתח שם ואחריו השאלה אם טאגלפיקו יהיה בסגל או לא, אם לא מדינה זאת אןפציה שיכולה לשחק שם.
בהתקפה לצד מסי וחוליאן אני מקווה שזה יהיה אלמדה
מה דעתך על זה?
אחת הבעיות של נבחרות שזוכות במונדיאל זה חוסר היכולת לעשות את הסוויץ’ בטורניר הבא שמגיע אחרי 4 שנים(ולכן לא מעט נפלו בשלב הבתים).
אפשר לסמוך עדיין על דה פול שיהיה המנוע לצד מסי?
האם מישהו בהגנה הזו מגיע בכושר משחק טוב לקראת הטורניר?
יש פה כמה נו בריינרים, אבל העובדה שאין שינוי בכלל כמעט מרגיש לא טוב עבור הנבחרת. מצד שני, אני לא עקבתי הפעם אחרי המוקדמות כדי לתת חוות דעת אמיתית. אני בעיקר חושש עבורכם מההזדקנות והירידה בכושר(לעזאזל, פארדס ואקוניה עדיין שם).