קודם כל אפתח ואומר, כמובן שאנחנו עוברים מעידן אחד לאחר, התקשורת מתקדמת, הרשתות החברתיות תופסות מקום גדול יותר. ועדיין אני בספק אם היה מקרה בו עולם הכדורגל עצר מלכת, כולם חיכו להכרזה הרשמית: קיליאן אמבפה שחקן ריאל מדריד, זה קרה ב-20:28. זה מרגיש שעכשיו כבר אין תכלית לאל צ’ירינגיטו, תסלחו לי. אשכרה הם ספרו לאחור. הם חגגו את זה כאילו כל אחד מכפיל את המשכורת שלו.
דיברנו על השוואות – כשכריסטיאנו רונאלדו חתם בריאל מדריד זה קרה בתחילת יוני, יצאתי כתלמיד כיתה י"ב ממתכונת בכימיה וקיבלתי SMS – “כריסטיאנו, מזל טוב אחי”, מאוהד ריאל שהערצתי. מזל שזה לא הגיע לפני המבחן…
ועכשיו בואו לא נשווה. אמבפה מפלצת כדורגל אבל הוא לא כריסטיאנו, שהגיע לקבוצה שלא עוברת את שמינית הגמר, שטחן את הפריימרליג והיה רעב בצורה בלתי רגילה, ואיך שהיה יכול להגיע – הצטרף לריאל. לא הוגן לצפות מאמבפה לאותו הדבר. גם הרעב של הקבוצה כמכלול לא אותו הדבר. לא היה ולא יהיה רונאלדו. תמיד צחקתי על הדיבורים שריאל מדריד מתכננת משהו גרנדיוזי להצגת אדן הזאר (ועכשיו אנחנו אולי נקבל פיצוי, חמש שנים אחרי – על הרכש הכושל בתולדות המועדון), “בנוסח רונאלדו”. האירוע בו הברנבאו מתפוצץ ב-90 אלף איש לא יחזור.
זו הפגנת כוח מדהימה של ריאל מדריד, מודה שהרגשתי צמרמורת קטנה, כמה עוצמה. כילד אתה נוטה להאדיר כל דבר בקבוצה שלך, מבחינתך גם הקבוצה עם פאקו פאבון ופלאביו קונססאו היא בלתי מנוצחת וזה לא נכון. הייתי על האולימפוס אחרי הדסימה, אחרי הזכייה בדאבל ב-2017 וגם אחרי הזכייה השלישית עם קייב. כעת סיימנו עונה מהאגדות ואולי השחקן השני הטוב בעולם חותם. אני אומר לעצמי – וואו, כמה אנחנו גדולים, כמה אנחנו היסטוריים. אבל היו כבר כמה נקודות שחשבתי שפתחנו פער עצום על ברצלונה ואולי גם באירופה וזה לא קרה (2012-13 כמשל, וגם כשניימאר עזב). צריך לעבוד!
אם אמבפה היה מגיע לפני שלוש שנים הייתי מתרגש יותר, מקבל אותי בחיבוק, חיכיתי לו בכיליון עיניים, וכנ"ל בקיץ כשבנזמה עזב. הוא הרגיז אותי לא אחת, הוא בטח מצטער כי כל הכסף חסר התקדים, ארגזים, שהרוויח מאז - מאוד מיותר, הוא משועמם כבר מהליגה הצרפתית ולא הצליח לזכות בליגת האלופות. אני לא רואה בו מושיע ומשיח, ייקח לי קצת זמן לקנות חולצה שלו – מעדיף את זו של פדה ואלוורדה מהגמר, אולי שוב לוקה מודריץ’, קפטן נאצ’ו שהלוואי שיישאר. אני חלילה לא אנטי, אשמח לראות אותו מנצח לנו קלאסיקו, אבל הוא יצטרך לעבוד. ריאל מדריד חזקה מהכל. הוא עוד שחקן בולט, בכיר, נפלא – בהצגה. הוא לא ה-סיפור. זכינו בדאבל היסטורי בלעדיו. חדר ההלבשה פיקס. הוא צריך אותנו יותר כרגע.
הוא יצטרך להוכיח את הצניעות שלו. אני לא חושב שאפשר לצפות שהוא יהיה כמו ג’וד בלינגהאם שהגיע ממועדון דרג ב’ באירופה כשהוא בן 20, אבל לפחות שינסה. בחדר ההלבשה לא יקודו לו קידה רק בגלל השם שלו. הוא יצטרך לומר את הדברים הנכונים אבל בעיקר במגרש, שם זה המקום האמיתי. אני כן חושש קצת מהאגו שלו למרות שכאן אצלנו זו לא קייטנה, הוא לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה. אם החברות עם ויניסיוס ג’וניור תהיה גם מחוץ למגרש ואין תחרותיות – זה יהיה טוב.
קטלו אותו לא מעט על הקמפיין האחרון בליגת האלופות ועשו לו עוול גם אם היה חלש בשלושה-ארבעה משחקים. חיפשתי והשקעתי בפוסט ארוך בנפרד, מעבר לזיכרון שלי. הוא כבר בגיל 18-19 עשה במפעל הזה כמעט מה שהוא רוצה, הוא כמעט פירק אותנו בצמד המשחקים ב-2022, הוא לא פראייר והוא רעב בטירוף לליגת האלופות. הוא שחקן כל כך טוב שזה חייב להצליח. בשמאל, באמצע, בימין. הוא מטוס. צפיתי בווידאו שלו ובדרך כלל אני לא עף על הוולקאנים של ריאל. היו שם גולים של רונאלדו-פנומנו כשהוא פשוט טס, עובר את השוער וביי. היו שם גולים של כריסטיאנו רונאלדו עם הבעיטות המדהימות האלה מרחוק בעוצמה – ימין ושמאל. היו שם גולים באלגנטיות כמו תיירי הנרי, מסובב ברכות ובקלות לפינה הרחוקה.
האיש הנכון למשימה הוא קרלו אנצ’לוטי. צרות גדולות הן להיות עם מחליפים כמו מרקו אסנסיו, אדן הזאר ומריאנו דיאס. יש מקום לכולם. עונה של 60-70 משחקים תהיה לנו, כל קבוצה תעלה נגדנו עם 300% מוטיבציה. פציעות, עייפות, יורו וקופה אמריקה בקיץ, ריאל תצטרך זמן להתניע. יש לנו סגל עמוק אבל ככה בדיוק צריכה לחשוב הקבוצה הגדולה בתבל. זו חייבת להיות מטרה ברורה לזכות באליפות שנייה ברציפות לראשונה מאז 2007-08. אנדריק בתחתית ההיררכיה עם כל הכבוד וגם ארדה גולר. חוסלו חייב להמשיך. מתבקש שטקטית נראה את אנצ’לוטי מוריד את ג’וד אחורה, לא לעמדה של טוני קרוס – זה יהיה של אדוארדו קמאבינגה לקרב עם אורליאן טשואמני, אלא לקשר ההתקפי מבין השלושה. יש מקום להרבה.
אנחנו לא יודעים איך הפאזל יושלם אבל כמובן שברמת הכדורגל אנחנו חייבים לטוס קדימה וזה לא משנה אם יגיע אלפונסו דייוויס ומה מצבת הבלמים. שנראה ריאל בלתי צפויה. ריאל העונה ניצחה בלי סוף, אבל הכדורגל היה בינוני. שנהיה קטלניים. ריאל שתוקפת בחמת זעם ומסוגלת לדרוס בסנטיאגו ברנבאו. לנצח 0:3 ברבע שעה, ולא “רק” 0:1. אמבפה אולי לא ליאו מסי מבחינת הכדורגל על שטח קטן אבל הוא יודע את העבודה. לבטח יהיו שני הרכבים ובמשחקים הקשים באמת נראה את ג’וד כקשר רביעי, ולרודריגו אין קייס כי הוא שיחק בלי סוף בעונה שחלפה ולא היה מספיק טוב. האללה מדריד, החלום הפך למציאות, לעבור את היורו בשלום.
