אהההה אוקיי, אז התכוונת הדמיות במובן של סימולציה. דבר עברית חביבי.
בגדול, אני מת על משחקי סימולציה. בפורום הזה אולי יותר יכירו את סדרת משחקי הסימולציה אולי הכי מוכרת שיש (פוטבול מנג’ר), אבל כמובן שיש עוד המון סוגים. הכיף בזה הוא כמובן תהליך ה"יצירה", להרגיש שהתחלת מאפס ולאט לאט בנית משהו שהוא די גדול. אם תרצה, זה מאוד דומה אני מניח להנאה של ילד קטן שמרכיב לגו. לעזאזל, אני נשבע שאני אפילו עדיין נהנה כיום לפעמים להרכיב לגו (או המשחק מגנטים הזה למי שמכיר) עם הילד שלי בן ה-3.
וזה ממכר, ושואב, מאוד. ויש את הרגעים במשחק שבהם אתה עוצר לרגע, מסתכל על העיר שבנית, ואתה בהלם שבכלל הגעת לנקודה הזו. הרי לא מזמן (לפני כמה עשרות שעות משחק, כן?) התחלת את המפה הזו בלי כלום. איך הגעת לכאן? עקב לצד אגודל…