והיום: אלביס ושלושת הדובים.
ממפיס גריזליס:
פרופיל:
עיר: ממפיס, טנסי.
אוכלוסיה: 670 אלף תושבים.
אולם: פדקס פורם (18 אלף מושבים).
בעלים: רוברט פרה.
ג’נרל מנג’ר: כריס וואלאס.
מאמן: JB ביקרסטף (עונה 2).
היסטוריה:
אליפויות: 0.
אליפויות קונפרנס: 0.
הופעות בפלייאוף: 10.
האגף המקצועי:
נשארו: דילון ברוקס, מרשון ברוקס, מייק קונלי, מארק גאסול, ג’מייקל גרין, צ’נדלר פרסונס, איבן ראב, אנדרו האריסון (לא מובטח), וויין סלדן.
הגיעו: גארט טאמפל, עומרי כספי, קייל אנדרסון, שלווין מק, ג’ארן ג’קסון (רוקי), ג’בון קרטר (רוקי), יוטה ווטאנאבו (רוקי), דקרי ג’ונסון.
עזבו: טייריק אוואנס, דיוטה דייויס, בן מקלמור, ג’ארל מרטין, מריו צ’למרס, מייק הנרי, עומארי ג’ונסון, קובי סימונס.
חופשיים שטרם הוחתמו: אין.
סך משכרות: 124,636,551 מ’ דולר.
רוסטר:
פוינט: קונלי/מאק/קארטר/האריסון
שוטינג: מרשון ברוקס/טמפל/סלדן
סמול: אנדרסון/דילון ברוקס/כספי/פארסונס
פאוור: גרין/ג’ארן ג’קסון/ראב
סנטר: מארק/ג’ונסון
מה שהיה:
נתחיל מזה לקבוצה יש היסטוריה מאוד קצרה. הם היו הקבוצה הקנדית הראשונה בליגה לצד הראפטורס ושתי הקבוצות נכנסו לליגה בשנת 95. אין הרבה מה לספר על תחילת הדרך של הקבוצה מלבד כמה אנקדוטות חביבות כמו זה שביירון סקוט היה שם בגיל 34 לעונת הבכורה שלהם ומלבדו היה סגל אלמוני לגמרי והקבוצה הייתה גרועה מאוד. מה שמפתיע זה שהם אשכרה פתחו עם 2 ניצחונות רצופים אבל אז הפסידו 19 ברצף ו… טוב אתם מבינים לאן זה הולך. בעונה השניה הקבוצה נפלה מ-15 ל-14 ניצחונות מרשימים אבל גם השיגו בדראפט את שאריף עבדור רחים המצוין. בעונה המקוצרת (98-99) הם ניצחו 8 משחקים שזה אחלה וגם הציגו לראשונה את מייק ביבי בן ה-20 שיהפוך בעתיד לפקטור בסקרמנטו המלהיבה.
בעונת 2001-02 הקבוצה עברה לממפיס והותירה את טורונטו כקבוצה הקנדית היחידה בליגה, אז הם גם עשו את אותו טרייד שבדיעבד התברר כגאוני, רק לא בשבילם. ג’ייסון וויליאמס, השוקולד הלבן הגיע מהקינגס עם הכדורסל הסופר מלהיב שלו תמורת מייק ביבי. באותה עונה הם גם בחרו את פאו גאסול בדראפט והוסיפו גם את שיין באטייה והתחילו להיראות כמו משהו נורמלי לראשונה. בעונת 2003-04 הם נכנסו לראשונה לפלייאוף בהנהגת פאו גאסול, ג’יימס פוזי, בונזי וולס, מייק מילר וכן, עדיין השוקולד הלבן היה שם. זו הייתה קבוצה צעירה ומבטיחה (רק 2 שחקנים בסגל בני 30 ומעלה) והעתיד נראה מבטיח. בעונת 04-05 הם החליפו את הסמל הישן והמכוער בדב שכולם מכירים היום ועל הדרך עשו עוד פלייאוף. הקבוצה המשיכה להופעה שלישית ברצף בפלייאוף ולהדחה שלישית ברצף בסיבוב הראשון אלא שדווקא בעונת 06-07 עם צירופם של רודי גיי מהדראפט, צ’אקי אטקינס והאקים ווריק, הקבוצה נפלה שוב לתחתית הליגה.
בקיץ 2008 הגריזליס שלחו את פאו ללייקרס תמורת חופן בוטנים ובחירת דראפט שהפכה למארק גאסול ויצאה לבניה מחדש. הקבוצה חזרה לפלייאוף בהנהגת זאק רנדולף, רודי גיי, מארק גאסול ומי שהיה פעם שחקן התיכונים הטוב במדינה, OJ מאיו. מעבר לזה עשו בחירה נפלאה בדראפט בדמות האשים תאביט. למרות ששנה אחרי שנה הקבוצה הגיעה לפלייאוף, משהו היה חסר ולקבוצה חסר הגרוש ללירה. ב-2012 מאיו נשלח החוצה אחרי שהקבוצה לא מימשה את האופציה עליו. ב-2013 קבוצה לוחמנית בהנהגת זיבו, מארק, טוני אלן, מייק קונלי וגם רודי גיי הצליחה להגיע לגמר המערב שם כמובן הובסו בסוויפ ע"י הספרס. באותו קיץ רודי גיי עזב והגריזליס הפכו רשמית למכונת הטחינה שכולם מכירים היום (או לפחות הכירו עד לפני שנה). עד העונה האחרונה הם היו חברים קבועים בפלייאוף אבל לא עשו יותר מדי ובשנה האחרונה הפציעה של קונלי גמרה אותם והעזיבה של זיבו לא תרמה והקבוצה פספסה את הפלייאוף.
הוא שיהיה:
האמת שהקיץ היה די שקט והקבוצה בעיקר התרכזה בלקבל חזרה את קונלי ולהחתים שורה של שחקנים משלימים נחמדים מאוד כמו קייל אנדרסון וגארת’ טמפל. הם עשו דראפט מעולה עם פוטנציאל לרוקי העונה ולשחקן הכי טוב במחזור הזה, ג’ארן ג’קסון ג’וניור ועל הדרך שחררו כמה שחקנים שוליים וגם טייריק אוונס אחד. גם עומרי כספי אגב, בהצלחה לגריזליס. המטרה היא לחזור לפלייאוף אבל לא נראה שלגריזליס יש את הכלים לעבור סיבוב. תהיה עונה סולידית סביב המקומות 7-8 לקראת קיץ שבו הם יצטרכו להתחיל לחשוב על העתיד. קונלי עדיין חתום אבל למארק יש אופצית שחקן בקיץ הבא, הם יכנסו לשנה האחרונה בחוזה הנוראי של פארסונס ואולי יסחרו בו כחוזה נגמר ויצטרכו לקבל החלטות לגבי כמה צעירים כמו וויין סלדן ואנדרו האריסון, יהיה מעניין.
בנימה אישית:
פרנצ’ייז לוחמני שהצליח להיבנות מאפס ולהצטרף מאוחר מאוד לליגה ועדיין להפוך לרלוונטי. זו קבוצה שעשתה החלטות טובות בעבר לצד החלטות פחות טובות אבל בכללי, זה נראה כמו פרנצ’ייז שלא יגיע לעולם לגמר הנ.ב.א. אין להם את היוקרה בשביל למשוך כוכבים וביום שאחרי קונלי את מארק, הם יצטרכו לקוות ממש שג’קסון יהיה בול פגיעה ושהם יצליחו שוב לחלץ משהו טוב מהדראפט.
לסיכום:
-
תסריט אופטימי: קונלי ומארק בריאים, ג’ארן תותח, אנדרסון עושה עבודה וכספי נזכר איך קולעים, הקבוצה נכנסת לפלייאוף, עושים סיבוב ראשון לוחמני משהו ועפים ב-5 משחקים ליוסטון או לווריירס.
-
תסריט פסימי: קונלי או מארק נפצעים, הצוות המסייע לא מספיק בשביל לפצות, ג’ארן מתברר כלא בוגר מספיק, מסיימים 9 והביתה.
-
תסריט ריאלי: יעשו את שלהם, ילחמו, ינצחו, יהיו אפורים וסיימו 8 בדרך להדחה בסוויפ לווריירס סיבוב ראשון.