הלייקרס עם הפסד שני מול הנאגטס, אבל בניגוד לעונה שעברה הפעם זה נראה מחסום פסיכולוגי ברור ולא הבדלי רמות גדולים, אם ינצחו במשחק הבא וישברו את המחסום יש סיכויים לא רעים, לא גדולים אבל לא רעים.
עוד מגמר המערב הקודם, מארי בכל הדקות האחרונות מול הלייקרס בפלייאוף מתחפש ל MJ
בעונה שעברה המשחקים גם היו יחסית צמודים בסוויפ.
הסיום של הניקס - פילי מדהים.
לא ראיתי את המשחק של דנבר לייקרס אבל ראיתי סרטון של בלוק שלברון שם למארי - הוא באמת נתן אנרגיה בהגנה?
2 המשחקים הראשונים, אבל מאז זה חד צדדי גם בעןנה הסדירה, אתמול זה היה ממש בידיים של הלייקרס, שלשה פנויה של לברון שיכולה לגמור את המשחק ואז מארי שם סל מאוד קשה עם הבאזר.
כמו בכל פלייאוף נתן את כולו, אבל יש לזכור שהוא כמעט בן 40, זה לא לברון של פעם, אבל עדיין לברון.
ללברון ג׳יימס וג׳יי ג׳יי רדיק יש פודקאסט שמטרתו לדבר על כדורסל בפן מקצועי ולא שטחי כמו שעושים בתקשורת האמריקאית.
כל מי שמזלזל בכדורסל או בNBA, או אפילו באינטיליגנציית המשחק הפסיכית של לברון צריך לראות את זה.
מצרף פה קטע קצר מאחד הפרקים שמאוד אהבתי בו הם מדברים על מושג ה-Court Mapping.
יש מישהו כזה??
מספיק לראות את סקיפ בייליס או מקהלת האידיוטים של ESPN מדברים על כדורסל(קנדריק פרקינס אמר שיוקיץ׳ זכה בmvp בגלל גזענות) ובכללי יוצא לי לא מעט בטוויטר לראות אנשים שמדברים על כדורסל בצורה של משחק מאוד פשוט. ובפרט לצמצם את לברון ל-רק מפלצת פיזית.
ממליץ לך לראות את כל הסרטון, אני בטוח שתהנה.
ואז לקחו ממנו את הזכייה השלישית ברצף אך ורק בגלל שהוא לבן. לא ייאמן כמה עם גזענים נחותים ועם רגשי נחיתות ברורים.
זה עצוב, אבל זה אפילו לא מה שמעצבן אותי.
מעצבן אותי שבחור טיפש, שהיה שחקן חלש ודביל גם אם אני הכי מפרגן לו, הפך לאיזה אנליסט שמנתח משחקים. זה מעליב את האינטליגנציה, הגזענות זה רק ה-exclamation point.
איפה הוא ואיפה המושגים שלברון ורדיק מדברים עליהם בפודקאסט.
מקווה שהצלחתי לשכנע פה מישהו להקשיב לפודקאסט(או אפילו רק לסרטון).
מייקי, אתה עוקב אחרי ה NBA אתה יודע טוב מאוד את הלך הרוח שם. יש פרשנים המנתחים משחקים, סופר מקצועים, גאונים ממש מגובים באנליסטים מהשורה הראשונה, ויש את ה 90% הנותרים שכל המטרה שלהם זה טראפיק. הם בכוונה מקצינים עובדות, מעוותים מציאות, זורקים קונספירציות הזויות העיקר בשם תרבות הספורט הרדודה במקום הכי רדוד והכי עשיר בעולם.
סטיבן איי סמית כדוגמה ובטח שלא הכי טובה.
סתם אנקדוטה, היום בלילה הדראפט של ה nfl. אני חושב שראיתי עשרות מוקים עם כל מיני פרשנויות הגיוניות יותר כמו גם הזויות, ובכלל מתקבל הרושם שהישראלים העוקבים אחרי פוטבול אמריקאי (לפחות ממה שאני מכיר מקבוצת הפייסבוק) מבינים לעומק הרבה יותר מממוצע אמריקאי שרק צורח בטאצ’דאון. זה כאילו האמריקאים צורכים את החןמר שנקרא ספורט בצורה מאוד שיטחית כדרך חיים, אצלנו זה לא כך.
אתה כמובן צודק.
אחרי פוטבול אני עוקב בצורה מאוד רכה(מאוד אוהב את המשחק, אבל משום מה לא מצליח לעקוב תדיר. היה לי איזה פיק בתקופת השיא של הסיהוקס עם ריצ’ארד שרמן) לא יודע מה הולך שם מהבחינה הזאת.
מפריע לי בתקשורת של הכדורסל, שגם לי אישית כאחד שבקיא יחסית קשה מאוד למצוא אנשים שאני חושב שיש להם טייקים מקצועיים וטובים(שלח רשימה אם יש לך) טים לגלר ורדיק הם שניים שעולים לי מ-espn, כשגם על לגלר אני מאוד חלוק בדעתי. כנראה הכל יחסי.
בכל אופן לשמוע את לברון ככה מדבר על כדורסל זה מדהים בעיניי. חבל שאין משהו דומה בכדורגל כמו שיחות של סרג׳י רוברטו(למי לעזאזל מקבילים את רדיק) ומסי לצורך העניין.
עצם זה שלברון ורדיק גם נותנים הגדרות למה אומר כל מונח גם מדהים בעיניי, יש הרבה דברים שגם אני עצמי לא הייתי מודע אליהם. הקשבת לסרטון שצירפתי?
*אנקדוטה על סטיבן איי.
הוא ידוע בראנטים שלו על הניקס והוא אוהד מפורסם שלהם. לפני איזה שבועיים בערך הוא נתן טייק על קווינטון גריימס ועל ההשפעה החיובית שלו על הניקס.
גריימס כמובן עבר בטרייד לדטרויט לפני חודשיים וחצי.
מביך.
ת’אמת אני צופה בשיעור בשביל העבודה עכשיו, אצפה יותר מאוחר. ככלל, אני אוהב לשמוע על ספורט פודקאסטים טובים, אבל תמיד אעדיף איזה סיכום מלל שאני יכול לעבור עליו זריז. היום שלי עמוס ולא בנסיעות שאוכל לשמוע בנחת הרבה תוכניות.
תודה לאלגוריתם של יוטיוב שכל כמה זמן ממליץ לי על הסרטון הזה.
חשבתי לצרף אותו פה לטובת מי שלא מכיר ורוצה להיחשף, לטעמי peak כדורסל שראיתי אי פעם. אינטנסיביות, מתח, הגנות ברמה הכי גבוהה, מייק ברין משדר ומעל הכל 3 דקות אחרונות של משחק הכל או כלום על האליפות שמערב את הקבוצה גדולה בכל הזמנים בסדרה שהפכה אותי מהייטר למעריץ של לברון.
צפייה נעימה.
אז יוקיץ שבדרך לעוף ע"י מינסוטה ואדוארדס זוכה ב MVP של העונה.
אני קצת משוחד, קצת מאוחזב מהפלייאוף של דנבר (לא של יוקיץ שנראה שמשחק לבד) אבל אני מסכים הפעם עם שאק - SGA היה צריך לזכות ב MVP.
תן לו לעוף קודם, עד שלא עף הוא עדיין האלוף.
ראיתי מחצית שניה של שני המשחקים, הוא שחקן על וכנראה גם ממציא עמדת הסנטר מחדש, אבל הוא משחק לבד. מארי משום מה לא בעניינים, פורטר ג’וניור וגורדן פתאום לא השומרים האימתניים שהיו שנה שעברה, לא יודע, העגלה חורקת.
וגם באופן מוזר מינסוטה (=צריך לראות אותם יותר, אבל אין לי זמן) עובדת יפה בשביל טאוונס דווקא עם סנטר אולד-סקול כמו רודי גובר. זה יפה כי זה משחרר את טאוונס מעמדת הסנטר ואז הורסטיליות שלו שווה המון. ואדוארדס הוא באמת מטורף. לא MJ והגזמות של אמריקאים אבל שחקן שחקן ובאמת דומה יותר לטייפ הישן של שחקני הnba, ביצים, חצוף, אתלט על, קולע מכל מקום אבל לא ‘קלעי טהור’, אוהב את התחרויות ובא לרצוח.
המכונה חרקה מאוד גם מול הלייקרס, 2 משחקים הוכרעו על סל פה וסל שם, נראה מה יהיה הלילה.
קשה לי עם זה, בעיקר כי הוא לא השחקן הכי טוב בליגה. ולטעמי גם לא באמת קרוב לשם.
בכללי החלוקת פרסים בנבא היא משהו שאני מאוד לא מחבב.
אולי זה הדלפ שלי? גובר השחקן הכי אוברייטד בנבא, הכי מוקדם שמינסוטה תבין כדי להוציא ממנו ערך הכי טוב. הוא אפילו לא עונה להגדרה של אולג סקול כי אין לו שום מהלך בפוסט. הוא שומר אדיר וזהו. נאז ריד לעומת זאת, שחקן נהדר שאיכשהו מצא את עצמו בספסל. סגל נהדר יש שם. משחק מספר 2 היה ללא גובר בכלל. לדעתי הם טובים יותר כשנאז ריד פותח על חשבונו. הם משחקים הגנה חונקת עם גבוהים יחסית מוביליים, לדנבר אין באמת ספסל ונראה שמארי לא באמת כשיר והג׳וקר לבד.
לא עפתי על גובר בכלל. רק אמרתי שכשיש לטאוונס עמדת 4 היא משחררת אותו מלשמור על שחקנים גדולים - סנטרים, וכך הוא פורח יותר. גם התקפית וגם הגנתית.
אין כמו ערוץ הספורט שבמקום חצי גמר המערב אני נאנס לצפות במשחק המותח של מכבי רמת גן והפועל חולון.