התחיל וואוו, לוקה מדהים, וקיירי בינתיים מחובר לחשמל. והדבר שאותי הכי הפתיע - זו הסדרה הראשונה מאז 2021 שבה דאלאס מנצחת במשחק הראשון כלומר תמיד היון בפיגור והצליחו לחזור. איזה אופי! וועדיין - משחקים 2 ו 3 של הסדרה יקבעו יותר את הכיוון שלה. נצחון של דאלאס במשחק 2 ומזה מינסוטה יתקשו לחזור, ואילו נצחון למינסוטה בהחלט יתן להם אמונה ואנרגיה לעשות מהפך
שאלה למי שעוקב קצת יותר ממני - לבוסטון יש סיכוי ממשי בגמר (את אינדיאנה אני די בטוח שיעברו)? או שאנחנו בדרך לגמר חד צדדי?
כתבתי קודם את דעתי- פרוזינגיס הוא התשובה לשאלה זו.
אני לא מאמין שאינדיאנה תעשה צרות גדולות לבוסטון, נראה לי שהמשחק הראשון שלהם בסדרה שגם הוא הסתיים בהפסד- לא ישוחזר יותר מידי פעמים בסדרה.
בגמר בלי פרוזינגיס בוסטון ידרשו ליותר מידי מהלכי אחד על אחד, ועם הנטיה של שני ה- ג’ שלהם להתפוצץ ואז להיעלם יותר מידי משחקים זה לא יצליח מול אלופת המערב שלא משנה מי תהיה. עם המגדלור זה יהיה אחרת לגמרי, ויעביר את בוסטון לצד הפייבוריטי.
לייק 1
לבוסטון יש את הסגל האיכותי ביותר והעמוק ביותר בליגה, הם היו גם עם המאזן הטוב ביותר בעונה הרגילה.
יש להם סיכוי טוב מאוד בגמר, גם בלי פורזינגיס.
הבעיה היחידה בהקשר שלהם היא שהם לא נתקלו בטיפת תחרות במזרח, לעומת המרחץ דמים שהולך במערב. השאלה היא האם הם באמת ימצאו את ההילוך הנוסף שצריך בפלייאוף, כי הם עוד לא נתקלו בשום דבר.
2 לייקים
טוב, השני סנטים שלי אחרי שהשלמתי את כל המשחקים:
דאלאס - מינסוטה:
-
גילוי נאות, אני אוהב את דאלאס מהימים של נוביצקי אז אני עוקב אדוק אחריהם.
-
התפתח משחק מעניין. הדבר המדאיג ביותר עבור מינסוטה הוא שדאלאס קלעה 6 שלשות בלבד באחוזים מזעזעים.
תוכנית המשחק של הוולבס הייתה להגביל את השלשות בפינה שדאלאס זורקת הכי הרבה בליגה, וושינגטון ככה חגג על אוקלהומה. הם הצליחו והמאבס באמת לא בדיוק פגעו בשלושת האחרות שלקחו. וושינגטון שהיה על 48% ל-3 בסדרה מול אוקלהומה קלע 25% כשה-2 שקלע היו מהפינה. -
תוכנית ההגנה של דאלאס הייתה לצופף בצבע. מאז שהגיע גאפורד, דאלאס מנצלת את העובדה שאפשר להיות עם גבוה ברמה לאורך כל המשחק ומרביצים לכל מה שמתקרב. השחקנים של מינסוטה לדעתי לפחות היו מאוד מורתעים מחדירה לצבע(אדווארדס זרק 12 שלשות מתוך 16 זריקות במשחק). זה מתכתב עם מה שהולך בכללי במערב. כל חדירה לצבע זה ללכת מכות, לא ראינו את השופטים מאפשרים את זה ככה תקופה.
-
סיום המשחק היה צמוד, לאוקלהומה היה את לו דורט שהוא סוס פיזי מבחינת כוח שהרביץ המון לדונצ׳יץ׳, למינסוטה יש שומרים מעולים, אבל לוקה חזק מכולם וזה מאפשר לו ליצור שטח לזריקות שלא היו עם דורט, הוא השתלט על הרבע הרביעי והצליחו לסגור את המשחק.
-
רודי גובר השחקן הכי אוברייטד בליגה הזאת בפער, מינסוטה חייבים להיפטר ממנו במהירות כל עוד אפשר להביא נכסים תמורתו. הוא נגר מוחלט. ברגע שמוציאים אותו מהצבע בהגנה(וסמכו על דונצ׳יץ׳ שזה יקרה נונסטופ) הוא חסר תוחלת, הוא לא יודע לזוז, לא יודע לקחת ריבאונד, אין לו קואורדינציה. בהתקפה זה בכלל נראה רע. נאז ריד של מינסוטה הכל כל מה שגובר לא, עם נוכחות טיפה פחותה בצבע, אבל מאפשר לרווח יותר בהתקפה, זה שינוי שחייב לקרות עבורם.
-
דונצ׳יץ׳ משחק פצוע כל הפלייאוף, הוא אמר שזה הריאל מדריד מנטליטי שמאפשרת לו לשחק. המספרים שלו כביכול מאכזבים, אבל הסתכלות אובייקטיבית הם ממשיכים להיות היסטוריים, זה בלתי נתפס. שליטה בקצב של טוני קרוס, רק בכדורסל ועם לקיחת סיכונים.
-
קיירי אירווינג. הבן זונה הזה, כמה שאני רוצה לשנוא אותו, ואז מהלך ששומט את הלסת איזה קוסם.
-
הסדרה עדיין פתוחה לגמרי, אני מצפה ממינסוטה להתנפל ולנצח בענק את המשחק הבא.
בוסטון - אינדיאנה:
-
בוסטון ממשיכים לשחק כאילו הם בעונה הרגילה, המשחק הזה התנהל בקצב מהיר, אבל אין בו טיפה מהאינטנסיביות של מה שהולך במערב, שם מקיזים דם על כל פעולה בצבע. יש להם את הלוקסוס לשחק ככה כרגע, עובדה זה עבד לאורך כל העונה עובד גם בפלייאוף.
-
אינדיאנה קבוצה חביבה מאוד, יש להם סגנון מהנה. הצליחו לגרור את בוסטון לקצב המהיר שלהם. זה לטובתם, ואסור לבוסטון לתת לזה לקרות שוב. אינדיאנה בנויה לשחק ככה, בוסטון פחות. זה מוסיף עוד פוזשנים למשחק וככה אינדי הצליחה לחזור מפיגורים.
-
הספסל של בוסטון עם משחק די חלש, אבל וואו כמה שהם עמוקים. לא יאומן כמה איכות יש בקבוצה הזו, זה קצת לא פייר.
-
ריק קרלייל, מאמן ותיק ומנוסה היה חייב לקחת פסק זמן לקראת הסוף כדי למנוע את האיבוד ולגנוב את המשחק. יכול היה גם להורות לעשות עבירה על בראון בקליעה בסוף.
-
שלשה פשוט מטורפת של בראון, לא יאומן כמה זה קשה. כמה כישרון יש בליגה הזו.
-
לא מחזיק מג׳ייסון טייטום, הוא לא שחקן טופ 10 בליגה בעיניי. הוא אכן שחקן מעולה וכנראה גם הכי טוב בבוסטון. לא מצליח להתחבר אליו, הוא משום מה זוכה ליחס עדין מהתקשורת. הוא נעלם לגמרי ברבע הרביעי, בהארכה היה לא רע.
-
נראה איך אינדיאנה תתאושש מהסיום הזה, הרגיש כאילו זו ההזדמנות שלכם, ולא בטוח שבוסטון תיגרר למשחק שלהם שוב פעם. אם כי, הם חזרו מפיגור 2-0 מול הניקס, ככה שאופי יש להם.
-
בוסטון לא ממש נדרשה להתאמות בפלייאוף הזה, לא שיחקה באינטנסיביות אמיתית של פלייאוף, וככל הנראה תיפגש בצורך של כל אלה לראשונה בגמר. כן פורזינגיס, לא פורזינגיס. זה לא באמת משנה. כל העונה זה די מובן מאליו שהם בגמר, יש להם את כל מה שצריך כדי לזכות, הם יהיו חייבים לשנות מוד בגמר.
4 לייקים
לוקה מטורף
ראיתי מחצית ראשונה. מינוסטה הובילו 18 הפרש (מחצית הסתיים 12) והייתה בשליטה מלאה, לא חשבתי שדאלאס יעשו מה שעשו חצי שני עם לוקה הענק.
דברים הלכו ממש שונה ממשחק קודם, אבל מה שהיה דומה זה היכולת של דאלאס להתעלות ברבע הרביעי
לוקה + קיירי 52 נקודות ב45% זה כנראה ההבדל בין הקבוצות כשאדוארדס לא במשחק טוב.
הלחץ אצל דאלאס לסגור סדרה בבית, לא חושב שיגמר בסוויפ
לייק 1
אכתוב יותר מפורט בהמשך.
יש משהו מיוחד בקבוצה הזאת של דאלאס, גם לאורך המשחק כשנראו רע מאוד, אמרתי לעצמי שאני יודע שיש משהו אחר בקבוצה הזאת ושהם יילחמו עוד יותר.
לוקה עם סל ענק, מסתכל על גובר ואומר לו:
You motherfucker can’t fucking guard me.
אחרי שנגמר המשחק אמר לאיזה אוהד שהציג לו Go home bitch. הוא קורץ מהחומר של הגדולים ביותר.
התרעתי כבר בסיום משחק 1 על העניין עם גובר. כן הוא שומר טוב על הטבעת, הוא בנו ידיו בנה את הריצה של דאלאס, לאחר דקות ארוכות שלא הצליחו להשיג עצירה ופשוט ניקז את המשחק לעברו בצבע, החטאה אחר החטאה גם בזכות הגנה מעולה של לייבלי וגם כי הוא פשוט חסר כישרון בעצמו.
זה עוד לא גמור, מינסוטה הראתה גם הרבה אופי לאורך הפלייאוף הזה.
הסלטיקס יגיעו לגמר אחרי מנוחה של עונה ומשחקים קלים. נראה אם זה ישפיע לטובה או לשלילה.
לייק 1
שתי קבוצות שאני מחבב, דאלאס ודירק נוביצקי ובוסטון הגדולה של 2008. הבעיה שבכל קבוצה יש דושבג שאני שונא, קיירי החמור וג’יילן בראון מהצד השני. אני מרגיש שהשנאה לקיירי גדולה יותר…
נתון מעניין שקפץ לי בפיד:
וכמוסיפים לזה את הטיעונים הנכונים שעלו כאן כנגד גובר, היחיד בצד “הירוק” של הרשימה - התמונה בכלל מתחזקת.
מטבע הדברים לא כל המקרים כאן תואמים את הטענה הנסתרת שמאחורי הפוסט, ובהחלק יש כאן שחקנים שמצדיקים את מה שהם מקבלים, אבל בהחלט יש כאן רמז חזק לקבלת החלטות מאוד בעייתית של חלק מקבוצות ה-NBA (אהמ פיניקס).
ומהצד השני, הצד שלא רואים בתמונה - קבוצות NBA שמנוהלות בצורה יוצאת מן הכלל, והצליחו לגבש קבוצות תחרותיות, אטרקטיביות ומנצחות, מבלי לשבור את תקרת השכר (או דווקא בגלל שלא שברו אותה).
לייק 1
ראיתי רק תקציר מורחב, אבל ברגע שדונצ’יץ’ השיג בידוד מול שחקן ההגנה של העונה היה לי ברור שדאלאס מנצחת. אבסורד.
בעצם האירוע פה הוא שרוב המשחק מינסוטה החליפה בין בליצים לדרופ. במשחק הראשון דונצ׳יץ׳ וקיירי חגגו על הדרופ, במשחק השני הם ניסו לעשות בליצים כל הזמן.
מהלך אחד לפני הקליעה של דונצ׳יץ׳ הם פתאום עברו להגנת חילופים, דונצ׳יץ׳ השיג את החילוף על גובר, ראה שאין בליץ/דאבל והחטיא את הזריקה.
אחרי זה הוא הבין שהם עברו לחילופים בכיסוי ההגנתי ואז קיבלנו את המהלך של הסל.
החלטה על גבול ההזויה של המאמן של מינסוטה.
זה פחות עניין של מי שצדיק או לא, כמו עניין של קבוצות שהחזון שלהן קלוקל.
יוקיץ׳, סטף, אמביד(איכס), יאניס הם כולם שחקנים ששווים כל אגורה.
אבל אתה יכול לראות שהמכנה המשותף של הקבוצות שהשחקנים שלהן פה הוא שציוותו להם שחקן של אוברפיי.
לילארד, ביל, קליי(עצוב).
לייק 1
מרגיש לי שהווריורס נתנו לקליי את החוזה הזה ממניעים סנטימנטליים ולא מקצועיים ובכך הרסו לסטף כל סיכוי לעוד 3 אליפויות.
מצד שני אני בטוח שגם סטף לחץ עליהם להשאיר את קליי (אפילו בסיום העונה הזו הוא אמר שהוא חייב שקליי ישאר) אז הוא ביודעין ירה לעצמו ברגל.
ארגון מוזר, לטוב ולרע.
לייק 1
נראה ששתי הסדרות של הגמרים האזוריים לא ילכו רחוק מידי… מי היה מאמין.
מה מצב הפציעה של לייבלי? כמה היא משמעותית אם בכלל נראה בקרוב.
מסכן אדוארדס, נותן כל מה שיש לו, אבל בינתיים זה מעל כוחותיו. ההשוואה התמוהה למייקל פגעה בו כי עכשיו משחקים טובים שלו כבר נראים לא מספקים כהשוואה ג’ורדנית.
מינסוטה להרגשתי נבנתה השנה בשביל המצ’ עם דנבר, אבל דווקא דאלאס בנויה טוב יותר ממנה.
הרהרתי במחשבה לגבי גיילן ברונסון - האם הוא פספוס ענק של דאלאס או שבדאלאס הוא לא היה זורח כך ליד לוקה- לי אין תשובה מוחלטת.
אם אכן הסדרות ילכו קצר, שזו ההרגשה שלי (אף סדרה כנראה לא תחרוג מ-5) - היתרון הוא לדאלאס בגמר- הם לא חוששים מיתרון הביתיות של בוסטון (לקחו את כל הסדרות מתוך נחיתות בית) והם יודעים להתגבר על מכשולים. בוסטון מפציצה כהרגלה, אבל יריבה עקשנית כמו דאלאס תדע לצאת ממצבים קשים עם שני כוכבי על, ואני לא רואה שחקן אופי בבוסטון (חוץ כמובן מג’רו הולידיי שכבר לקח אליפות) שידע לעצור את לוקיירי ולשנות מומנטומים.
קיצר- דאלאס אלופים בשנית (מקווה שמנחס אותם, כי בוסטון)
לייק 1
מספיק ללכת לעונה האחרונה שלו בדאלאס, הוא ודונצ׳יץ׳ ביחד הובילו לגמר המערב קבוצה סופר, סופר מוגבלת. מספיק לחזור להעיף מבט בסגל שלהם. זה היה לא מוערך אז, זה נשכח עכשיו, אבל זה היה הישג פסיכי.
לבוסטון יש מאצ׳אפ הרבה יותר טוב נגד דאלאס כי הם יכולים לשחק 5 אאוט. לשים את הורפורד מחוץ לצבע וככה לבטל את הגנת הצבע המדהימה של דאלאס.
ג׳רו הולידיי ודרק ווייט יכולים מאוד להציק ללוקה וקיירי בהתאמה, ועוד יש כוח אש עם בראון, טייטום, הורפורד ואולי אפילו פורזינגיס. זה אופרה אחרת.
לייק 1
איזה יופי - בוסטון הולכת למנוחה ארוכה ונקווה גם לראות איזה שרוך ליטאי שחוזר, גמר המערב לדעתי יתמשך לפחות עוד 2 משחקים (לא יהיה סוויפ).
ואז…
טוב אז המאבס נגד הסלטיקס בגמר.
מאצ׳אפ מעניין, בוסטון אוהבת לרווח כמה שאפשר את הצבע בהתקפה - דאלאס אוהבת לצופף אליו, מה שאומר שמה שעבד לדאלאס עד עכשיו כנראה לא יעבוד.
אני מניח שהם ינסו קצת לשחק ככה ולנסות לנצל את היתרון בצבע בהתקפה, לדעתי בסופו של דבר נגיע למצב בו דניאל גאפורד יקבל מעט דקות, ברגע שבוסטון לרווח, גאפורד ייצא מחוץ לצבע - שם לרוב הוא שומר גרוע, כשבנוסף לזה גם דונצ׳יץ׳ צריך לשמור שחקן איכותי.
לייבלי הוא נקודת המפתח פה, הוא לא רע כשהוא יוצא לשמור מחוץ לצבע, וכשהוא ינוח אנחנו כנראה נראה את מקסי קליבר ומעבר של דאלאס לסמול - בול כדי לנסות להתמודד עם ההתקפה של בוסטון.
בצד השני של המגרש, אני מאמין שנראה את דאלאס הולכת על הצבע, בטח בדקות של לייבלי/גאפורד. לבוסטון יש שומרים אדירים שירשו מאוד על דונצ׳יץ׳ אבל בעיקר על קיירי.
בוסטון פייבוריטית.
3 לייקים
הגנה עילאית של בוסטון במשחק, כל תותח ירה ופגע.
כמה נקודות להמשך:
-
דאלאס כן הגיעה לזריקות טובות, שנקלעו באחוזים מחרידים, זה לא בהכרח יישאר ככה.
-
מדהים כמה בוסטון עמוקה ומגוונת, למרות הנקודה הקודמת, אני לא מצליח לראות את דאלאס לוקחת את זה.
-
לא משהו שלא ידענו קודם, אבל דונצ׳יץ׳ השחקן הכי טוב על הפרקט, טייטום עם עוד משחק של מתחת ל40% בוסטון מנצחת.
אני מבין מה אתה אומר לגבי טייטום, אני גם לא מחובביו אבל היכולת שלו היא מאוד ורסטילית. הבעיה, שבבוסטון בתצורה הזו כל שחקן קריטי וכל שחקן גם צולף שלשות, גם מייצר נקודות, גם עושה הגנה וגם מוסר (יש להם מוסרים מעולים, לא אחד לא שנים ולא שלוש. בו זמנית על המגרש 4 שחקנים היןדעים לנהל משחק ולשחרר כדור לשחקנים בתנועה. מטורף).
בגלל שכל מטאטא יורה שם - כשיטת משחק טייטום מגיע פחות לידי ביטוי. דווקא שחקן שהתחיל דרך הגנה ודאנק מפלצתיים תופס הרבה יותר מקום, ולמרות הציוץ המזויין שלו נגד ישראל הוא עדיין הברומטר של בוסטון. ג’יילן בראון.
מסכים שהשחקן הטוב על המגרש נמצא בצד של דאלאס. הבעיה שה 3-4 אחריו נמצאים בבוסטון. קבוצה עמוקה, מגוונת, וטובה בהכל. אחלה בניה של GM.
לייק 1
שלא אובן לא נכון, טייטום שחקן נהדר.
האנטי שלי כלפיו בעיקר נובע מיחס הסטפרסטאר שהוא מקבל כשלטעמי הוא לא זה.
לוקה סופרסטאר, יוקיץ׳ סופרסטאר, יאניס, אמביד. טייטום הוא שחקן מעולה, כוכב על הוא לא. אבל הוא כן זוכה ליחס כזה.
דאלאס בבעיה. אני מאמין שנראה סגנון קצת אחר מהם במשחק הבא.
2 לייקים