אי שם בנובמבר, דני אבדיה שיחק את המשחק התחרותי הראשון שלו אי פעם ב-NBA. משחק “שמינית גמר” מול סן אנטוניו, בו המנצחת עולה לרבע גמר ה-NBA CUP, ודפק הופעה:
- 37 נקודות (5/8 מהשלוש), 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים.
אז הספרס החזקים ניצחו 115-102 בדרך לגמר, כשהם דורסים ברבע את הלייקרס של לוקה (35 נקודות) ולברון (15 אסיסטים) ומנצחים בחצי את אוקלהומה (הפסד שני שלהם עד אז, כשהראשון היה פלורטלנד).
במשחקו התחרותי השני אי פעם ב-NBA, הוא הגיע למשחק קדם-פליי-אין, מול הקליפרס. משחק שבו המנצחת מבטיחה את המקום השמיני וצריכה לנצח רק משחק אחד בשביל להשתחל לפלייאוף, בעוד המפסידה מסיימת במקום התשיעי, ותצטרך לנצח את גולדן סטייט כדי להתארח אצל המפסידה בין פיניקס לבין מקום 8, רק כדי לנסות ולשחק סדרה מול פאקינג אוקלהומה. דני סיים את המשחק עם:
- 35 נקודות, 5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים.
אבל לא פחות חשוב מזה, הגנה ברמה של פלייאוף, בעיקר ברבע הרביעי בו פורטלנד חנקו את החבר’ה מ-LA עם רבע הגנתי משוגע של 30-13, ובלוק ענק 2 דקות לסיום שגרם למאמן הקליפרס להוריד את כל הכוכבים שלו לספסל ובעצם להודות בהפסד.
כל הדיבורים ברשת הם על האם הוא יכנס לחמישיות העונה או לא. אני חושב שהדיון לא שם בכלל. חמישייה שלישית תעשה לו עוול. הסתכלות על הנתונים היבשים שלו (24.2 נקודות, 6.6 אסיסטים ו-6.9 ריבאונדים) קצת משכיחה את העבודה שכל מרץ הבן אדם עלה לשחק עם פציעה בגב, כי חוקי הליגה מכריחים את השחקנים לעלות פצועים כדי להגיע ל-65+ משחקים. בלי מרץ הבן אדם עם ממוצעים של:
- 26.4 נקודות, 7.1 אסיסטים ו-7.4 ריבאונדים.
מקום תשיעי בנקודות, אחד עשר באסיסטים ועשרים וחמישה בריבאונדים. והכי חשוב - עם דני הם במאזן חיובי 32-27, בעוד כשהוא לא משחק (או משחק מעט ועוזב) הם עם מאזן שלילי של 9-13. אם הוא לא היה לבן, הוא היה זוכה להרבה יותר פרגונים. כמו שליוקיץ’ הולכים לשדוד MVP שלישי כבר ב-4 שנים נטו כי הוא לבן.

