NBA: אוקלהומה סיטי אלופת 2024/5

אי שם בנובמבר, דני אבדיה שיחק את המשחק התחרותי הראשון שלו אי פעם ב-NBA. משחק “שמינית גמר” מול סן אנטוניו, בו המנצחת עולה לרבע גמר ה-NBA CUP, ודפק הופעה:

  • 37 נקודות (5/8 מהשלוש), 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים.

אז הספרס החזקים ניצחו 115-102 בדרך לגמר, כשהם דורסים ברבע את הלייקרס של לוקה (35 נקודות) ולברון (15 אסיסטים) ומנצחים בחצי את אוקלהומה (הפסד שני שלהם עד אז, כשהראשון היה פלורטלנד).

במשחקו התחרותי השני אי פעם ב-NBA, הוא הגיע למשחק קדם-פליי-אין, מול הקליפרס. משחק שבו המנצחת מבטיחה את המקום השמיני וצריכה לנצח רק משחק אחד בשביל להשתחל לפלייאוף, בעוד המפסידה מסיימת במקום התשיעי, ותצטרך לנצח את גולדן סטייט כדי להתארח אצל המפסידה בין פיניקס לבין מקום 8, רק כדי לנסות ולשחק סדרה מול פאקינג אוקלהומה. דני סיים את המשחק עם:

  • 35 נקודות, 5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים.

אבל לא פחות חשוב מזה, הגנה ברמה של פלייאוף, בעיקר ברבע הרביעי בו פורטלנד חנקו את החבר’ה מ-LA עם רבע הגנתי משוגע של 30-13, ובלוק ענק 2 דקות לסיום שגרם למאמן הקליפרס להוריד את כל הכוכבים שלו לספסל ובעצם להודות בהפסד.

כל הדיבורים ברשת הם על האם הוא יכנס לחמישיות העונה או לא. אני חושב שהדיון לא שם בכלל. חמישייה שלישית תעשה לו עוול. הסתכלות על הנתונים היבשים שלו (24.2 נקודות, 6.6 אסיסטים ו-6.9 ריבאונדים) קצת משכיחה את העבודה שכל מרץ הבן אדם עלה לשחק עם פציעה בגב, כי חוקי הליגה מכריחים את השחקנים לעלות פצועים כדי להגיע ל-65+ משחקים. בלי מרץ הבן אדם עם ממוצעים של:

  • 26.4 נקודות, 7.1 אסיסטים ו-7.4 ריבאונדים.

מקום תשיעי בנקודות, אחד עשר באסיסטים ועשרים וחמישה בריבאונדים. והכי חשוב - עם דני הם במאזן חיובי 32-27, בעוד כשהוא לא משחק (או משחק מעט ועוזב) הם עם מאזן שלילי של 9-13. אם הוא לא היה לבן, הוא היה זוכה להרבה יותר פרגונים. כמו שליוקיץ’ הולכים לשדוד MVP שלישי כבר ב-4 שנים נטו כי הוא לבן.

3 לייקים

מסכים עם כל מילה, ואוסיף גם “אם הוא היה אמריקאי”, שהרי הם מלאים מעצמם.

כבר קשה להתפעל מההופעות האלה, ואיזה כיף שכשהוא מגרד רק 20 נקודות נשאלת השאלה אם הוא פצוע/חולה. הבעיה בעיני היא שמול פיניקס המצ’אפ לא טוב לדני בעיני. לפחות זה מבטיח שאירוח המשחק השני אם פורטלנד יפסידו לפיניקס הוא לטובת פורטלנד.

ואם נסתכל עוד שלב קדימה לפליי אוף, אני לא רואה את הסדרה כתחרותית, אבל חשוב לקבל ניסיון, לתת פייט, ובשביל האנקדוטה- לא להיות כמו כספי שעם פרישתו היה שיאן ההופעות הפעיל ללא משחק פלייאוף וסיים בערך במקום החמישי ברשימה לא מחמיאה זו.

2 לייקים

אפרופו זה:

אני עוקב קצת לאחרונה ברשתות אחרי כל מיני פוסטים, כתבות, פושים וכו’, שמדברים על ‘המירוץ הצמוד ביותר אי פעם ל-MVP’, ויש שם תופעה די מדהימה -

בכל מקום שאני קורא, בלי יוצא מן הכלל, התגובות, הלייקים וכו’ צוחקות על ניסיון המיתוג הזה, ויש קונצנזוס כמעט מוחלט שאין כאן בכלל שאלה - יוקיץ’ אמור לזכות בלי שום דיון. כאילו, תסתכלו על המספרים האלה:

פאקינג ממוצע עונתי של טריפל-דאבל, שכולל כמעט 28 נקודות למשחק, ועוד יותר מזה - מספר 1 בליגה גם בריבאונדים (ריבאונד שלם יותר למשחק מהבא אחריו) וגם באסיסטים.

ואיכשהו, בפועל הוא מדורג כרגע רק שלישי במירוץ, וכנראה שגם לא יזכה בפרס השנה.

אם וכאשר - זו אחת הגניבות הגדולות, שמעידה על רמות ניתוק בלתי נתפסות של הנהלת הליגה הדועכת הזאת.

5 לייקים

ואו איזה משחק של דני במאני טיים.

בלעדיו פורטלנד לא שווים הרבה ואין הרבה סיכוי לעבור את סן אנטוניו אבל דני מוכיח שהוא אולסטאר לכל דבר ועם צוות מסיע טוב יותר בשנה הבאה הם יכולים ללכת רחוק יותר.

4 לייקים

אחלה דני, ועוד נגד השיפוט שנתן לפיניקס כל כך הרבה להגיע לקו (לפחות זו ההרגשה שלי).

ולא ברור לי למה הוא לא שיחק כמה פוזשנים הגנתיים בסוף- ממתי מוציאים את הכוכב שלך שלא לומר גם אחד משחקני ההגנה הטובים בפוזשנים החשובים של העונה. אבל גם מאמנו האגדי לשעבר של ספליטר עשה טעות דומה עם אחד טימי, במשחק 6 של סדרת הגמר, הפסיד בגלל זה את המשחק (והאליפות), ואת הסדרה כולה במשחק הבא. כאן לפחות הוא לא הפסיד..

לא רואה אותם לוקחים יותר מנצחון בודד נגד הספרס, אבל עם כמה שינויים בהרכב, זו קבוצה לגיטימית להתחרות בשנים הקרובות על הגעה עד הגמר.

היינו כחולמים?

אין בכלל סיכוי. הספרס זה לא רק וומביניאמה. יש להם עומק וורסטיליות בעמדות הגארד שיהיה מאוד מאוד קשה לעבור.

אבל המשחק של דני הלילה היה מטורף, by far המשחק הטוב בחייו מבחינת האוברול.

4 לייקים

מה שאנחנו רואים כאן מאבדיה הוא לא פחות ממטורף.

“עברנו” מסטטיסטיקה עגומה של ‘השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים שלא שיחק מעולם בפלייאוף’ (כספי כמובן, לא דני), שהצליח איכשהו לפספס העפלה לפלייאוף אפילו כטרמפיסט מוחלט של הקבוצה הטובה בעולם באותה תקופה (הווריורס), למצב שלא רק של הישראלי הראשון אי פעם בפלייאוף, כטרמפיסט, אפילו לא כשחקן משלים לגיטימי, אלא של הסיבה מספר 1 שהקבוצה שלו בכלל הגיעה לפלייאוף - גם לאורך העונה (האולסטאר היחידי מהקבוצה, להזכירכם), ובפרט במשחקים הקובעים וברגעי המאני-טיים, עם הופעות ענק ששמורות לגדולים ביותר. וכל זה בקבוצה שבכלל צפו לה טאנקינג, ומשם ללוטרי. מי בכלל דמיין שם פלייאוף.

אני נזכר כילד בתמונות של קטש וכו’ על ה’קורנפלקס של אלופים’. איפה זה ואיפה מה שאנחנו עדים לו היום.

כל הברקוביצ’ים הממורמרים יכולים להמשיך לבלבל את המוח על “50% גנים שלא מכאן” (כן, כי כידוע כל הישראלים הם 100% אותם גנים ומאותו רקע). דני ימשיך לקבוע כאן היסטוריה אחרי היסטוריה. אלוף.

3 לייקים

פעם ראשונה מאז המשחק מול ליון שקפצתי בבית בזכות ספורט. גם בלי קשר לזה שהוא ישראלי, לאבדיה יש סיפור סינדרלה יוצא דופן שאי אפשר להישאר אדישים אליו. הגיע בדראפט לקבוצה זבל, נשלח לפינה לחכות לכדורים כאילו הוא ג’ימל ג’ימל רדיק, נזרק מהקבוצה פח הזו ולא רק המציא את עצמו מחדש אלא לקח עליו את המושכות כך פתאום אחרי 5 שנים בליגה. זה כמעט לא קורה ב-NBA. והוא מגיע למשחק כל כך חשוב, בחוץ, לוקח הכל על עצמו ודופק תצוגה של סופרסטאר. לא בערך, לא בכאילו, בלי להגזים כי הוא ישראלי. מספרים ואחוזים כאלו היו תופסים כותרות גם אם היו מגיעים מיוקיץ’, דונצ’יץ’ או שיי. ואלו לא רק המספרים אלא ההתנהגות על המגרש כבעל בית. נכנס בברוקס המסריח שמטריף גם את לברון כאילו הוא כלום, מחרבן לדווין חוזה מקסימום בוקר על הראש בבית, לוקח את המהלכים המכריעים בלי למצמץ ומקבל החלטות כאילו הוא היה במעמד הזה כבר עשרים פעם. פשוט מטורף ולא ייאמן שספורטאי ישראלי בענף פופולרי מגיע לגבהים כאלו. איזה כיף, עשה לי את היום.

9 לייקים

משהו קטן שריגש אותי- דני בהתלהבות נעורים עושה חדירה וסל בלי אנד וואן למרות שנראה שהייתה עליו עבירה. בלהט הרגע מתפרץ על השופט שהייתה עליו עבירה ולמה לא קיבל מה שמגיע. השופט כבר מתחיל בריטואל של לסמן לשחקן שתכף אני שורק לך טכנית.

ואז, משום מקום ג’רו הולידיי שרוב העונה בכלל היה פצוע (מה שדי הוביל את דני להיות גם האיש היוצר בהתקפה), מושך/דוחף את דני ממקום הפשע הרחק לצד השני כדי שלא יסתבכו עם טכנית שיכלה להיות קטלנית בעיקר בהיבט הפסיכולוגי.

ואולי לא פירשתי נכון אבל נראה באותו רגע שהייתה חצי קריצה של דני, כאילו לומר שהוא בשליטה מלאה, אבל כמובן שאחרי המשחק הוא הודה להולידיי (עשה מעשה של מבוגר אחראי).

2 לייקים

ישראלים תמיד מתחלקים ל-2:

  • אלה שמפריזים בכל דבר שקשור לישראל ולישראלים.
  • אלה שתמיד יורידו מאיתנו ויחפשו איפה אנחנו לא בסדר.

קשה למצוא אנשים שפויים. אנשים שמבינים שהשמש לא זורחת לנו מהתחת, אבל גם שאנחנו לא אשמים בכל מה שלא בסדר בעולם. במקרה של דני אבדיה, נראה שמי שלא נמנה עם הקבוצה הראשונה זה רק כי הוא לא רואה את הילד משחק, לא מבין בכדורסל או שניהם. מה שדני עושה לאחרונה זה יוצא דופן גם ביחס לטופ של ה-NBA.

מאז שדני ניצח את הקליפס במשחק על המקום השמיני, היו לפורטלנד שלו עוד 4 משחקים. משחק מול סקרמנטו שהבטיח את המקום השמיני (הפסד היה מוריד אותם למקום 9), משחק פלייאין, בחוץ, מול הפיניקס סאנס על המקום השביעי ושני משחקי חוץ מול סן אנטוניו. ומה נגיד? הצגות אחת אחרי השנייה:

  • 25 נקודות (5/9 לשלוש), 10 אסיסטים ו-6 ריבאונדים מול סקרמנטו.
  • 41 נקודות, 12 אסיסטים ו-7 ריבאונדים מול פיניקס.
  • 30 נקודות, 5 אסיסטים ו-10 ריבאונדים מול סן אנטוניו.
  • 14 נקודות, 3 אסיסטים ו-4 ריבאונדים מול סן אנטוניו.

במשחק האחרון דני שיחק פצוע (נפצע בסוף המשחק הראשון מול סן אנטוניו) וכדורים לא נכנסו לו. אז הוא תרם עם הגנה ברמה סופר גבוהה, ולמרות שנכנס לבעיית עבירות - הוא חזר בזמן כדי למסור את אסיסט הניצחון שגנב לספרס את הביתיות. מאז שהעונה נכנסה למאני טיים (המשחק מול הקליפרס, ו-4 המשחקים שבאו אחריו), דני עם ממוצעים של:

  • 29 נקודות, 7 אסיסטים ו-6.2 ריבאונדים.

המשחק האחרון עם הפציעה הוריד לו את הממוצעים, אבל הם בסך הכל איזנו את אחת מהופעות הפלייאין הגדולות בהיסטוריה הקטנה של הקונספט, והופעת בכורה בפלייאוף מהגדולות שנראו גם כן.

למרות כל זה, דני מסיים רק במקום השני בפרס השחקן המשתפר. דני, שלקח קבוצה שכל התחזיות צפו לה מקום בלוטרי - לקח את הקבוצה על הגב שלו (תרתי משמע), לא רק לפלייאוף אלא ל-1-1 בסדרה מול סן אנטוניו, וגניבת הביתיות. בכל פוסטר של המשחק בעמודים של ה-NBA בכל הרשתות החברתיות הפרצוף שלו הוא זה שמקדם את משחק מספר 3.

אז מי לקח את הפרס? משאיר לכם לנחש, האם זה בן דוד של אלכסנדר הגנב השני או ג’יילן דורן.

בעוד שעתיים וחצי משחק מספר 3 בסדרה. נקווה שהרגל של דני החלימה (את 30 הדקות שלו במשחק מספר 2 הוא עשה כשהוא בקושי דורך עליה), ושהוא ישתיק את כל מי שחושב שהפרס הזה הוענק לשחקן שבאמת עשה את השיפור הכי גדול העונה.

2 לייקים

עוד מישהו בהלם מוחלט מההדחה של הג׳וקר? מכה עצומה ללגאסי שלו וקשה מאד למצוא תירוצים. וומבי ושיי עלולים לסגור לו את החלון לעוד אליפות לצמיתות, אלא אם דנבר יצליחו להביא חיזוק משמעותי באופן לא צפוי בעליל…

אני שמח מאד מההדחה של בוסטון ואין לי מושג למה אפילו. המזרח חלש להחריד ואני לא רואה מישהו שתוכל להקשות על סאן אנטוניו או על או קיי סי.

אין עוד מילים על לברון. לא פחות ממדהים. מחורבן להחריד שלוקה פצוע עדיין.

לייק 1

קראתי היום שיוקיץ’ מעולם לא ניצח סדרת פלייאוף מול קבוצה שהיו לה יותר מ-50 נצחונות בעונה הסדירה. הופתעתי לא פחות מאשר מההדחה למינסוטה בלי אדוארדס (ודיוונצ’נזו וההוא שאין לי מושג מי הוא אבל נתן סדרה טובה עד שנפצע). אפשר לומר שדנבר לא מספיק טובה לאליפות, אבל לא צריך להגזים עם לעוף ככה בסיבוב ראשון. היה לו צוות מסייע טוב ויחסית בריא (גורדון במשחקים האחרונים) וזה עדיין לא עבד. אני לא מספיק עוקב מקרוב אחרי דנבר, אבל האם ההגנה הלא ממש קיימת של יוקיץ’, שידועה כנקודת התורפה שלו, פשוט כבדה מדי על דנבר בפלייאוף? גאון התקפי חד משמעית, אבל גם קרי נאלץ ללמוד להגן כדי לקחת אליפות ‘לבד’.

אם אני הייתי בוסטון הייתי דופק את הראש בקיר נורא חזק. חשבו שהעונה הזו תלך לפח, הפתיעו את כולם עם עונה סדירה מעולה, החזירו את טייטום בניגוד לכל הציפיות, העלו את הציפיות לשמיים, ועפו בסיבוב ראשון מול פאקינג אמביד. איזה פספוס. יכלו להגיע מעונה פיננסית לגמר ה-NBA כמו איזה ריאל מדריד.

ראיתי פעם ריל של לברון עושה סקווטים במנח מאוד מוזר, עם תגובות לועגות של כל מיני חמארים. גם אם הבן אדם משקיע מיליון דולר בשנה בגוף שלו, מה שהוא עושה לא נורמלי. וינס קארטר לא היה מטביע בגיל הזה, ולברון מסיים מתפרצות בדאנקים באהלן אהלן כאילו הוא בן 30. הוא תמיד היה חכם וידע לשפר את עצמו עם השנים, אבל השמירה שלו על עליונות פיזית בליגה כל כך אתלטית היא נושא למחקרים וסרטי דוקו. האתלט הגדול בהיסטוריה.

אבל יוסטון, אוי ואבוי. בושה וחרפה הרבה יותר מיוקיץ’. בסדר אין רכז ומר דוראנט נעדר כרגיל חצי סדרה. אבל לברון בן 90, ריבס לא משחק (אולי עדיף שהיה משחק עם ההופעה שלו מול OKC) ולוקה מת, ויוסטון לא מאוד רחוקה מסוויפ עם הצד המעליב. בעונה שעברה הרשימו מאוד והחוסר בקלעי זעק לשמיים. כשצירפו את דוראנט ציפיתי שירוצו חזק בצמרת, אבל יכולת החורבן של דוראנט טובה מהקליעה האבסולוטית שלו, מסתבר.

מהשחקנים שנותרו בפלייאוף אדוארדס האהוב עליי, אבל אני מאוד נהנה לראות את סן אנטוניו. קאסל ממזר גדול והשילוב שלו עם החייזר תאווה לעיניים. נראה לי שהם האיום המשמעותי ביותר על הת’אנדר, אם יצליחו לעבור את מינסוטה. אני מאמין שההפסד במשחק הראשון היה חריגה סטטיסטית, ונראה אותם בגמר האמיתי מול אוקלהומה.

4 לייקים

מה שנקרא התיישן (אם שבועיים זה התיישן) יפה. קאסל באמת מעולה, ופיזי ברמות שקשה להבין (איך הסתדר מול רנדל כשהלך מולו לסל כמה פעמים בסדרה עדיין אני לא מבין). הסדרה עם מינסוטה ארכה משחק אחד יותר מידי, וזה גם מלמד שפורטלנד לא היו כאלה גרועים.

יש לספרס סגל מעולה שבנוי להצליח מול אוקלהומה. שיי במשחק הראשון היה בסדר ולא יותר (אחוזים נמוכים) וקארוסו די שמר להם על הישבן, ועדיין סאן אנטוניו לא נפלו מהם למרות חוסר הניסיון הבולט, חמישיה בגיל ממוצע 22 בערך (הזקן ביותר בן 25 בגלל פציעה של פוקס שגם הוא עוד לא 29). כך נכנס הגניבה הגדולה הארפר לחמישיה ונתן וואחד משחק, והכל למרות שהחמישיה היו במתחת ל 30% מהשלוש. וומבי- אין יותר מה לומר, רק שלא ישלח מרפקים. להארפר אני אאחל שיקח אליפויות לא פחות מאבא.

לגבי הגמר אם וכאשר, אני בכלל לא בטוח שהספרס פייבוריטים בקייס של הניקס, למרות הלוזריות יש שם הרכב שמתאים להתמודדות עם הספרס.

4 לייקים

ראיתי רק את התקציר המורחב (בלי לדעת תוצאה), אבל איזה משחק מטורף.

קודם כל אוקלהומה - אמרתי מוקדם יותר העונה שהם קבוצת עונה סדירה כמעט מושלמת. הסגל הרחב מלא בשחקנים איכותיים, וראו את זה היטב לאורך הפלייאוף וגם הלילה עם (עוד) הופעת קלאץ’ אדירה של קארוסו. אבל, אמרתי גם שבניגוד לגולדן סטייט אליהם השוו אותם משום מה, הם לא נותנים וייבים של בלתי-פגיעים. הסגל אמנם מלא בשחקנים מצויינים, אבל אף אחד מהם לא סטפן קרי, דוראנט או קליי בשיאו. אם שיי לא מופיע, ובפלייאוף הזה זה קורה לו הרבה יותר מכפי שזה אמור לקרות לסופרסטאר MVP, ומולם יש קבוצה רצינית - זה כבר לא סוויפ קליל.

מהצד השני - קאסל חביבי עם משחק די מחריד של טריפל דאבל איבודים ואחוזים מזוויעים מה-3, והיחיד בחמישייה שסיים עם +/- שלילי (וומבי עם +16!), דיארון פוקס בכלל לא מתלבש, משחק חוץ ראשון מול האלופה שלא הפסידה עדיין משחק פלייאוף, וספרס עדיין מצליחים לצאת עם ניצחון. אחרי הבלוק שהולמגרן נתן הייתי בטוח שזה הולך לת’אנדר אבל אז הגיע החייזר. עליו באמת אין לי מה לומר.
העניין המרכזי פה הוא העומס האדיר שמוטל על שחקני הספרס, לעומת חלוקת הדקות של OKC. שיי שיחק 51 דקות, צ’ט 40, וכל השאר 37 ומטה, עם 10 שחקנים סה”כ ששיחקו מעל 10 דקות. בספרס כל שחקני החמישייה שיחקו 44 דקות ומעלה. נכון, ההיעדרות של פוקס השפיעה מאוד מן הסתם, ושחקני הספרס כולם צעירים כך שהם לא אמורים ליפול מהרגליים, אבל אני מניח שזו הולכת להיות סדרה ארוכה שתוכרע בפוטו פיניש. לא אומר שלא יהיו משחקים של בלואו-אאוט (אפילו לשני הצדדים), אבל היום לא היה המשחק הצמוד האחרון בעיניי, וסביר מאוד שנראה משחק 7. בכל אופן, נראה לי שהסדרה הזו תוכרע על הדברים הקטנים, וסגל כל כך רחב הוא יתרון משמעותי.

הגמרים האיזוריים מרגישים כמו חצאי גמר ליגת האלופות. באיירן סן אנטוניו נגד פריז ת’אנדר במשחק העונה, אתלטיקו ניו יורק נגד קליבלנד תותחנים במשחק הרגעה.

5 לייקים

אני מצטער, הבאתי צ׳אנס, ראיתי את המשחק כי אהבתי את הבאז שיש סביב וואמבי וסקרן אותי לראות משחק.

שיי הזה הוא בושה לכדורסל, והשופטים עוד יותר. הם פשוט הרסו את הענף הזה ואני לא יודע איך אפשר לראות את המשחקים האלה בליגה הזאת. זה זבל טהור. כמות הצגות ולפלופים שלא ראיתי בחיים.

אז היו משחקי בלו-אאוט לשני הצדדים (בערך), והולכים למשחק 7.

אני חייב לציין ששיי מאוד מאכזב. מלבד העובדה שהוא שחקן משעמם מאוד גם כשהוא מצטיין, ולא קרוב לסטאר קוואליטי של גדולי העבר ואפילו לא גדולי ההווה, הוא נחנק יותר מדי בפלייאוף הזה. במהלך העונה הסדירה הוא שבר את שיא המשחקים עם מעל 20 נקודות רצוף, עם איזה טריליון משחקים (וזריקה מהקו כמובן), אבל בפלייאוף פתאום הוא כבר עם שלושה משחקים עם פחות מ-20 נקודות, שניים מהם בסדרה הזו, מול יריבה ראויה (ולא מול הלייקרס בלי חצי סגל). למייקל היו מסתבר 6 משחקי פלייאוף עם פחות מ-20 נקודות בכל הקריירה, והוא לא החזיק בשיא המקושקש של שיי. בקיצור, MVP מבאס.

לוומבי יש כאן הזדמנות לקחת טבעת מוקדם מהצפוי, ואולי להתחיל שושלת רצינית. נראה שאת אבני היסוד כבר יש - קאסל, ואסל, פוקס והחייזר - עם הרפר כרוקי מבטיח ושמפאני אחלה שחקן משלים. קצת לעבות את הסגל, ואפשר לסמוך על הספרס כארגון שידעו לנהל את זה טוב, ויכול להיות שמח בטקסס.

עם זאת, אני חושד שהניקס (בראשות דנהאוזן @Paco-Pavon) יעשו קצת יותר בעיות מהצפוי בגמר. עד לאחרונה הימרתי על סוויפ או גג ג’נטלמנס סוויפ בגמר, אבל עם איך שהסדרות התפתחו אני לא כל כך בטוח. עדיין הקבוצה מהמערב פייבוריטית בעיניי, אבל אולי שווה לקום לראות משחקים גם אחרי הלילה שבין מוצ”ש לראשון.

4 לייקים

שיי היה חלש אבל אוקלהומה חייבת עוד יוצרי נקודות כדי לשחרר ממנו קצת את הלחץ שבו תוקפים אותו כל הגארדים האתלטים של הספרס. הבעיה היא שהוא היה שם כבר כל כך הרבה, ולא יהיו שני משחקים חלשים ברצף, בטח לא כשהמשחק הקובע הוא ביתי.

הספרס צעירים מידי, והשופטים שנתנו להם להרביץ חופשי לדני ושות’ בסדרה הראשונה עכשיו מאפשרים לאוקלהומה להרביץ בלי הכרה. גם למיי’קל לקח קצת זמן להתגבר על כסחני דטרויט, ובמיוחד זה היה פיפן שהיה צריך להתחזק כדי להגיע לגמר. זה בסדר, בתוכנית המקורית לא ציפו לכזו התקדמות בשלב הזה. עכשיו גם הוציאו שינוי בחוקי הדראפט למנוע את הגניבות כמו של הספרס בשלוש השנים האחרונות, שכולם כבר היום תורמים חשובים ליכולת (וומבי- מס’ 1, קאסל- מס’ 4, הארפר- מס’ 2), כך שמועדון לא יבחר 3 טופ 5 ברצף.

אני מאמין שהלילה העונה של הספרס תיגמר, ואני בכלל לא בטוח שהמערב פייבוריט (בלי קשר לזהות הנציגה) בגמר. הניקס מחוברים מאוד, ומשהו בדינמיקה שלהם מראה שהם אמיתיים ללכת עד הסוף, אחרי הגמר האחרון שלהם, בו הפסידו לספרס ב 1999- זו הייתה האליפות הראשונה של הספרס שהגיעה בעונה מקוצרת ומוזרה בגלל שביתת השחקנים הגדולה, שהתחילה בפברואר, נמשכה 50 משחקי עונה רגילה בלבד, בלי הכוכב הגדול מייקל שדקה קודם זכה באליפות שישית. ובסדרת הגמר הכוכב הגדול ביותר של הניקס היה פצוע (יואינג), ו (האבא של ג’יילן) ברונסון שיחק במצטבר איזה דקה אחת.