NBA :: דנבר נאגטס אלופת 22/23 לראשונה בתולדותיה!

כל מילה בסלע.

ווסטברוק זה שחקן שמאוד סלדתי ממנו בשיאו, בדיוק מסיבות כמעט זהות, מהרגע שדוראנט ברח, הוא העדיף סטטיסטיקה על פני הישגים, אני מסכים. כל הקבוצה עבדה למען הטריפל דאבלים שלו וזה היה קצת מגעיל.

בנוגע להארדן, אני לא מסכים. הארדן שחקן על, יוסטון גם בניגוד לאוקלהומה הייתה קבוצה רצינית שהייתה תחרותית בפלייאוף. כולל הסדרה ההיא מול גולדן סטייט. הכי קרוב שהיה לעצירת המפלצת.

בנוגע לשאקטין, אני מבין שהכוונה הייתה שהם עושים דברים מגוחכים. אבל אני רק מזכיר שהסיבה שלא ראית את זה בעבר היא כי פשוט לא היה דבר כזה. מדובר בסגמנט שמטרתו לעשות צ׳רי פיקינג ולהגחיך. ד"ש למקגי שהיה לא רע וזה שם לו תווית בתחילת הקריירה.

בנוגע להגנה של שחקנים. כמו שאמרת המדע והטכנולוגיה השתפרו, היום במשחק עם אוריינטציה התקפית כל כך, עולה השאלה האם לאחד כמו הארדן לא עדיף לשמור אנרגיה לפעמים על מנת להיות יותר אפקטיבי בהתקפה. המשחק השתכלל גם בפן הזה.

מסכים, כמות המשחקים באמת מוגזמת. יש פה שילוב של כמות משחקים עצומה וליגה שמתמרצת קבוצות גם להפסיד. היורוליג לא דוגמא טובה כי אין לאף קבוצה על הנייר אינטרס לנסות להפסיד, אין איזה פרס שמחכה בקצה המנהרה. זו כמובן לא הבעיה היחידה. אף אחד לא טוען שהליגה מושלמת, אבל הפלייאין לטעמי ניסיון מעניין מאוד כדי לשפר את העניין הזה.

שחקנים כמו מיצ׳ל תמיד היו ותמיד יהיו, מה שהשתנה זה האינפלציה בנקודות, שלדעתי היא מבורכת ורק מעידה על השיפור המטורף.

ולגבי קרי ולברון, אני יכול להוסיף לזה גם את דוראנט, דונצ׳יץ׳, יוקיץ׳, יאניס ועוד.
התופעה של הסטאט פאדינג אכן מתרחבת בשנים האחרונות אבל זה לא ברמה שציינת/רמזת.

יש לי הרבה מה לכתוב אבל אחרי יום עמוס אתפנה לזה רק מחר או אולי בסוף השבוע…

לייק 1

התפנה לי קצת זמן והבטחתי להגיב.

חוזר שוב לתגובה של ‘מגן ימני’ - יש לנו בעיה רצינית במשחק הכדורסל אם הייעוד שלו זה לקלוע סלים וזה דבר שקורה יותר מדי פעמים (כאמור 40 פעם במשחק וכמעט 50 אחוזי הצלחה) בשביל שספורט יהיה מותח או מעורר רגש. ככל שילכו עם ההתקפה ויצברו יותר סלים המשחק יילך ויותר ישעמם, בדיוק כמו שאמר מישהו למעלה - הרבה פעמים מיותר לראות משחק כדורסל ב NBA עד לרבע הרביעי לא חשוב כמה ההפרש, ככה זה שהפעולה לקלוע סל מגיע בקלות רבה מידי.

כשדברתי על פיזיות דברתי על זה, מה שקרא שרקי אינטנסיביות ואולי התבטא טוב יותר. איני רוצה מכות אבל חלק מהמשחק הוא גם הגנה ועל כל שחקן להיות משני הדברים גם אם זה אומר 90% התקפי ו 10% הגנתי. ב NBA הלכו עם ההתקפה כל כך חזק ונתנו להתקפה כלים חזקים שבא ג’יימס הארדן וניצל את בציניות עם עונותיים בהם הוא סחט עבירות מגן בלי שהיה סיכוי לכדור לצאת לכיוון הלוח שלא לדבר על הסל עצמו.

וזו הבעיה שלי. ברור לכולם שהכל נהיה מתוחכם יותר מבחינת אימונים, שימור גוף והזדקנות איטית, ומעל הכל כל ילד יודע שגם אם הוא יהיה שחיף ולא יתאמן בחדר כושר מה שחשוב בליגה הזו זו קליעה, אם יש לך את זה - יש לך הכל, אם אין לך את זה גם אם יש לך הכל אין לך כלום.

וזה מה שיפה ביורוליג. נכון, שחקנים מחטיאים שלשות חופשיות, לייאפים פשוטים אבל המאמץ להשיג זריקה הגיונית (ולא poor shot כדברי ריגר) הוא מאמץ טקטי הבוחן משחק קבוצתי והכנה יסודית של מאמן הרבה יותר מהיכולת האישית של השחקן - הרבה בגלל שלרןב שחקני היורוליג אין רמה גבוהה של אלאראונד ובעיקר אין קליעה יציבה. שחקן עם קליעה יציבה מספיק נחטף ל NBA זריז.

@Mikelike
או שאתה רואה פוטבול בתקצירים + סופרבול - ואז זה לא נחשב בכלל ל’צופה בפוטבול’ אלא ל ‘עוקב’, או שאתה רואה כמוני כל שבוע לפחות 3 שעות רדזון או משחק טוב פלוס כל משחק בפלייאוף ואז אתה האדם הראשון שפגשתי (ופגשתי המון) שמבין ועוקב אחרי פוטבול ועדיין מתעדף את ליגת הילדות של ה NBA (ילדות - מבחינה פיזית ואתלטית כמובן למעט לברון הממותה שיכל בקלות להיות TE כפי ששיחק בילדותו לפני שעבר לכדורסל. לטעמי אפילו DE קטלני יכל להיות).

2 לייקים

ומה עם זה שלא שורקים צעדים גם אם לברון הולך עם הכדור מהחצי עד הסל? :joy:

ברשותך אתייחס לפסקה הזו בלבד, מפני שאני לא חושב שיש לי משהו חדש לכתוב שלא כתבתי כבר קודם וחבל שסתם נטחן פה מים.

שכחת את האפשרות שבאמצע. משתדל לראות כמה שיותר משחקים, לא רואה תקצירים. רק משחקים מלאים וממש לא רק סופרבול ופלייאוף.

אני חושב שיש משהו בכדורסל, שזה ספורט שמה לעשות, כולנו שיחקנו פעם אחת, או לפחות במשחק המשרדי של לזרוק את הנייר לפח, שגורם לי להעריך כל כך את יכולת הקליעה של אנשים כמו סטף קרי קווין דוראנט. הם לקחו את הדבר הזה שכולנו עושים ביום יום - קליעה ופשוט עושים את זה הכי טוב בעולם.

אני מחזיק מאוד מהאתלטים של הפוטבול, כאמור אני חובב של המשחק(וגם ניסיתי לשחק קצת בעצמי בעבר), אבל לטעמי מהסיבה שציינתי קודם שגורמת לי כל כך להעריך את כישורי הכדורסלנים והקליעה שלהם היא זו שנותנת את הערך המוסף לענף(ערך מוסף שמבחינתי יש גם לכדורגל ואפילו ריצות באתלטיקה קלה), ניסיתי את זה בעצמי. כל החברים שלי ניסו את זה. וכנראה רוב האנשים בעולם ניסו את זה. החבורה הזו שב-NBA היא זו שעושה את זה הכי טוב ובפער. מעורר השתאות בעיניי.

לייק 1

אני אתפרץ ברשותכם לדיון המעניין הזה, ואוסיף שלטעמי הניתוח של ‘יותר מידיי היקרויות של האירוע המעניין’ לעומת ‘מעט מידיי היקרויות של האירוע המעניין’, הוא מעט רציונאלי מידיי. הניתוח הזה מפספס את אחת הסיבות המרכזיות שאני ועוד רבים אחרים כמותי רואים ספורט, וזה לא עבור אותו אירוע מעניין בודד. לסיבה הזאת, ש-Mikelike נגע בה, קוראים וירטואוזיות.
ה’אירוע המעניין’ כשלעצמו - הבקעת שער, קליעת סל - לא מספיק כדי להחזיק אותי במשך משחקים שלמים. אני ועוד מיליונים ברחבי העולם לא היינו מבזבזים עשרות ומאות שעות של צפייה במשחקים, שסיכוי לא מבוטל שיסתיימו ב’אירוע מעניין’ בודד (שגם הוא עשוי להיות פנדל מפוקפק), או אפילו ללא אירועים מעניינים כלל (למרות שאין להתעלם כמובן גם מהפן ההתמכרותי הלא רציונאלי של צפייה בספורט פופולארי).

מה שמחזיק אותי לאורך משחקים שלמים, זה אינספור אירועים ‘קטנים’ של הפגנת יכולות אנושיות ברמה הגבוהה ביותר. בדומה לצפייה המרתקת באומן-מומחה שעושה את מלאכתו, עליה התאמן במשך שנים - מנפח זכוכית, קדר, אפילו ציירי רחוב - לצפות בבני-אדם שמוציאים לפועל שלל פעולות סופר מסובכות, בקלילות ובטבעיות שכזו - מרתק אותי. טאץ’ עדין ומלוטש, עצירת כדור צמוד לרגל, סיבוב על המקום, השתחררות, או ‘סתם’ מסירה עם הפאלש - כל האירועים ה’קטנים’ הללו שומרים עבורי את המשחק על רמת עניין גבוהה ומספקת, כשבסופו של דבר האירועים ה’גדולים’ שקורים פעם ב-, מביאים להתפרצות ‘עניין’ מתגמלת במיוחד. והאירועים ה’קטנים’ הללו, נפוצים בכדורגל לא פחות מאשר בכדורסל, ולטעמי יותר מאשר בפוטבול*.
שחקנים כמו זידאן, אינייסטה, איסקו ומודריץ’ מבטאים את הנקודה הזאת טוב יותר מכל דבר אחר. הסטטיסטיקה של השחקנים הללו (=התרומה הישירה שלהם להיווצרות של אירוע ‘גדול’) לא מרשימה בלשון המעטה כידוע, ובכל זאת הם נחשבים לשחקני עילית לכל דבר ועניין, הנערצים על-ידי מיליונים. אפשר כמובן לדוש ולטחון עד כמה סך הפעולות שלהם אכן תורם בסופו של דבר ליצירת ‘אירועים מעניינים/גדולים’, אבל זאת כמובן לא הסיבה שהמוני ילדים בני 10 מעריצים אותם. אישית, עבורי - תן לי שעות של רולטות “חסרות תכלית” של זידאן באמצע המגרש, על-פני אינספור שערי דחיקה של כריסטיאנו.
באותו אופן, ואפילו במידה משמעותית יותר, ניתן כמובן לומר לגבי דריבלים ושאר פדלאדות של רונאלדיניו ודומיו (שאישית אני לא חובב גדול שלהם, אבל מבין כמובן את מי שכן) - תרגילים וירטואוזיים שלא בהכרח תורמים ישירות ליצירת ‘אירוע מעניין/גדול’, אבל אנשים משלמים הרבה מאוד כסף (וזמן) כדי לצפות בהם.

אם נחזור רגע לכדורסל - יש סיבה למה על-אף מה שכתבת בצדק על היורוליג, שקליעת סל היא מורכבת ומאתגרת יותר בכדורסל האירופי, אין בכלל ספק ש-NBA היא ליגה פופולארית יותר, בכל רחבי העולם. אחרי שאתה רואה כמה דקות של ג’ה מוראנט מתעופף באוויר, קשה מאוד להנות מקרב חפירות קרקעי של שני מזרח-אירופאים גדולים ומסורבלים מתחת לסל.

*כפי שמייק גם ציין נכון, עצם העובדה שרובנו ככולנו התנסינו במידה כזו או אחרת בכדורגל ובכדורסל, עוזרת לנו להעריך אפילו יותר את הוירטואוזיות של הספורטאים שאנחנו רואים מול העיניים, ולהבין עד כמה קשה לבצע את מה שנראה פשוט כל-כך לפעמים. ייתכן שמהבחינה הזאת המצב היה מעט שונה אם הייתי גדל בארה"ב, ומתנסה בקצת פוטבול בעצמי.

3 לייקים

@EJB אמצא זמן להמשיך ולהגיב להודעה שלך.

בינתיים, ג’יילן ברונסטון מהניקס דפק 38 נקודות וניצח את ההיט ותוצאת הסדרה 3-2. רק מה, הבחור שיחק את כל ה 48 דקות של המשחק. גם חבר שלו מהקבוצה גרימס רשום בסטטיסטיקה עם 48 דקות למרות שלדעתי הוא כן ירד לאיזה כמה שניות מנוחה.

הליגה האינטנסיבית בעולם קווים לדמותה. זוכר את לברון שהוא ממותה פיזית שהעולם כמעט לא ראה דומה לזה מת בסדרה מול הספרס. הפיזיות מתה בליגה הזו.

תחרות קליעה יותר מתאים.

לייק 1

תראה, אני מאוד נהנה לקרוא את ההודעות שלך ומה שאתה כותב.

הצ׳רי פיקינג הזה לא לרמתך ואני מקווה שברור לך שבקלות אפשר לשלוף מידע על איך אורלנדו וולדרידג׳ שיחק 54 דקות במשחק של הבולס נגד הסלטיקס בפלייאוף 86 כשהפיזיות הייתה ב"שיאה".

לצמצם את כל הליגה הזו ל"תחרות קליעה" מוזיל את הדיון לגמרי וגם קצת מוציא את החשק להשתתף בדיון.

יש המון טקטיקה תוכנית משחק, כן גם אם יש המון בידודים לכוכבים. ראיתי מה כתבת באשכול של היורוליג. סטיב קר לא מחדש? מצחיק בהתחשב בעובדה שרק שנה שעברה גולדן סטייט לקחה אולי את האליפות הכי מרשימה שלה עד היום כשלראשונה משלבים שם שחקן גבוה בצבע. הקבוצה הזו תרמה יותר מכולן למהפך השלשות והטקטיקה בה הם משתמשים כדי לייצר זריקות היא לא פחות מאומנות.

אתה מציין הרבה את הספרס ואיך שהם שיחקו, בנושא הזה אני איתך, בהחלט קבוצה מטורפת ואחת שצריכה להיות בספרי ההיסטוריה של המשחק כאחת הגדולות. הקבוצה ההיא היא אנומליה, ויש מעט מאוד כמוה.

בכדורגל המטרה היא לכבוש, בכדורסל המטרה היא לקלוע. מי שקולע/כובש יותר מנצח. קל מדי לקלוע זו פרשנות שלך, אולי היא נכונה, לדעתי היא לא. לא אומר שהליגה מושלמת אבל ההתרפקות הזו על העבר מאוד מוזרה.

לייק 1

זה לא רק הספרס שלי, זה הרעיון הכללי.

אולי יש תרגילים להשיג זריקות יותר פנויות, אבל זו עובדה די ברורה שמאז שסטף קרי בא לליגה כל הליגה עברה למוד אחר. וכשאני אומר אומר מוד אחר זה אומר שכל מה שילדים ונערים עושים בקבוצות נוער/מכללות זה להתאמן על קליעה. ברגע שיש לך את הנשק הזה - אתה בהגדרה סופסטאר, לא משנה כמה הגנה אתה עושה (מכיר את הטענה לסרגל מאמצים - לא מסכים איתה כי חלק מהמשחק למנוע מהיריבה לקלוע ולא רק תחרות מי קולע יותר), ואם פעם ריי אלן היה נדיר היום כל קלעי טוב זורק יותר נכון ממנו, קולע באחוזים יותר טובים ממנו וזריקות קשות יותר.

אני לא איזה זקן שנשען על העבר, הטענה שלי היא על הליגה שלקחה את זה למקום יותר קיצוני. אם ההתקפות השתפרו ויותר קל להשיג היום זריקות ובהתאמה סלים (זו עובדה, הסקור יותר גבוה ב 15+ נקודות) תן כוח להגן על זה. במקום זה הליגה קידשה את פסטיבל הקליעות והלכה יותר לטובת ההתקפה, לא בחינם אני מביא את הדוגמא הצינית של הארדן שהיה יוצר מגע ומשחרר את הכדור לגובה והולך פעם אחר פעם לקו - והוא בתורו ניצל ניצול מלא וחכם את חוקי הליגה המטומטמים.

זו כל הבקשה, לא מכות, לא קרב חפירות בצבע, תן כוצ לעשות הגנה ולא רק תחרות של מי ההתקפה טובה יותר היינו - תחרות קליעה. ברגע שיאשרו כלים נכונים יותר להגנה - הליגה תהיה מרהיבה יותר כי כרגע אין מענה באמת איך לעצור קבוצת התקפה טובה, האפשרויות לנצח קבוצה כזו (לדוגמה סאנס) היא או לקלוע יותר מהם ולזה צריך קהוצת התקפה מעולה או לקוות ליום רע שלהם, אבל לא דברים שתלויים בך וביכולת שלך להאט אותם.


אגב הארדן, זה המוצר המוגמר שרצינו לראות מזמן אצלו. לא כופה את עצמו על המשחק, לא סוחט עבירות מיותרות, פשוט מתניע התקפה ומנהל יפה ומאוזן יחד עם השוטינג גארד האדיר מקסיי. הארדן קלעי על ומוסר בחסד, עכשיו רק בלי המשחק לבד והחלומות בהגנה.

נהדר, מי שקולע הרבה בצורה אמינה הוא סופרסטאר וככה צריך להיות. כמו שבכדורגל מי שכובש הרבה הוא סופרסטאר, וכן הלאה בכל ענף ספורט בערך.

אתה מבין אבל שאין ממש הבדל למעט הכניסה של האנליטיקס? גם פעם וגם היום הטקטיקות תמיד עסקו בלנסות להשיג זריקות איכותיות לשחקנים איכותיים. עכשיו פשוט ברור לכולם שהמיד ריינג׳ היא זריקה זבל ועדיף או סל מהיר בצבע או שלשה והמשחק עובר אדפטציה. התקפת המשולש הייתה חדשנית כשפיל ג׳קסון הגיע לשיקגו, עד שהתיישנה, הכדורסל הספרסי המרהיב היה בקבוצה שהיו בה לא פחות מ-4 כוכבים ועוד הרבה שחקנים מוכשרים וממושמעים. ואת ההתקפה הזו החליפה ההתקפה של גולדן סטייט שבעיניי מרהיבה לא פחות.

מעבר לעובדה שהנקודות נקלעות ביעילות גבוהה יותר על ידי קלעים יותר וכשיש הרבה יותר פוזשנים במשחק. מהפיכה שאפשר לייחס בכלל לפיניקס של נאש ודאנטוני.

מסכים בנוגע לנקודה של הסחיטות עבירה המגעילות של הארדן, תודה לאל הליגה שינתה את זה קצת ככה שזה כבר לא מזוויע באותה מידה. וזה רק מראה שכן יש גמישות מחשבתית בליגה כדי לתקן רעות.

לא ברור לי כל כך מה אתה מציע. ואני גם לא חושב שהאינפלציית ניקוד רעה. אני אוהב את זה שאני לא יכול להסיר את העיניים מהמסך כי יכולה להיות פתאום ריצת 15-0 משום מקום. כשבעבר דבר כזה היה דמיוני והפרש 15 ברבע השלישי כבר היה מעיד על משחק גמור.

התקפות מהירות, חסימות מתוחכמות, שחקנים שלקחו את ההגנה לקצה מבלי לגעת היריב, וקלעים שגם אם תתן להם לזרוק בעיניים מכוסות ויקלעו. זה הפיק של הענף.

מזכיר שהמטרה היא “טו פוט דה בול אין דה בסקט” וזה לא ממש משנה לי אם הסקור הוא 150-140 או 70-80. המשחק עכשיו, למרות מה שהרבה אנשים שאוהבים להתרפק על העבר אומרים, לדעתי בשיאו.

היורוליג מול הNBA שקול מבחינתי לכדורגל נשים מול כדורגל גברים. לא פיזי, לא אתלטי וברמה נמוכה יותר.

לייק 1

מדברים על ה nba או ריאל וברצלונה של רונאלדו ומסי ? למה בכדורגל כולנו התלהבנו מ 120 שערי ליגה לכל קבוצה ו 50 ו 60 שערים לרונאלדו ומסי וב nba זה רע ?

לייק 1

מוסיף לזה ואומר, שבעיניי אין הבדל משחקן שמבקש שיעזבו לו ריבאונד כדי להשלים טריפל דאבל לגונדואן/ניימאר/כל אחד אחר שמבקש לבעוט את הפנדל כדי להשלים שלושער. או אפילו מסי שמוסר פנדל בשביל אסיסט/עוד גול של סוארס.

סטאט פאדינג קורה בכל ענף, פשוט כי זה המקום שהעולם נמצא בו.

על כל דונובן מיצ׳ל אפשר למצוא מקרה של שחקן מוכשר בדרג ב בכדורגל האירופי שהפציץ רביעייה או חמישייה ולא באמת הוביל את הקבוצה שלו לאנשהו(באמת שלא חסרים שחקנים. אפשר אפילו להסתכל על היגוואין שמחזיק בשיא השערים לעונה באיטליה עם 36, האם מגיעה לו ביקורת? בעיניי לא).

2 לייקים

וכמו שהשרשור פה מתנהל, אני עונה בדיליי - סורי עומסים.

ועד שאשב לכתוב תגובה ראויה…
מה שעושה יוקיץ עכשיו לגלקטיקוס של הסאנס זה פנומנלי. מחצית, 81 נקודות ו’רק’ 4 שלשות של כל הנאגטס יחד. נוקאאוט

אז לאן דוראנט הנחש יעבור עכשיו אחרי שהפסיד עוד עונה.

סתם הוא לא יעזוב אבל חלון ההזדמנויות שלהם ללזכות במשהו הוא גג עונה הבאה.

לייק 1

521K likes, 7,318 comments - Barstool Sports (@barstoolsports) on Instagram: "Steph Curry changed basketball forever @patbevpod"

אז בנתיים לברון שוב מוביל קבוצה לגמר איזורי, בגיל 38 !! לקח את משחק מספר 6 על הגב שלו וסגר את הסיפור.

צימצם ל 3-2 בסדרות מול סטף, רק שהוא הפסיד סידרה אחת כשהגיע בלי לאב וקיירי ועוד 2 סדרות גולדן סטייט הביאה את פאקינג קווין דוראמנט כשובר שוויון אחרי שלברון חזר מ 3-1 לניצחון 4-3 מול הקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה.

AD עם הפלייאוף ההגנתי הכי טוב שאני אי פעם ראיתי, פשוט מפלצת, יכול לשמור על סטף באחד על אחד ! וכל זריקה בצבע של הלייקרס זאת זריקה מאוד קשה.

לייק 1

אני מסכים עם כל מה שרשמת חוץ מהקטע עם לברון. האמת שהוא לא ממש היה מורגש בסדרה נגד הווריוס. הגיל לגמרי נותן את אותותיו. במשחק האחרון היה קצת יותר מעורב וסיפק אסיסט ובלוק יפים מאוד. מה שכן AD באמת מפלצת זה לא ייאמן כמה הוא מוסיף לקבוצה. גם ריבס ולוני יוקר נתנו הופעות מצויינות.

יש סיכוי לגמר היסטורי בוסטון - לייקרס. איזה כיף.

שווה לראות כמה משחקים של דאנקן ב2003 :slight_smile:

4 לייקים

בול מה שכתב לי חבר. הלוואי, למרות שמגיע לדנבר השנה כי הם באמת קבוצה מושלמת.

מסכים.
מוסיף לזה, לדעתי האישית הוא עדיין יכול להיות דומיננטי כמו בעבר רק שהוא מנסה למנן את זה כדי לא להיגמר פיזית. אני מאמין שנראה גרסא יותר אגרסיבית שלו מול דנבר ובגמר אם יגיעו.