מחזור 30 נגד ויאריאל בחוץ


#1

Ter Stegen; Sergi Roberto, Umtiti, Lenglet, Alba; Sergio, Arturo Vidal, Arthur; Malcom, Suárez and Coutinho
מסי, פיקה וראקיטיץ’ בספסל. מאלקום פותח.


#2

לפני כמה חודשים אמרתי שאי אפשר לבוא בטענות לבלמים כל עוד שני המגנים רצים קדימה בוא זמנית.
והנה היום שוב פעם אני עומד מאחורי העמדה הזאת.

המאמן של ויאריאל עשה פשוט בית ספר לוואלורדה, כל מה שהוא עשה זה שם שני חלוצים שעומדים באגף.
נוצר חור ענק בין אומטיטי ללנגלה שויאריאל פשוט ניצלה עד תום.

מסי ניגש לבעוט בעיטה חופשית. מבחינתי התוצאה כבר 4-3. הזוי מה הוא עושה.
הבעיטה הזאת של סוארס ברגל החלשה, איך שחקן יכול לפעמים להחטיא מצבים כל כך קלים ואז לבוא עם הדבר הזה?


#3

שו האדא צ’וקואזה?
אימלל את לנגלה הנהדר, ועשה מה בא לו במגרש. מה שלא פחות הרשים אותי זה שיש לו את הנגיעה הראשונה הרכה הזו, שמאפשרת משחק מהיר בנגיעה. התנועה שלו גם כן נהדרת עם הנעה מהקישור ופריצה לאגפים. ממש מרשים לדעתי.

בקשרלמשחק, אומטיטי נראה מחפש את עצמו ולא בקצב הנכון, גם החזרה מפציעה גם עמדת הבלם הימני גם מומנטום המשחק… כולם שיחקו לרעתו. לא צריך לתלות אותו על זה.

מצד שני לנגלה עם כמות מחמאות עצומה בתקופה האחרונה, ועדיין צ’קואזה מפרפר אותו פעם אחר פעם.

חייב לציין לטובה את מאלקום, הוא פותח את המשחק, מהיר מאוד ולא מתבלבל בנגיעה האחרונה, לא במסירה ולא בבעיטה. צריך לקבל יותר דקות. הרבה יותר.

אני רק מקווה שהמשחק לא יעשה טראומה לוולוורדה ונתחיל לראות את ראקי מסי פיקה וארתור מפה עד סוף העונה.

בשבת נוכל לסגור את הסיפור, או להיכנס למתח. בכל אופן אנחנו בעמדה מצויינת.


#4

לא מצליח להבין את הקבעון על סרג’י רוברטו כמגן, הוא פשוט נכשל בכל צד של המגרש, כאילו חתכו ממנו את הקצוות, לא מועיל התקפית, לא מועיל הגנתית (ומשאיר חורים בגודל השאיפות של הצוללת הצהובה). למה לא לקבע שם את סמדו שעדיף על סרג’י רוברטו בכל פרמטר (חוץ מכמובן אי היותו שחקן בית), ולתת לסרג’י לגדל אישיות במרכז השדה מעת לעת.
ההגנה שלנו היתה חסרת אונים אמש ללא פיקה, זה הורגש בכל ניהול ההגנה ובעיקר בקרנות שם היינו חשופים לחלוטין ורק בנס לא חטפנו גול מכל הגבהה. אין תחליף לפיקה בנתיים והוא סוג של מסי רק בעולם התוכן של ההגנה, וספציפית בכל האמור לחילוץ כדורים בנגיחה. לדעתי יש לו 100 אחוז סילוק כדורים מהרחבה בסיטואציות הללו.
בנוסף גם אני מצטרף למחמאות למלקום שמתנהל באופן בוגר ואחראי בסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו, מחליף של מחליף ועוד עם הבונוס של ‘חייב להוכיח את עצמו בכל נגיעה’. בבארסה!

אגב
מסי ממשיך במסורת של להיות מסי, כלומר מתנהל ביקום משלו בכל פעם שהכדור אצלו, המשחק הופך להיות הזירה המדומיינת של המחשבה שלו.

אגב 2
סוארס ממשיך במסורת של להיות סוארס, כלומר (כפי שכתבתי 100 פעמים כבר) מסוגל להבקיע רק ואך ורק כנגד כל הסיכויים. למה שלא יתחיל משם וזהו???


#5

היה משחק מרגש מאוד - במיוחד הסיום המשוגע כשחזרנו מפיגור 4:2 אחרי שאפילו אני כבר הפסקתי להאמין.

מה שהכי כאב לי אמש היה חוסר היכולת להחזיק בכדור, חוסר הדיוק במסירות. זה עבר דרך כל השחקנים שלנו - כולל מסי. פונס מורי תסכל אותנו והיה שם להשתלט על כל כדור שניסינו להעביר קדימה. וזה עלה לנו… עלה לנו בשתי נקודות. במזל זה לא עלה לנו בשלוש.

לא זוכר משחק שבו כ״כ התגעגעתי לצ׳אבי ואינייסטה כמו אמש. בשיוויון 2:2 וגם בדקות הראשונות של הפיגור רציתי לראות את בארסה מניעה כדור בשקט, מרגיעה את המשחק ומחפשת את הדרך לפרוץ פנימה ולעשות את הגול. אבל כבר אין מי שיניע כדור. אין שליטה, אין ״בונקר מודרני״, אין בארסה.
זה היה עצוב לראות.

חזרנו אחורה ומחקנו את כל מה שפפ והיהלום של בוסי, מסי וצ׳אבינייסטה נתנו לנו. זהו. חזרנו להיות עוד קבוצת כדורגל שמשחקת עם השחקן הטוב בהיסטוריה.

וזה לא שמעכשיו נהייה מעפאנים ונשחק מצ׳עמם. יהיו משחקים טובים ורעים, משחקים מלאי התרגשות ומשחקים מרדימים. כמו בכל מועדון רגיל ושפוי.
אבל הטיקי-טאקה מת סופית כנראה, ובפעם הבאה שנשחק כך מישהו יצטרך להקים אותו לתחייה.

אולי זה יבוא משחקנים מתאימים (דה-יונג? האמנם?), אולי מאמן שיקלע לפה ודוגל בשיטה…
עד לפפ לא שיחקנו ככה. אין טעם להזדהות עם משהו כל כך חולף, אבל אתמול ממש כאב לי.