קודם כל ,עם אחרי הקיץ האיום והנורא שעבר על הקבוצה בשילוב של הסיוט של הסופר קופה, היו באים ואומרים לי שנהיה מקום ראשון בליגה ובליגת האלופות הייתי בטוח שמי שאומר את זה הוא שיכור ואידיוט, אבל המציאות והשיגעון הולכים ביחד כנראה והנה אנחנו במקום הראשון בשתי המפעלים.
הקרדיט לזה, הולך לאחד אלוהינו קודם כל, שיקום האחד שחושב שבלי מסי היינו במקום הזה.
אחרי הקדוש מסי, הקרדיט הולך לאומטיטי בוסקטס ואינייסטה. ובעיני מצטיין הקבוצה (את מסי נשים בצד) הוא טר שטגן הענק.
משחק אחרי משחק, הוא מספק תמיד את ההצלה ששומרת עלינו במשחק. דרך אגב, מי שעוקב אחריו, יודע שהוא בכושר מפלצתי מאמצע עונה שעברה. בעיני הטעות האיומה שלו בויגו שיפרה אותו . הוא הרבה יותר טוב מאותו סיום משחק.
לגבי ואלורדה, אני לא רציתי אותו כמאמן ואני עדיין חושב שזה טעות והמינוי שלו בוצע בנוהל אצלנו מסיבות לא עניניות.
בהתחלה הוא הפתיע אותי לטובה, במסיבות העיתונאים שלו הוא התחייב להחזיר אותנו למקורות ולנסות לשלב שחקני משתלה. התחילה הקדם של העונה ונראה שהוא עומד במילתו, סאמפר קיבל דקות אלניה קיבל זימונים. וחשבתי שהוא יאכיל אותי כובעים.
אז סאמפר הושאל ופאוליניו הגיע אבל כל זה לא באשמתו, כי זה ההנחתה של ההנהלה. קיבלתי את זה.
גם לא האשמתי אותו בכישלון הנוראי שלנו מול ריאל מדריד. כי הוא חף מפשע בעיני שם.
התחילה העונה, ולרגע נראה שרוחו הרעה של אנריקה חלפה לה מהקאמפ נואו, הוא הפסיק עם הרוטציות הטיפשיות של אנריקה, הקרדיט המוגזם לגומש פסק. ובעיקר נראה שבוסקטס ואינייסטה קיבלו רוח חיים רעננה מהמאמן.
אפשר להגיד שהמשחק של ברצלונה מול יובה היה השיא של הקרדיט שלי אליו. לרגע באמת חשבתי שוואלורדה הולך להיות
המיסטר החדש והאמיתי שלנו.
אבל בנקודת זמן מסוימת וללא שום הסבר ראוי, משום מה גומש חזר מהמתים וללא שום הצדקה מקצועית.
סמדו גורש לספסל וקללת המגן הימיני חזרה לרדוף את רוברטו. שוב ללא הצדקה או הסבר ראוי מהמאמן.
ומעל לכל, הגיע הייבוש הציני של דניס למרות היכולת הטובה שלו בדקות שהוא שותף להם בהתחלת העונה.
וזה גורם לי לחשוב שההצלחה של הקבוצה היא למרות ולא בגלל ואלוורדה.
בוודאי שיש לו הרבה נסיבות מקלות, פציעה של דמבלה , הנהלה איומה ונוראה. סגל חלש וקצר. פציעות וכושר נוראי של סוארז.
לגבי סוארז, אני לא יודע מה הסיבות לחולשה שלו, כושר גופני פציעה או מיקום ותפקיד במגרש. אבל זה לא נראה טוב.
לסיכום מצבנו טוב יותר מהצפוי, אנחנו עדיין משחקים רע ותלוים לחלוטין במסי בהתקפה.
אבל אני מקוה שואלורדה יתחיל לגלות כח מול ההנהלה ולדרוש חיזוק בינואר. ובעיקר להתחיל ולתת קרדיט לשחקנים כמו דניס ורוברטו, בנוסף אחד האתגרים שלו זה לנסות ולחזיר את סוארז לחיים.
לא הכל שחור ותכלס אני מופתע לטובה בייחס לציפיות שלי, אבל אני עדיין לא חושב שנגיע רחוק עם הסגל הקצר הזה.
