מי שלא יודע אני עובד ברדווד, זאת חברה שמנתחת משחקי כדורגל. עכשיו אל תתלהבו זה לא ניתוחים מטורפים, אבל במסגרת העבודה שלי אני רואה את כל הליגות ומלא משחקים. התמזל מזלי לנתח את המשחק האחרון של צ’אבי, ומאוד רציתי (וביקשתי שישבצו לי אותו בגלל העניין של צ’אבי כמאמן) לראות בעצמי על מה מדובר.
הופתעתי שהוא משחק עם 3 בהגנה, זה קודם כל. לא הייתי מוכן לזה…הכנפיים אצלו הם גם לא מגנים שעולים למעלה, הם ממש משחקים כשחקני כנף התקפיים. במשחק שלי פתח בצד ימין ברזילאי אחד, ובצד השני השחקן הקטארי הכי מוכר בעולם נראלי, הקפטן וגם הקפטן של נבחרת קטאר. שחקן מעולה. הם לא תפקדו כשחקני כנף במערך של 3 בלמים קלאסי. לא דומים לחאקימי, אזפיליקווטה, ואפילו לא לקוארדו ביובה שמעולה לתפקיד. הם ממש שיחקו כשחקני כנף.
המשחק באמצע שוחק בנגיעה אחת, קצת על אוטומט. השחקני אמצע שלו קיבלו כדור וישר העבירו אותו בנגיעה אחת לאגף. הייתה שם משמעת טקטית שנועדה לדעתי לא ליפול למשחק לחץ של היריבה ולא להזמין אותו. רוב המשחק זה עבד וההתקפות הגיעו מהצדדים רוב הזמן. כאשר הם מצאו את הפירצה מהאמצע, זה הגיע בזכות רצף מסירות בנגיעה אחת שפתחו את ההגנה. הגול הראשון היה כזה והוא היה מרהיב, והיו עוד 2 כאלה לדעתי.
מאוד אהבתי ששחקני הכנף שלו חופשיים לעשות מה שהם רוצים כשהם מקבלים את הכדור באגף. הרבה פעמים הם הלכו אחד על אחד עם המגן, והרבה פעמים הם גם מצאו את הקשר באמצע שמצטרף ופותח את המשחק.
החסרונות היו שההגנה שלו פרוצה לגמריי. אם הצליחו לחטוף להם באמצע, זה מהר מאוד הגיע להתקפה מתפרצת עם יתרון מספרי של היריבה. זה המצב הכי לא טוב שאפשר להגיע אליו אחרי איבוד כדור. לא רק זה, גם במקרים האלה היו מרווחים עצומים בין השחקנים. המשחק סתם לצורך העניין שתבינו, נגמר בתוצאה של 6-4 לקבוצתו של צ’אבי. דקה 16 הוא הוביל 3-0, אבל משער אחד שלא מחוייב למציאות בכלל (שער עצמי הזוי) ועוד שער עצמי פחות הזוי. ועדיין, דקה 24 לדעתי היה כבר 3-2 ומומנטום אחר לגמרי. מאוד הפכפכך ולא משדר יציבות. אני אעשה לו הנחה ואגיד שמחצית ראשונה הוא נשדד-היה פנדל ברור, והתקפה אחרי פנדל ליריבה (גם ברור). הואר החליט שלא היה פנדל לטובתו.
המשחק לחץ שלו היה דיי טוב יחסית, כאשר כן יכולתי לראות תיאום והבנה של השחקנים מתי זה הזמן לצאת ללחץ יזום ומתי לא. לא ראיתי את הכלים שפפ הנחיל, כמו חוק ה8 שניות, או לחץ מתמיד. היו כמו סימנים כאלה (שחקן אגף של היריבה עם הגב לשער-יציאה ללחץ).
הופתעתי גם שהוא משחק עם שחקן מתחת לחלוץ ממש. זה היה בחור קטארי מספר 12, בנורמה לדעתי זה קאסורלה. לא יודע כמה זה יעבוד במשחקים ברמות הגבוהות.
יש לו סגל מעולה יחסית לליגה הזאת שיכול להוציא לפועל את הסגנון משחק הזה. יש לו את השחקני כנף שציינתי, יש לו את איו שהיה במארסיי ווסטאהם (עלה כמחליף וכבש) יש לו את החלוץ האלג’יראי שהוא מכונה של שערים, יש לו את קאסורלה. זה מספיק לסגנון משחק הזה בליגה הזאת.
סה"כ זה נראה קצת כמו מה שפפ ניסה לעשות בבארסה בעונה האחרונה שלו, שהוא כבר השתגע מרוב קשרים ואלכסיס סאנצ’ס אחד. אם זה יעבוד אני לא יודע, והייתי יותר שמח לראות 4-3-3 פחות “זנותי” מבחינה הגנתית. לדעתי, זה קצת מופקר וברמות הגבוהות הוא יקבל על זה בראש. אין לו באמת תחרות והמאמנים שם לא ברמה גבוה וגם סט הכלים שיש לכל אחד בסופו של דבר מוגבל. אין קהל, אין לחץ.
צ’אבי כמאמן משדר המון לחץ. הוא לא הפסיק לריב עם השופטים, כל החלטה לרעתו מלווה בתנועות ידיים מוגזמות בעיני כאילו כל החלטה היא הזויה. הוא לא חגג באף גול. גם בשער השלישי היה עליו זום והבחור פשוט מסתכל בדאגה על המגרש. כנראה הוא ראה את ההפקרות ההגנתית שאני ראיתי, אבל שמח הוא לא היה בשום שלב.
בקיצור, צ’אבי משחק פתוח מאוד, לטוב ולרע. קצת כמו רולטה רוסית. הוא יקבל גולים, גם בבארסה כנראה, השאלה כמה הוא יתן. בליגה הזו השחקנים שלו מעולים והיריבות חלשות יחסית, אני מאוד סקרן לראות את זה בטופ האירופאי. מה שכן, הוא לא מאמן בנאלי. הוא הדבר האמיתי, הוא לא יזנח את הסגנון הזה למשהו יותר בנאלי כמו וואלוורדה או טאטה.