ה-26 במאי 2018. דור רומנו נע ממסיבה למסיבה בפאנג’ויה אחרון בתואר לתקשורת (חוץ מזה והסמינר - לא זוכר כלום), אבל בין כל הביקיני - משהו מטריד את מנוחתו - גמר ליגת האלופות. מזל שהחברים זרמו וסגרנו גם את שבת במלון. קאריוס מחלק מתנה, מאנה משווה, בייל המושמץ עולה מהספסל ואז “עשה מה שעשה ומה אתה רוצה שאני אגיד על זה”, כפי שאמר זידאן אחרי המשחק. מרסלו הרים ברגל ימין, הוולשי ריחף באוויר וכבש שער מטורף במספרת. מאותו רגע המשחק נגמר, הרבה לפני שקאריוס בירטז שוב. המלכים של אירופה (הכותרת של הספר שלי), זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות.
נוהגים לצחוק עליי בפורום שממש גיבשתי אוצר מילים בעשור האחרון: “לה דסימה” (הייתי שם), “הגביע עם האזניים הגדולות”, “מיסטר צ’מפיונס”, “ימי שלישי ורביעי”, ראול, כריסטיאיו רונאלדו, אפילו “Once De Gala”. לא צריך לספר שוב על הקסם המיוחד של ריאל מדריד וליגת האלופות וההמנון המצמרר.
אהה, איזה באסה, עברו שנתיים מאז…הדחה משפילה נגד אייאקס אחרי 4:1 בסנטיאגו ברנבאו ("גם המלך הכי גדול נופל בסוף - סיכם נאצ’ו) וכך תם לו שלטון אלף הימים, וגם בשנה שעברה ריאל של זידאן כשלה אחרי הפסד כפול ועלוב נגד מנצ’סטר סיטי. התחושה היא שריאל רחוקה מהטופ האמיתי של אירופה, מה שהשתקף גם בשלב הבתים - תבוסה בבכורה לפ.ס.ז’ שהייתה ללא אמבפה-ניימאר-קבאני (אבל עם די מאריה בהחלט), כמעט מפלה מביכה נגד ברוז’ שהוליכה 0:2 בברנבאו, ועוד ועוד. רגע בודד של נחת היה השלושער של רודריגו, אחרי שבמשחק בטורקיה ריאל הגיעה למשחק על החיים ועל המוות נגד גלאטסראיי.
ובחזרה ל-2020/21: שיטת הניקוד קצת שונתה למעשה, הדירוג בליגות עצמן בעונה האחרונה משפיע משמעותית מהישגי הקבוצה בעבר מה שיוצר אולי מספר בתי מוות אפשריים. ריאל יכולה לפגוש בשלב הבתים את סיטי של פפ או את מנצ’סטר יונייטד שחוזרת אחרי שנתיים וכל מפגש מולה הוא קלאסיקה. בקבוצת האיכות השלישית ממתינות האיטלקיות - אינטר של קונטה שמכוונת לסקודטו, אטאלנטה שלא הפסיקה לחורר רשתות אשתקד וגם לאציו של צ’ירו אימובילה, מיסטר נעל הזהב. בדרג ב’ ממתינות גם יריבה וותיקה כמו דורטמונד, אפשרות אולי לנקום באייאקס, וגם צ’לסי שגנבה את תפקידנו בחלון הזה כשקיבצה שחקני התקפה טובים.
ואם-אם-אם יקרה נס עוד מעט ומכבי ת"א תעבור איכשהו את זלצבורג למרות מכת הקורונה וההפסד 2:1 בבלומפילד - לכו תדעו, אולי ריאל מדריד תגיע לארץ, ולא למשחק נגד נבחרת השלום ב-2007, אלא לתאכלס. מיותר להזכיר - ריאל, שמדורגת בדרג א’, לא תפגוש אף יריבה מהדרג הזה וגם הספרדיות מחוץ לתחום. בכל מקרה, אי אפשר בלי זה: המסע לעבר הגביע ה-14 מתחיל: APorLa14#
בהתחשב בקבוצה הלא משכנעת שלנו וגם השנה שעברה, מה אתם מעדיפים? לחיות על הקצה עם הרבה ריגוש ובית קשה? שעמומון טוטאלי עם שחטאר וסולומון, אולימפיאקוס וברוז’? או שילוב, כי בחיים זה לא שחור או לבן? טקבקו!
הדירוג המלא:
דרג א’: ריאל מדריד, באיירן מינכן, ליברפול, פריז סן ז’רמן, יובנטוס, סביליה, פורטו, זניט סנט פטרסבורג.
דרג ב’: ברצלונה, מנצ’סטר סיטי, אתלטיקו מדריד, מנצ’סטר יונייטד, צ’לסי, בורוסיה דורטמונד, אייאקס, שחטאר דונייצק
דרג ג’: אינטר, אטאלנטה, לאציו, לייפציג, דינמו קייב, אולימפיאקוס, רד בול זלצבורג (אם תעבור את מכבי ת"א), קרסנודר (אם תעבור את פאוק
דרג ד’: בורוסיה משנגלדבאך, איסטנבול בשקשיר, ראן, פרנצוורוש, קלאב ברוז’, סלאביה פראג\מידטיילנד, מכבי ת"א (אם תעבור את זלצבורג)
טרם נקבע: רד בול זלצבורג (דרג ג’)\מכבי תל אביב (דרג ד’)| קרסונדר (דרג ג’)\פאוק סלוניקי (דרג ד’)|