ההדחה מליגת האלופות הייתה מכה מנטלית מוחצת , משחק על כל הקופה ורואים את ההגנה מפשלת בדברים הבסיסיים. אין מה להתלהב מהחזרה ל3-2 , שום דבר בזה לא נראה מתוכנן ורק מזל ופחדנות של לייפציג גרמו לכך.
גם אחרי שליש עונה יש לנו בעיה רצינית במערך, אם משחקים עם פרד ומקטומיניי מקבלים הגנה סבירה ופגיעה רצינית ביצירתיות באמצע ואם משחקים עם דוני ואחד מהשניים ההגנה מתגלה במלוא מערומיה. לא עוזר גם שעדיין אין לנו קיצוני ימני טבעי (הבנו כבר שגרינווד צריך לפתוח באמצע ) - כרגע התקווה היא דיאלו שיגיע בינואר ונראה כמו שידרוג על כל שחקן שיפתח שם.
סיטי לא מרשימה העונה, יש שם מגנים די חלשים וההתקפה לא דופקת כמו תמיד אבל עדיין יש להם יותר איכות בסגל ומאמן טוב יותר אז הציפיות לא בשמיים.
אנחנו נחסר את קבאני ( עדיין מתאושש מהפציעה בשריר ) וג’ונס ( לא בטוח שעדיין זוכרים שהוא חלק מהקבוצה ). מרסיאל יחזור לסגל (אולי עדיף שלא ).
אחרי כל הפסימיות כתבה נחמדה של אוהד בספורט 5 :