מפגש לא פשוט מול הסיינטס , הגיעו עד מקום 3 ואז התחילו להידרדר עם ניצחון ב-8 המשחקים האחרונים.
אצלנו גם כן המצב לא טוב לאחרונה , התקפית זה נראה מביש והגנתית קשה שלא להטיל ספק.
המשחק נגד ארסנל הזכיר כמה זמן עבר מאז שראינו חלוץ סקורר סטייל ואן ניסטלרוי אצלנו ( אולי קבאני יזכיר נשכחות ) .
מבחינת יכולת קשה לראות אותנו מוציאים יותר מתיקו, כל הגבהה של וורד פראוס לרחבה שלנו זה xG של 0.95 ככה.
הרכב : דה חאה
שואו -לינדלוף-מגוויר-ביסאקה
פרד-מקטומיניי
ראשפורד-פרננדס-גרינווד
קבאני
אצל האורחים יש חיסורים בקישור ובהגנה , נקווה לנצל.
ותפסיקו כבר לתת קרנות מתנה 
סוף סוף משחק שאנחנו עושים נוח ( בחסות ההרחקה)
מה קבאני חשב לעצמו עם העבירה הזו , וורד פראוס במזל לא העניש
בני אדם רגילים כשיונייטד מובילה 6-0 על עשרה שחקנים: אוי מסכנים סאות’המפטון, לא נעים. משלמים על טעות של ילד מטומטם.
מייק דין כשיונייטד מובילה 6-0 על עשרה שחקנים: אמציא להם פנדל וארחיק לסאות’המפטון עוד שחקן!
לא נעים בכלל. מרסיאל עלה במצב רוח לקרב אבל נלחם מול שלושה ילדים בני 5 עם מקלות כשלו יש צבא של טנקים.
לא הייתי רוצה להיות החמור הזה שהורחק באוטובוס חזרה הלילה. אם הוא לא מצא כבר איזה חור באולד טראפורד להתחבא בו לעונה הקרובה.
איזה שיפור בהפרש השערים 
אם לא ההרחקה הזו לא הייתי מתפלא אם זה היה נגמר ב1-0 קטן במחצית השנייה . ואן ביסאקה במשחקו הטוב ביותר בקבוצה , הגנתית זה חזר להזכיר את השחקן של העונה שעברה והתקפית הוא שיחק חכם יותר והעז יותר .
דוני נכנס עם המון התלהבות , חבל שלא ניסו להכניס אותו כמה שיותר לקצב - אנחנו צריכים עוד שחקן מהקישור שידע לתת את ה-5 גולים בעונה ולפעמים עושה את ההבדל .
קבאני נפגע בקרסול, טוב שלא לקחו סיכונים והוציאו במחצית .
סאות’המפטון קבוצה טובה מאוד שלא יודעת להעמיד בונקר ובעלת נטייה להתפרקות שדברים מתחילים לחרוק והשילוב הוא קטלני. התשיעייה אולי קצת מוגזמת אבל די מייצגת, הם שיחקו פשוט זוועה, גם בעשרה שחקנים אפשר לעשות יותר. ומה יותר מאפיין תבוסה מלחטוף ברגע האחרון גול מג’יימס, שהולך ומסתמן כמלך שערי הגארבג’ טיים הבלתי מעורער של הקבוצה. עדיין היה מצער לראות שהם היו בתכלס ראויים לשער נגד ההגנה השייקית שלנו.
בגזרתינו קיבלנו סוף סוף משחק עם תרומה התקפית ראויה מהמגינים, מקטומיניי ופרד עם שליטה מוחלטת בקישור, ומשחק טוב של כל החלק הקדמי. נזכרנו איך הקבוצה נראית כשהכל מתחבר. וזה מאוד יפה.
השער הכי משמעותי במשחק היה השער הראשון של מרסיאל, הוא הזכיר לנו בדיוק איך עם ברונו ועם מרסיאל במלוא היכולת ניתן להתגבר על הגנות צפופות, ובדיוק מה חסר לנו במשחק ההתקפה כרגע. ואם בזכות הצמד מרסיאל יחזור לרמות האלה (ספק גדול, אבל עדיין) אולי לא נראה יותר תצוגות כמו מול שפילד.
לייק 1
אפשר לדבר על הvar בלי להיגרר לתגובות קיצוניות? חייבים לשנות את החוקה הזו. אני מתייחס לנבדל הכמעט ולא קיים של שחקן סאות’האמפטון.
צריך להבין משהו: כל הקטע בנבדל זה שלשחקן התקפה לא יהיה יתרון על פני הקבוצה היריבה. אוקיי, איך מודדים את זה? כמובן, מרחק בין שחקן ההתקפה לבין קו ההגנה. הנקודה היא שהחוקה לא יודעת גמישות מה היא, ואני לא מאשים (אני כן מאשים…!). צריך לעשות מחקר שבודק האם לשחקן שאיכשהו נמצא ביתרון של 0.0000005 מטר יש באמת יתרון? מה שקורה למעשה, זה שהסיטואציה הזו מבטלת שחקנים. מה ייקרה אם עוד כמה עונות שחקנים ייתרגלו לשמור על מרחק של כמה מטרים מקו ההגנה? להגנה יהיה יתרון = זה לא יהיה הוגן.
אני אזהר לאמר, אבל חושב שמרחק של עד 3-5 ס"מ בגג לא מהווה יתרון ממשי. אני חושב שיהיה מעולה אם יישתמשו בvar בשביל למדוד מרחקים כאלה ועל סמך אלה - לפסול שער.
מה דעתכם?
הבעיה עם ה var במקרים האלו חמורה בהרבה, הסיבה היא היעדר חפיפה הגיונית בין החוקה (המאוד מיושנת ושמרנית) לבין הטכנולוגיה החדשה שמשתמשים בה כעת.
חוק הנבדל שונה בפעם האחרונה בשנות ה 90. בתקופה הזו אף אחד לא חשב שיישרק נבדל בגלל ששחקן ההתקפה נועל נעל במידה גדולה יותר משחקן ההגנה. בנוסף אין שום סיכוי ששחקני ההתקפה יוכלו להימנע מנבדלים של סנטימטר, עין בלתי מזויינת לא יכולה לזהות נבדק כזה, על אחת כמה וכמה במהלך משחק תוך לחץ, ולכן צריך לשנות את חוק הנבדל, לדעתי צריך לבחור חלק בגוף שהולכים לפיו ולא לפי סנטימטרים בודדים.
שאם הקו יהיה 5 סנטימטר קדימה אז הריב יהיה שם.
תמיד יהיה מי שירגיש שהוא נדפק מהחוק, אבל צריך לקבוע את החוק איפושהו.
אני לא רואה סיבה שלא לשנות את חוק הנבדל. אפשר להגיד שכל עוד שחקן ההתקפה לא נמצא במלוא היקפו מעבר לשחקן ההגנה, אז זה לא נקרא מצב נבדל. כל עוד חלק גוף של שחקן ההגנה וחלק גוף של שחקן ההתקפה נמצאים בקו אחד, אז לא נוצר פה יתרון לא הוגן לטובת שחקן ההתקפה.
לייק 1