קראתי את כל ההודעה. אני לא התייחסתי לעניין הרגש כלל, נטו למקצועיות.
אשמח שתפנה את תשומת לבי לחלק שלא עניתי עליו.
בכל אופן, תכעס עליו או לא, זה לא העניין. העניין הוא להחזיר או לא להחזיר שחקן כי בחר בדבר שטוב יותר עבור הקריירה שלו.
כמו כל קשר, גם פה הקשר צריך להיות הדדי. אני מצפה מכל שחקן לרמה כלשהי של נאמנות למועדון, אבל זה צריך להיות ליניארי ביחס לנאמנות של המועדון כלפיו. (לינארי לא חייב להיות 1:1, אבל סוג של קשר הדדי).
אתה היית מוכן לשים שחקן מעל המועדון? לפרגן לו בגלל נאמנות במקום בהרכב? כמובן שלא! זה מועדון מקצועי שאמור להתנהל כך.
אם שחקן x לא מספיק טוב אז שחקן x לא ישחק, ולא משנה אם הוא ירק על הקבר של פרנקו או שהוא הבן של מסי.
אבל אם שחקן x כן מספיק טוב לדעתם של מועדונים אחרים אז עזיבה היא הצעד הנכון עבור השחקן.
ברסה היא פסגת השאיפות, מסכים בהחלט, אך ברסה ב׳ אינה פסגת השאיפות יותר מאלקורקון. (אל תתפוס אותי בליגה, הכוונה לכל קבוצה שאינה בליגה הראשונה).
אני נותן פתרון.
תיאגו רצה לעזוב כי לא קיבל אמון מספק ביחס ליכולת שלו. הוא שיחק ברמה של הרכב פותח בכל קבוצה כמעט בעולם ולצערו על הראש שלו היו את צ׳אבי ואינייסטה.
לברצלונה היו כמה אופציות:
- להציע לו להיות שחקן רוטציה ומחליף ראשון של צ׳אבי ואינייסטה, ולחכות עונה או 2 לפרישה שלהם.
- לוותר על צ׳אבי/אינייסטה למען העתיד - טיאגו.
- לקנות על הראש שלו שחקן מחליף אחר (ססק). לראות שטיאגו עדיף עליו מבחינת יכולת עכשווית ופוטנציאל ועדיין להעדיף אותו.
אגב, אם זה לא מספיק אז כדי להוסיף חטא על פשע, שנה אחרי שטיאגו עזב, ססק עזב. ממצב של שני מחליפים טובים לצ׳אבי ואינייסטה נשארתם עם 0.
נחש באיזו דרך ברטומאו בחר.
אני מבין את טיאגו. בברסה מדברים על כמה שבונים עליו אבל מנחיתים לו על הראש את ססק, מצפים ממנו להמתין לפרישה של שחקן אחר. היה פה ניסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אל תשכח שלא כל הצעירים האמינו בדרך של ברטומאו שלפי מה שאתם אומרים חירב את הלה מסיה.
אני מסכים עם הדרך שאתה מצפה לה, אבל אתה שוכח מי היה הנשיא שלכם כל התקופה הזו.
אפשר לדעת על איזה מלא כסף מדובר?
שלחנו את קרבאחל בעונת השאלה - וקיבלנו חזרה את מי שנהיה המגן הימני הטוב בעולם למספר שנים.
שלחנו את קאסמירו בהשכלה לפורטו וקיבלנו את הקשר האחורי הטוב בעולם.
מכרנו את מוראטה ב23 וקנינו ב39. הפסדנו 16 מיליון על שחקן כמו מוראטה שאולי לא היינו חייבים לבזבז אותם, אבל מצד שני אני כלל לא חושב שאם לא היינו עושים זאת הוא היה הופך למה שהפך. מכרנו אותו לאחר מכן ב80.
מלבדם על מי הפסדנו כסף? שחקנים שלא הרשימו לא חזרו. ואם פספסנו מישהו זה כי הוא כנראה לא באמת היה משדרג אותנו יותר מידי.
לפני שתתן את דוגמת יורנטה אגיד שמדובר במקרה של ריב בין המאמן לשחקן, לא של שחקן שרצה לעזוב.
חוץ מהם יש לא מעט שחקנים שהושאלו ופשוט העלו את ערכם בזמן שריאל מחזיקה בכרטיס השחקן שלהם: אודגור, מיוראל, ואייחו… מי יותר ומי פחות.
היחיד שתואם לטענה שלך שזה הפסד כספי הוא מריאנו. מכרנו ב8 קנינו ב22 וכנראה שלא נמכור ב22.
בכל אופן השיטה הזו בהחלט עובדת לטעמי. הרעיון הוא להפסיד פחות ולא לא להפסיד כלל.