שכר מלא על ניהול קריירה מופתי. כל השנים בהן נדאל האכיל אותו מירורים וגרם לו לבכות על אותו מגרש ב-2009 משתלמים בענק. כשאחרים משקיעים 110% בכל חבטה וגונחים כאילו הם מנסים לשבור קיר, אצלו כל פעולה באה בנונשלנטיות וטיבעיות מדהימה. ממשיך לקטוף תארים בגיל 36 בזמן ששאר המובילים בדירוג שצעירים ממנו ב-5-10 שנים נפצעים בלי סוף ונעדרים חודשים.
אחד הסיוטים הכי גדולים שלי בספורט העולמי זה שנדאל יעבור אותו יום אחד בגראנד סלאמים, צעד חשוב להבטחת השיא.
אני שואל את עצמי כמה הוא גדול.
לא צריך להסביר למה הוא ענק. מצד שני, עד שנדאל הופיע הוא קרע יריבים שהם משמעותית פחות איכותיים מנדאל ודיוקוביץ׳ (עם כל הכבוד ללייטון יואיט). ׳עובדה׳ שכשהם נעלמו הוא חזר.
גם כשנדאל הופיע הוא המשיך לזלול תארים ולהחזיק בראש הדירוג והרלוונטיות שלו לא נעלמה גם כששניהם היו בשיאם. המאזן האישי נוטה בבירור לטובת נדאל אבל אם מורידים את החימר היתרון הוא של פדרר. עם דגו’קוביץ’ המאזן צמוד. כמו בכל ספורט, אתה תלוי ביריבים שמולך ומן הסתם אתה תעדיף לפגוש את רודיק בגמר ווימבלדון.
בטניס אין “יריב בהזמנה” כמו באיגרוף/UFC (תשאלו את מיוות’ר איך בונים קריירה). כשאתה משחק נגד ענקים בתדירות כזאת אתה גם תפסיד ולא מעט, במיוחד כשהם הגיעו לשיא אחריך. זה לא אומר כלום, במיוחד כשאתה ממשיך להיות במעלה הדירוג, לקחת תארים ולנצח אותם מדי פעם.
בספורט יש עניין של longevity (מסי, רונאלדו, לברון) וזה לטעמי לא פחות חשוב מהיכולת שלך ב-peak (רונאלדיניו) בדיון על greatness. חוץ מזה, פדרר של 2005-2007 שיחק את הטניס הכי מרהיב שראיתי.
מי היה מאמין סמיר ידידי…
הוא אולי לא משחק את הטניס הטוב ביותר בקריירה כמו שהפרשנים נוטים למהר להגיד (2004-2007 היו השנים הכי טובות שלו), אבל אין ספק שבגיל 36, פדרר נשאר השחקן המהנה והמיוחד בסבב. מי חשב שנראה אותו במקום הראשון לפני שנה וחצי, כשהיה מקום 17…
פשוט אגדה חיה ומרגשת, והשנתיים האחרונות מוכיחות את גדולתו. GOAT.
גם פדרר עצמו לא האמין. ב-13 החודשים האחרונים הרגשתי כמו בחלום. 3 גראנד סלאמים ומקום ראשון בעולם?!!
מה שכן, כנראה שתהיה נדנדה השנה בראש הדירוג שכן פדרר יצטרך להגן על נקודות מאינדיאן ווילס ומיאמי ואילו נאדאל יצטרך להגן על הרבה נקודות על חימר. יהיה קשה לשניהם. בשלב זה, מה שחשוב הוא לראות את פדרר בראש הדירוג, אפילו אם זה לכמה שבועות.
ברור שהדברים לא הולכים להיעשות קלים יותר. לפדרר הייתה שנה מדהימה בשנה הקודמת עם 5 הפסדים בלבד בכל השנה! יהיה לו מאוד קשה להתמודד עם הגנה על הנקודות האלו השנה, בעוד נדאל לדעתי יצליח די בקלות על החימר, המשטח הזה והוא לא ייפרדו כל עוד לא תהיה פציעה באופק (ואני ממש לא מאחל לו אחת)
התהפוכות בשנה הקרובה פחות מעניינות אותי, העיקר שישמור על אחד משני המקומות הראשונים על מנת לקבל הגרלות קלות יותר בגראנד סלאמים השונים. 20 and counting, מי היה מאמין?
נאדאל יוכל להוסיף נקודות על חימר רק ברומא. השליטה שלו על חימר פחתה בשנים האחרונות, אבל הוא כמובן נשאר שחקן החימר הטוב בעולם. וואוורינקה ונולה יכולים להקשות עליו אם יהיו בכושר טוב עד אז.
פדרר יצטרך להגן על ווימבלדון, אך תהיה לו הזדמנות להוסיף נקודות בסינסינאטי וארה"ב… עד אז יש הרבה טניס לשחק.
אגב, דבר נוסף קרה מאז תחילת 2017: פדרר עם 4 ניצחונות רצופים על נאדאל! שנה חלומית מבחינתו!
רפאל נדאל הוא תופעת טבע שאני בספק אם נראה עוד אחת כמוה.
11 תארים בפריז זה פשוט מדהים הוא שלט במשחק מהדקה הראשונה עד האחרונה בשום שלב של המשחק לא הרגשתי שלאוסטרי יש סיכוי לנצח,פשוט מדהים.
אני לא חושב שהיה איזשהו ספורטאי ששלט באספקט מסוים בענף שלו כמו שנדאל שולט בחימר.
מאז תחילת 2017 היו 6 גרנד סלמים ב 3 זכה נדאל בשאר זכה פדרר, תענוג.
מה שמדהים הוא שאם מישהו שלא ראה את המשחק מסתכל על התוצאה, זה יכול להיראות בשבילו כמו תבוסה ללא תנאי לת’ים, אבל האמת שהוא נתן משחק מצוין.
זה הכל נדאל שהפך את הרולן גארוס לגביע השוקו הפרטי שלו, כמו ברסה עם גביע המלך וריאל עם האלופות.
כל כך מתסכל שפדרר לא מנסה… אני יודע שהוא בן 37 תיכף, אני יודע שהוא רוצה עוד ועוד מאנגליה, אבל גרסת הנדאל של השנתיים האחרונות זה משהו שונה לגמרי ופחות מאיים מההוא שלפני הפציעה הקשה. ופדרר, פדרר רק נהיה טוב יותר, היכולת שלו לעלות הילוך, לשמר אנרגיה, יכולת מנטלית של קריירה מטורפת, וגיוון אינסופי במשחק שלו כיום יכולים לתת פייט ואולי אף לנצח לראשונה את נדאל בבית (קרי, חימר).
גדול בדורו? קצת נסחפו. נדאל הוא מהענקיים שראיתי ומספר 1 (ו 2… ו 3… ו 4…) על החימר, אבל אף פעם לא הייתה לו את האסתטיקה של פדרר. אמנם פדרר לקח רק פעם אחת חימר וגם זה לא מול נדאל, אבל נדאל עשה קריירה בעיקר מהרולאן גארוס.
האמת יש טיעונים לכאן ולכאן… רק תדמיין מה היה קורה אם היה לנו עוד ג"ס על החומר האדום במקום עוד משטח קשה.
הדומיננטיות של רפא על משטח זה היא הדומיננטיות הכי גדולה בהיסטוריה של הספורט, וזו נקודה קריטית. אין שום משוכה, בכל סוג ספורט שהוא, שמתקרבת למשחק של 5 מערכות מול החיה הזו ברולן גארוס.
עוד דבר בקשר לאסתטיקה: אכן פדרר נפלא ותענוג להסתכל עליו בזמן שהוא מוציא לפועל מיליון חבטות שונות בצורה מושלמת ואסתטית (במיוחד הבאקהאנד שלו), אבל שום חבטה שלו לא משתווה בעיניי ליופי של הפורהאנד טופספין של רפא. פשוט אין.
כמה שאני מסכים איתך על המשפט הזה,דגוקוביץ שחקן טניס נהדר ללא ספק אבל הוא לא מתקרב לרמה של נדאל ופדרר בשיאם, לדעתי הוא עלה לשיאו בתקופה ששניהם היו בשפל הכי גדול שלהם.
אני לא אגיד שפדרר טוב יותר מנדאל או שנדאל טוב מפדרר, אני אגיד שצפיתי בשני השחקנים הטובים בהיסטריה של המשחק כל אחד בדרכו שלו.
אחת הסיבות שפדרר לא מנסה היא כדי שהוא ימשיך להיות רלוונטי בשאר השנה. פדרר אולי משחק את הטניס הטוב בחייו (למעט לדעתי, 2004-2007 האגדיות), אבל אין שום סיכוי שיצליח לעשות כן בעונת משחקים מלאה ועל משטח החימר. המשטח הזה מאז ומתמיד הבליט את החולשות של פדרר ואת החוזקות של נדאל, ככה שאני לא רואה מצב שפדרר יכל לגבור עליו במשחק של הטוב מ-5 מערכות על משטח שהוא נחלתו הבלעדית של הספרדי.
האמת? במצב הנוכחי בסבב, אני לא רוצה לפגוש את נדאל גם בלונדון. המצב הנוכחי בסבב מדאיג. זקני השבט עדיין מובילים את החבורה, אך עם כל האהבה (והיא בלתי נגמרת, לפחות כלפיי השוויצרי), מישהו היה צריך כבר להעלות את הרמה ולהתחיל לכרסם פה ושם. מה שקורה כרגע זה שהטניס צועד במקום, ומדאיג אותי היום שאחרי.
מצד שני, מי יכול בכלל לראות טניס אחרי ששני אלה ייפרשו?
אני ארשה לעצמי לצטט את גלעד בלום שכתב את זה בדהבזר:
“… הפוך גוטה…חימר זה משטח שמצריך הכי הרבה טכניקה מהקו האחורי, הטכניקה של עבודת הרגליים שונה לחלוטין מאשר על הארד קורט. כל חור טכני הכי קטן ייחשף על חימר פי ארבע מאשר על דשא או אספלט. חימר גם כמובן מצריך סבולת יותר משאר המשטחים בגלל אורך הנקודות, אבל לא רק-הטקטיקה על חימר שונה, לעומת דשא זהו ( כמעט ) ענף ספורט אחר. בזמנו היו רק שני משטחים, חימר ודשא, שהם אנטיתזה . זה הייחוד של הענף, אין לזה תקדים.
ברגע שהתחיל האספלט קרו שני דברים- המשחק נהיה פופולרי והתחיל להשתנות ולעבור ווריאציות, האספלט הוא מעין משטח ביניים שמאפשר גם משחק אגרסיבי דוגמת מקנרו ואדברג וגם משחק קו אחורי סטייל ג׳וקוביץ או רפא( פלוס שחקני כלבו דוגמת פדרר ). הבעיה עם אספלט היא הפציעות, מנתחי הברכיים והגב התעשרו ממעבר זה. הבעיה של הענף היא שהסגנון הפך לסגנון חימר ללא קשר למשטח, אפילו בווימבלדון לא באים לרשת, ולכן יש יתרון לשחקנים שגדלו על חימר . הם יכולים להתאמן יותר שעות בלי להיפצע והמעבר של שחקן חימר לאספלט הרבה יותר קל מאשר המעבר ההפוך. לראיה- הישגי השחקנים האמריקאים בפאריז לעומת השגי השחקנים הספרדים באליפות ארצות הברית. לגבי פדרר על חימר- לדעתי אחרי נאדאל, בורג ומוסטר פדרר הוא שחקן החימר הרביעי בכל הזמנים, לא בטוח שרפא רביעי בכל הזמנים על דשא או אספלט. אבל נאדאל הרבה יותר טוב על חימר משאר השחקנים לעומת העליונות של פדרר על שטר השחקנים על משטחים אחרים, וזה אומר הרבה כי פדרר באמת עליון על שאר השחקנים בסבב בהפרש עצום ( רק לרפא מאזן חיובי נגדו ומדובר במעל אלף משחקים ) מי גדול יותר? שאלה טובה, 11 תארים בצרפת זה הזוי ברמות, לדעתי הישג יותר קשה מאשר 7 ווימבלדונים של פדרר, אבל זה כמו לומר שלהגיע למאדים זה יותר קל מאשר להגיע לפלוטו, שניהם בחלל החיצון כבר גילו עולמות אחרים שבני אנוש לא יחלמו עליהם אפילו”.
אז הנה לכם, ממישהו שאשכרה שיחק את המשחק והופיע בג"ס.
החודש מהיפים בשנה מתחיל ואתו אליפות ווימבלדון. יהיה מעניין לראות איפה פדרר עומד, מה קורה עם נדאל, ואיפה ג’וקוביץ שנעלם לגמרי כמו גם הצעירים שהיו אומרים לרשת את הסטארים שהזכרתי אך עדיין לא מצליחים לשמור על יציבות.
