לקחתי את זה ממועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה. אני מסכים איתם.
איפה לוקחים דברים ברצינות? בספורט, זה ברור, והכי ברצינות? בפוטבול.
אף אחד לא מזלזל בפוטבול.
הרופא הראשי של ה-NFL (ליגת הפוטבול האמריקאית), דר’ אלן סילס, מדווח שאחרי בדיקת מעקבים מדוקדקת בארגון, לא נמצאו מקרים של הדבקה א-סימפטומטית. כל מקרי ההדבקה – הגיעו מחולים עם תסמינים. ה-NFL מבצע מעל 1000 בדיקות ביום לשחקנים, תוך סיוע בריצוף גנומי, המאפשר לקבוע שנשא מסוים לא היה מקור ההדבקה של נשא אחר.
"אי אפשר לדעת בביטחון שלא היה שום מקרה של הדבקה א-סימפטומטית", אומר הרופא הראשי של ה-NFL, דר’ אלן סילס, “אבל אני חושב שזהו שבריר מאוד מאוד קטנטן של הבעיה”. תבניות ההתפשטות וממצאי המעקבים הדגימו כי חולים מדבקים – כאשר הם מפתחים סימפטומים.
הממצאים האלה שכנעו את ה-NFL לשנות את הגישה כלפי בדיקות, ולהתמקד בחולים עם סימפטומים. דר’ סילס סיפר שאירעו מספר מקרים בהם אדם שנבדק במסגרת סקר קיבל תוצאה שלילית, ופיתח תסמיני קורונה יומיים לאחר מכן. השחקנים היו בטוחים שזה לא קורונה, בגלל התוצאה השלילית, ולא דיווחו עליהם.
כן. זה מייאש, כמה פעמים יכולה הממשלה לחזור על אותן שגיאות.
הכותרות מזהירות אותנו ממאות אלפי בידודים בינואר, ואנחנו עומדים ומשתאים איך דבר לא נלמד מהגלים הקודמים ובשנתיים מגפה. נדמה לפרקים שבמשרד הבריאות עדיין מרץ 2020, וניצבים לפני וירוס שכלום לא ידוע, כזה שלא נכתבו עליו כבר למעלה מ-100,000 מאמרים.
משרד הבריאות משקיע מיליארדים בלאתר מאומתים א-סימפטומטיים, ובדרך גם פוגע בזכויות יסוד בסיסיות: בידודים, קטיעת שרשראות, איכון של השב"כ והמשטרה. כל זאת, למרות שמתחילת הדרך, נאמר שוב ושוב שמאומתים א-סימפטומאטים הם לא המנוע של המגפה.
מהיועץ הרפואי ראשי של הבית הלבן, דר’ פאוצ’י, דרך מנהלת ענף החרום של ארגון הבריאות העולמי, דר’ ואן-קרחוב, ואפילו אצלנו בביצה, סמנכ"ל הבריאות לשעבר פרופ’ גרוטו: כולם אומרים אותו דבר: צריך להתרכז בחולים. לא ב"מאומתים" נטולי סימפטומים.
וזה לא סתם שהם אומרים: מספר מחקרים במהלך המגיפה הראו שאנשים שנדבקו ולא פיתחו סימפטומים, היו מדבקים משמעותית פחות, וחלק מהמחקרים אף לא מצאו כלל שהם יכולים להדביק. גם במקרים הלא-נפוצים בהם נשא א-סימפטומטי הדביק, בד"כ הנדבק אף הוא היה א-סימפטומטי, כנראה בשל העובדה שנשאים א-סימפטומטים מפיצים כמות קטנה במיוחד של נגיפים.
הנזק מהתפישה הזו הוא לא רק בזבוז הכסף, ולא רק הפגיעה החמורה בשגרה – במיוחד של הילדים.
זו תודעה ציבורית שלמה. זהו שורש הפחד שלנו שכל אחד יכול להיות מסוכן, ש"הלא-מחוסנים מסכנים את כולנו".
המשמעות של עובדה זו היא עצומה – גם לחוויה שלנו (לא צריך לפחד מכולם) וגם לצורה שבה מנהלים את משבר הקורונה: צריך להתמקד באנשים עם סימפטומים, באנשים שהיו איתם במגע הדוק (בני ביתם), ובאנשים בסיכון גבוה. לכל השאר, כדאי להניח לנהל את חייהם.
כך, ניתן יהיה להשתלט על אחוז אדיר מההדבקות דרך כלל אחד פשוט: מי שחולה, נשאר בבית. מחוסן, לא מחוסן – זה לא משנה. מי שחולה – נשאר בבית.
ככה, נשמור על השגרה, ונשאר רגועים.
חברות וחברים, על מנת שנוכל להמשיך להיאבק, אנחנו צריכים אתכם לצידנו. תרמו למועצה וביחד נחזיר את השפיות לישראל: grow מבית משולם פתרונות תשלום -
אם גם אתם רוצים מדיניות בריאות מאוזנת, חכמה ורחבה - הצטרפו אלינו: https://pecc.org.il/join