דה חאה
ביסאקה, וראן, פיל פאקינג ג’ונס, שואו
מקטומיניי, מאטיץ’
סאנצ’ו, גרינווד
רונאלדו (קפטן), קבאני
מגווייר בחוץ בגלל פציעה. ברונו בספסל. רונאלדו קפטן, סוף סוף.
אצל וולבס נבס, מוטיניו, טרינקאו וחימנז בהרכב. טראורה בספסל.
דה חאה
ביסאקה, וראן, פיל פאקינג ג’ונס, שואו
מקטומיניי, מאטיץ’
סאנצ’ו, גרינווד
רונאלדו (קפטן), קבאני
מגווייר בחוץ בגלל פציעה. ברונו בספסל. רונאלדו קפטן, סוף סוף.
אצל וולבס נבס, מוטיניו, טרינקאו וחימנז בהרכב. טראורה בספסל.
מחצית נפל. אין לנו אף אחד שיתן כדור לחלוצים בלי ברונו, וגם כשהכדור איכשהו מתגלגל בשליש של וולבס, המסירות לא מדויקות בכלל.
פיל ג’ונס בהופעה נפלאה עד כה. הלוואי שיצליח, קאמבק מהסרטים.
האם קללה רובצת על המועדון? למה אנחנו רואים את החרא הזה כבר 8 שנים עם חמישה מאמנים שונים פלוס שני זמניים ושום דבר לא משתנה?
מדהים איך ביונייטד יש בדיוק שני מצבים: הגנה אשפה שסופגת 2+ לא משנה נגד מי אבל ההתקפה נוצצת, או הגנה סבירה+ אבל ההתקפה מקרטעת ובקושי מגרדים שערים.
בסוף תקופת סולשיאר היינו במצב 1 ועכשיו אצל רנגניק חזרה ל2.
יחסית לשליטה של וולבס במשחק (נוק אאוט טקטי מוחלט של לאגה לרנגניק) ההגנה עמדה יפה מאוד וגם השער היה יותר עניין סטטיסטי מאשר איזו טעות או התקפה טובה במיוחד של וולבס. מצד שני במשך כמעט 90 דקות נראינו אבודים לחלוטין התקפית. חוץ מניסיונות הרמה כושלים של ואן-ביסאקה לא היה אפילו ברור מה מנסים לעשות, ורנגניק בהחלטה תמוהה מאוד הוציא את גרינווד במקום את קבאני/סאנצ’ו שהיו מאוד חלשים.
מתחילה להסתמן תבנית דשדוש שתאפיין את הקבוצה של רנגניק והלוואי שמאמן קבוע בקיץ יצליח להוציא אותנו מהביצה הזאת.
אני מסרב כבר להאמין שהבעיות הן מקצועיות נטו , יש פה בעיה מנטלית העונה שזה דבר שיהיה הרבה יותר קשה לפתור.
אני לא חושב שיש עוררין שהשנה איכות הסגל טובה יותר אבל מסיבה כלשהי כל שחקן ושחקן ירד ברמה ולא ברמה אחת אלא בכמה רמות .
דה חאה היחידי שאפשר להגיד שנותן עונה טובה , כרגיל לא בגלל הגנה טובה אלא בגלל יכולת אישית.
אני לא ממש מבין את המערך של רגניק , לא יודע מה יוצא לנו מה-4-2-2-2 אבל לרגניק יש הרבה ניסיון ואולי הוא יודע מה הוא עושה.