ברוח התמונה של אסנסיו: אף אחד לא הצליח להשתיק אותי. זה לא צריך להיות כזה קשה נגד יריבה מהמקום ה-18 בטבלה שהתבטלה היום וכמובן במשחק בית שלנו. בסופו של דבר סימנו V גדול והיו דברים טובים אבל אני לא מבין למה אי אפשר להתחיל לשחק כדורגל מהדקה הראשונה. מי קבע שצריך להתחיל רק מדקה ה-46? אני לא מודד משחק רק בגולים או במצבים. קצב המשחק שלנו איום ונורא, תראו מנצ’סטר סיטי-טוטנהאם וזה כאילו עולם אחר. הבוז מהברנבאו היה מוצדק בפן הקבוצתי, לא לאסנסיו באופן אישי.
אסנסיו היחיד שבאמת מתפקד בהתקפה שלנו בזמן האחרון, איזה מזל שאנצ’לוטי לא החליף אותו כפי שחשב (ושהמסירה האיומה שלו לאחור לא הפכה לשער), עוד שער לקלטת של 21/22 אבל הוא לא מספיק טוב (לא מבחינת השחקנים איתם הוא מתמודד, אלא בכלל). בנזמה עד לפנדל החמיץ שני מצבים של גול ובתקופה הזו זה בעייתי מאוד עבורינו. אפרופו בנזמה, הוא היה צריך לצאת בדקה ה-80 כבר עם כל הכבוד לפנדל שאולי החזיר לו קצת ביטחון וכמה נגיעות יפות בכדור, גם כי אני משער שהוא לא באמת במאה אחוז בגלל סוג הפציעה. למה לא לשלב את הזאר ויוביץ’ ואחרים כשהניצחון מובטח? הוא פשוט לא יודע לנהל סגל. הוא ממשיך להתעקש על 12-13-14 שחקנים ומפספס הרבה מאוד שיקולים מעבר להאם השחקן השתפר מהדקה ה-46 עד לדקה ה-70 והאם כדאי להוציא אותו או לא.
ואלוורדה לא טרף את הדשא אבל היה בסדר ומבחינתי שכל שבוע אחד מבין קרוס או מודריץ’ יפנה את המקום. אני גם משוכנע שיום יבוא ובעיטה מרחוק תתחבר לו. האפשרות לטוס איתו ובעזרתו קדימה למתפרצת מאוד-מאוד קורצת והוא גם מצטרף לרחבה בניגוד לשחקנים אחרים.
במחצית הראשונה כתבתי על ויניסיוס ובצדק, בחצי השני הדריבלים היו טובים מאוד והוא הזכיר ברבע שעה את השחקן שעשה את קפיצת המדרגה וכנראה שאלה החדשות. הוא גם שבר בצורת קטנטנה של שישה משחקים. הוא צריך פה ושם למסור למנדי. הוא לא מאמין בו? הוא אגואיסט? זה בגלל התקרית ההיא מה-2:2 עם גלדבאך בחוץ?
ואלוורדה לא נעלם במחצית השניה, פשוט הוא עבר לצד ימין במקום אסנסיו, ואסנסיו עבר לשחק שחקן חופשי בהתקפה. זה שחרר את הדאבל על ויניסיוס ופתח לנו את המשחק. מאותו רגע ההתקפות עברו באופן טבעי דרך אגף שמאל. למעשה ההיעלמות של פדה היא הסיבה שחזרנו למשחק.
אסנסיו במחצית הראשונה היה היחיד שניסה. הוא גם כמעט והגיע למצב 1 על 1 לא רע מול השוער שלהם. אי אפשר לצפות ליותר מדי מול בונקר מסריח שכזה.
חצי מקבוצות הליגה הזאת הייתי צובע בכחול וזורק לים. ליגה מסריחה, ליגה של בונקרים. לא יודע למה אני מבזבז בכלל את הזמן שלי על לראות אותה. יותר כיף מזה שניצחנו זה שהצלחנו לפרוץ את הבונקר המסריח הזה. 11 שחקנים בתוך הרחבה. פשוט מגעיל. מזל שיש לנו שחקן שיכול לשים את הכדור ברשת מרבעי מצבים.
מצטער, לא יכול להתרשם מהשלישייה.
ויני מחצית שנייה נתן לנו תפוקה חיובית, נקווה שהוא חזר למסלול.
כדורגל משחק כל כך טריקי, המסירה האיומה של אסנסיו גרמה לו דקה אחרי להיעז ולבעוט. אילו אלאבס הייתה כובשת הוא היה נבעט לספסל. טריקי.
מה שאני לוקח מהמשחק הזה הוא דווקא ואלוורדה. הוא גמיש גם מבחינת היכולות שלו וגם מבחינת ההעמדה שלו על הדשא.
הוא יכול גם לתקוף וגם להגן. הוא טוב במשחק מסירות קצרות והוא יכול לפרוץ קדימה בדריבל. הוא יכול להחזיק בכדור ויכול להוציא מתפרצות. הוא יכול לשחק קשר שנכנס לשטחים, הוא יכול לשחק את העוגן, הוא יכול להיות בוקס טו בוקס.
הוא יכול לאפשר לנו לשנות מערכים תוך כדי משחק, מה שבעיניי היום ניצח לנו את המשחק, היכולת שלו לשחק גם באגף ימין.
אני מאוד מקווה שיחזור ליכולת שלו ולדומיננטיות שלו, כי יש לו את זה. הוא לא עבר פציעה משמעותית ולא היה משהו דרמטי איתו, הוא עדיין יכול לממש את הציפיות ממנו.
מאוד מקווה שאנצ’לוטי יתחיל להשתמש בו יותר במקום מודריץ’ וקרוס. מאוד מקווה שזה לא היה אירוע חד פעמי. אנחנו צריכים אותו לעתיד וחבל אם הוא יחליט לחפש לעצמו מקום אחר רק בגלל קיבעון של מאמן.
זה כל כך נכון. אנחנו קבוצה לא אינטנסיבית מספיק. שחקנים מקבלים כדור, עוצרים, מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה, שוב ימינה ואז מחזירים אחורה. כבר שנים שזה ככה.
עם זאת, אני חושב שאלו פשוט השחקנים. יש שחקנים יותר אינטנסיביים ויש כאלו שפחות. אנחנו קבוצה עם שחקנים פשוט איטיים במשחק שלהם.
יש לנו הזאר שהוא שחקן אינטנסיבי אבל לא מקבל דקות. לאסנסיו ופדה יש איזשהו מימד של אינטנסיביות ומשחק מהיר, וגם ללוקס. אבל פה זה מסתיים. ויני נוטה להתעסק בהטעיות ושטויות כאלו ואחרות שבעיקר נותנות זמן ליריבה להתקבץ סביבו, בנזמה משחק מאוד מהיר אבל הוא לא מטריד את היריבה מספיק בסגנון לואיס סוארז או יאגו אספס. זו פשוט הקבוצה שיש לנו, וזה המימד שבעיניי מבדיל אותנו מהטופ האירופי.
מחצית ראשונה נוראית של ויניסיוס. שער סופר חשוב, התחיל להצטבר שם המון תסכול.
קארים עוד לא חזר, למרות הסטטיסטיקה שהוא יקח מהמשחק הזה.
לקסאמירו אין תחליף בהגנה, אבל זה מסוג המשחקים שהוא אסון מהלך עם הכדור.
למזלנו, כל עוד הקישור שלנו לא מוכר את המשחק, יש הגנה.
כל עוד אסנסיו לא מקבל כדורים לבעיטה במקומות מאוד ספציפיים במגרש, אין לו כמעט מה לתרום. כל פעולה אחרת שנדרשת ממנו רק מבליטה את המגבלות שלו. התוצאה היא שמצד אחד לנו אגף ימין, אבל מצד שני כששום דבר אחר לא עובד הבעיטות האלה שוות זהב.
האם השדרים צופים במשחק? ריבונו של עולם, כמה שריקות של השופט אפשר לפרש באופן שגוי?
4 ימים אחרי משחק אינטנסיבי, (כמעט) אותו הרכב בדיוק, חילוף ראשון בדקה 80. אולי אנצ’לוטי לא מאמין בפיזיולוגיה.
יש 2 דרכים עיקריות לפתוח הגנות נסוגות, בעיטה מרחוק שזה השער של אסנסיו ודאבל פס שזה השער השני, כל כך פשוט, יש רק לעבוד על זה הרבה באימונים, לתת כדור לוניסיוס ולקוות לטוב זאת לא שיטת משחק.
בניגוד למה שכתבו כאן פדה לדעתי היה די פושר אתמול, ומחצית שנייה אפילו חלש, רק שבניגוד לשאר הקשרים שלנו הוא רץ מאוד מהר.
קרבחאל כבר לא לרמות של ריאל מדריד.
קסמירו הופך לנטל במשחקים מהסוג הזה, אתמול עם שטות אופיינית העונה היה יכול לגרום לקטסטרופה.
גם מנדי נטל במשחק מהסוג של אתמול, זה כבר 3 שחקנים שהם נטל.
עם פדה ו קמאבינגה אולי לא נניע כדור כמו עם קרוס ומודריץ’ אבל נלחץ יריבות כמו אלאבס חזק ולא נתן להם לנשום ונפעיל מכבש מה שישבור אותם בסוף, במקום משחקים מנומנמים כמו אתמול כשאנחנו מאפשרים להם להניע כדור יותר מדי.
אפשר לראות מגמה: “שתי מחציות – שתי קבוצות שונות”. ריאל מדריד מציגה העונה פנים אחרות במחצית השנייה. שימו לב לזה: 17 שערים כבשה ריאל במחצית הראשונה בליגה ומספר כפול – 34 – במחצית השנייה. כך גם שמונת השערים האחרונים שלנו בליגה. רק אצל ריאל סוסיאדד שכבשה 4\3 משעריה במחצית השנייה – הפערים גדולים יותר. גם אם נביט על המאזן בכל המסגרות זה אותו הדבר – 25 שערים במחצית הראשונה ו-50 במחצית השנייה. בשמונה מתוך 15 הפעמים בהן היינו במצב של תיקו או פיגור בהפסקה – ריאל הצליחה לנצח. שבע פעמים התגברנו על תוצאת תיקו והייתה רמונטדה אחת ב-2:5 על סלטה.
הנה הגרף המלא של ה-AS עם כל קבוצות הליגה הספרדית: צהוב - שערים במחצית הראשונה| אדום: שערים במחצית השנייה
[כן, אחת הטענות הידועות שלי היא שריאל מדריד לא יודעת לפתוח משחק כמו שצריך ולא חשוב אם צריך טירוף של שמינית גמר צ’מפיונס או שהיריבה ממול רועדת, כמו אלאבס אמש].
אני לא יודע אם זה חיובי או שלילי שקאסמירו מושעה מהגומלין. חייב לראות קצת ספסל ולהתאפס על עצמו ועל הדרך קרלו יאלץ ‘למצוא’ קשר אחורי ומגן שמאלי מול פריס.
תהרגו אותי, אבל בנתיים הניסוי של קרוס כקשר אחורי היה יותר מוצלח מקאמבינגה.
כמו שכתבתי בעבר, יותר חשוב מהיכולת ההגנתית של הקשר הוא המיקום שלו, והמיקום של הגרמני פשוט טוב יותר. את קאמבינגה יותר קשה אולי לעבור, אבל זה לא רלוונטי כשהוא לא איפה שצריך.
רוב העבודה ההגנתית של קאסמירו היא להיות במקום הנאון בזמן הנכון ולקלוט את המסירות של היריב, רוב העבודה שלו לא נמדדת בגליצ׳ים או ספרינטים.
זה לא מבוסס על קרוב למספיק דקות, שזה כמובן טעות של אנצ׳לוטי, אבל בנתיים אעדיף את קרוס מאחורה. הקישור שלנו ככה או ככה יהיה אתלטי יותר כי גם פדה וגם קאמבינגה יותר אתלטיים מקאסמירו.
מחשבה שעלתה לי, בכושר הנוכחי של המגנים שלנו, אגף ימין הוא חור הגנתי, ואגף שמאל חור התקפי (וספק גם הגנתי ללא מנדי). מערך של 3 בלמים ימקסם את היכולת שלנו על הנייר, השאלה היחידה היא איך נראה במערך הזה.
3 בלמים תעלים את החיסרון של קאסמירו מאחורה, ואסקז יעיל הרבה יותר בעמדה הזו, ובצד השני רודריגו לטעמי יכול להיות לא קע בכלל. בקישור נשחק עם הקשרים הכי פיזיים ואנרגטיים שיש לנו (פדה וקאמבינגה) כשמעליהם ישחקו השלישיה הקבועה שלנו. אופציה נוספת היא במקום שלישיה התקפית להוסיף את מודריץ לקישור, אך הסכנה היא שתהיה לנו בעיית חדות רצינית. בתקווה שהצטרפות מוגברת של המגנים תעזור שם.
