עונה משונה עוברת עלינו, ובפרט בליגת האלופות. הפסד בדקה 95 ליאנג בויז, ניצחון בדקה ה-90 על ויאריאל, מהפך הזוי על אטלנטה, שוויון בדקה ה-90 בברגאמו, ניצחון חוץ על אדמת ספרד מאז מי יודע מתי, מקום ראשון בבית מאז מי זוכר מתי, מקבלים את פסז’ וחוששים מהרמה אך מעודדים מה"קשיחות", מגרילים מחדש את אתלטיקו וחוששים מהקשיחות אך מעודדים מהרמה, ומגיעים לשמינית הגמר עם הפסד אחד בחודשיים אך מצב רוח כמעט בקרשים.
אין כמו לידס, ובפרט של ביילסה, כדי להוסיף את ה"כמעט" למצב רוח בקרשים. בושידו ביצתי בסגנון הפרמיירשיפ של תקופת רוני רוזנטל גם הרים לנו את מצב הרוח והביטחון עם ניצחון מצוין, וגם הכין אותנו לאוקטגון במדריד מול הלוחמים של צ’ולו. העונה של אתלטי אולי לא מזהירה במיוחד, אבל זו ליגת האלופות וזה שלב הנוקאאוט. סימאונה מחדד טקטיקה וסוארז מחדד שיניים. השחקנים שלנו צללו בבריכה באלנד רואד בזמן שהקולצ’ונרוס התאמנו על צלילות ברחבה.
אבל ליגת האלופות לא מעוררת רק את החושים של אתלטיקו מדריד. אחד, כריסטיאנו רונאלדו, מעורר לא רק את חושי הטרף של עצמו אלא גם את אוהדי אתלטיקו שבוודאי לא עצמו עין בשבוע האחרון מאימת השלושער הבלתי נמנע. אם לא מספיק להם, כריסטיאנו מגיע בתקופה “רעה”, כלומר כועס ורעב כמו גבר שחוזר מהעבודה הביתה ב-11 בלילה, ואין כמו לחזור הביתה, מבחינת רונאלדו, לאכול במגרש האהוב עליו בעולם - וונדה מטרופוליטנו, מדריד.
אתה פסימי מדי. אתלטי העונה זו צל של אתלטי החלשה מהשנה שעברה. אין לחימה, אין דם ובטוח אין נשיכות.
משהו נכבה העונה בכולם: סוארז נגמר, קוקה לא משהו מאז 2014 בעצם, העכבר הצרפתי משחק עדיין בברסה, קרראסקו מושעה, יורנטה חושב על התחת המדהים של החברה שלו במקום על זה של צ’ולו, יש לנו את פיליפה הליצן בהגנה, אין טריפי ואובי הוא לא החומה הרגילה.
שלושער של סגנו של מסי הוא תסריט מאוד אפשרי. מקווה להתבדות.
יש משהו נכון בדברייך אבל אסור לשכוח שזאת ליגת האלופות וגם אתלטיקו מארחים את יונייטד בביתם,
למרות שאתלטיקו לא פוגעת בליגה כבר הרבה זמן ואת זה אפשר לראות במיקום שלהם בליגה הספרדית
לכן יש לי הרגשה שהם הולכים לוותר על ליגת האלופות בשביל לשמור כוחות להליגה הספרדית בשביל להתברג
בטופ 4 לעונה הבאה.
פעם ראשונה השנה שאתלטיקו נראית כמו אתלטיקו. הכנה מעולה (לשם שינוי…) של סימאונה, שכמובן באה ביחס הפוך להכנה הלא-קיימת של ריגנאק את החבר’ה שלו.
אני לא חושב שאי פעם ראיתי כזה פער בין רמת הכישרון בקבוצה לרמת מימוש הפוטנציאל הגלום, כמו ביונייטד של השנה. ה"קבוצה" נראית כמו אסופה שלקתה בתסמונת המחוננים - חבורה של ילדים שהיו רגילים להיות הכי חכמים והכי מיוחדים, ופתאום הם מגלים שיש עוד כמוהם ואולי אפילו יותר מוכשרים מהם. ובמקום שינסו לשחק אחד עם השני, או לפחות שמישהו אחד ינצל את היעדר המנהיגות וינסה לקחת אחריות על עצמו - כל אחד מתבוסס בתוך הכישלון האישי שלו. פשוט פספוס מטורף.
היחידי שכמובן מבין איך לשחק ברמות האלה זה רונאלדו. אבל בגלל ההתמסכנות של כולם, הניסיונות לדחוף את החבר’ה שמסביבו פשוט גורמים להם עוד יותר להשתבלל ולהתכנס בתוך עצמם.
אם יש משהו אחד שיותר גבוה מרמת האימפוטנטיות של יונייטד בכדורים חופשיים בהתקפה, זאת רמת המסוכנות של כדורים חופשיים בהגנה. כל כדור חופשי של אתלטיקו זה חצי גול.
אה כן - והשופט הזה מבלבל לי את המוח, שורק על כל דבר (לשני הכיוונים). תן למשחק לרוץ! לא באנו לפה לשמוע אותך.
היה קשה לראות במחצית הראשונה , כשאין מי שיעביר את הכדור מהחצי שלנו ויצור איזו חצי התקפה .
הקבוצה לא יודעת להתמודד עם לחץ , פרד זה השחקן האחרון שישלוט בקצב המשחק ויתן את הפס שישחרר את הקבוצה קדימה .
במחצית השנייה לא עשינו יותר מדי אבל אתלטיקו נרגעו מהלחץ וחזרו להיראות בגודל טבעי ( קבוצה טובה מפרקת אותם לחתיכות ) .
הגיבור כמובן הוא אחד משלנו אלנגה שהוא היחידי שנראה ששמח לשחק במדים ולא מתרגש מהמעמד ומאבד כדורים כאילו זה בארסה של פפ.
רגניק צריך לחשוב טוב מה עבר לו בראש עם ההרכב , ביסאקה היה צריך לעלות במקום לינדלוף וראשפורד צריך לקבל ספסל עד שיחזור לשחק כדורגל.
עד הכניסה של מאטיץ’ הקישור שלנו היה בדיחה עצובה. פוגבה עם משחק נפל אפילו בסטנדרט הנפל המאוד מרשים שלו. אנחנו יודעים כבר מזמן שפרד לא צריך לשחק בתפקיד של קשר אחורי, ובטח שלא לבד. היה שיפור מינורי במחצית השניה אבל 45 דקות הראשונות היו לא כוחות במרכז השדה. הופעה בזיונית של השניים האלו.
ומבזיון אחד למשנהו, הארי ‘גול למשחק’ מגווייר. ז’ואו פליקס שנראה כמו רביולי באורך ואטריה ברוחב מגיע לכדור גובה לפני מר שליטה באוויר שמטייל להנאתו כמו כיפה אדומה ביער. לא רק שמאז שהגיע אלינו לא השתפר בכלום בשום אספקט של המשחק, הוא הלך אחורה עשרים צעדים. בלם גרוע גם ביחס לקבוצת אמצע טבלה באנגליה, ובימינו הוא לא פותח גם בלסטר ממנה הגיע. יכול להמשיך לככב מול סן מרינו כאוות נפשו, אצלנו הוא צריך לשבת בספסל קבוע.
בעוד על מגווייר אני כועס, המקרה של ראשפורד שובר את הלב. נראה שהוא הולך לאיבוד בראש של עצמו. מהלך אחד הוא רץ פול גז עם נייטרו לתוך פקעת של 5 שחקני אתלטיקו (או ברנלי או וולבס או ווטאבר) עם סכינים בשיניים. מהלך אחרי הוא עוצר כדור עומד ומסתכל עד שמאבד. קבלת ההחלטות שלו כל כך גרועה שזה מביך. זה כואב כי הוא משלנו, כי ברור שהוא מנסה, שהוא מודע לכך שהוא עלוב ולא מרוצה מזה וברור שיש לו את היכולת להיות הרבה הרבה יותר טוב, הוא הראה את זה בגיל 17. אני מקווה שהוא יצליח להחיות לעצמו את הקריירה כי כרגע היא הולכת לכיוון טראגי.
בסופו של דבר תוצאה סבירה. אתלטיקו פראיירים שלא ניסו קצת יותר ולכן קשה לומר שקופחו יותר מדי. באולד טראפורד עם קהל התיירים המת שלנו וההגנה החביבה אנחנו נקבל שער בוודאות, כך שהמצב עדיין 50-50 בעיניי.
זה היה נראה פשוט שהשחקנים מפחדים, כאילו זה לא היה ברור שאתלטיקו תשחק ככה. (שאפו להם אגב).
מול אתלטיקו צריך לשחק עם שחקנים שלא מפחדים מקצת פיזיות, שיודעים לשמור על הכדור. הדריבלים הקטנים הם הדרך לשבור את הלחץ של אתלטיקו הרבה פעמים, בכללי דריבל שובר לחץ.
יש 2 דרכים לנצח את אתלטיקו.
קישור מעובה, ולא להכנע ללחץ, הרבה דריבלים קטנים ולשבור אותו לאט לאט, הם יתעייפו בסוף.
משחק מסירות מהיר. לא לתת לאתלטיקו להתארגן ולהעביר אותו מהר דרך מהאגפים. הרבה דאבל פסים גם.
משחק איטי ורכרוכי לא יעבוד, ולא משנה כמה טכניים השחקנים שלכם. בתור אוהד ריאל ניסינו את זה לא פעם, ולנו עוד יש את קאסמירו ככה שכמה רכרוכיים אנחנו נהיה?
אני עדיין לא הבנתי למה תופסים מלוק שואו. אם הוא לא היה אנגלי הוא גם לא היה מגיע לסנט אטיין. יש לו רגל מדויקת וזהו. הוא לא מהיר, לא עובר שחקנים, עושה חורים בהגנה, לא עושה תנועה של מגן אלא נשאר כמו קשר באגף ומניע כדור. נצלו את זה שהוא אנגלי ואולי יהיה לו ביקוש כלשהו, לרמות הגבוהות הוא לא שייך.
כרגיל פוגבה היה אתמול מתחת לכל ביקורת , כל משחק גדול שהוא מגיע אליו הוא נחבא אל הכלים במקרה הטוב ובמקרה הרע מאבד כדורים כמו שלומיאל. לגומלין רגניק צריך להעלות את מאטיץ’ ומקטומיניי ( פצוע ? ) כדי שנראה קצת קישור מול הטירוף שלהם.
צריך לתת כבוד לאתלטיקו שלחצו כמו מטורפים , אמנם הם לא מתקרבים לליברפול / סיטי באיכות הלחץ אבל גרמו לנו להיראות במחצית הראשונה כמו קבוצת דייגים.
אני האחרון שיגן על לוק שואו אבל זה לא משחק טיפוסי לו , התקפית בעונה הקודמת הוא נתן עונה גדולה ופיתח הבנה עם ראשפורד באגף - הרבה תמיכה נתן שם.
השנה יש לו נסיגה גדולה וחוסר יציבות , הגנתית זה לעולם לא יספיק עבורנו ומבחינתי אם יהיה לו ביקוש בכיף שילך ( כמובן שגם הוא על משכורת גבוהה ).
עוד יום של ליגת אלופות , בעונה כזו שחורה עדיין כיף שיש משחק מרכזי של הקבוצה עם הרבה אמוציות.
סימאונה לפי הדיווחים יחזור למערך הרגיל שלו עם גריזמן ופליקס מקדימה , הוא כבר דיבר על כך שהם יבואו ללחוץ גבוה ( משהו שלא הסתדרנו איתו בכלל במשחק הראשון ) אבל אני מאמין שבשלב מסוים הם יחכו לנו מאחורה עם הבונקר המפורסם שלהם ויחכו לעקוץ במתפרצות .
אצלנו מגוויר צריך לחכות על הספסל , אין לו אתלטיות / מהירות והוא כבר הוכיח השנה שהוא לא ברמה להרכב הראשון.
רגניק אמור ללמוד מהמשחק הראשון ונראה איזה פתרונות יציג ללחץ של הספרדים , מקטומיניי חייב לפתוח ( פיזיות עם חיפוי מאחורה ) ופוגבה שיחכה בספסל - משחקים גדולים זה לא בשבילו.
ממש לא מפריע לי אם אלנגה יפתח , יכול לתת משהו מיוחד כשראשפורד לא נותן כלום לאחרונה .
הייתי עולה עם :
דה חאה
שואו-וראן-לינדלוף-ביסאקה
מקטומיניי-פרד
אלנגה-פרננדס-סאנצ’ו
רונאלדו
כמו שראגניק אמר, אנחנו יודעים מצוין מה לא לעשות וכל מה שנותר לנו הוא פשוט להימנע מהדברים האלו.
סקוטי בהחלט יעזור בזה. היעדר הפיזיות שלנו במשחק הראשון מאוד צרם לעין. פוגבה יכול לשחק לצידו אבל לאור הכושר הטוב של פרד עדיף שישב בספסל הדליל שלנו למקרה שנצטרך התקפה.
קבוצה עם המאמן ההגנתי הכי טוב באירופה (למרות העונה החלשה) נגד קבוצה שלא מסיימת 90 דקות בלי מצב שתיים של 0.99xG ליריבה.
אתלטיקו ניצלו את המצב וחצי שהיו להם, יונייטד לא ניצלה כלום וההדחה לא מפתיעה.
איך שופט ברמה של ליגה ג’ בסלובניה שופט בשמינית גמר ליגת אלופות? פחות ברור.
עד שהאוהדים לא ישמיעו את קולם היטב - זה מה שנקבל ממנצ’סטר יונייטד.
הנאיביות של האוהדים עולה למועדון הזה ביוקר.
אחרי שנים ארוכות, הגעתי להבנה ולהסכמה - זה לא ישתנה, אני אהיה מופתע אם ב20 שנה הבאות נהיה פייבוריטים לזכות במשהו.
זה לא מועדון גדול זה מועדון עם היסטוריה אדירה ועתיד מחריד.
אחרי 10 שנים רעות אנחנו נמצאים עם סגל רעיל, סגל דוחה של שכירי חרב חסרי מוטיבציה. בקבוצה הזאת אין שחקן אחד שאני מכבד.
פתחנו את המשחק יפה מאוד, אגרסיביים, דינמיים ואפילו הגענו לאיזה מצב וחצי מכובדים. פרד ורונאלדו היו מצויינים ומקטומיניי חילק מכות שהיו כל כך חסרות במשחק הראשון.
אבל כמובן שהעובדה שלא כבשנו מיד עלתה לנו ביוקר. ראגניק הזהיר מזה לפני המשחק. היכולת הטובה שלנו לא גרמה לאתלטיקו להניד עפעף. יש להם נסיון בעמידה בלחץ מצד קבוצות הרבה יותר טובות מאיתנו. הם ידעו מה הם רוצים לעשות ואיך לעשות את זה, ושתי ההתקפות בשערים שלהם היו מושלמות. תכנית המשחק של סימאונה עבדה במאה אחוז.
לא הייתה עבירה על אלנגה לדעתי. בפרמייר ליג השופט גם מגלגל עליו עיניים. אבל השופט אתמול היה מחפיר בצורה בלתי רגילה. לעצור משחק כשהכדור אצלנו ברחבה של אתלטיקו כי שחקן של אתלטיקו מזייף פציעה ברגל? איפה נשמע דבר כזה? מילא היה מזייף פציעה בראש. הוא נפל כמו ילד לשטויות הצפויות של אתלטיקו - הצגות, בזבוזי זמן ועבירות מלוכלכות שלא מקבלות צהוב (יורנטה היה צריך לקבל אדום עם כל העבירות ‘כמעט-צהוב’ שלו). תוספת זמן של 4 דקות על כל זה זה פשוט בדיחה, לא שעוד זמן היה עוזר לנו אלא רק כדי להמחיש כמה גרוע היה השופט.
לפנינו תשעה משחקים נוראיים. כולם רוצים שהעונה רק תיגמר. הסיוט הכי גדול שלי הוא שנסיים בקונפרנס ליג. מעדיף באמת לסיים במקום 8 אבל אפילו זה לא נראה ריאלי. נקווה למקום 5 ומקום בליגה האירופית בדרך לעוד לילות חמישי באסטוניה.
השיפוט היה בדיחה ואסור לתת לסמרטוט הזה לשפוט משחקים במפעל הזה לעולם. בכלל לא משנה כמה אנחנו גרועים, כל קבוצה זכאית לקבל שיפוט הוגן.
אין לי מושג איך שופטים מגיעים לאולד טראפורד ולא חוששים להיות כל כך חד צדדים, זה אומר משהו על כמה האצטדיון שלנו לא עויין, או במילים אחרות מאוד לא ביתי. במטרופוליטנו הקהל של אתלטיקו הרעיד את האצטדיון על כל שקר.
מבחינת המועדון - עונה הברה היא מבחינתי עונת בדרכנו לאן, מהסיבה שלכאורה, הביאו לפנ את ראגניק בתור מנהל מקצועי במקום הפקיד אד פח אשפה וודוורד. אם באמת העניין רציני נדע זאת בגיבוי לעונה הבאה. אם נמשיך לראות התנהלות זהה לעשור האחרון נדע כי צפוי לנו עוד כמה עשורים.