This is how United start today.
XI | De Gea, Wan-Bissaka, Lindelof, Varane, Telles, Matic, Fred, Pogba, Fernandes, Elanga, Ronaldo.
SUBS | Henderson, Dalot, Jones, Maguire, Shaw, Lingard, Mata, Rashford, Sancho.
רגניק מבצע רוטציה , בהגנה מגוויר נזרק לספסל ( בצדק ) וטלס וביסאקה מקבלים קרדיט.
אלנגה יפתח בימין אחרי הגול הגדול שלו באלופות ומסייה פוגבה יפתח כקיצוני שמאלי.
אין תירוצים, ארסנל נושפת בעורפנו ( ניצחה בתוספת הזמן את וולבס 
) וצריך לקבל מומנטום ללוח משחקים קשה שמצפה לנו .
מחצית הזויה , החמצות מזעזעות של פרננדס שהיה יכול לגמור את המשחק כבר במחצית הראשונה.
ווטפורד חלשה מאוד , לא מצליחה לאתגר אותנו התקפית אבל אצלנו כרגיל לא חדים והופכים משחק קל למלאכה קשה.
פשוט לדפוק את הראש בקיר. שולטים במשחק בצורה מוחלטת, יוצרים מצבים ומחמיצים בכזאת רשלנות.
רונאלדו חייב לעוף לספסל עם כל הכבוד, נראה מזעזע כבר חדשיים. אלנגה דווקא שיחק טוב אבל ההחמצה הנוראית שלו היא כתם ענק על הופעה טובה.
בגזרת המגן השמאלי שואו נוראי הגנתית וטלס מזעזע התקפית.
החילוף של מאטיץ’ בסוף נראה שעשה יותר נזק מתועלת, אמנם ההיגיון של להכניס במקומו עוד שחקן להתקפה מובן אבל אז ברונו ופוגבה היו חייבים לרדת אחורה והתוצאה היתה שגם איבדנו אותם בהתקפה וגם נחלשה השליטה במרכז המגרש.
בשתי מילים : דרוש סקורר.
התחלנו את העונה עם 4 חלוצים בפוטנציה ונשארנו עם אחד בן 38 : קבאני יודע רק להיפצע , גרינווד הפך לפושע ומרסיאל עזב ללא תחליף .
רונאלדו זה חצי מהחלוץ שהיה בריאל , קשה לו עם המהירות של הפריימרליג - לוקח לו שנייה יותר מדי לעשות את הפעולות ואז כבר בלם היריבה מסכל את ההזדמנות.
פרננדס איכזב הכי הרבה , קיבל את סרט הקפטן והחזיר בהחמצות מזעזעות - במיוחד זו מול השוער כשהוא בעט בלי הרבה מחשבה .
אחרי מידלסבורו כתבתי שיש משחקים בהם שולטים לחלוטין, מגיעים למצבים קורצים ולא מנצחים. מסתבר שיש יותר מדי משחקים כאלו העונה.
שיחקנו טוב מאוד רוב המשחק והגענו למספיק מצבים לא רק כדי לנצח אלא כדי להביס. בעיטות שלא הלכו למסגרת היו יותר טובות מבעיטות שכן. אלנגה אחרי מהלך מבריק, ברונו מהכדור של פוגבה, רונאלדו לקורה, ברונו מול שוער עם רונאלדו פנוי בצד בועט על פוסטר, רונאלדו מהכדור של ברונו.
מצד אחד קל לומר שיעבדו על מצבים באימונים. מצד שני אפילו כריסטיאנו רונאלדו מחמיץ. מי יעבוד איתו על מצבים? אלוהים?
אולי יש כאן בעיה מנטלית כי כל גול מרגיש כמו יציאת מצרים, במעין כדור שלג של החמצות בו אחרי כל החמצה, המצב הבא, קורץ ככל שיהיה, הופך להיות קשה יותר מהקודם. אומרים על חלוצים שגולים הם כמו קטשופ ונראה שכרגע זה נכון לכל הקבוצה. אני מאמין שמתישהו זה ישתחרר ונתחיל לנצל מצבים ואת הקאדר ההתקפי המרשים שלנו, רק חבל שזה לא קרה לפני המשחקים הקריטיים של מרץ.