לקראת הקלאסיקו| שנתיים אחרי, המשחק הגדול בעולם חוזר לסנטיאגו ברנבאו. ריאל מדריד רוצה לנצח מחר (ראשון, 22:00) את ברצלונה בפעם השישית ברציפות ולעשות צעד ענק אל עבר אליפות מספר 35 והסיבלס על אף היעדרותו המתסכלת של בנזמה הפצוע. מי יכנס לנעליו? הכל לקראת המשחק - רק כאן.
שנתיים עברו מאז הקלאסיקו האחרון בברנבאו, אני הייתי שם, הפעם האחרונה בה צפיתי מקרוב באהבת חיי משחקת - ושאגתי כמו מטורף בגול של מריאנו שהתחפש לרגע לכריסטיאנו. ואני מקנא בכל אוהד שיחווה זאת שוב מקרוב, מחר. כי זה אף פעם לא נמאס, בגלל משחקים כאלה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל. הפעם הטירוף שלי יהיה כאן, בתל אביב הקטנה (יותר נכון ברמת החייל במפגש אוהדים). מתקשה להבין אוהדים שלא מתרגשים או לא מבינים את חשיבות המשחק. כל טקסט שייכתב כאן הוא מיותר. באמת צריך להסביר למה חשוב לנצח בקלאסיקו?
הפער בטבלה? לא מעניין! רבע גמר הצ’מפיונס? כל דבר בעתו! (לא אמרתי חלילה שהיה צריך לסכן את בנזמה). הקלאסיקו הוא תמיד המשחק הגדול בעולם לדעתי (תשלימו את ההמשך לבד - חוץ מגמר ליגת האלופות…), וכעת היוקרה חזרה עם העלייה של ברצלונה למסלול הנכון בזכות צ’אבי, לא דומה לשני המשחקים הקודמים. המשחק מחר חשוב מאוד. ואין כמו חותמת סופית על אליפות בלתי מעורערת בליגה גם אם הכדורגל היה די בינוני - מאשר ניצחון בקלאסיקו, שוב דאבל והמשכת הרצף ההיסטורי.
המשחק הוא גם הכנה אמיתית, חזרה גנרלית לקראת רבע הגמר, עזבו בצד את הסגנון של כל קבוצה. זו אותה רמת המוכנות, הלחץ, את המומנטום המצוין שלנו חייבים לשמר. מקצועית עדיין צ’לסי> ברצלונה, אבל בארסה הקבוצה בכושר הכי טוב בספרד. זה עוד קנה מידה לראות אם הקבוצה שמה בצד את המשבר והאפרוריות של חודש פברואר ואם יש לה רעיונות חדשים - לחץ גבוה באמת, שחקנים שמסוגלים לכבוש ולתרום למשחק ההתקפי באופן יציב למעט בנזמה שאיננו. זו תהיה הזדמנות גם לרדד מעט את השיח הדי מעצבן יש לומר - על הזלזול באליפות הזו. לדעתי חד משמעית גם אם צ’אבי היה פותח את העונה על הספסל, יחד עם הסגל הזה - ריאל הייתה משיגה את ברצלונה והיא קבוצה טובה יותר. בעצם אפשר למחוק את הטקסט הזה. צריך להסביר למה רוצים לנצח בקלאסיקו? אז ריספקט ליריבה - תמיד, וכל הכבוד לדני אלבס שלא התבייש לפרגן לבנזמה. כן בעולם מושלם בנזמה משחק מחר וקובע שיא קריירה. אבל חשש ללא בנזמה? בחיים לא.
ריאל מדריד מסוגלת לנצח גם בלי החלוץ הכל-יכול והיא צריכה התעוררות של כוכב אחר. גם ממשחקים כאלה, בעיות כאלה ומצבים כאלה נולדים כוכבים. כל כדור בהתקפה יילך לוויניסיוס לדוגמא ויהיה לו את הגב של הברנבאו. כמו שתקראו בפריויו ותשמעו בסירטון - לדעתי זה צריך להיות אדן הזאר ה-‘9’ המזויף, ערב גדול כפי שמעולם לא היה לו. תנו לנו את זה.
סטטוס ריאל מדריד:
ריאל מדריד מגיעה בטירוף לקלאסיקו הביתי נגד ברצלונה. המשחק הגדול ביותר סוף סוף חוזר לסנטיאגו ברנבאו אחרי שנתיים. היא רוצה בדיוק את אותו הטירוף מצד הקהל כמו ברמונטדה נגד פריז סן ז’רמן. ניצחון בקלאסיקו, שאם יגיע יהיה השישי ברציפות של ריאל (קרוב לשיא המועדון), ימשיך את הדינמיקה הנהדרת ויוציא אותנו לפגרה בצורה הכי טובה שיש, וכפי שלא התבייש לומר דני קרבחאל, גם אם לא במילים האלה - יהיה צעד משמעותי וכמעט סופי לעבר אליפות מספר 35. אפשר יהיה לקרר את השמפניות ולהתחיל לתכנן את החגיגות בסיבלס (כמובן שהמיסטר לא ממש מסכים איתו ואמר דברים ברוח שונה לגמרי. “כמו גמר לכל דבר”, הבהיר אנצ’לוטי לשחקניו בשיחות סגורות. מעבר לכך זו תהיה עוד תשובה לכל ‘הספקנים’ ולאלה שמתעסקים באם. אז המומנטום? משובח, עם ארבעה ניצחונות ליגה רצופים והעפלה לרבע גמר הצ’מפיונס. הכדורגל? השתפר יחסית, פברואר העגום מאחורינו. הביטחון? חזר, אפשר לומר. מה חסר? רק קארים בנזמה.
השמחה מהשער השלישי נגד מאיורקה התהפכה מהר לפנים מודאגות כשהחלוץ נאלץ לצאת. בתסריט האופטימי בנזמה היה קובע שיא קריירה (כרגע 32 שערים העונה) בקלאסיקו נגד ברצלונה והיה משתווה לקרלוס סנטיאנה במקום החמישי בטבלת הכובשים במשחק היוקרתי. בפועל? החלוץ לא הצליח להתאמן וכלל לא ייכלל בסגל – קלאסיקו ראשון שהוא מחמיץ מאז גומלין חצי גמר הגביע ב-2012-13. אין כאן אפילו שאלה של ‘האם כדאי לסכן אותו’ – הוא לא בריא. כמובן שבנזמה הוא השחקן הכי חשוב בחלק הקדמי, יותר מחצי ממשחק ההתקפה שלנו והוא בכושר מטורף. היעדרותו בהחלט מדאיגה הרבה יותר מאשר זו של פרלאן מנדי לדוגמא. “מעולם לא לקחנו סיכונים, אפילו לא בפריז, שם הוא יכול לשחק”, אמר אנצ’לוטי שהבהיר כי הוא לא מודאג. “הוא בן 34 וזה יכול לקרות. הוא יחזור חזק יותר ויעשה את ההבדל כמו תמיד”, אמר.
זה יהיה מבחן גדול עבור ריאל מדריד, כי לנצח קלאסיקו בלי הכוכב זה לא כמו להתגבר על מוקש נגד ריאל סוסיאדד בחוץ (מאז לוקה יוביץ’ לא עשה כמעט כלום) או אינטר בשלב הבתים (כנ"ל אטאלנטה בחוץ בעונה שעברה). כל קומבינציה שייבחר אנצ’לוטי, ואנחנו היינו מהמרים על שלישייה של רודריגו-אסנסיו-ויניסיוס (הספרדי כ-‘9’ מזויף’ – מה שלא עבד במשחק ההדחה מגביע המלך) – פשוט לא טובה. מריאנו כבש את השער האחרון בקלאסיקו בברנבאו ולפי ה-AS אף תורגל באימון כ-‘9’ שלנו, אבל אי אפשר לסמוך עליו. רודריגו לא לוקח אף צ’אנס שהוא מקבל ואסנסיו יודע ‘לירות’ מחוץ לרחבה אך הוא איטי מדי. האוהדים בסקר המארקה מעדיפים את הטריו הצפוי של אנצ’לוטי כש-45% הצביעו בעד. 22% רוצים לראות שימוש בבייל. “ההחלטה כבר התקבלה אבל אני בטח לא אגיד לך”, אמר קרלו שהתייחס גם לבייל ששיחק בתפקיד נגד ויאריאל (“הוא אחד מהאלטרנטיבות”) והזכיר את כל השחקנים שבריאים, בערך. אופציה מעניינת שוודאי לא נשקלת מצד אנצ’לוטי – אדן הזאר כ-‘9’ מזויף (13% מהאוהדים בסקר הצביעו בעד האפשרות הזו). הוא שחקן סופר-אינטיליגנט, במצב פיזי טוב יחסית, מכדרר לא רע, מהיר, גם בנזמה הרי יוצא הרבה מחוץ לרחבה, ויוכל לפרוח לצד שחקנים מהירים מקדימה. הוא כמובן לא שיחק עדיין באף קלאסיקו מאז הגיע למועדון למרות שהעונה היה זמין. חבל שהמאמן לא צפוי לתת לו ערב אחד לנסות להיות הגיבור של ריאל, משהו למזכרת לפני הפרידה הצפויה בקיץ.
הרבה יוטל על כתפיו כשבנזמה איננו. ויניסניוס כובש בסופרקופה
כמובן שעל אף היעדרותו של בנזמה, אף אחד לא מוריד את הראש. במשחק בית, עם הקהל - ועל כך הרחיב גם אנצ’לוטי שוב - ריאל צריכה להביא ערך מוסף ולמצוא פתרונות. “בנזמה שחקן חשוב מאוד אבל בוודאי שאנחנו יכולים לנצח בלעדיו. נשמור על הסגנון שלנו ועל התבנית של הקבוצה ונמצא פתרונות”, הבהיר. מי שיצטרך לקחת את המושכות הוא ויניסיוס, ללא המנטור, בעונה הגדולה בחייו ולהוכיח שהוא יכול להיות גם השחקן הראשי בהצגה, כשצריך הוא חזר לעצמו לאחרונה. עם התעוזה והחוצפה כמו תמיד, הדריבל והמהירות הם המשחק שלו - אבל גם להיות מרוכז ומדויק ליד השער. הפעם אין קהל יריב ממול אבל אולי שחקני ברצלונה ירצו להוציא אותו משלוותו. ובחזרה לאפקט הברנבאו (“המשחק לפני שנתיים היה בלתי נשכח ואנחנו רוצים עוד אחד כזה”, אמר אנצ’לוטי שדיבר שוב בערגה על הרמנוטדה נגד פ.ס.ז’) - כשיש לה משחק אחד עודף על פני סביליה, ריאל מציגה את מאזן הבית הטוב בליגה עם עשרה ניצחונות וארבע תוצאות תיקו ושתיהן היחידות שלא הפסידו באף משחק ביתי.
אנצ’לוטי עלה השנה למאזן חיובי בקלאסיקוס עם ארבעה ניצחונות מול שלושה הפסדים. הוא יודע שיש מולו קבוצה טובה מאוד ומפרגן לצ’אבי. “הזהות של ברצלונה לא השתנתה, הסגנון שלה ברור והוא מגלם זאת היטב. הקבוצה השתפרה מאוד ונמצאת בדינמיקה מצוינת. הוא מצליח מאוד לעת עתה”. המאמן צפוי לחזור על השלישייה ‘הוותיקה’ באמצע ונשאלת השאלה מה התכנון – האם אפשר להפעיל לחץ גבוה ללא פדה וללא קמאבינגה? מה שבטוח הוא שקאסמירו צריך להעלות את הרף שלו, הגיע הזמן. “הסגנון של ריאל צריך להיות זה שמגלם את המאפיינים של השחקנים, אני רוצה שיהיה לשחקנים נוח. אנחנו יכולים לשחק בכל דרך כי לשחקנים יש איכות”, אמר המאמן שהוסיף: “נשחק משחק טוב בו נרצה להפיק את המיטב, יהיו לזה הרבה היבטים – ההגנה, לחץ גבוה או נמוך, זה משחק שדורש הרבה”.
את מנדי יחליף נאצ’ו הלוחם שאפשר לסמוך עליו כפי שהוכיח נגד פ.ס.ז’. עד לעונת 2016-17 הוא לא שיחק באף קלאסיקו ומאז יש לו כבר שבעה. מחר זה יהיה מרגש שבעתיים עבורו כשיענוד את סרט הקפטן כשקארים פצוע ומרסלו על הספסל. הבא בתור הוא המדרידיסטה שגדל אצלנו בקבוצת הילדים. “הוא שחקן ואדם שליו עם הרבה איזון. הוא יודע טוב מאוד מה המקום שלו בקבוצה והוא מוערך מאוד. בגלל זה שום דבר לא קורה אם הוא משחק הרבה או כלל לא. הוא מסוגל לשמור על רמת מקצועיות מאוד-מאוד גבוהה. הוא שיחק גם כמגן ימני, גם כבלם וגם כמגן שמאלי. הוא תמיד בטופ”. אחד מהמפחות כמובן יהיו משחק ההגנה, שהשתפר בתקופה האחרונה. לא רק שלו ושל החולייה האחורית אלא ‘כקבוצה’. אם נביט על בודדים שקרבחאל קצת מזייף מאוד העונה. טיבו קורטואה המצוין ספג שער בודד בששת משחקי הליגה האחרונים ורוצה שער נקי בפעם השלישית בקלאסיקו (אחרי שעשה זאת פעמיים בעונת האליפות 2019/20). אבל אותנו זה לא באמת מעניין. אנחנו רוצים ניצחון, דאבל שוב על היריבה הגדולה.
ריאל מדריד חוגגת. רוצה עוד ערב קסום בברנבאו
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, אדר מיליטאו, דויד אלאבה, נאצ’ו פרננדס| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| רודריגו, מרקו אסנסיו ו-ויניסיוס ג’וניור
מה המצב ברצלונה?
ברצלונה מגיעה למשחק בכושר הטוב ביותר שלה העונה וזה אנדרסטייטמנט. כל מה שראיתם וידעתם על הקבוצה ‘הקודמת’ – אפשר למחוק. הרנסנס של צ’אבי בשיאו. בארסה מריחה את המקום השני בליגה בזכות הכושר המצוין שלה – ארבעה ניצחונות רצופים עם שלוש רביעיות, שישה בשבעת המשחקים האחרונים (בין היתר 2:4 על אתלטיקו מדריד בבית, 1:4 במאסטייה ו-0:4 על בילבאו) ו-12 משחקי ליגה ללא הפסד. כן, אפשר לומר זאת – הקבוצה הכי טובה ספרד ב-2022. באירופה היא גברה על גלאטאסראיי בשמינית הגמר עם ניצחון דווקא בחוץ כשביצעה מהפך בזכות שערים של פדרי (שער נפלא שלו, והקשר יודע שעליו לשפר את טור ההבקעות) ופייר-אמריק אובמיאנג. עייפות מיום חמישי? הצחקתם את ברצלונה. “הפגנת כוח לפני הקלאסיקו”, החמיאו גם בכלי התקשורת במדריד. האוהדים כה מרוצים ממה שקורה, אופטימיים ואומרים אמירות בסגנון 'אם צ’אבי היה פותח את העונה על הקווים ולא קומאן, ועם הסגל הזה…; קבוצה שיודעת להפעיל לחץ אחרי איבוד כדור, מלאת רעיונות בהתקפה וכובשת בקלות. גם ההגנה התייצבה; אז האם ברצלונה מסוגלת לקטוע את בצורת הקלאסיקוס? תהיו בטוחים שהם מאמינים בעצמם. מאמינים שאפשר לנצח גם בלי מסי ("הדלתות של ברצלונה עבורו תמיד יהיו פתוחות). “אנחנו הולכים למשחק כדי לתקוף ולנצח”, הבטיח המאמן.
אמנם במועדון יודעים שגם עם ניצחון בקלאסיקו, נראה שחלום האליפות כמעט בלתי אפשרי, אך זה לא משנה. יש מעט קווי דימיון בין הקבוצה הזו לבין עונת 2003-04, עם צ’אבי השחקן (ורונאלדיניו הקוסם, איך לא), שעשתה חצי עונה שני נפלא שהסתיים במקום השני לפני ריאל מדריד – וכך הניחה חלק מהיסודות לאליפות בעונה העוקבת. “היום שבו צ’אבי הפך את ההיסטוריה”, נכתב במארקה על אותו 1:2 של ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו על ריאל של הגלאקטיקוס בחודש אפריל. “כן, אני זוכר את השער שלי ב-2004”, הוא אומר. זה היה שער הניצחון בהקפצה אחרי בישול של לא אחר מאשר רונאלדיניו. “אם ננצח אז אולי יהיו קווים מקבילים, אולי. לא הצלחנו לזכות באליפות למרות הניצחון הנהדר הזה. אם ננצח מחר המשחק הזה יגבש אותנו עוד יותר”.
בתפקיד שחקן החיזוק המשמעותי שהיה אז אדגר דווידס – נמצא אובמיאנג (בן ה-32 וחצי), איך לא. החלוץ שהיה נראה מנותק לחלוטין והרגיז את אוהדי ארסנל, ממש עזיבה בטונים צורמים מהקבוצה הלונדונית בה קיבל חוזה עתק והפך לקפטן – כבש שבעה שערים בעשרת משחקיו הראשונים בקבוצה - השיא היה עם השלושער במאסטייה והוא הבקיע בעוד ארבעה משחקים. גם בליגה וגם באירופה. נראה שגם בחלומות הכי ורודים שלו צ’אבי לא האמין שזו תהיה התרומה של החלוץ מגאבון שכבר זכה ממנו לשבחים עד כמה תענוג לעבוד איתו. “אובמיאנג – סכנה קרובה”, נכתב על החלוץ שכבש חמש פעמים נגד ריאל במדי דורטמונד. לפתע על הספסל יש הרבה יותר אפשרויות לגיוון המשחק ההתקפי (ממפיס דפאי עדיין מלך השערים עם עשרה) וזה עוד מבלי להזכיר את אנסו פאטי שהפציעות הורסות אותו.
מי שמחכה בקוצר רוח למשחק ותמיד מוכן למשימה הוא דניאל אלבס. המגן הברזילאי לא יכול לשחק באירופה ועל כן זה הביא לכך שאת ציון הדרך הנפלא של 400 משחקים בברצלונה הוא ירשום בבמה הגדולה של הקלאסיקו. רק שחקן זר אחד לבש את מדי הקבוצה יותר ממנו – ליא מסי כמובן. אלבס כבר פתח בסופרקופה בחודש ינואר והספיק לכבוש שער אחד ולבשל עוד שלושה. הוא שיחק 46 פעמים נגד ריאל מדריד ומאזנו עומד על 22 ניצחונות מול 17 הפסדים. במדי ברצלונה בלבד המאזן שלו חיובי. הברזילאי יחליף את סרג’יניו דסט שלא כשיר. שינוי נוסף צפוי גם בחלק הקדמי, עוסמאן דמבלה שנכנס לכושר מצוין יפתח על חשבון אדאמה טראורה ככל הנראה. רונאלד אראוחו אמור להחליף את אריק גארסיה אך אל תפסלו אותו כמגן. “כל האפשרויות נלקחות בחשבון”, אמר צ’אבי כשנשאל על האפשרות. מקומו של פראן טורס נראה מובטח בכנף שמאל. פדרי, שכבש את שער הניצחון, שם לעצמו למטרה לכבוש יותר שערים העונה. ג’רארד פיקה החלים מאי הנוחות הקלה ממנה סבל וישחק מחר. עבורו יהיה זה הקלאסיקו ה-40.
צ’אבי מכיר את המשחק הגדול היטב מכל סוגיו. “למזלי, יש לי זיכרונות רבים טובים. אני נשאר עם התחושות ברגעים בהם שיחקנו טוב וניצחנו שם. היה לנו רצף לא נורמלי”, דיבר על העבר. על סריית התוצאות הגרועות בקלאסיקוס כעת, ענה: “אנחנו לא מרגישים נחותים, לא הייתי שם ואני לא יודע. התוצאות היו גרועות. מחר זו הזדמנות. זה המשחק להראות אישיות, להראות מה הסגנון שלנו”, אמר ואז בחר בריאל כפייבוריטית: “היא משחקת בבית והיא מוליכת הטבלה”. כשנשאל על ריאל ובנזמה והעדרו של החלוץ, אמר: “זה משחק מאוד מסובך וקשה, לא קל בברנבאו. מדריד היא זיקית. אתה לא יודע איך היא תשחק, אין לדעת מה מצפה לנו. אני מתאר לעצמי שהם ילחצו. היא המוליכה, היא המארחת. אנחנו טובים יותר הגנתית, בהפעלת הלחץ הגבוה ומחזיקים טוב יותר בכדור. בנזמה? אם הוא לא ה-‘9’ הטוב באירופה אז הוא אחד הטובים ביותר, כבר שנתיים או שלוש”.
במשחקי החוץ ברצלונה רשמה העונה חמישה ניצחונות בלבד בליגה וטרם ניצחה את אחת הגדולות בליגה. ג’ורדי אלבה משוכנע: “הכוונה היא ללכת לברנבאו ולנצח כדי להילחם על האליפות הזו. הקלאסיקו עומד לסמן את שארית העונה בליגה”. הספרדי יציג כמו תמיד סיכון מתמיד על השער שלנו באגף שמאל אך לא מבריק בפן ההגנתי. על הגעתו של צ’אבי איתו חלק גם את חדר ההלבשה כמובן כשחקן, אמר: “החתמתו למאמן הייתה בשורה יוצאת דופן לחדר ההלבשה. הוא מכיר את הבית מבפנים לטוב ולרע וזה נותן לך הרבה ביטחון. התחושות טובות יותר עכשיו, אני רואה את המוטיבציה אצל החברים והקבוצה וכמובן האוהדים”. גם צ’אבי התייחס לעניין של הקבוצות הגדולות. “ויאריאל לא קבוצה גדולה? נאפולי? אתלטיקו כן, נכון? אני חושב שבסופר קופה נגד ריאל היינו קרובים לנצח, התחרינו. מאז המשחק נגד באיירן בגרמניה גדלנו. אני יודע שאנחנו באים בכושר, עם מנטליות מנצחת ובדינמיקה טובה.”. צ’אבי סיכם: “זה כבוד עבורי להגיע לברנבאו כמאמן עם הקבוצה שאותה אני מחשיב לטובה בעולם”. המאמן העביר מסר לפיו אין לקבוצה מה להפסיד. ואולי זה בדיוק כך. מה שבטוח, איתו האוהדים מרגישים שיש זהות. שלא רק מתרפקים על העבר אלא גם יש עתיד.
ברצלונה – הרכב משוער: מארק אנדרה טרש טגן| דני אלבס, רונאלד אראוחו, ג’רארד פיקה, ג’ורדי אלבה| סרחיו בוסקטס, פרנקי דה יונג| עוסמאן דמבלה, פראן טורס ופייר-אמריק אובמיאנג
היסטוריה ומפגשי עבר:
בלתי אפשרי לסכם יריבות כזו והיסטוריית משחקים כה ענפה בכמה פיסקאות אבל ננסה. אין ספק שבמאה ה-21 משהו בדומיננטיות של ריאל מדריד בקלאסיקוס בסנטיאגו ברנבאו נסדק (לא מעט בגלל ליאו מסי), אך כמובן שלאורך ההיסטוריה יש לה יתרון משמעותי (וגם הסדר שב על כנו עם שני הניצחונות הרצופים האחרונים), גם אם במפגש הביתי הראשון, איי שם ב-1928-1929 – היא דווקא הפסידה 1:0. התגובה אגב הייתה נהדרת עם ניצחון 1:5 כעבור עשרה חודשים, בעונת 1929-30, כשרוביו כובש צמד ולאזקאנו מאפיל עליו עם שלושער. בשנות ה-30 היה רצף יפה מאוד של שישה ניצחונות בית רצופים כולל 2:8 מהדהד בעונת 1934-35 – עד היום זה ניצחון הליגה הכי גבוה במשחקי הקלאסיקו. לזקאנו כבש שלושער, ופרננדו סנודיו, חלוץ ספרדי מקומי – הבקיע ארבע פעמים.
התוצאות המשיכו להיות עם יתרון מסוים לריאל כשהאורחת פה ושם מנצחת, והדהירה של ריאל החלה קצת לפני בואו של אלפרדו די סטפאנו עם 1:6 עצום בעונת 1949-50 כשהקלאסיקו נערך כבר במחזור השישי. לאחר מכן הגיעו עוד ניצחונות גבוהים כמו 1:4 (1951), מאניטה ב-1952, עוד אחת כזו ב-1953-54 כשדי סטפאנו כבר ישנו ולוקח פיקוד עם צמד כמו רוקה אולסן, ועוד. ריאל רשמה בסה"כ רצף בלתי נתפס של 16 ניצחונות בית רצופים על ברצלונה בליגה כשהאחרון ביניהם היה 1:4 ביתי בעונת 1964-65. בשנות ה-70 המגמה התהפכה עם יוהאן קרויף שהוליך את בארסה לניצחון עצום במקדש ב-1974. עם קרויף המאמן בארסה התעללה בריאל בקאמפ נואו ב-1994, וכעבור שנה הגיעה הנקמה המושלמת.
השבעה בינואר 1995, היום אותו אף אוהד ריאל מדריד לא ישכח. 364 ימים לאחר שהיינו חפויי ראש – זה הגיע. ריאל של חורחה ואלדאנו, שתחזיר את האליפות הביתה לראשונה מאז הקינטה דל בויטרה – פירקה 0:5 לחתיכות את הדרים טים עם הצגה של הפיצ’יצ’י איבן זאמורנו שהרשית שלושער (תוך 34 דקות בלבד). את השער הראשון של הצ’יליאני בישל לא אחר מילד הפלא ראול בהופעת הבכורה שלו במשחק הגדול בעולם. לואיס אנריקה, בימים בצבע הנכון, כבש את הרביעי בדקה ה-68 וכעבור שתי דקות המגרש רעד עם החמישי – הודות לאמוויסקה שדחק לרשת. מאז ריאל לא הייתה קרובה לשחזר את התוצאה הזו ולא הצליחה להלום בברצלונה. גם לא בקלאסיקו של הפאסיו בעונת 2007-08 כשריאל השלימה דאבל על ברצלונה עם ברנד שוסטר על הקווים. ריאל כבר הוליכה 0:4 משערים של ראול, רובן (בנגיחה), היגואין ורוד (בפנדל) אך ‘ריחמה’ והנרי צימק וקבע 1:4.
בזמן שלשוסטר יש מאזן מושלם בקלאסיקוס, לפאביו קאפלו יש מאזן מושלם בקלאסיקוס הביתיים עם פעמיים 0:2 – ב-1997 וגם כעבור עשור (ראול בנגיחה בדקה השנייה ורוד הכפיל מבישול של רוביניו). ואם כבר ראול, הוא נהג לכבוש נגד היריבה הגדולה בעיקר בברנבאו, וצמד נהדר שלו בעונת 2000-01 לא הספיק כשגם ריבאלדו ענה עם צמד משלו וריאל זכתה באליפות מבלי לנצח את ברצלונה. ויסנטה דל בוסקה שעמד על הקווים השיג 0:3 מרשים בפברואר 2000, המשחק עם השער האדיר של רוברטו קרלוס בכדור חופשי, 0:2 בעונת 2001-02 (כשראול פתח רגליים ופיגו כבש) ו-1:1 מתסכל ב-2002-03 (רונאלדו). לריאל הייתה עקביות בתוצאות הביתיות מאז הקינטה דל בויטרה שרשמו ארבעה ניצחונות רצופים בבית. (1:2 ב-1988, פעמיים 2:3 ו-0:1 במחזור ה-38 בעונת 1990-91).
למעשה, ריאל עם שני ניצחונות בית רצופים על ברצלונה, רצף שיש לה בשנות ה-2000 רק עוד פעם אחת – 2006-07 ו-2007-08. על עונת האליפות האחרונה דיברנו, והמפגש האחרון שהתקיים ‘בבית’, בוולדבבאס כמובן כשהקבוצה נדדה מהברנבאו בגלל הקורונה ושיחקה ללא קל – ארע אשתקד במחזור ה-30 בעונת 20-21. בין צמד המשחקים נגד ליברפול, ריאל השיגה 1:2 גדול. בנזמה כבש בעקב אחרי בישול של לוקאס ופריצה אדירה של פדה, קרוס הכפיל בכדור חופשי עם לא מעט מזל וריאל לא נלחצה גם כשארוחו הבקיע שער מצמק. המאזן ב-91 משחקי הליגה בברנבאו עומד על 54 ניצחונות לריאל (59%), 15 תוצאות תיקו (16%) ו-22 ניצחונות לבארסה (24%), יחס שערים 111:185 לטובת ריאל.
לצערנו, בזמן שריאל שלטה ביד רמה באירופה, היא לא הצליחה לעשות את אותו הדבר במשחקי הקלאסיקוס. ברצלונה הרגישה יותר מדי בבית. אמנם למשל ז’וזה מוריניו הצליח לנצח במשחקו השלישי בליגה, עם 1:2 תוצרת ראמוס במשחק ‘המחליפים’, אבל אנצ’לוטי כשל עם הפסד 4:3 בעונת הדסימה כשריאל הובילה פעמיים ולא הצליחה לשמור על היתרון (צמד לבנזמה, אחד לכריסטיאנו) ולא על הפסגה, אחרי שראמוס הורחק. בעונתו השנייה זה נגמר ב-1:3 גדול כשריאל מוחקת יתרון של ניימאר (כריסטיאנו בפנדל ואז פפה בנגיחה ובנזמה הבקיעו). ומאז? ארבעה ניצחונות רצופים של ברצלונה במקדש, בלתי נסלח. 0:4 קשה במשחק המחפיר בו בניטס בגד במקצוע ועלה בהרכב פיפ"א ללא קאסמירו; 2:3 אכזרי ברגע האחרון בעשרה שחקנים מול מסי בשלהי 2016-17 (מה שלא שיבש את האליפות); תבוסה 3:0 במופע של מסי ב-2017-18 בסיבוב הראשון, והפסד 1:0 בעונת 2018-19 החשוכה. אבל עזבו, זה מאחורינו. נסיים עם קצת מספרים נוספים. בכל משחקי הליגה (183) – 72:76 לריאל מדריד בניצחונות ועוד 35 תוצאות תיקו, יחס שערים 291:295 לטובת ריאל. בכל המסגרות – 248 משחקים – 100 ניצחונות לריאל ו-96 לברצלונה. בצ’מפיונס: שלושה ניצחונות לריאל, שניים לבארסה ושלוש תוצאות תיקו; בסופרקופה: תשעה ניצחונות לריאל וארבעה לברצלונה; בגביע מנגד המאזן עם הקטלונים – 12 ניצחונות לריאל לעומת 15 של היריבה.
ריאל מדריד מחפשת את הניצחון השישי ברציפות שלה בקלאסיקו! אם זה אכן יקרה, ריאל תתקרב לשיא ההיסטורי המרגש שלה מלפני כמעט 60 שנה, שעמד על שבעה ניצחונות רצופים בין 1961 ל-1965. אותו רצף התחיל עם 1:3 על ברצלונה בפברואר 1962 וכלל גם ניצחונות גדולים כמו מאניטה 1:5 על ברצלונה בקאמפ נואו במסגרת הליגה (שלושער של פושקאש) וגם 0:4 ו-1:4 בברנבאו. מה שמדהים הוא זה שמתוך שבעת הניצחונות – ארבעה היו דווקא בקאמפ נואו. זו הייתה ריאל של די סטפאנו, של פושקאש ושל חנטו, מכונת כדורגל ששלטה בספרד ובאירופה ביד רמה. היום, ריאל של קורטואה, מודריץ’, ויני ובנזמה רוצה לעשות זאת. באותם המפגשים ריאל כבשה 22 שערים וספגה רק חמישה.
הסדרה החלה עם אותו 0:2 במרץ 2020 בחסות ויניסיוס ומריאנו. הניצחון האחרון על ברצלונה, 2:3 בהארכה בחצי גמר הסופרקופה, היה הניצחון המאה של ריאל מדריד בקלאסיקוס ב-248 משחקים! כעת המאזן בכל המסגרות עומד על 96:100 לטובתנו (ועוד 52 תוצאות תיקו), יחס שערים 404:415 לטובת ריאל. בארסה לא ניצחה בקלאסיקו מאז מרץ 2019, אז, עם סולארי על הקווים, היא ניצחה 0:1 בברנבאו משער יפה של ראקיטיץ’. בארסה באותו ערב עשתה היסטוריה כשעלתה למאזן חיובי נגד ריאל בכל המסגרות – 95:96 בניצחונות, לראשונה מאז 1931, אז ניצחה את ריאל 1:3 בליגה. אותו משחק היה ה-13 בין הקבוצות ולבארסה היו שישה ניצחונות מול חמישה של ריאל.
בין 1933 ל-1940 ריאל רשמה לא פחות משמונה ניצחונות על ברצלונה בעשרה שחקנים, אך מבחינת הניצחונות הרצופים היא נעצרה על ארבעה, שאחרי ה-2:8 המטורף ב-1934-1935 – תוצאת הליגה הכי גבוהה בין שתי הקבוצות – היא התפרקה בקאמפ נואו “בגומלין” בליגה. המפגש הבא בקאמפ נואו כבר היה טוב יותר עם ניצחון 0:3 ואחריו הגיעו עוד שלושה ניצחונות בית רצופים. הרצף ההוא נקטע עם 0:0 בקאמפ נואו.
קצת לינקים לסיום:
/origin-imgresizer.eurosport.com/2006/10/22/315088-24202327-2560-1440.jpg)
-נכנסים לאווירה עם שערים נהדרים שלנו מהקלאסיקוס מהעבר - לחצו כאן
-סקר המארקה: בוחרים את ההרכב המועדף עליכם כשבנזמה ומנדי אינם - לחצו כאן
