ב2016 היינו קבוצה כבר יחסית מגובשת ולא בתחילת פרויקט כמו היום. היום הקבוצה מאוד צעירה. ובכל זאת בדקתי מי היו הצעירים בקבוצה הזאת, ואלו שמות:
וראן, חסה - 23
קרבחאל, דנילו, ואסקז, קאסמירו חאמס - 24
מרקוס יורנטה - 22
מתאו קובאצ’יץ’ - 21
הרשימה הזאת לא רעה, לא רעה בכלל. הנפילות הגדולות פה היו דנילו שלא הפסדנו עליו יותר מדיי, או יורנטה שהסתכסך עם זידאן. כל השאר נעים בין הצלחה ענקית לאכזבה מסויימת, אבל גם שחקנים כמו איסקו וחאמס שאכזבו לקראת סוף הקריירה שלהם אצלינו ונדפקו עם פציעות, היו עדיין שחקנים משמעותיים בהצלחות של המועדון.
צריך גם לציין שהרמה של הצעירים הללו לא אותו דבר. מלבד חאמס, כל הרשימה הזאת ביחד עלתה כמו חצי בלינגהאם, והציפיות ממנה היו בהתאם. הצעירים שיש לנו היום נבחרו בהרבה יותר קפידה ואלה שלא הצליחו (ולא חסר שחקנים צעירים שקנינו בשנים האחרונות ולא השתלבו בקבוצה) - היום לא במועדון. אלה שנמצאים היום במועדון, גם בעונה כזאת אפלה היו נקודות האור היחידות בקבוצה. בעוד קרבחאל, בנזמה קרוס ומודריץ’ ביאסו אותנו, ויני רודריגו קמא ומיליטאו (ויסלח לי טיטי ודעותיו הייחודיות והמשונות), ואפשר להוסיף את פדה וטשואמני עד למונדיאל, גרמו לנו לשמוח ולפתח תקוות וציפיות.
ושוב, גם אם השחקנים שיש לנו היום ואנחנו תולים בהם הרבה תקוות לא יממשו את הציפיות שנתלו בהם, וחלקם סטטיסטית לא יממשו את הציפיות, אנחנו רואים את המגמה. אנחנו נמשיך לדוג את השחקנים האלה בצורה שיטתית.
אל תשכח שבקרוב ממש הברנבאו המחודש צפוי להיפתח והוא הולך להכניס לנו ים כסף, יש ויהיו עוד טאלנטים במועדון. העתיד שלנו טוב, אין מה לדאוג.