אבל שחקנים מוכשרים לפעמים גם מחפשים הרפתאות חדשות, באופן שלא תלוי במועדון (וכפי שראינו אצלנו במועדון - משחררים אותם בג’נטלמניות להמשיך ולהגשים את החלומות המקצועיים שלהם). אבל בכסף שמקבלים עליהם אפשר לרכוש שחקנים שווי-ערך, ככה שלצורך הדיון עדיין מדובר ב’מסודרים לעשור קדימה’.
לצורך העניין, אם נחלק את השחקנים הצעירים שסנטיאגו אסף לנו באדיבותו - לא לפי גיל, אלא לפי רמה מקצועית, נקבל את התוצאות הבאות:
שחקני על/הרכב: וראן, חסה, קרבחאל, דנילו, קאסמירו, חאמס, קובאצ’יץ’.
שחקנים משלימים: ואסקז, יורנטה.
מתוך רשימת שחקני ההרכב - חסה התגלה כפציע במיוחד, חאמס אכזב מעט (אם כי בכל זאת הספיק לתתלכמה שנים יפות אצלנו), דנילו כנ"ל (אם כי הצלחנו להוציא כמה ג’ובות מכובדות עליו), וקובאצ’יץ’ בדיעבד לא בדיוק התאים אצלנו, וגם לא כ"כ רצה לחכות על הספסל - אז עבר לצ’לסי תמורת תשלום נאה. יתר השלושה עשו קריירה מלאה אצלנו, עד ששניים מהם החליטו להתקדם הלאה - שוב, תמורת תשלום ראוי, שמאפשר מציאת מחליפים מתאימים. אם היו רוצים - הם עדיין היו שחקני הרכב אצלנו היום.
כלומר - בסה"כ כ-50% ‘הצלחה’ בהישארות לאורך זמן בקבוצה, כשמרבית היתר נמכרו בסכומים גבוהים. אני חד-משמעית קונה אחוזים כאלה מהקבוצה הנוכחית לכמעט עשור קדימה.
וכפי שכבר נאמר כאן - זה די אקראי לקחת את התאריך 7 שנים אחורה דווקא מהיום, מכיוון שאז לא בהכרח תיפול על הזמן שבו הקבוצה נבנתה בפועל. אם תיקח לדוגמה את כל מסגרת הזמנים 5 שנים אחורה (כלומר: צעירי ריאל ב-2011, לעומת ההרכב הפותח ב-2018), תקבל אחוזים אפילו יותר טובים.
ויותר מזה - בשום שלב בעשור האחרון לא היו חילופי משמרות כל-כך מובהקים כפי שקרו בשנתיים-שלוש האחרונות בריאל. ההרכב הראשון שלנו בשנה הבאה צפוי להיות צעיר באופן חריג לקבוצה ברמות האלה.
ואגב, השטות הכי גדולה של אורי קופר בטוויט, זה בכלל העובדה שהוא שם את רודריגו כחלוץ ואת פדה כשחקן אגף ימין. אני מבין שהוא רצה להעביר כאן נקודה של המגמה הצעירה של הסגל של ריאל, אבל ממנו ציפיתי ליותר דיוק מקצועי ופחות דמגוגיה.