אם ניימאר היה רוצה, סיטי למשל היו יכולים למשל לשלם את סעיף השחרור שלו בקלות (אותם בארות נפט שיש לפסז יש לשיחים של הסיטי, אני מבטיח לך), אם ניימאר היה רוצה גם יונייטד היו משלמים את הסעיף שלו.
בכלל, הניסיון לצבוע את המניעים של ניימאר בגוונים רומנטיים מצחיק אותי, הוא יכל היה לעזוב שנה לפני עם סעיף שחרור נמוך הרבה יותר. אבל הוא נשאר עוד שנה, רק בגלל מחלבת הכספים שהוא ואביו סחטו מההנהלה שלנו.
מסכים, לפרטים תפנו לסוכן לשעבר של וראטי. ניימאר ישב ביציע שלוש שנים לפני שישחררו אותו לריאל.
דרך אגב, אני אישית, מקווה שהוא יעבור לריאל. התפוח הרקוב הזה יחריב מהר מאוד את חדר ההלבשה של מדריד.
אולי כעת 150 מיליוני יורו על קוטיניואים נראה הגיוני, אבל רק כי הטירוף התחיל בפריז בקיץ. כמעט הכפילה את מחיר ההעברה הכי יקרה עד אז. לקח זמן עד שהפרסומים האלו נלקחו ברצינות.
ברור שמניע גדול ואולי עיקרי הוא כסף, וזה לא כזה נורא (גם דני אלבס ניסה להצטדק ואמר שלא הגיע לפריז רק בגלל הכסף, אלא לשם האתגר והעיר היפה וכולי). מסכים אבל עקרונית ששחקן כמו ניימאר צריך לצאת מהצל של מסי.
(אבל לא לליגה הצרפתית. וניימאר כבר משדר לאחרונה את חוסר שביעות הרצון שלו מהרמה בצרפת)
אני מת על פפ על גבול הסגידה, אבל לא כל דבר שהוא אומר צריך להחשב כתורה מסיני, תשים לב כמה כסף הם בזבזו על שחקנים בקיץ. עם ניימאר היה נחשב כאופציה ריאלית מבחינתם אני מבטיח לך שסיטי היו הולכים עליו.
ציטוט מעניין מאוד של אוסקר בהקשר של הליגה הסינית (אפרופו קראסקו ודומיהם)
Oscar: “I don’t care if I go to the World Cup or no, I’m only criticized for coming to China, I personally think of my family, and my future. I don’t want to get poor when I am old and live on memories that I played in the World Cup.”
נשמע מעט תמוה עבורנו, אבל יש לא מעט ספורטאים שפושטים רגל אחרי הקריירה: מייק טייסון, ג’ורג’ בסט ועוד…
טייסון ובסט פשטו רגל לא כי לא היה להם מספיק כסף, אלא כי היה להם יותר מדי. בסט חגג כל החיים שלו, התמכר לאלכוהול, והצליח לאבד את כל מה שהרוויח. גם אם היה מקבל משכורת משולשת, היה מאבד אותה.
אוסקר קיבל מיליונים בצ’לסי, והיה ממשיך לקבל אותם גם בקבוצה אחרת לו היה נשאר באירופה. הכסף הזה היה מספיק לו, לילדיו ולנכדיו בשפע גמור, כל עוד הוא לא מטומטם גדול שישפוך אותו על סמים, אלכוהול והימורים.
ואם הוא אכן מטומטם גדול, גם הכסף הסיני לא יציל אותו.
אפשר לחשוב שמדובר בזהבי שאמנם היה אמיד עם 2 מיליון השקלים שקיבל במכבי, אבל הפך לעשיר עם ה-35 בסין בגיל 30. אוסקר קיבל כמה מיליוני פאונד לעונה בצ’לסי והפך עשיר כבר בגיל 22.
אם הוא עצלן, שיגיד אני עצלן. שלא יבלבל את המוח על זה שיהיה עני בעתיד אחרי הכנסה של פאקינג 5-6 מיליון פאונד לעונה, לא כולל חסויות, למשך 10 שנים.
בא לפתח דיון. סליחה אם זה לא המקום.
יצא לי לקרוא מספר פעמים על כמה שהמונדיאל זו הבמה המרכזית. שם השחקן באמת מוכיח את עצמו, שם שופטים את הצלחתו ולכן שחקן גדול ככל שיהיה שלא מצליח לזכות במונדיאל/יורו הוא פחות גדול.
תוסיפו לזה שהתחרויות האלה קורות אחת ל4 שנים ולפרק זמן קצר ובעצם שופטים התעלות של שחקן למשך 8 משחקים בחשיבות גדולה יותר משל עונות שלמות.
אני מאוד לא מסכים עם הקביעה הזו, עם כל הכבוד למונדיאל אתה הרבה פחות תלוי ביכולת שלך. גדול ככל שתהיה אם לא תוולד במדינה עם כדורגל גדול אתה לא תזכה במונדיאל.
ליגת האלופות היא במה הרבה יותר מייצגת לרמתו של שחקן, גם מכיוון שאם תהיה טוב תגיע לקבוצות הגדולות ותקח אותן לתארים, וגם מכיוון ששם תשוחק הרמה הגבוהה ביותר ואותו שחקן יצטרך להתחרות נגד השחקנים הטובים בעולם.
יצא לי לשמוע זאת רבות בהקשרים של השוואת שחקנים כמו רונאלדו ומסי לכוכבי העבר (מראדונה, רונאלדיניו, פלה, זידאן) אז נכון שלכולם גביע אירופה אבל מפתיע שזה קרה במדינות שהיו בין הטובות באותו זמן?
לאחרונה אני שומע המון שלא משנה מה מסי יעשה זה לא יחשב אם לא יביא מונדיאל. וזה מצחיק אותי. מסי לוקח בהליכה את כל אותם גדולי השחקנים ביחד, גם בתארים (אישיים וקבוצתיים) וגם ביציבות שלו ובהמשכיות שלו. ולטעמי גם ביכולת שהוא מציג ובאיך שהוא סוחב קבוצה.
אשמח לשמוע עוד דעות על משמעות המונדיאל בבחינת השחקן בצורה היסטורית
למה זה מה שיעשה אותו גדול יותר?
לזכות ב5 תארי שחקן השנה + 3 ליגת אלופות כשחקן המוביל + מי סופר כבר כמה אליפויות זה לא מספיק?
למה התואר הזה עם הנבחרת הוא מה שהוא צריך כדי להיות גדול ממארדונה?
ליגת אלופות הרבה יותר מציגה את היכולת של השחקן ברמה באמת גבוהה ונגד קבוצה מאומנת ומתאומת. בנבחרות אם הייתם שמים את מסי בספרד/גרמניה הוא היה יוצא כנראה עם 4 מונדיאלים רצוף. למה מסי ספרדי היה גדול ממסי ארגנטינאי?
זה נכון גם לקבוצות במידת מה, אך בניגוד לנבחרות לקבוצות באמת יש מה לעשות כדי להשתפר. רכש אימון וטקטיקה הם דוגמאות לכך. בנבחרות השחקנים שיש לך זה מה יש, אין באמת אימונים וטקטיקה רצינית כי אין זמן ותיאום לכך.
אז נכון שכן יש חשיבות למונדיאל, אבל לטעמי היא קטנה משל ליגת האלופות.
היום אומרים שהמונדיאל של מראדונה ו2 אליפויות מסתבר שוות יותר מ3 זכיות באלופות, 8 אליפויות, ו5 זכיות בשחקן השנה.
האם מונדיאל שווה יותר מ3 זכיות באלופות, 6 אליפויות ו5 תארי שחקן השנה בעולם?
מה השלב הבא אם מסי יזכה בגביע העולם? יגידו שהוא לא זכה בגביע אופא?
כל העניין הזה הוא כדי לא להחשיב את שחקני העל של היום באותו לבל של גיבורי הילדות של רוב האנשים פה כי כאלה אנחנו, חובבי נוסטלגיה.
אני לא בהכרח מסכים עם הטענה, אבל אצל מראדונה זה לא רק הזכייה במונדיאל, אלא זה שזכה בו ובאליפויות באיטליה עם נגרים (כך אומרים), כשמסי זכה עם צ’אבי, אינייסטה ובוסקטס, ובנבחרת כולם משתינים במכנסיים עם סגל לכאורה טופ 3 בעולם.
אני אגיד לך מה באמת נורא-הציפיה שלנו לשלמות משחקני כדורגל, כאילו מדובר במוצר שיוצא מהמפעל וכולם תוצאה של פס יצור. אני רדפתי אחרי רונלדיניו אתמול בשביל סמול טוק ותמונה. פעם ראשונה הוא לא הסתכל עלי. פעם שניה הוא נתן לי לחיצת יד, חצי חיבוק, שאל לשלומי ואמר שיצטלם ויחתום אח"כ, פעם שלישית הוא כבר צחק קיים את ההבטחה ואמר לי שבפעם הרביעית אם אני בריו נקפיץ כדור. כל פעם ראיתי בנאדם אחר, אבל הבנתי את זה מההתחלה-הוא בנאדם, לא מכונה.
הוא בנאדם. הוא אוהב את החיים הטובים, הפשוטים. הוא אוהב לנוח, לאכול, להסניף כמה שורות, לעשן אולי קצת ירוק, לזיין כמה בחורות במקביל, לצחוק על החיים ולהעביר בין הרגליים לאנשים. מה רע בזה? למי זה עושה רע? למה הוא חייב למשוך את השיא שלו עשור כמו מסי או רונאלדו? מה, זה חוק לא כתוב כזה? הבנאדם לקח כל תואר, הגיע לשיא שלו והוא רוצה להנות מהחיים כי אולי, רק אולי, זה מה שעושה לו טוב.
מההתרשמות הקטנה שלי, הוא איש פשוט. אם זה היה תלוי בו, הוא אפילו לא היה עובד יום אחד נוסף במקומות כמו הייניקן. אין לו כוח לשאלות, להיסטריה, לנסיעות, זה נראה מעייף ולא מתאים לבנאדם. אבל יש לו אח שרוצה להמשיך ולסחוט כל שקל מהמוצר שנקרא רונלדיניו.
