שלום לכולם! מתנצל על כך שאני לא כותב כאן הרבה.
אני עובד בתור דאטא סאיינטיסט בכללית חדשנות ואני מנסה להבהיר לקולגות שלי עד כמה הערך המוסף של כדורגל בחיי הקהילה הוא גדול. אולי אתם לא מכירים, אבל לקהילתיות יש ערך עצום בהיבט אפידמיולוגי ובריאותי!
דוגמאות שעלו לי לראש:
הלוויה המרגשת של שון כרמלי ז"ל:
המסטאייה לעולם לא יהיה ריק, גם לא בתקופת הקורונה:
יש לכם דוגמאות נוספות?
בזמנו כשיראי אלברס מאתלטיק בילבאו חלה בסרטן, הוא חזר לאימונים עם ראש מגולח וגילה שכל השחקנים בסגל גילחו את שיערם כהזדהות.
המנהג המדהים של אוהדי בטיס לזרוק צעצועים לחג המולד לכר הדשא.
שתי הדוגמאות מדהימות, תודה!
יש לי עוד דוגמה לתרומה של קהילת ספורט לפרט:
שלום לכולם, אני דאטא אנליסט, ואני אוסף מידע לטובת מחקר שאני מבצע, אבל אין לי כ"כ כוח… חבריי מקהילת פורום הכדורגל, תוכלו לעזור לי לקצר את הדרך? 
וברצינות רגע:
דוגמה קצת קונטרברסלית עקב הנפשות הפועלות, אבל חברי לה פמיליה במחווה לילד שעבר חרם:
וכמובן שיש את אינסוף הדוגמאות האלה, של שחקנים משחקים עם ילדים חולים/מוגבלים ומראים להם יחס חם:
ונסיים באחת הדוגמאות היותר יפות של זה - מרגיש לי שבימים האחרונים קצת לכלכנו פה על קלופ בגלל הלוזריות שלו, אז הזדמנות נוספת להיזכר איזה בן-אדם גדול מהחיים הוא בחיים האמיתיים.
בחג המולד במקום לבלות עם המשפחה או עם הקבוצה באיזה מקום בילוי מטורף שספורטאים שמרוויחים מיליונים יכולים להרשות לעצמם, קלופ החליט לקחת את הקבוצה לבית חולים של ילדים - עם ילדים אוהדי ליברפול, אבל גם אוהדים של היריבה העירונית, אברטון, כדי להיזכר מה באמת חשוב בחיים האלה.
לא יודע מי יצא יותר מחוזק מהמפגש.