בן 30, שיחקתי כל היסודי - לפני, אחרי ובהפסקות. שיא קריירה: הייתי שוער בטורניר בית הספר, הפסדנו 3-0 והייתי היחידי שקיבל מדליה מהכיתה - א-לה איקר קאסיאס באנפילד 2009.
לא שיחקתי בקבוצות ילדים/נוער, כי שבת (גדלתי בבית דתי) ואמא פחדנית.
בשנים האחרונות אני משחק מידי פעם במגרש של מכון ויצמן בשביל הכיף.
אני מאוד מצטער שלא יצא לי לשחק במסגרת אמיתית.
איך פספסתי את הדיון הזה 
בן 35, לא חושב שנגעתי בכדור כדורגל עד גיל 17 בערך… הייתי ילד ביישן ותמיד העדפתי חוגי קרמיקה ואומנות. מה שכן, הייתי אצן של ריצות קצרות עד 200 מטר (מקום 12 ו9 בארץ לגילאי 14-17) אז הייתי די ספורטיבי.
בכיתה יא כמה מהערסים מהשכבה הציעו לי לבוא לשחק כי היה להם חוסר וככה גיליתי שאני ממש טוב בכדורגל ולגמרי התאהבתי במשחק, התחלתי לשחק כשחלוץ שמאלי בסגנון מאוד דומה לויני (מאוד מהיר, מאוד מבולגן, בעיטה חלשה) אבל מאוד מדוייק ומסוכן מקרוב.
לאחר מכן אפילו נרשמתי כשחקן במכבי אחיסמך (לא שיחקתי משחק רישמי אחד ועזבתי מהר מאוד כי לא יכולתי להתמודד עם הערסים והמריבות שהם כדורגל ישראלי)
בשנים האחרונות האחרונות שיחקתי פעם בשבוע קטרגל בגדעון (שכונה בירושלים) ובחצי שנה האחרונה לא שיחקתי בכלל בגלל רילוקיישן 
אני כל כך מתגעגע ובנתיים מחפש אנשים חדשים לשחק איתם פה.