האם אתם משחקים כדורגל? אם לא - אז למה לא?

כולנו כאן בגלל שאנחנו משוגעים על כדורגל, סביר להניח שכל אחד כאן חלם בשלב כלשהו לשחקן בצורה מקצועית וכבר עברנו ממזמן את השלב שבו החלום מתנפץ אל מול המציאות.

אבל מה עם לשחק כדורגל בצורה לא מקצועית?

אני אתחיל:
0. בני כמה אתם?
34
:older_man:

1. האם אתם משחקים היום כדורגל? במידה ולא מדוע?
לא, פשוט מכיוון שנכון לעכשיו אין לי זמן פנוי. אני מתכוון לשנות את זה באופן אקטיבי.
יש לי אופציות לשחק, באספלט או בדשא, עם שחקנים הרבה יותר טובים ממני. אני צריך להיכנס לכושר כדי לכפר על הטכניקה וגם לעבוד על גמישות, זה בתכנון :slight_smile:

2. האם שיחקתם בעבר כדורגל?

ההורים שלי לא הירשו לי ללכת לקבוצה כשהייתי ביסודי / תיכון בגלל שהם חששו שתהיה עלי השפעה רעה ושאני אזניח את הלימודים. הייתי הולך לשחק כמו מפגר בשבע בבוקר לפני בית ספר עם חבר שלי והייתי הולך בערבים לגן דניאל בחיפה (מי שמכיר) בתקווה שיהיה שם מישהו, במידה ואין מנסה לפגוע בחיבורים כמו מפגר.
לקראת סוף הצבא ובמהלך התואר הראשון הצטרפתי לקבוצה בשם מכבי נווה שאנן, המאמן יוסף שריקי ז"ל אהב אותי מאוד וכנראה רק בגלל זה הוא רצה שישאר. הוא קילל את כל השחקנים שלו לאורך ההיסטוריה (כולל אלי גוטמן בזמנו) חוץ ממני, התירוץ היה סכרת אבל הסיבה האמיתית היא שמדובר במרוקאי עתיק. יש לי ברקורד שער אחד מול הפועל בני זמר ועוד בישול מול מכבי כבאביר שנסגרו והפכו לאחר שנה ל"הפועל כרמל" לאחר שפיצצו את השופט מכות בעקבות חילוקי דיעות בנוגע להחלטותיו.

שיחקתי תקופה במגרש אספלט ליד הבית, היום אני עגלה :unamused:

3. מה היה גורם לך לשחק?

אם חברים שלי היו יותר בעניין סביר להניח שהייתי משחק למרות הלחץ בזמן, אין לנו חבורה מספיק גדולה של אוהבי כדורגל ובשביל לשחק אני צריך להתארגן עם חברים אחרים.

7 לייקים

אני אתחיל:
0. בני כמה אתם?
33 עוד שבועיים

1. האם אתם משחקים היום כדורגל? במידה ולא מדוע?
לא משחק לצערי כבר מלא זמן, גיל עבודה משפחה מעבר דירה חוסר זמן ועצלנות.

2. האם שיחקתם בעבר כדורגל?
כן, מלא.
בערך מגיל 8 שהתחלתי להתעניין במשחק הזה כמעט כל יום.
בגיל נוער שיחקתי בקבוצה מסודרת של האיזור בתור שוער והייתי טוב אבל לא באמת מספיק השקעתי וגם פציעה בברך די חיסלה כל מחשבה למשהו קצת יותר מקצועי מזה.

אחרי הצבא עם חברים כל שלישי ושישי קבוע בקיבוץ פקל כמו שעון בלי תירוצים חתונות והלוויות

3. מה היה גורם לך לשחק?
כנראה שחברים ונעליים מתאימות.

אחלה תרד

2 לייקים

אני גיליתי שקיים חפץ שנקרא כדור בגיל מאוד מאוחר, 12 כזה. הייתי חנבץ ועניין אותי הכל חוץ מספורט. כשגיליתי את עולם הכדורגל ניסיתי לשחק, אבל הייתי כל כך גרוע בזה שמעולם לא ניסיתי שוב. מעולם לא היו לי חלומות להיות שחקן, ולא מרגיש לי פספוס שאני לא יכול לשחק כדורגל. היום בגיל 30 אני אפילו לא אתחיל לנסות.

לייק 1

בחיי אחד לאחד. אין פיפא שלא הייתי תותח עליו בילדותי אבל לשחק במגרש? הייתי צנום ורזה (עדיין) ומול השוורים במגרש שעוד היה פעם חצץ זה היה מלחמה אבודה מראש, הייתי זריז מאוד אבל שברירי, והטכניקה מעולם לא הייתה משהו. להתחיל היום? גם אם יהיה לי זמן - לא יקרה, אבל אין לי זמן אפילו לא לפעם בשבועיים.

0. בני כמה אתם?

חייבים לענות? טוב נו…אז 35.

1. האם אתם משחקים היום כדורגל? במידה ולא מדוע?

לצערי לא.
מדוע? כי אין עם מי. כל החברים הקבועים של פעם גדלו, התמסדו והתפזרו, וצריך למצוא קבוצה חדשה. מבחינתי חוזר לזה ברגע. גם לא מתפנק על “קרוב לבית או כלום”.

2. האם שיחקתם בעבר כדורגל?

בלי סוף. מאז שאני זוכר את עצמי, עד לפני כמה שנים, בכל הזדמנות שהייתה. בעיקר בגילאי חטיבה/תיכון/צבא, ואחרי זה זה הלך והתמעט, אבל כל פעם שיכלתי - שיחקתי.

3. מה היה גורם לך לשחק?

שותפים. בכל זאת, קצת קשה לשחק לבד.

טוב, וגם קצת יותר כושר.

קרעתי רצועה 3 פעמים-אחת בגיל 19 ברך ימין, את השנייה בברך שמאל בגיל 22, ולפני שנה פעם שלישית (מסתבר שגם קרע חלקי בצידית) בברך שמאל.

הייתי שחקן דיי טוב לפני הפציעות, בייחוד בקט רגל. בדשא תמיד לא אהבתי את הגודל, בקושי נוגעים בכדור, שיחקתי בלם/מגן בתור ילד ואז עברתי לעמישב עד גיל נוער. שחקן סביר בדשא, בקט רגל לפני הפציעות הייתי ממש טוב. עכשיו זה הזמן של @Raulito-7 לבוא לפה ולהחמיא לי הבמה המרכזית.

עם זאת, הצלחתי לקחת לנירו טורניר מועדוני אוהדים בפעם האחרונה שהלכתי בתור הקפטן של אוהדי ברסה, ועוד אחד ממש שהייתי נער (הגמר נגד מילאן).

מאז הפציעות לא כל כך אהבתי לשחק כי לא יכולתי להיות באותה רמה, אחרי הפציעה האחרונה בכלל התבאסתי ללכת לשחק חצי קלאץ’ כי ראיתי נכים חסרי מושג עוברים אותי. אני דיי סוס מת, אבל בחברה שלי פתחו “כדורגל גרועים” אז יש מצב שאלך להשחיל שם לכמה אנשים. נראה כמה אני מפחד שוב לסובב את הברך.

חבל שאין דרך להעלות פה סרטונים, יש וידאו מערוץ הספורט של איזה טורניר שאני דופק שם השחלה אכזרית.

לייק 1

אז אתה מרים את הכפפה ומארגן טורניר אוהדים של טוטאל?

אוהדי ריאל ירכיבו 4-5 קבוצות, ואנחנו אולי 1. אתלטיקו ויונייטד יסגרו לעצמם קבוצה נוספת. זה כבר מגביר את הסיכוי של הלבנים לזכות, ואם לא, הם כבר יודעים לדאוג לשיפוט מתאים.

תחשוב על זה - לא עדיף להטריל תוך כדי משחק? :wink:

לייק 1

קראתי רק כמה מילים וזה דיון מושלם.

שביט שחקן-שחקן ובפורום השני לרוב שיחקנו יחד כספרדים. אבל הוא שחקן-שחקן ותמיד קינאתי בו על הפדלאדה והזריזות והטכניקה כשאני סתם בלם אפור שרץ הרבה ועם שרירים. גם המשפט האלמותי מבחינתי “בלי כדורגל הייתי עצוב וריק” זה שלו ואני אימצתי. אין לי חיים בלי כדורגל.

טוב אז עם כל הכבוד לשביט, עכשיו אני:
דור רומנו, בן 29, תל אביבי כל החיים. רווק, סתם. האמת שמאז אוקטובר, תחילה בהתנדבות ולאחר מכן בתשלום - אני עוזר מאמן של המאמן שאימן אותי כילד בביה"ס תל נורדו בתל אביב בו גדלתי אז יש לי מעין סגירת מעגל.

-אני לא משחק כדורגל לצערי. כילד אתה רשום לחוג ואתה מסיים מוקדם והביה"ס קרוב וזה מצחיק שלא משנה עם איזה חבר הייתי קובע - גם ככה היית פוגש את כולם. ‘אתה בא לרדת לבית ספר?’ זה היה הטלפון הקבוע בשתיים בצהריים. במגרש השני למשל היה עמודי כדורעף והיינו משחקים ‘קורות’ במידת הצורך, לבעוט ולפגוע בעמוד. כילד אתה חושב שתשחק כדורגל כל יום כל החיים אבל להתבגרות יש תוכניות אחרות. פתאום החבר’ה בצבא וההוא סוגר, פתאום צריך לשלם כסף בגולטיים. פה חבר לוקח אותך, שם אתה מגלה קבוצה.
לאחרונה אני משחק בספורטק הרצליה במגרש מושכר, שעתיים. אבל גם הכדורגל משתנה. זה לא עניין הכסף - אתה צריך לנסוע לעיר אחרת, ואתה בפקקים בהלוך ובחזור, ואתה מפסיד משחק ויושב בצד וקר ובלחץ שהזמן הולך לאיבוד. חלילה שלא יקרה מצב שאני מתלונן. בכל פעם שאני עולה למגרש עם החולצה של ריאל מדריד אני חולם שאני אדר מיליטאו.
בתקופת הצבא היינו משחקים כל חמישי בתיכון בהרצליה (החבר הכי טוב שלי הוא מהרצליה) ומוותרים על היציאות לברים, יוצאים בשישי. היינו אפילו במדינת הכדורגל קצת ויש לי כמה תמונות מטורפות אבל עזבו.

בשלב מסוים ראיתי שיותר קל לי, זה רק תלוי בי - להשלים את מכסת האימונים בחדר כושר מאשר לשחק כדורגל. ואז חבר עשה לי שיחה: “אחי, אני מרגיש שאתה כאילו לא אומר את האמת. לא בא לך, זהו, אני לא מציע לך יותר לבוא”. הוא לקח את זה רגשי למרות שהסברתי לו שבעבודה בזמנו בספורט1 - יום שבת שלי מת. הבטחתי לעצמי שאני אעשה הכל בכל פעם כדי לשחק כדורגל עכשיו כי זה מחזיר אותי לילדות.

בפורום ספורטאנטר המיתולוגי היה פעם דיונים מפגשים, בפעם הראשונה שבאתי, בכיתה ח’ - ריאל היו עם שוער אחד, אבי ממילואים שאוהד יובנטוס והשלים לנו את הקבוצה כי עשה לנו ג’סטה - וזכינו.
בגדול אני מאוכזב מעצמי שלא יצאתי מהחממה של החוג ולשחק עם החבר’ה. הייתי בלם לא רע, שמעון גרשון היה המודל, בועט פנדלים כי קל לבעוט גבוה והילדים הקטנים ‘גמדים’, הבקעתי פנדל מכריע באליפות ביה"ס בשנה האחרונה (כיתה ו’) וכולנו בכינו. לא הייתי הכי מוכשר אבל יש בי את הספורטיביות והטוטאליות והיכולת לשמור תזונה, להגיע לכל אימון, המוטיבציה, לוותר על בילויים\אלכוהול\בחורות כל חרא אחר. הייתי צריך לנסות ללכת לקבוצה אמיתית ולהשתפר. מה שכן, אני לא טכני, עצירת הכדור שלי לא מדהימה למשל. במגרשים קטנים פחות קל לי. תן לי רק מגרש של מאה מטר לרוץ בלי סוף ולעבור שחקן בספרינט איכשהו.


נראה שחקן או לא?? חחח

לייק 1

איך התקלקלת בדרך אני לא יודע רומנו. היית בדרך הנכונה. וקוראים לי שביט ירדן זה כזה 2004…

מה שווה להטריל אם אתה גרוע על המגרש?

זה שברצלונה גרועה על המגרש, לא עוצר אותך מלהטריל פה :wink:

חוץ מזה, כולנו גרועים. נראה לי שרובו הגדול של קהל המשתתפים בפורום כבר קשיש. פחות קשה להצטיין מתוך קהל כזה.

לייק 1

שאפו על האשכול!

0. בני כמה אתם?
31

1. האם אתם משחקים היום כדורגל? במידה ולא מדוע?
לא, ממגוון סיבות. אנשים התפזרו, לא גרים קרוב אחד לשני, התמסדו, סדרי עדיפויות, יש פחות זמן לזה.

2. האם שיחקתם בעבר כדורגל?
כן! שיחקתי בשכונה, מגיל 7 עד 24 בערך. בצבא היתה קצת (הרבה) הפסקה. אמא לא הסכימה לי ללכת לקבוצת כדורגל על אף שרציתי, כי חששה שתהיה לזה השפעה לרעה כמו שמישהו כאן כתב. יש סטיגמה על כדורגלנים, אתם יודעים. מנגד, היא רשמה אותי לחוג כדורסל של הפועל ירושלים וכמובן ברחתי משם.

3. מה היה גורם לך לשחק?
מכונת זמן :sweat_smile:
האמת שבמילואים האחרונים מצאתי את עצמי משחק כדורגל מאולתר, עם אבנים כסימונים לשער וכדור לא מנופח.

אני סופר כבר 3 שלא משחקים כי אין עם מי. עוד 7-9, ויש משחק.

2 לייקים

שיחקתי כדורגל מגיל 0, המאמנים תמיד שמו אותי חלוץ ואני תמיד העדפתי לשחק קשר מרכזי, הייתי טכני מאוד עם בעיטה חזקה ומדויקת בשתי הרגליים, לכן תמיד העדיפו שאשחק חלוץ, ואני העדפתי לשחק קשר מרכזי בונה משחק, יש לי ראיית משחק טובה מאוד ומסירת עומק מדוייקת עושה לי את זה יותר מלהבקיע.
בגילאים הצעירים המאמנים שלי תמיד סיפרו לי שאם אעבוד קשה יש לי סיכוי להתברג בליגה א’ או אפילו בארצית(אז הליגה השנייה), היו עם זה 2 בעיות, אני מאוד עצלן ולא אוהב להתאמן והמשכורות בליגה ארצית לא כל כך קרצו לי.

אחרי הגיוס ואז הלימודים הפסקתי לשחק במסגרות של קבוצות, שיחקתי עם חברים קטרגל שזה האהבה הכי גדולה שלי, כשתחלתי לעבוד הפסקתי לגמרי וחזרתי לשחק לפני 4 שנים, משחקים פעמיים בשבוע, שלישי ושישי על דשא סינטטי ובנוסף פעם בשבוע יוצא עם האופניים לשדות.

לייק 1

טיטי, מכל התיאור שלך - אתה בטוח שאתה לא באמת באלוטלי?

2 לייקים

בינתיים אני הכי זקן כאן🤦 41…

אני לא משחק כדורגל מאז שאני בן 12. הייתי עילוי אבל נפצעתי. סתם. היו לי דברים יותר מעניינים לעשות. אם היו לי בנים אני מניח שיש סיכוי שהייתי משחק אבל יש לי רק בנות אז אני משחק כל היום בברביות ואיפור.

לצערי אני לא מספיק עצלן כדי להתחרות עם האיש והאגדה, הוא בלבל אחר של עצלנות.

שיחקתי כדורגל כל החיים עד לפני כמה שנים. ברחתי משיעורים בביה"ס אפילו כדי לשחק כדורגל.
שיחקתי גם בעבודה פעם בשבוע בספורטק הרצליה.
אני יותר מבוגר מכל מי שרשם את גילו. לפני כמה שנים התחיל טיפה לכאוב הגב, וכאב יותר כשהייתי חוזר מהמשחקים. תמיד השקעתי את כל כולי במשחקים כי אני אוהב את זה, ורדיפות אחרי בני 25-30 לא עשו טוב לגב שלי.
לפני כמה שנים הפסקתי לשחק לגמרי.

בן 33 שיחקתי המון כדורגל עד גיל 18 בערך, ומאז צבא, לימודים פרק 1 לימודים פרק 2 ומגורים בחו״ל 7 שנים. אין ולא יהיה לי שוב זמן לעולם. חבל. מתגעגע לזה מאוד.

אחלה דיון.

בן 32, אני האמת שיחקתי עם חברים כדורגל הרבה לפני אהבתי לצפות בזה. פעם זה היה פשוט הבילוי של כולנו כילדים, אז זרם לי לשחק עם כולם, הייתי בנוי סבבה ומהיר, אבל כל עוד זה לא עיניין אותי לא הייתה לי ממש הבנה של מה קורה. רק בחטיבה כשהתחלתי לראות יותר משחקים ולהתחבר יותר לברצלונה לדוגמא יותר אהבתי לשחק, וניסיתי יותר דברים על המגרש. הרוב המוחלט של משחקים היו בשכונה, אפילו השתתפתי בטורניר של אוהדי ברצלונה בו נפלנו בגמר למרות שהייתה לי קבוצה מטורפת.

ניסינו להרים כדורגל בין חברים בעיקר בגולטיים, סתם כדי לעודד שיח ורטאש טוק במהלך השבוע בזכות הסרטונים שעלו מהמגרש. כיום זה כבר לא יוצא לפועל הרבה בגלל חוסר זמן שלי, וכמובן חברים שלא ממש פנויים לזה.

באסה, אבל זה מה יש.