כאחד שסבל מהרבה מפציעות אצבעות ברגליים מדריכות של סוסים
זה סופר כואב אבל עובר
לייק 1
לא סקירת פציעה, אבל נקודות למחשבה שעלו לי משבוע הלימודים הזה:
-
מסתבר שיש קשר ישיר בין כמה מתרגלים ספרינטים, לכמה פציעות המסטרינגס מתרחשות בקבוצה. על פי מחקרים, הדרך הטובה ביותר למנוע פציעות המסטרינגס זה לתרגל ספרינטים ותרגול אקצנטרי. שאלתי את אחד המרצים (אחד האחראים הראשיים להכנה פיזית שעבד בהרבה קבוצות ראשונות באירופה), אם אנחנו יודעים את כל זה, איך זאת עדיין הפציעה הכי נפוצה בספורט, ולא הצלחנו, עם כל האמצעים הקיימים, להוריד את אחוזי הפציעה והחזרה של הפציעה? התשובה שלו הייתה: “זה פשוט, השחקנים אומרים שלא בא להם לעבוד על ספרינטים”. מסתבר שבכל מקום יש רמה כזאת או אחרת של שכונה.
-
על אנטוניו פינטוס התחלתי לשאול אחרי הקלאסיקו, שזה יהיה קצת בקונטקסט. גם בין קולגות שלו בדרגים הללו, נראה שאין להם מושג איך הוא עושה את זה. שום ראיון, סרטון או סקירה באשר היא לא מצליחה להסביר איך פעם אחר פעם אנחנו רואים את ריאל מדריד מגיעה עם מינימום פציעות לטירוף בסוף העונה. יש לי תאוריה שאני חוקר אותה על היכולת שלו לשלוט בדרגות העייפות של הקבוצה, אבל עוד אאסוף נתונים במטרה לעשות עליו סקירה.
5 לייקים
נו…זה ברור - אלו הסמים שפפ חילק לשחקני ברצלונה ב-2008-2012.
לייק 1
הלוואי, זה כנראה סמים מסוג אחר ופחות טובים, כי ריאל הגיעה לסיום העונה לפני 2 עונות עם הגנה בלי ראמוס בלי וראן בלי קרבחאל ובלי המחליף שלו ואסקז והיינו חייבים לחלטר עם פדה כמגן ימני אז ונאצ’ו ומיליטאו הבלמים המחליפים כבלמים הפותחים.
ועוד לא דיברנו על בייל, והזאר…
רק שפינטוס חזר בעונה שעברה, קרי העונה בה זה נפסק.
הוא הגיע עם זידאן בקדנציה הראשונה לאחר שזידאן שעבד איתו כשחקן ביובנטוס דרש אותו ועזב בתום עונת הסולארי.
לפני שחזר לריאל(העונה שאתה מדבר עליה עם ואראן וראמוס) הוא היה באינטר של קונטה שהייתה במצב גופני מצוין.
לייק 1
אבל בפוסט המקורי כתוב “עונה אחרי עונה” ולכן הזכרתי את אותה עונה שהיא רק לפני 2 עונות.
העונה עד עכשיו גם סבלנו מפציעות, מנדי, מיליטאו, קרבחאל ובעיקר בנזמה וקורטואה, רק שיש לנו סגל רחב וטוב ואנחנו ממשיכים לנצח.
אבל כן, מבחינת כושר גופני ויחסית לעונות קודמות אנחנו במצב מצויין 
הסבר מושלם, תענוג לקרוא.
אתה חושב שמטפלים בו ב ?Prolotherapy
לפני 20 שנה בדיוק שברתי את המרפק במשחק כדורגל ולמשך 15 השנים הבאות סבלתי מכאבים כשאימצתי קצת את הזרוע, כאבים שמנעו ממני להשתמש בזרוע לים או יומיים שלמים. נסיתי את הכל אבל שום דבר לא עזר.
כל מי שבדק אותי אמר שהכל בסדר איתי עד שפגשתי את הרופא של פרוג’ה והוא טען שכנראה יש לי דלקת כרונית שלא הבריאה ואז הוא הציע להזריק לי פרולו.
הזריקה גרמה לי לכאבים ממש ממש רציניים למשך כמה ימים כי היא גורמת לסוג של דלקת ומפנה את תשומת הלב של הגוף למקום הזריקה וכך גורמת לו לטפל בבעיה שהוא שכח ממנה.
אחרי 3 שבועות הייתי כמעט כמו חדש אבל חזרתי עוד פעמיים בהפרש של חודש והבראתי לגמרי, תודה לאל.
15 שנים של כאב נעלמו לחלוטין.
אחרי זה נפל עליי עמוד מפלדה במשחק כדורסל של סיינה שפגע לי בכתף השמאלית, לקח לי 4 חודשים להבריא אבל הכאבים נשארו למרות הפיזיותרפיה אבל אז 3 זריקות של פרולו וחזרתי כמו חדש.
אחרי זה נפצעתי במפרק כף היד בגלל הלחץ בזמן אימון calisthenics ולא טיפלתי בדלקת מיד, ואחרי כמה חודשים היא הפכה לכרונית ורק הפרולו עזר.
אבל ממה שאני רואה מעט מאוד אנשים יודעים על זריקת הפלא הזו.
אני יודע שבאיטליה משתמשים בה עם הספורטאים, אבל לא הרבה, כי משום מה זה לא טיפול שנמצא במיינסטרים, אבל נראה לי שזה יכול לעזור לMTS אם הוא סובל כבר 7 שנים מזה ויש לו דקלות כרוניות.
@sh4rky
הרגת עם בקבוק האפטרשייב 
רק בריאות אחי.
קאנטה, פוגבה, קימבמפה ומנייאן, כל אלו מהווים שמות של שחקנים פצועים בפרופיל גבוה של אלופת העולם צרפת. בהיעדר לא מעט מהשמות הללו, יחד עם אי שיתופו של קארים בנזמה במשחקיה האחרונים של ריאל מדריד בשל פציעה, עיני האומה הצרפתית נשואות לעבר הדור החדש ברשותו של כריסטופר אנקוקו. שחקן ההתקפה של לייפציג הגרמנית שנמצא בכושר משחק מעולה, ושמו כבר קושר עם קבוצות כמו צ’לסי וברצלונה, אמור להיות השחקן שילהיב את את הנבחרת של דידייה דשאן. לצערם של הצרפתים, באימון נבחרת צרפת לקראת המונדיאל, אנקוקו נפצע בזמן ריצה לכדור אל מול אדוארדו קמאבינגה שחקנה של ריאל מדריד, ונראה מדדה ממגרש האימונים. היום כבר הכריזו רשמית: אנקוקו לא ישתתף במונדיאל.
“מה קרה לו?”
לפי העדכונים האחרונים, מדובר על נקע באחת מרצועות הברך. לצערי, הדיווח הזה מאוד לא ספציפי, וזאת כי יש בברך מספר רצועות ולכל אחת יש תפקיד יציבתי משלה. בברך ישנן ארבע רצועות עיקריות:
-
ACL- הרצועה הצולבת הקדמית הידועה לשמצה בתור הפציעה שגומרת לשחקנים את העונה.
-
PCL- רצועה צולבת אחורית, חזקה פי 4 מהרצועה הקדמית ופחות מוטה לפציעות.
-
MCL- הרצועה האמצעית. נוטה להימתח כשהברכיים נמצאות במנך של איקס (ואלגוס).
-
LCL- הרצועה החיצונית. נוטה להימתח ברגלי O (וארוס).
נאמר בתקשורת והרשתות החברתיות ששללו קרע ברצועה הצולבת הקדמית (לפחות זה), אבל עדיין ישנו נקע באחת הרצועות בברך.
“אפשר בכל זאת להעריך באיזו רצועה מדובר?”
בגדול כן. כמו שכתבתי קודם, לכל רצועה יש מצב מסויים שהיא נמתחת בו, והמצבים הללו מהווים את “מנגנון הפציעה”- מונח שאנחנו משתמשים בו הרבה בפיזיותרפיה כדי לתאר מצב בו הפציעה מתרחשת. אפשר לראות שבזמן שאנקוקו מגיע לקחת את הכדור עם רגל ימין, הרשגל השמאלית שלו יוצרת מאין עיכול כלפי חוץ, ומציג עבורינו למשך שבריר שנייה את מנגנון הפציעה ברצועת ה LCL. בנוסף ניתן לראות שלאחר ההתקלות השחקן תופס את החלק החיצוני של ברך שמאל.
“אז מה קורה בנקע?”
רצועות יכולות להימתח, להיקרע באופן חלקי ולהיקרע באופן מוחלט. נקע לרוב מתאר מצב של קרע חלקי, וזמן החלמה, יחד עם אופי הטיפול, משתנה בהתאם לחומרת הקרע. נכון לעדכונים האחרונים נראה שאנקוקו לא נקע בצורה חמורה את הברך, אבל הזמן המינימלי להחלמה מנקע מסווג זה עומד על לפחות 6 שבועות בחוץ. כלומר, יפספס את המונדיאל ולא יהיה רלוונטי עבור הנבחרת הצרפתית גם אם היא תגיד עד הגמר שוב.
אומנם נבחרת צרפת תחסר את אנקוקו, אבל מבחינת הצרפתי בן ה -25, למרות האכזבה המובנת, זה לא צפוי לפגוע לו בעונה המצויינת שלו עם לייפציג. אולי בכל זאת עוד נראה אותו מגיע לאחד ממועדוני העל של אירופה, לקראת המונדיאל הבא בעוד 4 שנים.
שיהיה בהצלחה לאנקוקו.
7 לייקים
שמע, לא הספקתי להתעמק בזה, אבל וואלה לא מכיר. זה באמת כזה עוזר? יש תופעות לוואי? זה על בסיס סטרואידלי?
מעט מאוד אנשים מכירים את זה. זה לא FDA Approved אז מובן.
הייתי מאוד סקפטי בהתחלה, אבל אחרי 15 שנים של כאב ובלי שאף אחד הצליח לעזור לי, 3 זריקות וחזרתי כמו חדש, ומאז אני ממש מאמין בזה, במיוחד שאחרי שנפצעתי בשורש כף היד, וזה שוב עזר לי.
זה כל היופי, פשוט מזריקים חומר irritant שמפנה את תשומת הלב של הגוף למקום הזריקה ומתחיל לטפל בו בעצמו, וכך במקום דלקת כרונית יש לך דלקת acute שמטפלת בפציעה. חוץ מכאב למשך יומיים, לא קורה כלום.
ה irritant הכי נפוץ זה פשוט סוכר Dextrose.
לייק 1
אז איך זה לא FDA approved? שיקולים פוליטיים נטו?
איפה מקבלים זריקה כזאת? אפשר פשוט לבקש מהרופא?
*יש לי “גמישות יתר במפרקים” (לא סגור מה זה אומר בדיוק ככה טוענים הרופאים) מה שאומר שיש לי דלקות חוזרות כבר 20 שנה בכתפיים, מרפקים, שורש כף היד וברכיים.
חושב שזה יכול להועיל לדבר כזה?
אין לי שום מושג. אומרים שאין מספיק מחקרים. תקרא קצת על זה, זה ממש מעניין.
חשבתי על זה כשקראתי את הפוסט היפה שלך על מאטס, שאולי לא מטפלים בו בזה כי זה לא FDA Approved אז מתעלמים מזה. חבל מאוד, כי גם אם מישהו חושב שזה לא מועיל, זה בטוח לא יזיק.
ממה שידוע לי אין כזה בישראל, יש המון באמריקה וכמה באירופה. באיטליה ידוע לי על 5. הרופא שהזריק לי את זה הוא הרופא של פרוג’ה בסרייה בי שמשתמש סזה כך הזמן, הוא גם עבר fellowship בפריימיר ליג אז אולי כמה משתמשים בזה.
זה בדיוק מה שקרה לי בשורש כף היד. וזה היה מדהים לראות איך זה עובד: תחילה הוא בדק את הגידים באולטרה סאונד והראה לי איזה לטעמו היו פגועים, ואז הוא עשה הרדמה מקומית והתחיל לבדוק את הגמישות והconsistency של הגידים עם מחט בתוך המפרק וההבדל בין הגיד הבריא ולפגוע היה מאוד מאוד ברור.
הוא נתן לי משהו כמו 20 זריקות כדי לכסות את הגידים הפצועים, ואמר לי שלטעמו אני צריך לחזור עוד פעמיים, בהפרש חודש או משהו כל פעם.
בשתי הפעמים הבאות כשהוא חזר על הבדיקה הגידים היו במצב הרבה יותר טוב.
אני לגמרי מאמין שזה מועיל. הוא תיקן לי 5 פציעות ברגל, בשני מפרקי כף היד, בכתף ובמרפק, פציעות שמהם סבלתי שנים/חודשים ואף אחד לא יכל לעזור לי.
אבל אני לא מכיר אישית אף אחד שמתעסק בזה חוץ ממנו, על השאר שמעתי ממנו.
אם אתה עדיין בבלגיה אארגן לך בדיקה אצלו, זה אפילו לא עולה הרבה, משהו כמו 60 יורו לטיפול ובדרך כלל צריך 3 טיפולים.
לייק 1
@Aimarito אתה יודע, שהייתי אצל פיזיוטרפיסט הוא גם פתאום אמר לי בבדיקה “אתה יודע שיש לך גמישות יתר במפרקים נכון?”. הוא התחיל להגיד לי זה מגדיל את הסיכויים לקריעת רצועות. יש אמת בדבר?
-רגליים מעולם לא היו החלק החזק שלי, גם בימים שהייתי עושה 120 קילו סקווט, מכרעים ואפילו אוכל אחרת לפני אימוני הרגליים. בכל מקרה, כבר שנתיים שאני לא יכול לעשות רגליים כמו שצריך. להערכתי יש לי קרע קטנטן במפרק הירך. בלחיצת רגליים כבר במשקלים של 50-60 קילו כל צד - אני מרגיש כאב חד, ובעיקר בסקווט שם אולי אני מסוגל לעשות 50 קילו שהם מוט אולימפי ו-15 בצדדים. האמת שדי מפחד לבדוק את זה. בפשיטת הברך די נחלשתי.
-פציעה שמלווה אותי יותר זמן היא בכתפיים, זו הסיבה שאני קצת תקוע עם המשקלים של הבנג’-פרס. אני יכול לעשות נניח ארבע חזרות מעולות ואז בחמישית אם אין שמירה אז זה ייגמר בלא טוב. בכתפיים הייתי עושה פעם אימונים יפים. הורדתי עומס, בעיקר בכתף הקדמית, וגם בכתף המרכזית אני עושה בעיקר טכניקה ותנועה איטית שזה נחמד. בכל מקרה, עוד בתחילת ימי הקורס של ווינגייט בינואר 2014 הלכתי לד"ר אחד שמומחה לפציעות ספורט בהמלצת מישהו מהחד"כ, עשה לי צילום, עשה לי פה ועשה לי שם ולא מצאו כלום וזה מצד אחד משמח ומצד שני מבאס מאוד. אני אולי בן אדם שמתלונן אבל לא אוהב להתלונן בספורט. חיי עם הכאבים עד היום.
בשביל אנשים כמוך המציאו את הפרולו.
שמעתי כל כך הרבה סיפורים כאלה וכמעט לכולם עזרה הפרולותרפיה. תחפש אם יש מישהו בישראל שיכול להזריק לך, חייב להיות לפחות אחד.
בגדול כן. גמישות יתר היא תופעה שרואים אותה הרבה ולרוב היא באה לידי ביטוי בטווחים עודפים במקומות מסויימים (פרקי האצבעות, יישור יתר בברך ועוד). גמישות יתר היא מולדת, והיא מראה את ה- TRADE OFF שיש לנו בדרך כלל בשרירים- כוח לעומת טווח. זה קיים אצל המון ספורטאים. ככלל הפיתרון הוא עבודה על אימוני התנגדות וחיזוק באיזורים בהם נראה שטווח היתר קיים. לצורך העיניין, אני אתמקד בעבודת המסטרינגס אצל מי שאני רואה יישור יתר בברך.
@Raulito-7 , במקרה שלך אני צריך אשכרה להעריך דברים כמו טכניקה, איך אתה מגיע לאותם עומסים וכ’ו. יש המון מקרים של אנשים עם “בעיות של חזקים”, ואני רואה אותם אצל הרבה אנשים שחדר כושר או רחמנא ליצלן קרוספיט (הספורט השנוא עליי בעולם אחרי בייסבול). מה אני רואה בדרך כלל? אנשים שמתארים לי שלל בעיות באיזור הכתף לדוגמא, ולרוב אני צופה שיש בעיה בשליטת שרירית סביב שרירי השרוול או בשליטת השכמה. כשהשרירים שאחראים לייצוב הגפה לא עומדים בעומס על הכוחות בשרירים יותר “מנופיים” בייספס, טרייפס וכ’ו, כך נוצרים קטנים באותם שרירים מייצבים, ולמעשה מפסיקים לתפקד כהלה בזמן עליית או עומסים. העיקרון הזה קיים גם בירך, בברך, גב תחתון וכ’ו.
אני לא באמת יכול לקבוע שזה הסיפור אצלך, כי לא בדקתי, או אפילו ראיתי אותך מעולם, אבל זו הערכה קטנה שעוברת לי בראש ממה שאתה מספר.
לא פוסל שזה יכול להקל על הסימפטומים, אבל אין פה מימד של מניעה ואין מה שימנע מזה לקרות שוב במקרים כמו שהצגתי. לא מעט ספורטאים באים אחרי שכבר עשו זריקה, טיפול תרופתי כשלהו או כל דבר אחר, והם מדווחים לעיתים על רגיעה של כמה זמן, אבל אחר כך הסיפור חוזר על עצמו. מין הסתם שאני מאמין שהטיפול חייב להיות משולב (סימפטומים ומניעה), אבל גם אם הזריקה הזאת באמת הדבר הכי מופלא שיצרו, לבד זה לא מספיק במקרים כאלו.
ברור. תחילה מרגיעים את הכאב ועוזרים לגידים עם הזריקות ואז ממשיכים אחרי כמה ימים מהזריקה עם פיזיותרפיה וכל מיני אימונים כדי לחזק את כל האזור. זה בדיוק מה שעשיתי בשילוב עם הקורס הכי טוב שנתקלתי בו ל Mobility
אני ממליץ בחום על הקורס הזה כי זה עוזר עם שיקום ומניעת פציעות.
3 רמות, כל רמה אורכת 8 שבועות. לקח לי שנה וחצי לסיים את זה כי חזרתי על שתי הרמות הראשונות כמה פעמים.
קורס משנה חיים. לא פחות.
לייק 1
קודם כל תודה על ההתייחסות. לא בטוח שאני ממש עונה לך על השאלה, אבל בוא נגיד שהאימון שלי כמה שהוא אינטנסיבי - מעולם לא היה של משקלי על. אני שוקל קצת פחות מ-70 קילו וכמובן שאהבתי כנער מתבגר להעלות משקלים אבל זו מעולם לא הייתה אובססיה. זה לא שניסיתי לדחוף 150 קילו בנג’. אני מניח שרוב המתאמנים “החזקים” או המקצועניים כן סובלים מהכתף בצורה כזו או אחרת. בשריר הבייספס אכן אני עושה יותר ושם כן מעלה משקלים, זה נחשב לשריר האהוב עליי וכזה שאני יחסית מרים בו משקלים די כבדים. החזה וכיוצא בזה הכתף - עם עומס זהה לזה של הגב.
מה שאני עושה זה כביכול לנוח קצת יותר, אין מה לעשות, אימון החזה נמשך יותר זמן. אני גם משלב יד אחורית וזה גורם להתשה מלאה.
אגב, שכחתי לציין, ב-2014 לקחתי ארקוקסיה, אני לא חושב שאת הסוג “החזק” והמחיר היה שבועיים לא להתאמן אחרת אומרים שאין השפעה ובעצם לא עשיתי כלום. בוא נגיד שחזרתי לאימונים עם מוטיבציית שיא ובדיוק אותם הכאבים.
לייק 1
De mal en pire- מהפח על הפחת. אני מניח שזה מה שעובר בראש לאוהדי הנבחרת הצרפתית (לדוברי הצרפתים מביניהם לפחות), בעוד הם רואים איך כל אחד מהשחקנים המרכזיים שלהם נפצע ומוכרז כלא כשיר למונדיאל. מפוגבה וקאנטה עד לאנקונקו עליו נכתב פה רק אתמול. עכשיו זה תורו של לא אחר מאשר זוכה כדור הזהב קארים בנזמה, שלאחר מאבק ארוך על כשירותו בשל מספר פציעות, הוכרז כי לא יוכל להשתתף במה שמסתמן כמונדיאל האחרון שלו בקריירה. הסיבה: קרע בשריר הארבע ראשי.
“איפה הוא קרע בדיוק?”
שריר הארבע ראשי נמצע בקדמת הירך ומורכב מארבעה שרירים:
-
Rectus Femoris- השריר הארוך שאחראי על פעולת יישור הברך. בעל הסבירות הכי גבוהה לקרעים מבין הארבעה.
-
Vastus Medialis- השריר שנמצא באספקט האמצעי/פנימי של הירך. עוזר בספיגת עומסים בנשיאת משקל על הברך.
-
Vastus lateralis- השריר שנמצא באספקט צידי/חיצוני של הירך. גם הוא עוזר בספיגת עומסים בנשיאת משקל על הברך.
-
Vastus intermedius- שריר שנמצא מתחת לכל שלושת השרירים האחרים.
אומנם המיקום המדוייק של הפציעה בארבע ראשי לא פורסם, אך כפי שנכתב הסבירות הגבוהה ביותר היא ב Rectus Femoris, בגלל היותו חשוף לעומסי מתיחה בזמן כיפוף הברך והתנגדות בזמן יישור הברך.
“איך זה קורה?”
במידה ולא מעורבת חבלה או טראומה, פציעות מסוג זה לרוב קורות בעומסים חוזרים על השרירים הרלוונטיים כמו כיווץ בזמן מתיחה וכיווץ מהיר ואגרסיבי. פעולות כמו בעיטות, ספרינטים ושינויי כיוון יכולים להביא לפעולות הללו כשאר נעשות לאורך זמן ובעומסים גבוהים.
פקטור נוסף הוא הגיל של בנזמה. לרוב השרירים הללו אצל ספורטאים עוברים תהליך של יצירת קרעים קטנים בזמן פעילות, והגוף שלהם מתאושש כל פעם מחדש ומאפשר להם להמשיך בפעילות העצימה שלהם. במקרה של בנזמה, בגיל 34 השחקן חווה את התהליך הזה באופן אינטנסיבי לא מעט פעמים בקריירה. רק בעונה שעברה הוא שותף ב 46 משחקים, והיכולת של השרירים שלו להחלים לאחר פעולות אינטנסיביות כמו אלו נהיית יותר ויותר מוגבלת.
“זה חמור?”
קרעי שרירים לרוב מתחלקים לשלושה חלקים כתלות בגודל הקרע. הדרגה הראשונה הינה הכי נמוכה ונעה בין מתיחה לקרע קטן, והדרגה השלישית יכולה לנוע בין קרע כמעט מלא למלא. בהתאם לדרגות נקבע גם זמן החזרה למגרש ואופי הטיפול (אם יש צורך בניתוח או לא). לפי המקורות כרגע, דרגת הקרע לא פורסמה, אך טוענים שמדובר על זמן החלמה של כ-3 שבועות, אבל לרוב החזרה למגרש לוקחת יותר זמן. זה יכול להסתכם גם במעל לחודשיים כתלות בהרגשה של הספורטאי, והיכולת של השריר להתאחות. בקרעים נרחבים זה יכול להגיע עד כדי 4-6 חודשים בחוץ.
אומנם לצרפת יש עוד הרבה שחקנים מצויינים שיוכלו לעזור לנבחרת הטריקולור לשמור על המעמד שלה גם במונדיאל הזה. בכל זאת, המשימה לעבר שמירה על התואר נהיית רק יותר ויותר מאתגרת לאור רצף הפציעות של השחקנים המרכזיים של הנבחרת. מה שבטוח, קארים בנזמה יאלץ לראות את מה שאמור היה להיות המונדיאל האחרון שלו בקריירה מהבית.
8 לייקים