חלית? נפצעת? בוא נכתוב על זה- דיון הפציעות בספורט

אז החלטתי שבמקום שאני אעלה דברים לא קשורים בדיונים לא רלוונטיים, אני אתחיל להעלות פה כל מיני סקירות על פציעות. כמובן שבקשות יתקבלו בברכה. לכתוב על כל הפציעות הללו ישמור אותי חד.

לייק 1

ממשיך ליפול

המונדיאל בקטאר בפתח, ופול פוגבה שחקנה של נבחרת צרפת החליט שהוא רוצה להגיע בכושר הכי טוב שהוא יכול. ההחלטה הראשונה שנעשתה בקיץ הזה היא לעזוב את מנצ’סטר יונייטד, ולחזור חזרה לקבוצה בה הכל הסתדר עבורו- יובנטוס, כשהוא מכריז מול המצלמות “אני רוצה לקחת את אליפות איטליה”. בזמן משחקי קדם העונה של יובנטוס, פול פוגבה קרע את המיניסקוס ועומד בפני השאלה האם לנתח את הברך, ואם כן אז איזה ניתוח?

“קרע במיניסקוס?”

המיניסקוסים נמצאים במפרק הברך בין עצם הירך (Femur ) לשוק (Tibia), והם עשויים מרקמה סחוסית. התפקיד של המינסקוסים זה לייצר התאמה בין המשטחים של הירך והשוק, לספוג זעזועים, לאפשר את התנועתיות של הירך והשוק בזמן כיפוף ויישור הברך וגם לשמור על יציבות הברך. בברך יש מיניסקוס פנימי (מדיאלי) וחיצוני (לאטרלי). המיניסקוס יכול להיקרע מפעולות כמו לחץ גבוה, סיבוב, מעבר מהיר מיישור לכיפוף או להיפך, ובעיקר מהשילוב של כמה מהפעולות הנ"ל יחד.

“זה משנה באיזה מהמינסקוסים הוא נפצע?”

בקצרה, כן. בעוד הסבירות לקרע במיניסקוס המדיאלי היא גבוהה יותר בגלל השטח הגדול אותו הוא מכסה במפרק הברך. מנגד, קרע במיניסקוס הלאטרלי (לפי חלק מהמחקרים) יכול להיות יותר בעייתי עבור המטופל בגלל התפקיד שלו ביציבות הברך. לצורך העיניין, פול פוגבה קרע את המינסקוס הלאטרלי. נקודה נוספת היא גם מיקום וסוג הקרע במינסקוס שיכולים להשפיע על איזו גישה טיפולית כדאי לבחור.

“אז מה יקרה לו?”

בפני השחקן הצרפתי של יובנטוס עומדות כרגע שלוש אופציות: הסרת חלק מהמינסקוס, תיקון המינסקוס או טיפול שמרני. מה צריך לדעת על כל אופציה?

  1. הסרה חלקית של המינסקוס: המנתח מסיר את האיזור הספציפי עם הקרע.

היתרון- זמן החלמה ושיקום קצרים לרוב (נשיאת משקל ישר לאחר הניתוח וחזרה הדרגתית לאחר מספר שבועות).

החיסרון- עם השנים יכול להוביל לשחיקת סחוסים בגלל ההסרה של רקמה שהינה חיונית לספיגת זעזועים. פיתרון שמומלץ לרוב לאנשים מבוגרים או לא פעילים.

האם זה כדאי לפוגבה- לפי חלק מהמחקרים, המינסקוס הלאטרלי מגיב פחות טוב לסוג זה של ניתוח לעומת המיניסקוס המדיאלי, ובנוסף ניתוח זה בספורטאי מקצועי יכול להוביל עם השנים לשחיקה במפרק הברך.

  1. תיקון מיניסקוס- תפירה של המיניסקוס. ניתוח זה אפשרי רק במקומות עם אספקת דם טובה.

היתרון- יכול למזער נזקים של שחיקה מקומית בעתיד.

החיסרון- זמן החלמה ארוך. 6-8 שבועות ללא נשיאת משקל על הרגל, וחזרה לאימונים הינה לרוב לאחר 3 חודשים ולכושר משחק אפילו עד חצי שנה אחרי.

האם טוב לפוגבה- מבחינת הבריאות של פוגבה, יכול להיות שכן. אם הוא בוחר לנתח, האופציה הזאת עדיפה לו מהסרת המיניסקוס, אבל הוא לא יהיה זמין בזמן למונדיאל בקטאר.

  1. טיפול שמרני- לא להיכנס לניתוח, ולנסות להתגבר על הסימפטומים וחוסר היציבות של הברך ע"י פיזיותרפיה ואימונים ספציפיים.

יתרון- לא מכניס את המטופל לפרוצדורה ניתוחית, ולפי חלק מהמחקרים יכול להשיג תוצאות יפות ששוות ערך להסרת המינסקוס. זמן ההחלמה באופן זה הוא דינאמי ויכול לקחת בין 8 שבועות עד 3 חודשים, תלוי בסימפטומים של המטופל לאורך השיקום והחשיפה לעומסים.

חיסרון- תמיד ישנו חשש וצורך במעקב, בעיקר אצל ספורטאים מקצוענים, שכן הקרע עדיין ישנו, ולא תמיד בעל פוטנציאל להחלמה מלאה. גישה זאת גם לא תמיד מתאימה לכל סוגי הקרעים.

האם טוב לפוגבה- מקצועית, זה יכול לאפשר לו את זמן החזרה למגרש לקראת המונדיאל, אך מנגד קשה להגיד אם זה בהכרח הפיתרון האידאלי לזמן הארוך. מה שכן, לפי חלק מהמחקרים, טיפול שמרני לאחר קרע במיניסקוס לאטרלי אכן יכול לתת תוצאות טובות יחסית.

נכון לעכשיו, עוד לא יצאה הודעה רשמית מפוגבה, נבחרת צרפת או יובנטוס לגבי הבחירה אותה לקח פוגבה, אך לפי חלק מהשמועות יכול להיות שהאופציה המועדפת הינה הטיפול השמרני.

6 לייקים

חבוש, כאוב ועייף נאדאל עשעה זאת שוב. נאדאל ניצח את פריץ ברבע גמר ווימבלדון בשאיפה לאסוף עוד גראנד סלאם לקריירה שלו. נאדאל אמר לא פעם שהוא רגיל ליות עם כאב בשגרה, אבל הפעם משהו לטענתו הרגיש “לא בסדר”. לפי הדיווחים האחרונים מהעיתון הספרדי “מארקה” נאדאל סובל מקרע של כ 7מ"מ בשריר ה Rectus Abdominis.

"איפה הקרע?"

בבטן יש לנו ארבע שכבות של שרירים:

Transverse Abdominis: השריר העמוק יותר מבין הארבעה.

Internal Oblique

External Oblique

Rectus Abdominis: ה"קוביות" השכבה הכי שטחית מבין הארבע, אותה נאדאל קרע.

"איך זה קורה"

לפי חלק מהמחקרים, יש הטוענם שזו פציעה שהיא באופן יחסי מאוד נפוצה בטניס לעומת ענפי ספורט אחרים. היא בגלל התפקיד של השריר (כיפוף גו), המתח שמופעל על השריר הזה בזמן כל הקשתת גב, ועבודת הכיווץ הכיווץ שמגיעה מהבטן בזמן המתיחה מאפשרת לשחקנים להגיש ולחבוט בעוצמה. רק כדי לסבר את האוזן, מהירות הגשה ממוצעת אצל גברים בטניס מקצועני עומדת על בין 190 ל 200 קמ"ש, כשרפאל נאדאל כבר רשם בעבר מהירות הגשה שעומדת על 217 קמ"ש. לפי חלק מההערכות, נאדאל סבל מראש גם מדלקת בשריר הנ"ל מה שיכל להביא מראש לקושי של הספרדי להחזיק במשך 5 מערכות באינטנסיביות גבוהה והוביל בסופו של דבר לקרע.

"מה הלאה?"

השיקום מפציעה מסוג זה נע בין 2-8 שבועות כתלות בחומרה של הקרע, ובמצב הסימפטומיטי (כאבים, נפיחות והיכולת להפעיל כוח ולהניע את השריר), כשכמובן שיש צורך לעבוד באופן הדרגתי לפני החזרה לספורט שכן במצב בו נאדאל היה הוא אכן יכל להחמיר את הקרע הקיים.

אנחנו מקווים לראות את נאדאל חוזר בקרוב לשחק כשהוא מנצל כל רגע ממה שנשאר לו בקריירה, ולאחר שגם את זברב אנחנו לא צפויים לראות העונה, נותר לנו לאח ליתר שחקני הטנניס להיות בריאים ולהמשיך לתת תצוגות יוצאות מין הכלל.

4 לייקים

נראה לי כל מי שקורא את הפוסט שמע על מסי. כן כן, ההוא שמשחק בארגנטינה. מה אם אני אגיד לכם שגם בכדורגל נשים יש אחת כזאת? מישהי שנחשבת ללא עוררין לשחקנית הטובה ביותר וזוכת כדור הזהב בשנה החולפת? אלכסיה פוטיאס הספרדיה שמשחקת הן בברצלונה בקבוצת הנשים והן בנבחרת הנשים של ספרד, הייתה אמורה לקחת חלק בחגיגה הגדולה של כדורגל הנשים באירופה, ואפילו בעולם כולו, בדמות יורו הנשים 2022 שהתחיל בשישי ביולי באנגליה, כשלא מעט באים לראות אותה על הדשא. מספר ימים לפני הטורניר התראיינה אלכסיה לטלויזיה הספרדית וכשנשאלה מה הפחד הגדול ביותר שלה כשחקנית ענתה: “פציעות. זה הפחד הכי גדול שלי, ואני מאוד מעריכה שחקנים שהתמודדו פציעות ארוכות, ואני למזלי עוד לא חוויתי אחת, ואני בטוחה שאם תהיה לי אחת, יהיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה”. אלכסיה לפני יומיים באחד האימונים האחרונים של הנבחרת לקראת הטורניר נפצעה וקרעה את הרצועה הצולבת הקדמית בברך.

"רגע, מה נקרע לה?"

בברך שלנו יש ארבע רצועות עיקריות:

צולבת קדמית (Anterior Cruciate Ligament) – ACL

צולבת אחורית ((Posterior Cruciate Ligament - PCL

רצועה “פנימית” (Medial Collateral Ligament)- MCL

רצועה “חיצונית” (Lateral Collateral Ligament) – LCL

אלכסיה קרעה את הצולבת הקדמית (ACL) שחשובה ליציבות מפרק הברך, למנוע מעצם השוק “לברוח” קדימה ולעזור לברך להישאר יציבה מול כוחות במישור הזה שיכולים לבוא לידי ביטוי בהליכה, בעיטה, ריצה ועוד.

"מה יקרה איתה?"

בעוד יש אפשרות בה אפשר להמשיך לחיות חיים רגילים מבלי לנתח את הברך, אצל ספורטאים מקצוענים בעיקר מעדיפים בסיטואציה כזאת לנתח את הברך ולשחזר את אותה רצועה צולבת קרועה. תהליך השיקום הוא מורכב, ארוך והדרגתי מאוד כשהנטייה לרוב היא להחזיר שחקנים מקצוענים למגרש בטווח של 9 חודשים או אפילו שנה, מה שאומר בוודאות שהיא תחמיץ את כל הטורניר.

"איזה מזל רע יש לה"

אפשר להסתכל על זה ככה. בכל זאת לא כל יום אתה מתראיין על החשש מפציעות ותוך פרק זמן קצר אתה מושבת חודשים קדימה, אבל חשוב לציין שאצל שחקניות כדורגל הסיכון לקרוע ACL נע בין פי 2 לאפילו פי 8 בחלק מהמחקרים, כשגם יש סיכוי גבוה (לפי חלק מהמחקרים עד כדי 24%) לקריעה חוזרת גם לאחר שחזור. החוקרים טוענים שכל זה קורה לאור הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים בין גברים לנשים באספקטים. לדגומא, בגלל מבנה אגן אחב יותר אצל נשים, נוצרת זווית בירך לעומת השוק (נקראת Q angle בשפה המקצועית) שמייצרת יותר לחץ על הברך, בנוסף לגורמים נוספים כמו רצועות גמישות יותר בהרכב שלהן לעומת אצל גברים. לכל הנ"ל הנ"ל מתייחסים כדורמי סיכון אצל ספורטאיות ככל, ושחקניות כדורגל בפרט שמדורגות לפי חלק המחקרים כבעלות הסיכוי הגבוה ביותר לחוות קרע ACL לעומת יתר הספורטאיות בענפים אחרים.

היורו כמובן המשיך, ספרד תנסה להתמודד בטורניר בלי הכוכבת הכי גדולה שלה, ואלכסיה תאלץ להתמודד עם מה שהיא פחדה ממנו, ואולי אפילו להעריך את עצמה יותר בתור מי שחווה את אחת הפציעות הארוכות והמורכבות ביותר אצל ספורטאים.

4 לייקים

וואלה יש לי שאלה. אתה מכיר אותי, את ההיסטוריה הרפואית שלי עם ברכיים וכמה מחורבן המצב שלי. בקצרה-קרעתי פעמיים רצועה קידמית (פעם אחת בכל ברך, כל פעם ניתוח שחזור) כאשר גם המיניסקוס נקרע. תמיד הסירו לא תפרו. לפני כשנה וחצי שיחקתי כדורסל הברך הסתובבה, בצילום ראו שיש קרע מלא ברצועה הקידמית איפה שהיה שתל וקרע חלקי ברצועה הצידית. לא התייאשתי, בלי ניתוח הלכתי על הגישה השמרנית. אחרי כמה חודשים טובים של שיקום חזרתי לשחק -בום הברך קרסה הצידה במשחק הרביעי והרגשתי כאב חד. לא רציתי לשמוע על כדורגל וכבר הנחתי אותו בצד סופית לגמריי. לא מוכן לעלות על מגרש.

היום כבר עברה שנה, אני מרגיש את הברכיים שלי ביומיום. ממש כואב לי. עזוב רגע את היכולת לספורט, אני לא מעוניין לשחק ובאמת בלב שלם שמתי את זה מאחורה. אני רוצה שיפסיק לכאוב לי. אני שמעתי על ניתוח חדשני יחסית של החדרת מיניסקוס לברך, מה אתה יכול לפרט על זה? לדעתי הכאב שלי נובע מהמיניסקוס, אני מאמין שגמרתי עליו במשך השנים. אני לא חושב שכואב לי בגלל הרצועות. אשמח לתגובתך דוקטור.

החדרת מיניסקוס בסוג של הזרקה זו פרוצדורה חדשה שאני אישית לא ראיתי איך אנשים משתקמים ממנה, אבל זה לחלוטין יכול להתאים לסיטואציה שלל, שכן אחרי כל כך הרבה קריעות של הצולבת הקדמית יש נטייה למיניסקוסים ולכל הקפסולה המרקחת להישחק ולהיפגע.

זה מצב מורכב, וזה תהליך ארוך להחזיר את הברך למצב שאתה יותר סומך עליה, וזה בדרך כלל הקושי אחרי מספר קריעות מיניסקוס. הייתי אומר לך לחזור לפיזיותרפיה, אבל לתת לזה קשב מלא. אני חשוף עובד עם כמה אנשים (גם ספורטאים וגם אנשים רגילים) אחרי צולבות ואני כל הזמן מגלה כמה השיקום הזה מורכב. מאז הסיפור עם מאור בוזגלו נראה שההנחיות השתנו מאוד, ורק אחרי 9 חודשים חוזרים להתאמן עם הקבוצה ורק לאחר שנה חוזרים לגשר, בניגוד לפעם שהיו מחזירים אחרי חצי שנה.

לייק 1

אני לא רוצה לחזור לשחק. אני באמת רוצה לחזור לחיים נורמלים בלי כאבים בברך. אני מקפיץ את הכדור בים וזה מספיק לי.

מה זאת אומרת לא ראית אנשים שמשתנים ממנה? כלומר לא ראית שינוי בכאבים שלהם?

*משתקמים. תיקנתי עכשיו, קודם כתבתי מהטלפון.

הכוונה היא שבגלל שזו פרוצדורה יחסית חדשה אני בעיקר יודע שהיא קיימת, אבל עוד לא ראיתי איך המשתקם חווה אותה, או מה בהכרח אחוזי ההצלחה לפי מחקרים או בשטח (אני מגלה כמה האספקט השני חשוב כל פעם).

המקרה שלך הוא אינדיקציה לשימוש בשיטה הזאת לפי מה שאני יודע עליה, אבל קשה לי להגיד לך מה לצפו מבחינת התהליך, זמן שיקום וכ’ו. אני אנסה שוב לחפש מחקרים רלוונטיים ומהימנים בעיניין.

אם היית אני, היית עושה שחזור רצועה פעם שלישית? כמה זה קריטי לעתיד שלי מבחינת כאבים בידיעה שאני לא הולך לשחק?

שאלת מיליון הדולר…

יכול להיות שבמצב שלך הייתי הולך לטיפול שמרני, ועושה מה שאני יכול כדי לשמר את זה לאורך זמן. יש תוצאות יפות מטיפול שמרני, אבל זה מצריך שיתוף פעולה והתמדה, שכן בכל מצב בו השרירים סביב הרגל חלשים, או שקמת עייף ואתה פתאום מחליט שאתה רוצה לשחק כדורגל, כדורסל, מטקות או כל דבר עם שינויי כיוון תמיד יכול להיות מצב שבו תחווה שוב בריחה של הברך.

יש אנשים (לא ספורטאים מקצועיים) שחיים בלי צולבות והם סבבה, חלקם אפילו מאמני כושר, אבל הם יודעים שהם חייבים לשמור מאוד על המצב שלהם בברך עם כל התרגילים שתקבל בפיזיותרפיה. אם אתה חושב שזה יותר מידי, נסה עוד שחזור, תעשה את התהליך כמו שצריך, וכך לעצמך לפחות 9 חודשים עם פתאום מדגדג לך סתם ככה לחזור לספורט. זה כן אפשרי פשוט זה חייב להיות מאוד מסודר כי זה תהליך שיקום מאוד מורכב.

רק אציין שאני בימים אלה בתוך עולם המיניסקוס והחרא הזה והשירות בארץ הזייה

אני אשכרה צריך להפעיל ביטוח פרטי לבדיקת MRI כדי שלא אצטרך לחכות עד אוקטובר לאחת כזאת דרך הקופה.

הזייה

ניסית לחזור לשמרני? מצאת משהו בערבה?

אתה יודע כמה זמן לוקח להביא מכונת MRI לאיפה שאתה גר באפריקה? תגיד תודה שזה רק אוקטובר.

2 לייקים

אחלה דיון… מאוד מעניין לקריאה תודה.
אני יודע שזה יהיה מאוד קטנוני אבל זה מילה נפוצה בדיון כזה.
אומרים מניסקוס (me) ולא מיניסקוס (mi).

לייק 1

אני אגיד לך את האמת, אני לא בטוח שיש לי את הכוחות הנפשיים לעוד שיקום. לעוד מכונת con, לעוד מצב של קביים חודשיים, לעוד התעוררות מניתוח. עברתי את זה פעמיים זה סיוט מהגיהינום נדב.

כמה זה קריטי לכל המפרק עצמו בהמשך החיים? צריך גם לזכור שיש לי קרע בצידית.

קרע מלא או חלקי?

וואלה אני מבין אותך, זה תהליך קשוח ומצריך הרבה כוחות נפשיים. בהינתן הסיטואציה הזאת תקדיש את עצמך לטיפול השמרני. זה הרבה עבודה, אבל זו הדרך הכי טובה לשמור אותך לזמן הארוך מבלי עוד סיטואציה של ניתוח.

מה שקורה לרוב האנשים בהמשך זה החלפות ברכיים. ניתוח שמניב תוצאות יפות בזמן הארוך נפוץ בגילאי ה 60+ וסוגר סופית את כל עינייני השחיקות למיניהם. גם שיקום קשוח, אבל זה הפיתרון שהרפואה מציעה.

בדיחה שמעורבת בה ערבה ואפריקה…אחרי הפעם ה-156 מצפה ממך לשינוי חיובי