אני אישית באמת מעדיף להשתמש בביטוי “שלטון צבאי” ולא “כיבוש”, כי הוא מדגיש שהבעיה העיקרית (או לפחות זו שבקונצנזוס יותר רחב) היא לאו דווקא הבעלות על האדמות, אלא אנשים חפים מפשע שחיים תחת שלטון של הצבא הישראלי.
יחד עם זאת, אני לא רואה הבדל מהותי בינם לבין “עמים” אחרים, לכל צורך פרקטי. בסוף זו כן קבוצת אנשים עם מכנה משותף סביר כלשהו, אפילו אם אין להם איזו היסטוריה עשירה במיוחד.
בשורה התחתונה, יש אנשים חפים מפשע שחיים תחת שלטון צבאי שלנו.
אפשר לחפש הצדקות, ואכן יש הצדקות טובות.
ואפשר לחפש חלופות עדיפות, ואכן קשה למצוא כאלה.
אבל יש בעיה מוסרית אמיתית במצב הנוכחי, ו"ניהול סכסוך" פירושו המשך המציאות שאנחנו החזקים באזור, ובני אדם נמצאים תחת שלטון של הצבא שלנו, ואין פתרון ברור באופק.