אגב סתם לידע כללי-היום בעבודה ניתחתי את ברסה נשים נגד ריאל מדריד, משחק אליפות. עד דקה 40 הן התעקשו להרים כדורי רוחב, אחד באמת נכנס בהתחלה אבל נפסל שלא בצדק. הנשים של ריאל כמו הבוגרים היו עקשניות, אבל קיבלו בראש בסוף. זה התחיל בדקה 40, הקפטנית זוכת כדור הזהב לנשים אלכסיה כבשה מבעיטה מחוץ לרחבה, כדור שהוסט, ואחרי דקה וחצי עוד גול שלה הפעם לא היה צריך מזל, כדור עומק יפה, עברה שחקנית ושחררה פצצה לרחוק. כוכבת כדורגל. מחצית שניה זה היה כבר התעללות בגופה אבל ברסה לא הורידה רגל וכבשה 5 חתיכות לנשים של ריאל מדריד.
לו הרמוסו אגב כבשה גם, פטרי כבשה את השלישי עם בעיטה מטורפת לחיבור ועוד עצמי. אליפות קלילה מאוד לברסה נשים, מאזן מטורף לדעתי של פלוס מעל מאה גולים. התאכזבתי שמרטנס לא הייתה בסגל, אבל דור העתיד פנייה עלתה לחצי שעה אחרונה. גם היא עוד תככב לדעתי בקבוצה הזאת שנים הלאה.
אני מת על הפרובינציאליות המוגזמת הזאת כשמבקשים משחקנים להגיד את ה-11 הכי טובים שלהם בכל הזמנים. זה תמיד כזה “אובלאק (הסלובני) בחר את מסי, רונאלדו, מראדונה, פלה, ואת ז’ליקו מילינוביץ’, כוכבה הסלובני של אולימיפיה לובליאנה בשנות ה-60”.
עריכה: אני מבין שכנראה הוא בחר את ה-11 הכי טובים שהוא שיחק לצידם (מה שמחזק עוד יותר את חסרונו של אחד), אבל זה עדיין מצחיק.
זה כנראה מאשר את השמועות שהוא ומסי הסתכסכו . מצטרף להודעת הפרידה המוזרה שלו.
מה שמטריד אותי יותר שהוא פשוט מתרסק מבחינת היכולת שלו בשנה וחצי האחרונה, מלבד יוצאי דופן, הוא נראה כמו רוח רפאים. וזה מעציב אותי כי אחרי ליברפול הוא היחיד שהתנהג כמו ספורטאי אז וטרח להתנצל. מוזר מה שקורה איתו.
יותר סביר שהוא בחר את ה11 שהוא הכי אהב לשחק איתם, או ליתר דיוק ה11 שהוא מעריך (אישית/חברית, לא מקצועית) הכי הרבה. הוא בחר בשוער שהיה איתו בנוער של גלדבאך ושאין לו אף הופעה בבונדסליגה.
היום לפני שישה שנים נפטר יוהן קרויף , השחקן והמאמן , שלדעתי הוא החשוב ביותר בתולדות המועדון. האיש שכל הDNA של ברצלונה המודרנית של היום נטועה בו. אחד השחקנים והמאמנים הטובים בהיסטוריה של ברצלונה ובכללי. בלי קרויף לא היה פפ לא היה צאבי ולא היה מסי. וברצלונה היתה שונה לגמרי.
אני כותב את זה בהודעה שניה ונפרדת כי אני לא רוצה לזהם את קרויף עם הבני זונות, רוסל וברתומאו. אבל רוצים לדעת איך היינו נראים בלי המורשת של קרויף?
עידן האופל של רוסל וברתומאו. תורידו ממנו את הבסיס שהם ירשו מלאפורטה. אז כל השנות החושך האחרונות. כך היינו נראים.
מזל שהיה לנו את קרויף… וטוב שהוא לא היה בחיים בשנים האחרונות, וחווה את הבושה של ברתומאו, נחסך ממנו שיברון הלב. אני משוכנע שכרגע הוא מחייך בגן עדן . הרי ג’ורדי לאפורטה וצאבי שוב ביחד. עידן קרויף חזר!
סיפור קטן על איך פגשתי את קרוייף, ואיזה גבר הוא היה.
האקסית שלי לפני 7-6 שנים ממשפחה של אוהדי מכבי, וברוך השם משפחה אמידה. לאבא שלה ולדודים היו 6 מנויים ליציע הכבוד, להם ולמי שהם רצו שיבוא. מפה לשם יום אחד היא אומרת לי אתה רוצה לבוא למשחק של מכבי נגד הפועל חיפה? זה יהיה באיצטדיון בנתניה. בלומפילד היה השיפוצים…אמרתי יאללה, חוויה. בואו נראה מה זה יציע הכבוד הזה.
מגיעים כמו מלכים כמובן. חנייה צמוד לאיצטדיון, יש בשפע, נכנסים בלי תור, מגיעים לאיזור של הוי איי פי. ברק יצחקי ואני מחכים בתור לקבב. לא כזה מתרגש, חבר שלי זה הכוכב כדורגל הכי גדול בתאילנד לידור כהן. מפה לשם עולים ליציע. אני שותה בכיף בירה, סה"כ נחמד. פתאום אבא שלה אומר לאחיין הקטן שבא איתנו “אתה יודע מי זה ליד מיץ’ גולדאהר?” הילד עונה לא. לא הסתכלתי בעצמי. פתאום האקסית שלי אומרת “מאמי אתה יודע מי זה?” ואז אני מסתכל…פאקינג יואהן קרויף. אני מתחיל להזיע, נכנסתי להתקף פאניקה. וואט דה פאק. אני מתחיל להגיד להם “זה אשכרה קרויף!! זה יוהן קרוייף!!” ואבא שלה לא קולט בכלל מה הוא בשבילי. אפילו היא קצת בהלם, משחררת הערה קלאסית “הלוואי שאותי היית מתרגש לראות ככה…” אחרי כמה דקות החלטתי שימות העולם, אני ניגש אליו. אצא מטומטם, אגמגם באנגלית, לא יודע מה, אני ניגש אליו! כמה שניות לפני שאני קם פתאום אבא שלה דוחף לי את האחיין הקטן “אולי תיקח אותו להצטלם איתו?” טוב נו…
אני והילד ניגשים, ובאמצע השיחה של קרויף וגולדאהר הם פשוט מסתכלים על הילד שמסמן לו תמונה…קרויף מחייך, גם מיץ’ בהבנה שהשיחה נגמרה. הילד מצטלם איתו ואז הפה שלי פשוט נפתח.
“I am a barca fan, like really, fanatic…tattoo on my back and all”
לקח לו כמה שניות לקלוט, ואז הוא אמר בזמן שאני בא ללחוץ לו יד
“You are a barca fan? So give me a hug!”
אני אשכרה מחבק את יואהן קרויף. אני. ואז התאפסתי, התחלתי לספר לו שהייתי במשחקים נגד ריאל וצ’לסי, הוא סיפר לי שהוא לפעמים בעיר, נתן לי טיפים איפה לאכול (אין לנו אותם תקציבים נשמה) ושהוא אוהב את האוכל פה, הוא לא חשב שיש פה אוהדים כאלה מסורים ושבזמנו זה לא היה כזה גלובאלי.
בסוף דיברתי איתו על הטור שהוא היה כותב בזמנו לדעתי לעיתון ספורט או מארקה, לא זוכר. שאלתי אותו למה הוא הפסיק לכתוב אז הוא צחק ואמר “הם לא משלמים לי מספיק”. דקה לפני תחילת המשחק אני פתאום קולט שאני מדבר עם קרויף כבר 10 דקות ולא רציתי להיות נודניק, אז פשוט אמרתי לו תודה על הכל, בדגש על הכל. הוא נתן לי שוב חיבוק ואז אמר “אתה לא רוצה תמונה?” אשכרה שכחתי מזה! אגב, הוא פאקינג היה ענק.
ראיתם את הסרטון של צ’אבי יורד מהאוטובוס להצטלם עם אוהדים? זה מעניין לראות מצב שבו המאמן הוא הכוכב כדורגל הכי גדול בקבוצה שהוא מאמן. אף שחקן בהרכב שלנו לא היה ברמה שלו כשחקן, ספק אם יהיו.
אופוריה… הורגת הרבה שאיפות.
היה מומנטום טוב לפני פגרת הנבחרות, אבל אז התרסקנו מהאולימפוס של 4:0 בברנבאו שגרם לנו לחשוב שאירופה בכיס שלנו, בזמן שאנחנו עדיין קבוצה עם הרבה חוסרים בסגל ומכת פציעות מתמשכת כבר שנתיים.
נו טוף… מבחן אמיתי ראשון לצ׳אבי. כרגע המקום השני בסכנה, נראה איך הוא יוצא מהבור הזה.
לפני יומיים או שלושה פורסמה כתבת צבע במארקה ושם נטען כי המנצחת האמיתית של הקלאסיקו הייתה ריאל מדריד, כי התוצאה נתנה לברצלונה תחושת אופוריה משכרת שהרדימה את כל האיברים בגוף שנקרה ברצלונה.
אני לא הייתי נסחף ואומר שהקלאסיקו הוא הגורם, אבל אני כן מרגיש שהייתה אופוריה סביב גם בתקופה שקדמה למשחק ההוא, ולאר המשחק ההרגשה הזאת התעצמה. זה חלחל לכל מקום, אפילו כאן לפורום ואפילו לאוהדים של מדריד שכבר הודיעו שהעתיד של ברצלונה טוב משל ריאל.
כמו באותה תקופה קל להסתכל על פירות העונה ולהצביע על העתיד, השאלה היא האם פירות העונה מבשרות על כל השנה.
ברצלונה כרגע במומנטום שלילי אבל כמו שמקודם לא הכל היה ורוד למרות שזה היה נראה כך, גם עכשיו לא הכל שחור כמו שזה נראה.
לדעתי לולא הפציעה של פדרי הייתם עדיין ממשיכים ביכולת טובה, אולי לא הייתם ממשיכים לחלק רביעיות, אבל כן קבוצה טובה וחיובית. בנוסף העמידה הטאקטית מולכם השתפרה וקבוצות למדו איך לשחק מולכם נכון יותר.
צריך הכל לקחת בפרופורציות. גם את התקופות היותר טובות וגם את הפחות טובות. גם לגבי השחקנים הצעירים. הם יכולים לתת משחק טוב ומשחק שני לחרבן אותו עד העצם כמו שגאבי עשה במשחק האחרון.
מה שמאפיין את הנפילה הזו, זו לא הפציעה של פדרי כי גם כשהוא שיחק נראנו לא משהו שזה אנדרסטייטמנט למה שבאמת היה על המגרש.
מה שבעיקר מאפיין את התקופה הזו (ומדכא מאוד) זה הראש בקיר של צ’אבי. בדרך כלל מאמן חייב להיות פתוח יותר מאשר מושכל ראשון שעבד וגם כשהכל עובד הוא חייב לא להרדם ולהמשיך לחשןב על טקטיקות ומערכים כי כשלא מתקדמים יש רגרסיה. לא רק שלא התקדמנו והייתה נסיגה צ’אבי אפילו לא ניסה לעשות משהו שונה, לא בהרכבים, לא במערך, נאדה. הכל סיסמאות נבובות שאין מוטיבציה ושלא נסטה מהדרך שלנו בגלל הפסד כזה או אחר, ושבבארסה אי אפשר לנצח מבלי לשחק יפה (אבל להפסיד אפשר בלי לשחק יפה…), בקיצור, הבנת. לא שורפים את צ’אבי ובחיים לא חושדים בו שהוא מזיק למועדון אבל האופטימיות הזהירה שהתחילה עם רצף הניצחונות נגוזה. מה יש כרגע? בגדול ערפל רציני וכמה אמרות פוליטיות של לאפורטה על שחקני רכש.
נדמה לי זה היה מול לבאנטה שהייתם כבר בפיגור 2-0 ובמזל לא היה יותר גרוע. כבר במחצית הראשונה שרתי לכם פה מה נשתנה על כך שפדרי לא משחק וזו פשוט לא אותה קבוצה.
ואז פדרי נכנס כמחליף. מיותר לציין שהמשחק השתנה לחלוטין בדיוק כשהוא נכנס ולמרות שהיו כאלה שניסו לתלות את זה במוראל של לבאנטה שהחמיצה פנדל, אי אפשר היה לפספס את איכות המשחק שלכם שהשתפרה פלאים.
במשחקים שאחרי החיסרון שלו בעיניי קריטי. במשחק האחרון גם קופר העלה את זה פעם או פעמיים, ונורא הערכתי אותו על כך שסוף סוף מישהו אומר את זה: למרות כל הניסיון לצייר את בארסה כמושלמת, מדובר במשולש של פדרי דמבלה אובמיאנג שהפך אותה לכזו קטלנית. ברגע שפדרי איננו, דמבלה לא אפקטיבי ואובמיאנג לא חד, אנחנו מקבלים קבוצה אחרת לגמרי.
בנוגע לצ’אבי, אני לא מסכים. לא פעם ולא פעמיים עצרנו שניה להסתכל מה הוא עשה. לפעמים אתה רואה את דמבלה בימין, לפעמים הוא מעביר אותו שמאלה, לפעמים הוא עושה חילוף של שחקנים בעמדות שונות. במשחק האחרון כשלא הצליח להתמודד עם פראן גרסיה הוא העביר אותו לאמצע וכמעט הבקיע משם ויצר מצבים לא אחת.
שוב, קל לרדת על צ’אבי כרגע כשהכל נראה שחור, כשהקבוצה לא עובדת, אבל זה שהתוכניות לא עובדות לא אומר שאין תוכניות או שהתוכניות לא טובות. אני לא רואה בדברים שהוא אומר סיסמאות נבובות, אני רואה בהן שאיפה. כרגע לשאיפה יש קשיים להתפתח למציאות אבל בשביל שהשאיפה הזאת תתקיים צריך להאמין ולהתמיד בה.
תזכרו גם שלפני ההתפוצצות הזמנית של הקבוצה אמרתם את אותם הדברים פה, לא שכחתי. אמרתם שצ’אבי סתם קשקשן (לא יודע אם אתה ספציפית אבל לא אחד כאן אמר את זה) והעבירו עליו אינספור ביקורות גם בדברים בהם צדק.
צריך סבלנות. צריך להבין שהרצון שלו לא תמיד מתבצע אבל הוא עובד ומוכן להמשיך לעבוד בשביל שזה כן יקרה. אתם במומנטום שלילי, זה לא הזמן להסיק מסקנות מרחיקות לכת.
