אנקדוטות ושאר ירקות הגירסה הברסאית

news

#1

בטח שמתם לב:

היום לפני 118 שנים הוקם מועדון אלמוני העונה לשם ברצלונה! מזל טוב!
image

בטח שמתם לב:

היום לפני 7 שנים מוריניו חטף את התבוסה הכי גדולה בימי חייו!!! ביחד איתו ריאל מדריד יחד עם כל השחצנות הטיפוסית שלה חטפה את אותה מאניטה מפורסמת !!!

image

דרך אני לא ישכח את הטור של מיכאל יוכין כמה ימים לפני… הכותרת :
(הם נראה לי שינו את הכותרת של המאמר מהם מפחדים…)


ויקטור ואלדס פורש ומנתק את הקשר שלו ברשתות החברתיות
#2

אני יודע שנפסיד את הקלאסיקו הקרוב, כי אומטיטי והכל, אבל אם יקרה הבלתי צפוי וננצח - ירשו לי לעשות שולה?


#4

לא.
ומכיוון שעל הפוסט להיות באורך של מעל לעשרה תווים -

לא.


#5

לא נורא, אני עדיין אוהב אותך


#6

קיבלנו את סלטה ויגו בגביע. מפגש ראשון בשלישי בינואר בחוץ, הגומלין שבוע אחרי.


#7

צוד תעשה שולה בפרטי לנרשמים בלבד. אני בפנים. אגב חתיכת נאחס פתחת פה עם השאלה שלך


#8

ליאור כתבתי בפירוש שברור שנפסיד. אני לא ילד :slight_smile:


#9

אני גם רוצה להירשם לבש"צ (בקבוצה של צוד). תודה.


#10

שמינית ליגה אלופות, צלסי:

מפגש ראשון 20 פבואר בסטמפורד ברידג’.

מפגש שני: קאמפ נואו 14 מרץ


#11

עם המזל שלנו בהגרלות שמינית גמר אני מופתע מכך שלא קיבלנו את באיירן


#12

אתלטיקו מצליחה לדפוק אותנו אפילו שהם מודחים משלב הבתים… תודה רבה להם.


#13

ויקטור ואלדס פורש מכדורגל היום ומקיים לצערי את ההבטחה שלו מ 2015 ומוחק את כל החשבונות שלו ברשתות החברתיות. לדעתי השוער הכי טוב בהיסטוריה של ברצלונה . אגדה חיה.
עצוב לי שיש לי הרגשה שהוא פורש בטעם רע. אני מקווה שיקבל את החיים הטובים והשקטים שהוא מבקש לעצמו.

image

image


#14

עצוב… העמיד את עצמו למבחן באופן וולונטרי מתוך חיפוש של משמעות אחרת, של קיום נפרד מזה של בארסה, והגורל התעלל בו. חבל לי על סיום הקריירה שלו אבל יש לי הרגשה שבהיסטוריה של בארסה הוא את שלו עשה ושההיסטוריה בסופו של דבר תשכח את שנותיו האחרונות ותזכור את זה שהוא היה השוער בהא הידיעה של בארסה הגדולה מכולן.


#15

האמת, קראתי אתמול לפני השינה ואשכרה ירדו לי כמה דמעות. קשה להיות אוהד “ותיק”, אתה גודל על שחקנים מסויימים, לאמרק עליהם אלא גודל גם איתם, מפתח אופי שמעוצב על ידם, חי מציאות שהם בונים לך, ואז פוף. אחד אחרי השני.

ויקטור ואלדס תמיד יהיה בשבילי שוער מדהים וגם בנאדם ענק. זה אותו ויקטור ואלדס הערס שהיה מתראיין כמו מחונן. זה אותו ויקטור ואלדס שדפק מכות לאיזה בחור בקולנוע שהציק לאישתו. זה אותו ויקטור ואלדס שבתור נער רצה לפרוש כי הכדורגל עשה לו רע. קשה להסביר מה הוא עבר, לא היינו שם, אבל הוא כ"כ אנושי. הוא דפוק מכל בחינה, גם במגרש וגם מחוץ למגרש, וזה מה שהפך אותו עבורי למושלם.

זכה בכל תואר אפשרי בתור שוער, ולעד יזכר בעיניי כשוער הכי טוב בהיסטוריה של המועדון.

נ.ב
ראוי לזכור גם שהוא עשה “קטע” מסריח לברסה ודרש שכר כמו של איקר קסיאס. ברצלונה באותו זמן עשתה חושבים לגביו, הציעה חוזה לילד הפלא בזמנו אסנחיו של ויאריאל (בזמנו בויאדוליד וקפטן הנבחרת צעירה) רק שהוא כבר סגל באתלטיקו. ברסה נכנעה לואלדס…את העונש שלו אני משער שהוא קיבל.


#16

שאלה מוזרה למביני עניין, מי זה ? אני נקרע מצחוק.


#17

למי שלא ראה סרטון מקוצר של הגעת קוטיניו לבארסה…


#18

תענוג


#19

משהו קצת שונה ברשותכם, מעניינת אותי הבחירה\דיעה שלכם:

נזרום באופן חד פעמי עם תקשורת הספורט בארץ ועם הסקר של ספורט5: ‘מסיבה של סמבה’ - מיהו הברזילאי האהוב, הטוב ביותר או החשוב של בארסה איי-פעם, או לפחות מהתקופה שלכם. איזה שמות: רונאלדיניו, ריבאלדו, רונאלדו, רומאריו, ניימאר, דניאל אלבס ועוד ועוד| כשעברתי על הסקר בספורט5 לא כתבו את מס’ המצביעים אבל רונאלדיניו הוביל בענק עם 77%. מבקש לשפוט את ניימאר מקצועית בלבד ובלי קשר ל-‘בוגד’ או לא, ואני אקח הימור שקוטיניו לא יהיה הברזילאי הגדול ביותר של בארסה.

בלטי כבש את השער המרגש ביותר אולי והיה מגן התקפי לא רע אבל הוא לא באמת שווה מקום במשוואה וגם לא ג’ובאני או סוני אנדרסון שכנראה היה נחוץ כדי להשלים את ה-11. מנגד, לא הייתי מזלזל בדניאל אלבס שהיה חשוב מאוד בבארסה, החליף את זאמבורטה שלא היה רע אבל גם לא היה מספיק טוב התקפית, ואלבס היה תפור על סגנון המשחק של גוארדיולה והביא לבארסה גם את המאנייקיות מעבר לשיתוף הפעולה עם מסי.

לגבי החלוצים, רק להגיד את השמות האלה ואתה מזיל ריר. אני אנסה לחלק את זה ככה:
רונאלדיניו - ‘החונך’ של מסי, האב-טיפוס, השחקן החשוב ביותר והניצוץ הראשון של בארסה בדרך ל-15 השנה המטורפות האלה.
רומאריו - הצגת היחיד הגדולה ביותר עם השלושער בקלאסיקו נגד ריאל מדריד.
ריבאלדו - הגול הגדול ביותר, המספרת נגד ולנסיה בשלושער במחזור הסיום ב-2000/01, נק’ אור בשנים חשוכות בליגה.
רונאלדו - העונה הגדולה ביותר, 1996/97, הייתי קטן אמנם אז אבל ‘השלמתי פערים’. שחקן של פלייסטיישן, היה לו פשוט הכל, מפלצת. וכמובן שאחר-כך הוא עבר לאינטר.
ניימאר - כוכב גדול שהעזיבה שלו עשתה כנראה רק טוב, הוא ההוכחה לכך שבארסה גם משתוללת ברכש והוא עוד חלק משחקני רכש מעולים להתקפה בעשור האחרון מאז אטו - מדבר כמובן על הנרי, דויד ויאה, אלכסיס סאנצ’ז, לואיס סוארס…


#20

בשבילי זה תמיד יהיה רונאלדיניו. רק בגללו אני מסוגל לראות היום כדורגל… קוסם, מכשף, בשיאו השחקן הטוב ביותר שדרך על דשא/אספלט/חול/פרקט, המשיח שהוציא את בארסה מהאפרוריות שלה, בקיצור, זה האיש. ואני עדיין אוהב אותו יותר ממסי.


#21

רונאלדיניו בעולם מושלם היה הבחירה גם שלי, אבל העולם לא מושלם אז אני בוחר בריבאלדו.

ולא רק בגלל זה, בניגוד לכל הבריזלאים האחרים ברשימה (אין לי מושג מה מוסר העבודה של קוטיניו) לריבאלדו היה מוסר עבודה. אפילו אחרי שגורש מברצלונה ע"י ואן חאל (לא אשכח ולא אסלח לו על זה ועל מה שעשה לואלדס) הוא עדיין אוהב את המועדון.

ועם כבר ריבאלדו והמספרת… (כבש שלושער במשחק ההוא…)

המשחק מלא:

לא משנה, איזה בריזלאי יבוא וכמה גולים ותארים הוא יתן, אף אחד לא יעקוף אותו. הוא תמיד יזכיר לי את ברצלונה האנושית והרומנטית… געגוע.