כתבתי פה תגובת מחצית ומחקתי אותה אבל לצערי לא הרבה השתנה. גירוש ספרד| אני מקווה שההפסד הזה במחזור הזה לא ישפיע לרעה במאבק האליפות, בעטנו בדלי שוב, במקום לסבך אותם ולהלחיץ אותם ואחרי משחק כל כך נרפה. זו הפעם הראשונה איי פעם בה אין לנו אף שחקן ספרדי בהרכב, והבחירה הזו היא שגויה. לוקאס ואסקס כבר הי מבקיע מהמצב אליו הגיע אדר מיליטאו שהוא מהיר מאוד אבל מפוזר, טיפש, ולא יודע למסור. הוא גם לא עוצר כדור מספיק טוב. קרלו אנצ’לוטי רוצה ‘לרצות את כולם’ וזו התוצאה.
רציתי לכבות את הטלוויזיה כבר אחרי חמש דקות כשהם בעטו לקורה ויכלו להוביל 0:2. רק ריאל מדריד יכולה לפתוח משחק בצורה כזו מגעילה - שאננות ודביליות או בלבול, אחרי 20 שניות כבר היה איבוד כדור די מביך, כל כך הרבה ברדק, כאוס, ויותר מדי זמן עד שאנחנו משתחררים מזה. באמת שאין שחקנים שאפשר לציין לטובה, אף אחד. וזה כבר עניין של מאמן. אנחנו פשוט מגעילים. באנו להתבנקר ואנחנו עדיין רוב הזמן לא בעניינים, גם עם פדה כקשר כנף שאמור לעזור באמצע ולעשות הגנה. אסור לריאל לשחק ככה. אנחנו כל הזמן נראים חסרי אונים. זו ויאריאל שכבודה במקומה מונח - ולא מנצ’סטר סיטי בחוץ. מילא להפסיד במגרש קשה אבל אסור לנו לשחק ככה. אני רוצה לראות את ריאל קבוצה דומיננטית, לוחצת, כזו שהיריבות מפחדות ממנה. זה לא קורה ועם המאמן הזה - זה לא יקרה.
כל מאמן נורמלי היה עושה שינוי כבר במחצית וזה לא קרה ואכלנו אותה. והנה פרלאן מנדי - מגעיל - עשה את הטעות. וה-1:1 הזה די בפוקס גם כן ‘עיכב’ את הכל, קרלו היה שולח אותם להתחמם בדקה ה-78 אם לא היינו סופגים (הופעה טובה דווקא של דויד אלאבה לדעתי, חוסר מזל גדול בפנדל).
עם השדרוג שפדה ואלוורדה עשה העונה אי אפשר לקבל יכולת כזו. הוא גם רץ הרבה פחות, שלא נדבר על זה שלא בעט לשער. מסוג המשחקים, ותמיד קשה לנו נגדם באמצע - שטוני קרוס ולוקה מודריץ’ קצת הורידו אותנו לקרקע עם כל המחמאות שהם קיבלו אבל זה בעיקר אורליאן טשואמני - זחוח, יהיר, לא יורד לגליצ’ים, לא מבין את התפקיד שלו. לא פעם ראשונה שהוא מוחלף.
כרגע זה אותו קארים בנזמה של פעם ובטח לא השחקן של העונה שעברה. החמצת העונה ובגדול הייתה לו. זה אפילו לא בנזמה של 2019-2021 שהיה אחלה שחקן. חבל מאוד, מעצבן, מכעיס. האללה מדריד!
בנזמה נראה כמו רונאלדו של תחילת העונה הזאת, נראה שהוא כבר עבר את נקודת האל חזור בדרך לתהום, מקווה מאוד שאני טועה אבל ככה זה נראה כרגע, וניסיוס הוא שער ל 10 מצבים מצויינים, נשאר רק רודריגו שחייבים לתת לו הרבה יותר דקות ובטח שמקום בהרכב, אפילו בצד שמאל ושוניסיוס יזוז ימינה.
תצוגת נפל מכל בחינה אפשרית. פתחתנו את שתי המחציות בלי להתאמץ או להיות מרוכזים. במחצית הראשונה ניצלנו משני שערים תוך 5 דקות, במחצית השנייה ספגנו תוך דקה. בעיה מנטלית מדאיגה ולא מקרית.
ואלוורדה חזר פרווה מהמונדיאל. איך שחקן כמוהו לא מנסה לבעוט לשער? לא ברור לי העניין הזה. חייב לקחת יותר על עצמו.
בנזמה זוועת עולם. הוא מחרב התקפות של שניים מול אחד, מחמיץ מצבים של 100%. נפילה מטורפת מהעונה שעברה. ביכולת הזאת שלו לא נזכה בכלום, במיוחד שאנחנו משחקים רק עם שני שחקני התקפה…
ויני מנסה ייאמר לזכותו אבל התפוקה קצת בדעיכה. בישל מצב לשער והחמיץ מצב לא קל. עוד החמצה גדולה מנבדל. הוא די מבודד בהתקפה וגם כשהוא מקבל קצת עזרה ואלאבה עושה לו עקיפה הוא בחיים לא ימסור לו.
הניסוי של מיליטאו בתור מגן לא עלה יפה. השתמשו בו הרבה בהתקפה אבל הוא לא הצליח להוציא מסירה אחת נורמלית והחמיץ מצב טוב.
כל רביעיית הקישור שלנו ורק שתי מסירות עומק חכמות. אחת של מודריץ’ בין הרגליים של שחקן יריב, והשנייה של טשואמני בפנדל. זה לא מספיק.
שני שערים מטעויות מביכות של מנדי ואלאבה. מנדי לא מסוגל לתת פס, אלאבה מחליק ברגע הלא נכון.
אין יותר פראייריות מלהפסיד משחק רגע לפני שבארסה ואתלטיקו משחקות אחת מול השנייה.
גם אם נזכה בתואר משמעותי אני מקווה שאנצ’לוטי לא ימשיך. הוא פשוט מאמן לא טוב.
אגב, הבעיטה של אסנסיו בקרן האחרונה מסבירה הכי טוב למה אין לנו ספרדים בהרכב…
לא יודע איך אפשר לבוא בטענות לאנצ’לוטי, נניח שרודריגו היה משחק היום במקום אחד הקשרים או ואסקז במקום אחד הבלמים והיכולת או התוצאה היו שונים בהרבה? לא יודע.
משחק צפוי בעונה צפויה בסך הכל, יש לנו סגל בינוני להחריד (בטח שהתקפית) וככה זה נראה.
ואלוורדה הוא לא שחקן התקפה כמה שינסו למכור לנו את זה עם הבעיטות הבאמת נהדרות שנכנסו לו, בסוף סטטיסטיקה מתאזנת וזו לא שיטה לבנות עליו עכשיו בתור הסקורר שלנו, כנל הירידה ביכולת של בנזמה שהייתה צפויה להחריד.
אנחנו משחקים בלי מגנים, בלי משחק אגפים בכלל ועם שיטה כללית של למסור לויניסיוס ולקוות לטוב.
אנחנו בפתח של חודש רצחני ופתחנו אותו הכי גרוע שאפשר, נקווה להתעשת איכשהו אבל עם עומס כזה ושמיכה כזו קצרה יהיה מאד קשה.
חזרנו חרא רצח מהפגרת מונדיאל. הקבוצות הקטנות ניצלו טוב מאוד את פגרת המונדיאל על מנת לבוא להיות יותר מוכנים להמשך העונה ולבוא בכושר שיא להמשך שלה.
נקווה לניצחון/תיקו של אתטליקו מחר.
כמה ששיחקנו חרא והכל, זה לא משתווה לפרשנות הפח של יורם ארבל. מתבלבל בין שחקנים, מתלהב שריאל סופגת.
הבנאדם קרא לצ’יקווזה קמאבינגה![לא פעם ראשונה שהוא לא מכיר שחקנים, בדגש על שחורים].
נבואות הזעם של כולנו מתגשמות אז אין מה להתעצבן ואין מה להרחיב.
אציין רק נקודה אחת לא כל כך קשורה שיושבת לי על הלב: זה היה נכון אז ונכון גם היום, מי שהשווה בזמנו בין ויניסיוס ואמבפה (ואף העדיף את הראשון) צריך ללכת להסתכלות פסיכיאטרית.
“הייתה לכם אפשרות לבחור בין חרפה למלחמה.
בחרתם בחרפה - וקיבלתם מלחמה” (צ’רצ’יל).
אנצ’לוטי עלה עם הרכב מתגונן ופחדני, ובסוף קיבל על הראש - גם ההגנה שלנו הייתה רחוקה מאוד מלסגור כמו שצריך, וזה גם תקע מקלות בגלגלים של ההתקפה שלנו, המקרטעת בלאו הכי.
אה, והסיפור הזה עם מנדי כמגן טוב שחלש בהתקפה כבר לא מצחיק. טכניקה בסיסית זאת תכונה מאסט אצל מגן בכדורגל המודרני, וקיבלנו לכך היום הוכחה נוספת. כל חצי לחץ של היריבה, הופך להיות איבוד כדור מסוכן.
נ.ב. שמישהו יעשה כבר סדר בסיפור הזה של עבירות יד בעידן הוואר. אני בעד יותר שערים וענישה חמורה יותר כנגד עבירות הורסות משחק (עצירת מתפרצת, התחזויות וכו’), אבל מה שקרה היום זה פשוט התעללות בשחקני ההגנה. עוד מעט תהיה דרישה לבלמים גידמים בלבד.
מגיע לנו להפסיד, השחקנים והמאמן מתחת לכל ביקורת, לויאריאל הגיע לנצח, כל משחק מרגיש שאנחנו משחקים נגד קבוצה אחרת וגם נגד השחקנים שלנו…לכל זה אני מניח שכולם התרגלו.
בכל זאת, משחק אחרי משחק אני לא מצליח להתרגל לרמת האגרסביות של שחקני הלה-ליגה! אני מבין שכולם נחושים וחדורי מוטיבציה לנצח את אלופת אירופה, אך לטעמי רמת הנחישות עברה את הגבול הטוב מזמן. זה תמיד אבל תמיד ממשיך עד סוף המשחק והופ דקה 85 השופטים מחליטים להוציא צהוב ראשון.
פארחו היה אמור לקבל אדום לאחר מרפק מכוון לחזה של רודיגר, מורנו ניסה להחזיר לרודיגר עם בעיטה לרגל לאחר עבירה של האחרון ושניהם לא קיבלו כלום. לא יודע, כרגע אפילו עם החזרה הזוועתית של השחקנים, עם כל הבעיות בסגל, עם כל השאננות, האגרסביות הזאת מצליחה מצליחה להרתיח אותי יותר. רק אני מרגיש כך?
בגדול, יד מחוץ לגוף זה פנדל, יד צמודה לגוף זה לא פנדל.
עדיין השופט מחליט מתי לשרוק ומתי לא, ו VAR מחליט מה לבדוק ומה לא.
אני כבר לא מבין מדוע השחקנים מנסים לבעוט לשער במקום לחפש את הידיים של יריב. ככה יותר קל לנצח.
חוקים הזוים שהורסים את המשחק , אבל אלא החוקים.
A player is considered to have made their body unnaturally bigger when the position of their hand/arm is not a consequence of, or justifiable by, the player’s body movement for that specific situation.
מה יותר justifiable מהמיקום של היד של אלאבה ברגע הנפילה ? בני אדם בדרך כלל מעדיפים לא ליפול על הפנים ונעזרים ביד כדי לרכך את הנפילה.
נכון, אם לא היה שורק לפנדל, אפילו אני הייתי חי עם זה בשלום.
השופט החליט שהמיקום של היד לא מוצדק, ואלאבה היה צריך ליפול כשהידיים צמודות לגוף.
אפשרות אחרת - השופט לא יודע את הדקויות של החוקה.
אין לי בעיה עם שריקת הפנדל. לטעמי זה מצב שצריך להשרק.
הבעיה שלי היא שהיום זה פנדל ומחר לא.
הרי שבוע שעבר על מקרה דומה לא שרקו לפנדל. המקרה קצת שונה, אבל שונה בקטע ששבוע שעבר זה הרבה יותר פנדל מאתמול.
הרי אתמול אלאבה נפל בצורה לא רצונית ובגלל זה היד שלו נפרסה, שבוע שעבר המגן בחר לגלוש ופרס את היד.
לזה אפשר גם להוסיף שאתמול זה עצר את שטף המשחק אבל לא מנע 100% גול, בעוד שבוע שעבר ממש עצרו ככה גול.
לא הגיוני ששופט א׳ יחשוב שלגיטימי לפרוס ידיים בגליץ׳ ושופט ב׳ יחשוב שלא לגיטימי לפרוס ידיים בנפילה.
בקיצור, שישרקו פנדל על דברים כאלה. אבל קצת אחידות זה כל מה שאני מבקש. לא הגיוני שנגדינו ישרקו ובעדינו לא על אותם מקרים.
לריאל מדריד היו מספיק נורות אזהרה העונה - ההפסד בלייפציג שהיה חרפה| התיקו נגד ג’ירונה בסנטיאגו ברנבאו| ההפסד לראיו וייקאנו במשחק חלש מאוד, והיא לא לומדת את הלקח. אני מדבר על הרבה מעבר לאיבוד נקודות או משחק רע - אלא משחקים שהיריבה יכלה להבקיע שני שערים אחרי עשר דקות. ממש כאילו קרלו מורה לספורט - “קחו כדור - שחקו”. הקבוצה הזו מאוד שבעה, יש בעייה כזו (אלברו בניטו כתב איך הוא נדהם לראות קבוצה ש-80 דקות נראה לך שזה לא שלה מה שקורה במגרש, לא מזיז לה, ואז כשנותרו עשר דקות כולם רצים כמו מטורפים) וגם בעייה מקצועית. וזה בזמן שברצלונה מנצחת את אתלטיקו מדריד 0:1 בחוץ בלי רוברט לבנדובסקי המושעה - ניצחון קטן-גדול-ענק, “ניצחון של אליפות”.
רק בגלל הגישה המסריחה לנו וכמה אנחנו למודי ניסיון מהשטויות שהקבוצה עושה בליגה, לדעתי אין מנוס. אני מפחית ציפיות בליגה ועובר למוד 15/16 ו-17/18 - “נתראה בצ’מפיונס”.
פוסט קצת משונה. דני פארחו היה אולי השחקן מספר אחד על כר הדשא בלה סרמיקה. זה לא סוד שמדובר בקשר איכותי - חכם, אגרסיבי, מזיז את הכדור נהדר. “כיתת אמן של פארחו”, נכתב ב-AS. הוא רשם 81 מסירות מדויקות מתוך מאה, ניצח ב-10 מ-16 קרבות, רשם עשר מסירות מוצלחות מתוך 11 בשליש האחרון של המגרש.
הוא גדל כמובן בקאנטרה שלנו ותמיד עלה בטירוף נגד ריאל מדריד. פארחו שיחק בקסטיליה בעונת 2007-08 ורשם חמש הופעות במדי ריאל, כולן בליגה, בחצי השני של עונת 2008/09. אך ולנסיה הייתה תקרת הקריירה שלו.
זה מרגיש שהוא תמיד נראה שתי דרגות מעל היכולת הממוצעת שלו - כשהוא פוגש את ריאל מדריד. מהאקסים היותר ‘ארורים’ מה שנקרא, כמו אלבארו מוראטה, פדרו מוניטיס (בימיו הגדולים בראסינג סנטאנדר) וכן הלאה. יש לכם עד שמות בשרוול?
