המשחקים נגד ויאריאל ונגד ראיו וייקאנו היו החלשים ביותר שלו. אבל הוא לא נראה באמת קשר אחורי. ריאל מדריד צריכה תואם קאסמירו. שלא יהיה שחקן כמוהו אבל עם איכויות די דומות ובאותה העמדה. טשואמני לעתים נראה לי קצת עצלן, לא מתקל מי יודע מה ולא יורד לגליץ’. קאסמירו היה עולה ונושך באמצע גם כילד ועושה עבירות. טשואמני חושב על הכדור עומק המגניב כמו בדרבי. גם המיקום שלו לא מזהיר. זה לא שקאסמירו נכנס לתוך משחק לחץ מאורגן או משהו כזה, תמיד היה כאוס בריאל. הוא גם היה נראה לי די חלש פיזית או ממש גמור בכמה וכמה משחקים.
אני דווקא חושב שאנטוניו רודיגר קצת אוברייטד כי לדעתי אין באמת הרבה תומכים לדויד אלאבה. רודיגר מהיר אבל לא מסתמן כהכי חכם, הוא גם זורע פאניקה, טועה בכל משחק טעות של גול. הלוואי והיה חצי פפה, באמת.
מבחינתי שניהם אוברייטד, אבל רק בהקשר הקצת לא מוצלח בו כל אחד מהם הגיע אלינו לקבוצה.
אלאבה הגיע בחינם בסוף חוזה, כשגם וראן וגם ראמוס עוד היו כאן. בקונטקסט כזה, כאופציה ראשונה כמחליף לעמדת הבלם וגם לעמדת המגן השמאלי - מדובר ברכש מוצלח ביותר. דא עקא, שבקיץ אחד איבדנו את שני הבלמים הפותחים שלנו. בדיעבד מדובר בעסקאות בול בפוני (ובתזמון מדהים), אבל נשארנו בלי מחליפים ראויים. אלאבה (ומיליטאו) זה פלסטר נחמד, אבל בשום פנים לא חומר להרכב פותח של קבוצת טופ.
כנ"ל טשואמני. למרות המחיר הגבוה שלו, שנובע בעיקר מהתחרות שפסז’ שמה לנו - הוא היה אמור להיות בסה"כ תואם קמאבינגה. שחקן מוכשר, צעיר, שיצבור בהדרגה דקות וניסיון בליגה של הגדולים.
אבל, גם פה, קאסמירו נעלם לנו ברגע אחד, ופתאום מצאנו את עצמנו עם טשואמני כקשר אחורי פותח (ויחיד) בסגל. אם קמאבינגה לא משולב מהר מספיק, אז טשואמני שולב הרבה יותר מידיי מהר.
אז בשורה התחתונה - אוברייטד מוגדר ביחס לציפיות, ולטעמי בשני המקרים הציפיות לא כוילו כמו שצריך, בגלל צירוף הנסיבות.
[אני יודע שכל הדברים שתיארתי כאילו נפלו “פתאום” ביום בהיר אחד הם לא באמת כך, וככל הנראה ההנהלה הכירה מראש את הדברים היטב. אבל זה בסה"כ מוסיף אשמה על ההנהלה על ניהול סגל לא טוב (ולא רק שם), ולא אמור להשפיע על הציפיות האובייקטיביות מהשחקנים].
@El_Maestro, @EJB , מסכים לחלוטין שהייתה בעיה עם הציפיות. ואף יותר מזה, בהינתן המצב (אין ראמוס, אין וראן, אין קאסמירו), מסכים גם שהרכישות של שניהם היו מוצדקות (אם כי טשואמני בחיים לא היה שווה את מה ששולם עליו). כל זה לא סותר את זה שהיחס אליהם בתקשורת, בכמות הדקות, וגם כאן בפורום, מוגזם לחלוטין.
אלאבה בחיים לא צריך להיות בלם הרכב לקבוצת טופ, זה בכלל לא לרמה. הוא משמעותית הבלם הפחות טוב מבין השלישייה שלנו, ואגב אני חושב שגם השניים האחרים לא להיט ואני מסכים עם דור שגם רודיגר עצמו קצת אוברייטד (ולא כי הוא לא בלם טוב. הוא כן. הוא פשוט לא בטופ 3 כמו שעשו ממנו).
לגבי טשואמני - כן, הוא עוד יכול להשתפר. וכן, גם קאסמירו בגילו לא היה קאסמירו. אני לא יודע להגיד מה ייצא ממנו, אני כן יודע להגיד שהוא כבר לא כזה צעיר (בשנה ה-23 לחייו) ושלפחות נכון לעכשיו, הוא רחוק מאוד מלהיות תחליף אפילו חצי ראוי. היכולות ההגנתיות שלו בכלל לא בכיוון ולדעתי הפיזיות המרשימה קצת מטעה. קמאבינגה לצורך העניין שחקן עם פוטנציאל פי 3 יותר גבוה (גם אם הוא כרגע פחות בשל).
ריאל מדריד חייבת שחקן קישור הגנתי שיתחרה עם טשואמני, ודחוף. המכירה של קאסמירו מתבררת כטעות, תראו מה לעזאזל הוא עשה ליונייטד.
דוד אני איתך לחלוטין לגבי אלאבה, בלם חלש מאוד.
על רודיגר כבר כתבתי - הוא הבלם הכי טוב בסגל וזו תעודת עניות לסגל. ראיתי אותו מספיק כדי להגיד כבר - איפה הוא ואיפה מה שעשו ממנו. טועה המון, לא תוקף מספיק אלא מסתפק ב"ליווי" של שחקנים שהוא אמור לטאטא בקלות, והדבר שהכי מפריע לי הוא שהוא מאוד נוקשה, לא אלסטי וגמיש כמו בלמים בסגנון של פפה. הוא אתלט, אבל אתלט מסוג אחר. בעיקר מהירות.
קמאבינגה? בעיני הוא אפילו פחות טוב מטשואמני. מכל השלישייה המבטיחה הזו בקישור אני בונה בעיקר על פדה. טשואמני טוב בעיני אבל קשה לדעת מה הגבול העליון שלו, קמאבינגה זה לא זה מבחינת הבנת משחק.
אני חושב שנאצ’ו הבלם הכי טוב בסגל כרגע, פשוט חושבים שהוא רק מדרידיסטה וכן הלאה. וכן הוא לא ינצח את מיליטאו או רודיגר בספרינט אבל הוא בלם חכם מהם, קריאת המשחק שלו, הלב והנשמה, אפס לקיחת סיכונים, “בלם פסימי” כמו שקרלו אמר וגם אין לו את הרעש והצלצולים של הפוזות של מיליטאו או הספרינט של רודיגר ומבט הרוצח שלו. על רודיגר אני אשאל פה שאלה אחרת - הוא הגיע בחינם אז אין שאלה בכלל, גם אני חשבתי שהוא בין הטובים בעולם. אבל כל צ’לסי עושה הגנה או עשתה הגנה בצורה מאוד מסוימת ואצלנו זה אחרת. תיאורטי בלבד - הוא היה נשאר בשנה לתום חוזה, הייתם שמים עליו 50 מיליון? לא בטוח שתגידו כן, שיהיה פה קונצנזוס.
ב-DNA שלנו זה לספוג והיינו סופגים בערך גול למשחק גם עם פפה וסרחיו ראמוס בשיאם אבל כמו שכתבתי על מיליטאו בזמנו שהיה קטע כזה כי גם הוא מפורטו - “הלוואי שהוא (רודיגר) יהיה חצי פפה”.
טשואמני בפתיחת העונה כן היה מבריק בפן הפיזי, זה קיים שם. אני חושב שבכל מקרה הוא פצוע כרגע וצריך לנסות להרוויח מחדש את קמאבינגה.
קאסמירו שינה את מנצ’סטר יונייטד מקצה לקצה, הוא גם מנהיג, וגם בחודשים הטובים של הצרפתי אמרתי שאם מחר משחקים ברבע הגמר נגד באיירן מינכן בצ’מפיונס אז אין שאלה מי עולה בהרכב. קאסמירו קשר אחורי מובהק. ולדעתי יונייטד הייתה קונה אותו גם במאה מיליון והיינו נחמדים מדי.
לא חושב שטשואמני אוברייטד, אולי יש לו קצת קשיי הסתגלות אבל אין עוררין על היכולות שלו. הוא לא קשר אחורי קלאסי, הוא יותר מתאים להיות קשר 50-50 עם המהירות והדינמיות שלו. יש לו הרבה מה להציע כשהוא מצטרף להתקפה (בעיטה טובה, כדורי עומק חכמים) וזה די בזבוז לתקוע אותו מאחורה בין הבלמים.
אני בכלל הייתי מעדיף לנטוש את ה-4-3-3 ולעבור ל4-2-3-1 עם שילוב של טשואמני וקמאבינגה כשני קשרי אמצע. פדה באגף ימין, ויני בשמאל. אז יהיה גם אפשר לשים את רודריגו מתחת לחלוץ, עמדה שמאוד מתאימה לו לדעתי. כמובן שזה לא יקרה כי צריך לספסל את מודריץ’ וקרוס, והם שני הקשרים הכי בטוחים בהרכב.
אלאבה כן אוברייטד. הוא וורלד קלאס בהנעת כדור מאחורה ובניית התקפות מההגנה. יש לו אופי טוב והוא מנהיג מלידה אבל בתור בלם הוא לא מספיק טוב. אין לו משחק ראש והוא לא פיזי מספיק כדי להתמודד עם חלוצים חזקים. העובדה שכל הקבוצה לא מאורגנת ואין משחק לחץ, או הגנה מסודרת כמובן לא עוזרת לו. יכול להיות שהחולשות של אלאבה היו נבלעות בקבוצה מאומנת יותר.
תראה, אני מסכים שנאצ׳ו משחק עם הנשמה ושהוא קורא משחק לא רע והכל. אבל הוא ממש שחקן גמור. יש לו יציאות הזויות עם הכדור, הוא מעולם לא היה מטוס סילון ועדיין, הוא עם נפילה פיזית לא פחותה משל קרבחאל. מרגיש את זה כל פעם שהוא משחק, הוא פשוט לא משחק כמעט לאחרונה אז פחות זוכרים.
הבחור בנפילה חופשית מהעונה שעברה.
עם כל האהבה אליו, ומצב הבלמים של הקבוצה, הוא אפילו לא מתקרב להיות הבלם השלישי הכי טוב שלנו.
הוא לא שחקן גמור, הוא היה מעולה נגד מנצ’סטר סיטי לדוגמא ואם לא קריאת המשחק הנכונה שלו ושהוא עצר שם מתפרצת בנגיחה חכמה הצידה לפרלאן מנדי…; שוב, אני לא אומר שהוא כמו סרחיו ראמוס או פפה בשיאם. אני כן מאוד מחזיק ממנו, וכתבתי שהוא לא מהיר ולא היה מעולם - וגם פחות מעריך את הבלמים שלנו. נאצ’ו לא פראייר והוא תמיד יודע להסתדר.
הרעיון לגבי ספסולם של טוני קרוס ולוקה מודריץ’ הוא מעניין וזה צריך לקרות בהדרגה. אבל הנעת הכדור שלנו תהיה קצת לא טובה. אף אחד מאלו שציינת לא מזיז את הכדור מספיק טוב לדעתי. יש מספיק שחקנים גם שייתנו משהו בהתקפה על הנייר, טשואמני הגיע כדי לתקל. זה בחצי מהזמן נראה שאין לו חשק לעשות הגנה.
תראה, אני מת בעצמי על נאצ׳ו. מעל הכל ומעבר לשחקן שהוא אני קודם כל מעריך אותו כבן אדם ואת מה שהוא מייצג. בין אם מדובר במעמד שלו בחדר ההלבשה והמנהיגות שלו לעובדה שהוא מתמודד עם סכרת. ואיך שהוא מפצה על היעדר היכולות שלו עם נשמה והקרבה. הוא מדרידיסטה בכל רמח איבריו. אני לחלוטין מבין את הסימפטיה שלך אליו.
אין עוררין שהוא נתן מהלך גדול במשחק נגד סיטי ושהיה גם טוב לאורך המשחק ההוא. הבעיה היא שזה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. הוא בדעיכה קיצונית ורצינית בכל היבטי המשחק שלו. לתחושתי אתה עושה קצת רומנטיזציה, זה מאוד קל לזכור את ההופעות הטובות שלו, הוא מהשחקנים האהובים עליי בקבוצה(מניח שגם עליך) אבל מאז הרצף ההוא בעונה האחרונה של זידאן(מהרגע שהרצף נגמר) הוא ממש בנפילה חופשית. גם לי זה משהו שהיה קשה לקבל(בדומה לקרבחאל) אבל זה כבר לא זה, עם כל הצער שבדבר.
אז אולי עניין המדרידיסטה קצת בעוכריו דווקא, כי לא מסתכלים עליו מקצועית. הוא סגר פינה גם נגד פריז סן ז’רמן כמגן שמאלי ורוב הבעיות לא הגיעו משם, רק אומר. אני לא רואה את אותה הדעיכה הפיזית. אנשים צרבו בזיכרון שלהם למשל את הקלאסיקו השחור מול עוסמאן דמבלה (אמת - ולמה הוא היה לבד שם באגף מולו? ואיך דויד אלאבה היה באותו ערב?) או ניסיון כושל שלו ללחץ גבוה מול לואיס סוארס בדרבי ההוא ב-2020/21. תחשוב גם כמה קשה זה להיות סותם חורים. היה ברור כשמש שלא משנה כמה מיליטאו יהיה מעופף - הוא יהיה זה שיפתח בגמר. מיליטאו היה טוב בגמר אבל היו לו תצוגות נפל רבות לדעתי. אבל בסדר, כל אחד בדעתו, כל אחד מתנהל אחלה דיון וכיף לקרוא - זה בסדר גמור.
נאצ’ו בהחלט סובל מירידה בנתונים הפיזיים בדומה לקארבחל, זה מורגש.
הנקודה היותר חשובה פה היא שנאצ’ו מעולם לא היה בלם על, והיום, אפילו לאחר הירידה המדוברת ביכולת, אני חי בשלום עם הרכבה שלו על פני כל אחד מהבלמים שלנו פרט לרודיגר. זה עוד דבר שמעיד בעיקר כמה איכות חסרה לנו בעמדה הזו.
אני לא מסכים עם זה. הוא מעולם לא היה מהיר. לא חושב שהיום הוא צב ומפסיד בהרבה יותר במאבקים מול שחקנים מהירים מאשר בעבר, מעבר לעניין הגיל דווקא או ירידה טבעית. והוא לא היה שחקן טוב יותר בעבר בזכות הנתונים הפיזיים שלו, הוא לא מהקבוצה (רק ‘הקבוצה’) של פפה או רפאל ואראן. נאצ’ו לא ממש בלם על אבל לדעתי הוא ‘הבלם הרביעי הטוב בעולם’ כמו שהגדרתי אותו פעם. לא בעניין של שהוא הבלם הרביעי הכי טוב למשל בדירוג דמיוני: וירג’יל ואן דייק, איברהימה קואנטה ומילאן שקריניאר - אלא שלאף קבוצה בעולם אין בלם שהוא רביעי בהיררכיה בסגל ויש לו את האיכויות של נאצ’ו.
אבל אם רודיגר מהיר ואתלט ועם לוק מפחיד אבל הוא לא שומר קרוב, טועה המון ולא מרוכז ולא יודע מה - אז אני לא חושב שהוא בהכרח מנצח את נאצ’ו.
מנסה להסביר את מה שהתכוונתי אליו עם השוואה אחרת. אומרים על מרקו אסנסיו שהפציעה הקשה הרגה אותו. לאו דווקא פה אלו שחיים את הקבוצה באמת אלא ‘דעת הרחוב’ נניח. אפשר אולי לומר את זה על חסה רודריגס שהיה שחקן שמתבסס על יציאה מטורפת מהמקום. הוא קרע את הרצועה ולא חזר אותו שחקן מהיר. אסנסיו בכלל לא היה סילון שדוחף את הכדור קדימה ומשיג את כולם. הוא ניזון מהשנייה הזו של לבעוט, ומראיית המשחק שלו.
@Niro, לא מהות הדיון ותיאורטי בלבד - בקיץ הזה שהיה, נניח אנטוניו רודיגר עדיין עם חוזה בצ’לסי וצריך לשלם 50-60 מיליון יורו כדי להביא אותו. אתה הולך על זה?
כן כי אין הרבה אופציות בשוק, ואני עדיין חושב שהוא בלם טוב, פשוט לא מה שחשבתי שהוא בהתחלה (האמת שתמיד הייתי סקפטי לגביו, אבל הושפעתי מדעת הקהל ובהיותי אחד שלא רואה הרבה פרמיירליג הנחתי שאחרים יודעים על מה הם מדברים, לכן נסחפתי קצת עם הזרם פה).
יש הרבה סוגים של פציעות ויש גם הרבה סוגים של שחקנים, שחקן יכול להיות מושפע מפציעה בצורה פיזית ממש (פגיעה במהירות וביציאה מהמקום) ואחר יכול להיות מושפע בעיקר בראש (לאבד ביטחון בגוף, קרה לי ולא מאחל לאף אחד). אסנסיו לטעמי הוא המקרה השני.
לגבי נאצ’ו - אני רואה ירידה רצינית ביציאה שלו מהמקום ובכלל בהתמודדויות פיזיות. הוא לא היה סילון אף פעם אבל גם לא היה שחקן איטי. אני זוכר הרבה ריצות מרשימות שלו על הקו כשחילטר כמגן ימני/שמאלי. בעצם נאצ’ו לא מחלטר באף עמדה, אז כששיחק מגן.
נאצ׳ו בהחלט לא שחקן שמתבסס על מהירות, ואמנם לא היה מהיר מעולם, אבל עדיין הוא בנפילה חופשית מהבחינה הזו. אני לא משווה משחק בו שמר על דמבלה או משהו כזה, מספיק לראות אותו מול שחקנים ממוצעים כדי לראות שהוא מאוד מתקשה בשמירה על שחקנים שמבחינתי לפחות הוא אמור לדרוס בקלות(ההשלמה הסופית עם הנפילה של קרבחאל נפלה לי כשראיתי את פראן טורס עובר אותו בקלילות בספרינט) קשה להתעלם מהירידה החדה אצלו, ממליץ לך לנסות לשים לב להבא.
בנוגע לאסנסיו, הפציעה משפיעה בכמה מישורים, הוא אמנם לא התבסס על מהירות ויציאה מהמקום וכו’, אבל הוא יכל “לעמוד על שלו” כשניסה. זו כמובן לא הבעיה העיקרית, אלא שהוא משחק פשוט בצורה מאוד מהוססת. אולי זה לא קשור לפציעה, אבל זה משהו שרואים גם ביחס של הפורום השכן כלפי פאטי. הוא מבוסס ומפחד ללכת על דריבלים שאנחנו יודעים שהוא מסוגל לתת(לרוב עושה את זה רק עם הגב אל הקיר).
מסכים לגביי פאטי והחשש המנטלי, והפיזי, שלו להיכנס לעימותים. אבל במקרה של אנסו זה מרגיש מוגבר בגלל שמצטרפת לזה גם התחושה שאפילו דברים פשוטים לא הולכים לו כרגע.
זו לא התחושה שאני מקבל מאסנסיו, אבל…אולי אני לא עוקב אחריו מספיק בשביל לשפוט.
אני חושב שבמערך של שלושה בלמים כל אחד יכול לתת ‘קצת פחות’, תמיד יש מישהו שמחפה, וכמובן בצ’לסי עם אנגולו קאנטה וגישה קצת יותר נסוגה וכן הלאה, ריאל מדריד עולם אחר. אבל עניין שלושת הבלמים פתח לי נורה אדומה. ופפה תיאר פעם בצורה טובה את הכאוס שיש בריאל מדריד ואפילו אמר שעד שהוא הגיע אז היינו בית קברות לשחקני הגנה. אני זוכר איך פאביו קנבארו היה נראה אצלנו רוב הזמן, וולטר סמואל למשל ספג בוז צורם וברח אחרי עונה.
רומנטיקן אני בהחלט, אני עדיין שקט יותר עם נאצ’ו בהרכב מאשר עם כל שחקן הגנה אחר שלנו, אבל בכל מקרה זה לא יקרה יותר מדי. אולי שילוב של שחקן בסגנון שלו והסגנון השני הוא כן מתאים. רודיגר ומיליטאו הם יותר פרועים ולא חושבים, למשל. למרות שכן, סרחיו ראמוס ופפה היו שניהם חמומי מוח.
-לגבי אנסו פאטי, יש כאלה שמבינים הרבה יותר טוב ממני… אבל אם פאטי עולה מהספסל במשחק קשה נגד ריאל סוסיאדד למשל בתחילת העונה ונותן גול ועוזר לקבוצה לנצח זה שווה יותר מאיזה כמה ספרינטים מרשימים באגף או כל דבר כזה או אחר. גולים כאלה צריכים להעלות לו את הביטחון, לא?
מה שאני אוהב במיוחד בכל הסיפור הזה של קאסמירו, זה שהוא הצליח להוכיח שוב ולהזכיר לכל מי ששכח, את החשיבות הבסיסית אבל הסופר-חשובה, של קשר אחורי “פשוט”. קשר אחורי, לפני הכול (וגם אחרי הכול) - צריך להיות אחד כזה שמתמקם נכון הגנתית, קורא את המשחק נכון, ומתקל ומנקה מאחור - גם במחיר של “התלכלכות” גרזנית.
יש כאלו שחושבים שהכדורגל הלך “קדימה”, ושכל התפקידים במגרש שינו את הגדרתם מהיסוד. שכל שחקן צריך להיות ‘גם וגם וגם’, ‘טוטאל פוטבולר’, וכן באז-וורדס על זו הדרך.
והנה מגיע לו קאסמירו, בשקט, בצניעות ובהרבה עבודה קשה - ואחרי קרוב לעשור שבו היה השותף (הפחות מוערך) בשלישיית הקישור הגדולה ביותר באירופה, הוא הלך לשבר-כלי הזה שנקרא מנצ’סטר יונייטד, והצליח לעשות גם שם סדר.
מעבר לתעודת הכבוד שזה מעניק לקאסמירו עצמו, מדובר בתעודת כבוד למקצוע הלא מוערך הזה שנקרא קשר-אחורי ‘גרזן’. ובכלל, בעידן של ממציאי הגלגל מחדש מטעם עצמם, שחושבים שאין כבר צורך בחלוצים טהורים, קשרים אחוריים טהורים וכן הלאה - כיף לראות שחקן שעושה את עבודתו נאמנה, ומוכיח בזאת את חשיבותה לכולם.
(וכן, יש כאן רמז לא מבוטל גם לעולם שמחוץ לכדורגל).
אני מסכים איתך שזה לא משהו שעולה מיד כשאתה רואה את אסנסיו משחק. אני לא יודע כמה ראית ממנו לפני, אבל היינו רואים אותו יוצא לדריבלים ומנסה לקדם את המשחק. הפונקציה הזו במשחק שלו ממש נעלמה כלא הייתה. הוא ייצא לדריבל רק במוצא אחרון כשאין לו שום ברירה אחרת. זה גם בסוף פוגע לו בתפוקה כי זה גורם לכך שהוא לא יוצר כמעט מצבי בעיטה או כדורי עומק ממנו אחרי ששבר את קו ההגנה. כל אלו דברים שעדיין יש לו את היכולת לעשות וזה פשוט לא קורה.
יכול להיות שזה לאו דווקא קשור לפציעה אבל בעיניי זה לגמרי בעיות מנטליות שגם מסתדרות כרונולוגית נכון סביב הפציעה שלו.
הוא לא היה מהיר בספרינט, אבל הוא היה מאוד מהיר עם הכדור שזו תכונה מאוד מאוד חשובה(יכול לשלוף מהראש בלי בעיה לפחות שני דריבלים מאוד מהירים שהוא נתן לפני הפציעה).
יש כמה עמדות ספציפיות שלא הופכות לדינאמיות, גם אצל המאמנים הכי הזויים שאוהבים לעשות הגזמות בתכניות המשחק שלהם: חלוץ מרכזי, קשר אחורי, בלם "תחנה אחרונה ושוער. אפשר לדבר על סגנונות שונים (פאלסו מול 9 קלאסי, אחורי “בונה” או גרזן), אבלבגדול עמדות הללו יש חשיבות בכל תכנית משחק. היתר לרוב נוטה להיות דינאמי, היתר לא.
הסיפור של קאסמירו באמת מעניין. הרי מאוד הגיוני שיהיו מספיק גרזנים עבור יונייטד באנגליה, מנגד הם פשוט סירבו שיהיה להם אחד מסיבה כלשהי. הייתי בטוח שהוא יסבול מאפקט רונאלדו ונראה את הירידה החדה שלו ברגע שיעזוב את ריאל, אבל התבדיתי, ריספקט.
